השבוע בוועדת השרים לחקיקה: הכנסת תמנה את נציב התלונות על השופטים?

ביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת השרים לחקיקה ותדון בגורלן של שורת הצעות חוק מהקואליציה והאופוזיציה. בין ההצעות שיעלו ניתן למצוא את זו של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) המבקשת להעביר את הסמכות לבחירת נציב התלונות על השופטים מהוועדה לבחירת שופטים לכנסת.

ההצעה מבקשת לבחור את נציב התלונות על השופטים בהצבעה חשאית בכנסת ברוב של 70 ח״כים ובכך למעשה למנוע מצב שבו בשל אי הסכמות בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון לא מתמנה נציב. כיום אין ממונה קבוע לנציבות הביקורת על השופטים לאור אי הסכמות בין שר המשפטים יריב לוין לממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן.

למסמך המרכז את כל הצעות החוק שיעלו לוועדת השרים לחקיקה:

אחת ההצעות שתעלה בוועדה היא זו של ח"כ איימן עודה (חדש-תע"ל), שמטרתה לאפשר נגישות לשונית לכלל האזרחים בשפה הערבית ושפות נוספות, למידע בדבר זכויות המוקנות להם ולשירותים ממשלתיים בפלטפורמות דיגיטליות. כיום, רוב המידע והשירותים הציבוריים זמינים באתרי אינטרנט, ולכן יש צורך לפי ההצעה להנגיש אותם בשפות שונות.

בהצעת החוק הודגש כי רק 10% מאתרי האינטרנט הממשלתיים מונגשים לחברה הערבית. לפיכך, ההצעה מבקשת לחייב גופים ציבוריים להנגיש את המידע בפלטפורמות הדיגיטליות שלהם לשפות שונות, בעיקר ערבית ושפות נוספות בהן מספר הדוברים בישראל הוא גדול.

הצעה נוספת היא של ח"כ מיכל שיר (המחנה הממלכתי) ולפיה אתרים יפעלו למנוע מקטינים חשיפה לתוכן אלים. לפי הצעת החוק, בעיקר לאחר טבח שבעה באוקטובר, יש צורך לסנן תוכן אלים המופיע באתרים שונים בעזרת כלי יעיל כמו שימוש בבינה מלאכותית. מטרת הצעת חוק זו היא לאפשר בחקיקה מנגנון לאומדן גיל שימנע חשיפה של קטינים לתכנים פוגעניים ברשת, כגון תכני אלימות קשה ותכני פורנוגרפיה.

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים, יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

 בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות – רשימת החוקים שיעלו להכרעת השרים ביום ראשון הקרוב. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שההצבעה חופשית להחלטת שיקול דעתם של חברי הכנסת. מה אתם יודעים על ועדת השרים לענייני חקיקה? התשובה היא: כמעט כלום, וזו לא אשמתכם. ועדת השרים לענייני חקיקה היא ועדה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה), ומ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים, המבצעים מה שראש הקואליציה מורה להם. ומה קורה אחר כך במליאה? הקואליציה (לעיתים קרובות גם האופוזיציה) תצביע כאיש אחד לפי מה שהוועדה תגיד להם להצביע