ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הפחד מאובדן הקרדיט היה כה חזק, שנתניהו שבר לרגע את החרם על מפגש עם העיתונות

במוצאי-שבת כינס ראש הממשלה לראשונה מסיבת עיתונאים, אחרי חודשים של הימנעות • בפועל, קומץ העיתונאים שהותר להם לשאול שאלה בודדת למשך דקות ספורות, שימשו רק כקישוט

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

נתניהו במסיבת העיתונאים (צילום מסך)

אחרי 104 ימים בהם לא העז לעמוד מול עיתונאים, התייצב ראש הממשלה בנימין נתניהו במוצאי שבת (13.7), למשך מספר דקות, מול קומץ עיתונאים שהותר להם לשאול שאלה בודדת – ושיקר.

השאלה הראשונה הוגרלה לכתב ערוץ 13, מתן חודורוב, שפתח באזכור העובדה שמדובר במסיבת עיתונאים ראשונה מזה חודשים. "קודם כל האמירה שלך איננה נכונה. לפני אה, לא לפני מאה ימים אלא הרבה פחות מזה, אני קיימתי מסיבת עיתונאים עם כתבים צבאיים, יכלו לשאול אותי כל שאלה. מן הסתם מתוך המערכות שלהם הייתם נותנים להם את כל השאלות, אז זה קודם כל נקודה ראשונה", הגיב נתניהו.

נתניהו משקר. בדיוק כפי ששיקר במאי האחרון כשנשאל ב-CNN מדוע הוא אינו מתראיין בתקשורת הישראלית. נתניהו מחרים את ערוצי החדשות הישראלים ולא מתראיין מאז 2021 (לשידור הציבורי מ-2019). רק כחודש אחרי טבח ה-7 באוקטובר נאלץ להתחיל לקיים מסיבות עיתונאים.

אלו היו תחליף עלוב לראיון עיתונאי: מספר מצומצם של עיתונאים הורשה להגיע אליהן, והותר להם לשאול שאלה בודדת, ללא שאלות המשך וללא שיוכלו להתייחס למידע המטעה, או השקרי ממש, שנתניהו נוהג לספק. נתניהו נכח ב-16 מסיבות עיתונאים: שש הראשונות התקיימו עם שר הביטחון יואב גלנט והשר (דאז) בני גנץ, ואחרי שהסתכסך איתם קיים נתניהו עוד עשר מסיבות עיתונאים לבדו.

מסיבת העיתונאים האחרונה התקיימה ב-31 במרץ, ומאז הפסיק נתניהו את הקשר הפומבי שלו עם העיתונות בישראל. את הנוהג במדינות דמוקרטיות, לפיו נבחרי הציבור נותנים דין וחשבון לציבור באמצעות העיתונות החופשית, החליף בשיגור מאות הודעות לעיתונות ועשרות קטעי וידיאו מוקלטים מראש. התקשורת הישראלית, יש לציין, שיתפה פעולה והעניקה בימה בלתי מוגבלת למונולוג שניהל איתה ראש הממשלה.

במהלך התקופה הזו העניק נתניהו תשע ראיונות לערוצי תקשורת זרים והופיע פעם אחת באולפן "הפטריוטים", תוכנית הדגל של ערוץ התעמולה המשרת אותו. בתשובתו לחודורוב ניסה נתניהו להיתלות באירוע שהתקיים ב-16 במאי: לשכת נתניהו התירה לקומץ כתבים צבאיים לשאול את נתניהו שאלה בודדת במהלך סיור בנגב (שנתניהו הציג מאוחר יותר כאילו התנהל ברפיח).

למרות שעברו שלושה וחצי חודשים מאז קיים מסיבת עיתונאים לתקשורת הישראלית, מסיבת העיתונאים שלשום ארכה כ-11 דקות, זאת לאחר הצהרה של נתניהו שארכה כשמונה דקות ותפסה את מרכז הבימה, במהלכה התייחס נתניהו באריכות לפרטי ניסיון החיסול והדגיש את חלקו באישור המבצע.

