החוקרים פרסמו תחזית מבעיתה, אבל תכנית היערכות משרד הפנים לא נראית באופק

השירות המטאורולוגי שיגר השבוע למשרדי הממשלה דוח חדש שמסביר בשפה פשוטה מדוע כדאי להיערך למשבר האקלים ומה צפוי להיות פה, לצד המגמות שכבר התרחשו. מטרת הדוח – לייצר בסיס נתונים מדעי שיאפשר לרשויות השונות במדינה להיערך לשינויי האקלים בזמן. "אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה לקחת את הניתוחים והתוצאות ולהבין לאן המגמות הולכות ושכל סקטור במשק יעשה את החיבור הזה", אמר ראש השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, במסיבת העיתונאים סביב פרסום הדוח (שלישי). 

אלא שנתונים חדשים של המשרד להגנת הסביבה מגלים בעיקר סחבת בקרב משרדי הממשלה השונים ואדישות רבה לצד הפרה בוטה של החלטת ממשלה. בין המשרדים הבולטים שטרם הכינו תוכנית היערכות – משרד הפנים, שבין סמכויותיו הרבות גם הרשויות המקומיות בהיבטים של תכנון מדיניות, שירותי חירום ותקצוב. 

ביולי 2018 הממשלה החליטה כי על מדינת ישראל להיערך לשינויי האקלים. מתוקף ההחלטה, על כל משרד להכין תוכנית היערכות תוך פרק זמן קצוב. משרדים רבים לא עמדו ביעד ובאוקטובר 2022, תחת השרה להגנת הסביבה דאז תמר זנדברג, הממשלה העבירה תיקון להחלטה ההיא – על כל המשרדים להגיש תוכנית עד לסוף שנת 2023. 

אלא שהמועד חלף מזמן, ולצד משרד הפנים רשימה ארוכה של משרדים שלא הגישו עדיין תוכנית למשרד להגנת הסביבה. חלקם לא החלו לעסוק בנושא כלל, אחרים בשלבים שונים של גיבוש, כולם טרם השלימו את המהלך: משרד החינוך, משרד המשפטים, משרד העבודה, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לביטחון לאומי, משרד העלייה והקליטה, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד האנרגיה, המשרד לפיתוח הנגב, משרד הגליל והחוסן הלאומי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, משרד התקשורת, משרד המורשת, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. 

"האקלים בעשורים הקרובים בישראל צפוי להראות אחרת מזה שאנחנו מכירים כיום", הזהירו בשירות המטאורולוגי במסגרת הדוח. "הבנת השינויים שמתחוללים ואלו החזויים, יאפשרו למקבלי החלטות במגזרי המשק השונים לתכנן ולהיערך בצורה טובה יותר לשינויים האקלימיים, כל אחד בתחומו". עוד הוסיפו כי "על משרדי הממשלה ומגזרי המשק השונים לנתח את השפעת שינויי האקלים על משרדם, לאור המגמות בשלושת העשורים האחרונים ולהעריך את ההשלכות והרגישויות שיש לכל משרד, לאור המגמות החזויות". 

חצי מעלה בעשור

הדוח שהופץ, שאת ממצאיו העיקריים פרסמנו בשבוע שעבר, משרטט תמונה מדאיגה: לפי מודלים חדשים של השירות המטאורולוגי, בעשורים הקרובים ישראל תתחמם בשיעור של כחצי מעלה לעשור. לקראת סוף המאה, הטמפרטורה הממוצעת תהיה גבוהה ב-3.5 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע שאנחנו מכירים בשני העשורים האחרונים. 

אלא שהממוצע לא מספר את כל הסיפור, שנמצא בעיקר בקצוות. שיאי הטמפרטורה יישברו ויהיו גבוהים ב-6-7 מעלות במהלך היום, וגבוהים ב-6-5 מעלות בלילה לקראת סוף המאה. השינוי יורגש גם בעומסי החום, אורך גלי החום וכמובן במספר הימים שבהם תשרור טמפרטורה קיצונית. מגמות ההקצנה לא אחידות בכל הארץ, ויהיו מקומות שיסבלו יותר. 

כך למשל בשנים 2000 ועד 2020 טמפרטורת השיא שנמדדה בתחנה המטאורולוגית בעפולה היא 44.1 מעלות ביום. בתל אביב באותם העשורים נמדדה טמפרטורת שיא של 41.5 מעלות. הפערים האלה ישמרו ואף יחריפו. בדוח מוצגים תרחישים אפשריים עד לסוף המאה ובהם הטמפרטורה קיצונית בתל אביב תטפס עד ל-47.4 מעלות ביום ומודלים מתונים יותר מציגים 45.4 מעלות. ואילו בעפולה, הערכים צפויים להגיע ל-51 מעלות ובתרחיש המתון 50.1 מעלות. המשמעות היא שכל רשות צריכה להיערך באופן שונה, כך שתשרת את הצרכים הספציפיים באזור שלה. 

