השבוע בוועדת שרים לחקיקה: אחוז החסימה ירד?

ביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת השרים לחקיקה ותדון בגורלן של שורת הצעות חוק מהקואליציה והאופוזיציה. בין 42 הצעות החוק שתדון עליהם הוועדה ניתן למצוא את הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) המעוניינת להוריד את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ל-1.5%. כיום אחוז החסימה עומד על 3.25%. עיתוי הגשת החוק, כמו גם מהות החוק, עשויים להצביע על שני דברים – האחד הוא שייתכן שביהדות התורה סבורים שהבחירות לכנסת קרבות, והשני הוא שייתכן שמעוניינים שם לשמור שם על אפשרות ששתי המפלגות המרכיבות את הרשימה, כלומר דגל התורה ואגודת ישראל, ירוצו בבחירות הבאות בנפרד. 

• אושרו בוועדת השרים: חוק למניעת מעצר מנהלי למתנחלים, המשך החלשת מערכת המשפט
• ועדת שרים לחקיקה – האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל
• השבוע בוועדת השרים לחקיקה: הכנסת תמנה את נציב התלונות על השופטים?

עוד הצעה שתמשוך תשומת לב היא הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (ליכוד), "הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון – סמכות רשות העתיקות ביהודה ושומרון)". מטרת ההצעה היא להכפיף את עתיקות יהודה ושומרון לסמכות רשות העתיקות בישראל. "אין עוררין על כך שאזורים אלו רוויי היסטוריה יהודית", מציין הלוי תוך שהוא שוכח להזכיר שהאזורים הללו אינם מוכרים על ידי הקהילה הבינ"ל כשטחים ישראליים. אם הצעת החוק תעבור את הליך החקיקה היא תהווה המשך לתהליך הסיפוח הזוחל של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. 

ברשימה כלולה "הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב)" של ח"כ אופיר כץ (ליכוד). "יש להבטיח כי גם זירת ההשכלה הגבוהה תהיה נקייה מהתבטאויות ופעולות המסיתות ותומכות בטרור באשר הוא ובמאבק מזוין נגד מדינת ישראל", כותב מגיש הצעת החוק ומציע כי ניתן יהיה לפטר סגל בשל ביטויים כאלה, מבלי שיהיו זכאים לקבל פיצויים. 

למסמך המרכז את כל הצעות החוק שיעלו לוועדת השרים לחקיקה:

סביר להניח שלא יהיו רבים שיתנגדו לפיטורי אדם המטיף לטרור נגד אזרחי מדינתו, אולם הנוסח הנוכחי בהחלט פותח פתח לרדיפה פוליטית ולאיסור, למשל, על השמעת הטענה שלעם כבוש עומדת הזכות למאבק נגד כוחות הצבא הכובש. 

המאבק על האופי בו תציין מדי שנה ישראל את טבח השבעה באוקטובר ממשיך לצבור תאוצה. הוועדה תדון בהצעת חוק נוספת בנושא, הפעם של ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), "הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (ה-7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל". 

בין הצעות החוק נמשכת גם המגמה להגיש הצעות חוק לשיפור זכויות מילואימניקים ובני משפחותיהם. בין היתר תעלה לדיון הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – העדפה מתקנת למשרתי מילואים) של ח"כ קטי שטרית (ליכוד) והצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל) של חברת הכנסת שרון ניר (ישראל ביתנו) ואחרים.

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים, יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

 בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות – רשימת החוקים שיעלו להכרעת השרים ביום ראשון הקרוב. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שההצבעה חופשית להחלטת שיקול דעתם של חברי הכנסת. מה אתם יודעים על ועדת השרים לענייני חקיקה? התשובה היא: כמעט כלום, וזו לא אשמתכם. ועדת השרים לענייני חקיקה היא ועדה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה), ומ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים, המבצעים מה שראש הקואליציה מורה להם. ומה קורה אחר כך במליאה? הקואליציה (לעיתים קרובות גם האופוזיציה) תצביע כאיש אחד לפי מה שהוועדה תגיד להם להצביע.