רק שבעה כתבים הותרו לשאול שאלה אחת כל אחד. לשם השוואה, ההופעה של נתניהו בערוץ 14 ב-23 ביוני ארכה 43 דקות (במהלכן ניהל שיח חופשי עם המגיש ינון ומגל והפאנליסטים באולפן: הם החניפו לו והוא נענה בשמחה). האורך הממוצע של 24 הראיונות שקיים נתניהו בחו"ל מאז המלחמה עומד על 17 וחצי דקות לריאיון (הארוך שבהם, לכוכב "טלוויזית הזבל" "ד"ר פיל", ארך כמעט 50 דקות).

מדובר במספר קטן של שאלות אפילו ביחס לרף הנמוך כל-כך שהעמיד נתניהו עצמו. מבין 16 מסיבות העיתונאים שהתקיימו עד כה, רק בראשונה הותר מספר שאלות נמוך מאתמול, שש שאלות בלבד. בשתי מסיבות עיתונאים נוספות הותרו רק שבע שאלות, ובכל יתר מסיבות העיתונאים הותרו בין 8 ל-13 שאלות כתבים.

רץ לקחת קרדיט

ברקע מסיבת העיתונאים עומדים מספר נושאים גורליים למדינת ישראל ולציבור הישראלי, ובראשם המגעים לקיום עסקת חטופים וסיום המלחמה, אולם לא זו היתה הסיבה שכונסה. מסיבת העיתונאים, שכונסה בבהילות ובהתראה קצרה, נועדה בראש ובראשונה על מנת שנתניהו יוכל לקחת את הקרדיט על ניסיון החיסול של צה"ל את בכיר החמאס מוחמד דף, שהתרחש במהלך השבת.

במשך חצי יממה עסקה התקשורת בניסיון החיסול ובניחושים אם הצליח או לאו, וקשרה כתרים לפעולה הצבאית לשר הביטחון יואב גלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי. כנראה שבמשפחת נתניהו לא רוו מכך נחת והחליטו כי כדי להשתלט על השיח התקשורתי יש לשבור את החרם ולשלם את המחיר של ספיגת מספר שאלות בעברית שלא נכתבו מראש.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי (צילום שבי גטניו)

פרסומים על קיום מסיבת העיתונאים החלו להופיע סביב השעה 19:00 אולם באופן חריג למסיבות העיתונאים הקודמות, לא הועברה הודעה מוקדמת בקבוצת לשכת רה"מ לכלל הכתבים המדיניים. "העין השביעית" ו"שקוף" קיבלו העתק של ההודעה ששלחה לשכת רה"מ רק לחלק מכלי התקשורת רק אחרי השעה 19:30, המועד האחרון שניתן היה להירשם למסיבת העיתונאים. למרות זאת אישרנו הגעה מול עומר מנצור, הגורם האחראי בלשכת רה"מ, שאישר את כניסתנו.

נציגת לע"מ (לשכת העיתונות הממשלתית), המארגנת את מסיבות העיתונאים, הבהירה מספר פעמים לכתבים שהגיעו כי לכל כתב תוענק האפשרות לשאול שאלה אחת בלבד, אולם יתאפשר לשאול שאלת הרחבה נוספת. בפועל, לא ניתן לאף כתב לשאול מעבר לשאלה בודדת.

נציגת לע"מ לא ידעה לומר כמה זמן תארך מסיבת העיתונאים אך כן ידעה לקבוע כי לא ייערך סבב נוסף של שאלות לאחר שכל כתב ישאל את אותה שאלה בודדת.

סדר השואלים נקבע בהגרלה. כשהרשימה פורסמה בטוויטר תהו גולשים מדוע נעדר ממנה נציג ערוץ 14. הדבר לא קרה משום שבלשכת ראש הממשלה החליטו לקפח את הערוץ אלא משום שהערוץ לא טרח כלל לשלוח כתב לאירוע, כפי שקורה לעיתים כשזו מתקיימת במוצאי-שבת בתל-אביב.