גם השינוי במשקעים יהיה דרמטי, ועד לסוף המאה כמות הגשם הממוצעת צפויה לרדת ב-20%-25% ביחס לממוצע הגשם הכללי בשני העשורים האחרונים. אלא שלצד ירידת הממוצע הכללי, כמויות הגשם הנקודתיות יעלו, מה שיתרום להצפות ושטפונות. בעשורים האחרונים חלה באזור מישור החוף מגמת עלייה משמעותית בעוצמות הגשם: בפרקי הגשם של חצי שעה נרשמה עלייה של 26% בעוצמות ובפרקי הגשם של שעה – עלייה של 40% בעוצמות. בדוח מציינים כי "על פי המודלים האקלימיים מגמה זו צפויה להימשך ואף להאיץ ככל שטמפרטורת כדור הארץ תמשיך לעלות".

למשרד הפנים בראשות השר משה ארבל והמנכ"ל רונן פרץ עשויה להיות חשיבות מכרעת בעניין, שכן החוק מסמיך אותם לטפל ברשויות המקומיות. בין סמכויות המשרד: תכנון מדיניות לאומית בנושאי השלטון המקומי, תקצוב ופיקוח על פעילות הרשויות והגופים הנלווים אליהן, ליווי והכוונת הפעילות ברשויות, פיקוח ובקרה, ובנוסף – קביעת מדיניות ופיתוח שירותי החירום ברשויות המקומיות. אלא שבמשרד הפנים אין עדיין תקן מאויש שתפקידו אחריות על הקשר עם הרשויות בהיבטים של משבר האקלים, אין את סל הנתונים על הרשויות המקומיות או כל מידע כיצד לתמוך בהן בהתאם לאקלים המשתנה והייחודי של כל רשות. 

"תפקיד משרד הפנים הוא לתמוך בפעילות הרשויות המקומיות בתחומים אלה", אמר ל"שקוף" גורם בשלטון המקומי. "עליו לזהות פערים וצרכים, לסייע ברגולציה ולייצר מקור תקציבי להכנת תכניות ויישומן, גם מול משרדי הממשלה האחרים". לשיטתו, השאיפה היא שבכל רשות יהיה גורם שאחראי על התחום, ויעמוד בקשר עם משרד הפנים שידע לתמוך בו. 

במשרד להגנת הסביבה הבהירו את המשמעות האפשרית של תוכנית כזו: "למשל משרד הפנים אחראי בין היתר על חופי הרחצה", אמר רני עמיר, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, תכנון וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה. "כל מה שקשור לחופי הרחצה, כמעט בוודאות יקבל תשומת לב בשנים הקרובות. זה עניין של גלי חום, סוכות מציל, סככות הצללה, קרינה הרסנית, עליית מפלס הים". עוד הוא הזהיר כי "אם משרד הפנים לא ייכנס לזה, נמצא את עצמנו במהלך השנים הקרובות, במוקדם או במאוחר, עם סימני שאלה. משרד הפנים הוא האחראי על השלטון המקומי. הוא הרגולטור בהרבה מובנים, משרד הפנים כמי שמאשר תקציבים לרשויות, חייב להיות באירוע".

לדבריו, נכון לעכשיו אין במשרד כל גורם שזה תפקידו מול הרשויות המקומיות. "אנחנו לא נכנסים לנעליים של המשרדים", הבהיר עמיר. "אנחנו במנהלת מזמנים את מנכ"ל המשרד שישלח את נציגו. ואיתו אנחנו בשיחות גם על הרשויות המקומיות". לדבריו, אחת מדרישות המשרד להגנת הסביבה היא לפעול גם בתחום הזה. "ביקשנו מהם לדאוג לקשר", אמר. 

בינתיים במשרד הפנים הכחישו שהם רק בשלבים ראשוניים של עשייה. "משרד הפנים נמצא בהליך היערכות מתקדם", השיבו לפניית "שקוף", אולם סירבו להתחייב למועד פרסום הדוח. במשרד להגנת הסביבה טענו מנגד שאין אינדיקציות להתקדמות: "משרד הפנים מסר למשרד להגנת הסביבה שהם נמצאים בשלבים ראשונים וכך שוקף בדוח המעקב. למשרד להגנת הסביבה לא נמסר עדכון אחר וכן לא התקבלו חומרים אחרים בנושא".

התגובות המלאות של המשרדים

משרד הפנים:

משרד הפנים נמצא בהליך היערכות מתקדם. במסגרתו בוססה תמונת מצב הפעילות במשרדי הממשלה אל מול גופי השלטון המקומי, סטטוס הפעילות ברשויות המקומיות ובאשכולות האזוריים ולמידה מקיפה מהעולם באשר לתפקיד משרד הפנים אל מול גופי שלטון מקומי בסוגיה לאומית של היערכות לשינויי אקלים. בהתאם לתמונת המצב, מגובשת אסטרטגיה ולה תכנית עבודה אופרטיבית וארגז כלים תומך. כלל המידע יובא לידיעת הציבור בסיום העבודה".

המשרד להגנת הסביבה: דוח המעקב אחר תוכניות ההערכות לשינוי אקלים על ידי ממשלת ישראל של המשרד להגנת הסביבה הועבר לכלל משרדי הממשלה טרם הפרסום. משרד הפנים מסר למשרד להגנת הסביבה שהם נמצאים בשלבים ראשונים וכך שוקף בדוח המעקב. למשרד להגנת הסביבה לא נמסר עדכון אחר וכן לא התקבלו חומרים אחרים בנושא.