ההגרלה נערכה בשני חלקים – ראשית הגרלה בין כלי התקשורת המשודרים בטלוויזיה, כאשר בפעם הראשונה התווסף ערוץ i24, הערוץ הביביסטי החדש, לערוצי החדשות שהשתתפו בהגרלה. ההגרלה השנייה התקיימה בין שאר כלי התקשורת שנכחו. כל אחד מהכתבים התבקש לבחור פיסת נייר מקופלת, עליה נכתב מספרו ב"תור" השואלים.

טופז לוק בראש פמליית רה"מ נתניהו, 13.7.24 (צילום: שבי גטניו)

דקות לפני תחילת מסיבת העיתונאים נכנסו לאולם צוותים קטנים מלשכת רה"מ כשביניהם ניתן היה לזהות את מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי ואת טופז לוק, שעזב את תפקידו כאחד הדוברים הצמודים של נתניהו על מנת להתפנות להכנת קמפיין הבחירות. הוא התיישב בשורה הראשונה מול הדוכן בו נאם נתניהו, וניכר היה שהוא ממשיך לנהל את המתרחש באולם.

נתניהו גיחך בתגובה לשאלת כתבת i24 עדי כהן, ששאלה האם אי-יידוע האמריקאים לפני ניסיון החיסול של דף מעיד על חשש מפני ההתנגדות שלהם לחיסול. התחמק משאלה של גילי כהן מכאן 11 על הקמת ועדת חקירה והודיע שהוא "לא מפטר שרים" בקשר לשאלה על גלנט (אותו פיטר במרץ הקודם).

בתגובה לשאלת אורי איזק מערוץ 12, הכחיש נתניהו את הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על כך שהוא מנסה לשנות את הפרוטוקולים של ישיבות קבינט המלחמה – זאת למרות שמי שהעיד על כך הוא מזכירו הצבאי. מיכאל האוזר-טוב מ"הארץ" שאל מדוע ראש הממשלה נמנע ממפגש עם חלק ממשפחות הנרצחים והחטופים. נתניהו הכחיש. טל שלו מ"וואלה" שאלה מדוע הוא אינו נפגש עם תושבי בארי ולא הגיע לניר עוז. נתניהו הכחיש.

אפילו הריטואל העקר הזה, בו עיתונאים מציגים בפניו של נתניהו שאלה, והוא מגיב בהכחשה מבלי שתינתן להם האפשרות להציג בפניו עובדות ולברר את הדברים עד תום, היה מאיים מדי עבור ראש הממשלה. באופן מפתיע, כשרשות הדיבור הועברה לשלו מ"וואלה", הוכרז כי לא יתאפשרו יותר שאלות. משה כהן מ"מעריב" והח"מ, לא זכו לשמוע הכחשה אישית מראש הממשלה.

נתניהו הפגין את יחסו לעיתונות הישראלית גם במהלך מסיבת העיתונאים עצמה, כשנשאל על-ידי יובל קרני מ-ynet ו"ידיעות אחרונות" בקשר לקמפיין ההסתה וההשמצה של בנו, יאיר נתניהו. השאלה נוסחה באופן תמים, או מיתמם, כאילו יאיר נתניהו הוא אזרח מן השורה שמפרסם להנאתו ברשתות החברתיות – ולא חלק בכיר ואינטגרלי ממערך התעמולה של בנימין נתניהו.

נתניהו לא טרח להתייחס כלל לשאלה, או לאוסף הבלתי מסתיים של תיאוריות קונספירציה, שקרים והסתה נגד החברה, הצבא ומערכת החוק והמשפט בישראל שמפיץ יאיר נתניהו. במקום זאת, בחר להאשים את התקשורת בכך שהיא אשמה בפשע חמור הרבה יותר: היא אינה תומכת בו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,868 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק