ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בלי תקציב או לוחות זמנים: כך נערך המשרד להגנת הסביבה לשינויי האקלים

המשרד, שהגיש לאחרונה את תוכנית ההיערכות, חשף עד כמה הוא נותר מאחור • ד"ר עמיאל וסל, האחראי על התוכנית, מודה בעצמו שהיא רחוקה מלהיות אידיאלית ("לא הצלחתי וזה מבאס אותי") • וזאת על אף שהמשרד טרח על כך בחצי השנה האחרונה ואף מימן חברת ייעוץ בעלות משוערת של כ-150 אלף שקלים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ארכיון (צילום: שיר תורם, פלאש 90)

באוקטובר לפני כשנה, ימים ארוכים לפני כינון הממשלה הנוכחית ומינויה של עידית סילמן לשרה להגנת הסביבה, העבירה ממשלת בנט-לפיד תיקון חשוב להחלטת ממשלה בת יותר משש שנים: על כל משרדי הממשלה להגיש תוכנית להיערכות לשינויי אקלים לא יאוחר מסוף שנת 2023.

נכון לכתיבת שורות אלה, רוב מוחלט של משרדי הממשלה לא עמד בדד-ליין. מיעוט נמצא בישורת האחרונה, אחרים רחוקים מקו הסיום או נמצאים עמוק בסבך הביורוקרטי ורק מעטים מהמשרדים הגישו את התוכנית, בהם משרד החקלאות, משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה.

הוקלט ע"י הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

זה האחרון השלים ב-1 בינואר 2024, יממה איחור, את תוכניתו. "ממשיכים להוביל את היערכות ישראל למשבר האקלים", נכתב בהודעה חגיגית לתקשורת שהוציא המשרד בתחילת השבוע. אלא שמקריאת התוכנית ושיחות עם גורמים המעורבים בכתיבתה ובנושאים הקשורים אליה, עולה תמונה נעדרת כל חגיגיות: מדובר במסמך כללי, ללא יעדים לביצוע וללא תקצוב. חמור מכך: החומרים פורסמו לציבור בזמן שמנהל אגף בכיר חוסן אקלימי, שעמד מאחורי התוכנית, ד"ר עמיאל וסל, משרת במילואים כבר תקופה ארוכה ואינו במשרד.

"התוכנית הוצגה להנהלת המשרד והתהליך נעשה בשיתוף ההנהלה, גם ההתחלה וגם הסוף, אבל הסוף לא נעשה כמו שצריך בגלל המלחמה", הודה וסל בשיחת טלפון ל"שקוף" ממקום שירותו בצפון הארץ. "כל סוף התהליך אמור היה להיות אחרת בחזון. אנחנו פעלנו בגלל החלטת ממשלה, זה היה חשוב לנו לעמוד בה, עם כל חוסר האידיאליות", הסביר. "היה לי חשוב להוציא את זה, את התוכנית הזו, הרבה מאוד משרדי ממשלה צריכים משהו מוחשי".

התוכנית מפרקת את ארבע המגמות הצפויות במשבר האקלים: חם יותר – עליית טמפרטורה, יבש יותר – מגמות שינוי המשקעים, גבוה יותר – עלייה בגובה פני הים, וקיצוני יותר – מופעי מזג אוויר חריגים ושטפונות, לתוך רשימה בת 140 סעיפים, כשכל סעיף מדורג לפי חשיבות, תעדוף ודחיפות.

המטרה, בסופו של דבר, היא לאגד את תכניות משרדי הממשלה השונים, בהם זה של השרה סילמן, לתוכנית פעולה אחת אורגנית, בהפקת המשרד להגנת הסביבה. הצפי להגשת התוכנית הכוללת הוא סוף הרבעון הנוכחי, אלא שנכון לעכשיו לא ברור היכן הדברים עומדים.

"לא יותר מרשימת פעולות"

בשיחה איתו, וסל מודה כי חסרים בתוכנית של המשרד להגנת הסביבה מרכיבים רבים והיא ראשונית בלבד. "האידיאל היה להגיע לרמה שאני מוציא תקציב ולוחות זמנים מכולם במשרד, זו היתה השאיפה ולא הצלחנו", אמר בכנות. "הצלחנו רק מחלקם (חלק מיחידות המשרד – י"ג), ולא פרסמנו כי זה רק חלק וזה מבאס אותי ולא הצלחתי". עם זאת, הוא מסביר שהיה להם חשוב יותר לפרסם ולהתניע את התהליך, מאשר להמתין עד לגרסה בשלה יותר. "אם לא נתחיל להניע שום דבר, זה לא יקרה", אמר. "אני רואה איך יחידות משתבללות ולא מוצאות את הידיים והרגליים".

אלא שבהיעדר תקצוב וללא הערכות כלכליות, התוכנית אינה אלא רשימת מטלות ארוכה וחסרת משמעות. "תקצוב זה נושא לא אופטימלי בשנים האלה", הודה וסל. "אחרי שנתיים של קורונה שבהן חשבנו שאנחנו יוצאים לדרך חדשה עם תקציבים ברורים, אנחנו מגלים שאנחנו במצב מאוד לא טוב. מבחינתי, לא יודע כמה כספים יהיו בממשלה בשנה הקרובה להקצות לדבר הזה".

"התוכנית היא לא יותר מרשימת פעולות שלא ברור אם בכלל יבוצעו ואם כן מתי ואיך", אמר פרופ' עדי וולפסון, פעיל סביבה ומומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. לדברי וולפסון, "נדמה שדווקא המשרד להגנת הסביבה, שמוביל את תחום האקלים בישראל, וסוף סוף מכין תוכנית שמטרתה למפות את הסיכונים שמשבר האקלים צפוי להשית על פעילות המשרד ולפרט את הפעולת שיש לעשות כדי להיערך לקראתם, עושה זאת מבלי שהוא מאמין ביכולתו לקדם שינוי".

דוקטור עמיאל וסל

גם בארגון אדם טבע ודין מתחו ביקורת על התוכנית שפרסם המשרד להגנת הסביבה. "ממשלת ישראל אינה מאמינה בהיערכות למשבר האקלים", כתב מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, בהודעה שהוציא לתקשורת. "בחסות משרד האוצר ותמיכת השרה סילמן, משקרת לציבור כאילו נעשות פעולות אסטרטגיות, כשבפועל מדובר בפעולות רכות שלא ימנעו את הקטסטרופה האקלימית שעתידה לנחות על תושבי ישראל", מסר. "כשאין רגולציה שאפתנית ומתוקצבת, שום החלטה אינה מחייבת. ממשלת ישראל, בחסות משרד האוצר ובתמיכת השרה סילמן, מבטלת הלכה למעשה את חובתם של משרדי הממשלה השונים להיערך כמו מדינה מודרנית לקטסטרופת האקלים שבדרך".

התוכנית, שכוללת בסך הכל 27 עמודים, נפתחת בהסבר מתודולוגי ובחלוקה של ארבעת המהלכים המרכזיים שתועדפו ליישום. כך ניתן למצוא בחשיבות בינונית, טיפול במיתון שטפונות, לצד עדכון אופן מערך הניטור וכן, אזכור תמוה על צמצום הנזקים ממפגעי אזבסט. "אני לא איש אזבסט", הודה וסל בשיחה איתו. "המפגשים שלי עם אזבסט הם מינוריים. אני לא מאוד מבין בזה, לא ברזולוציה הזו כרגע". לדבריו, המשרד אינו רגולטור של שטפונות, ולכן הדירוג שלהם אינו מתועדף במקום גבוה. "מי שמתעסק בשטפונות זה אגף מים ונחלים והממשק שלהם בזה הוא מאוד נמוך, יכולת ההשפעה מאוד נמוכה".

"מה שעוד יותר לא ברור הוא כיצד נבחרו ותועדפו מבין רשימת הפעולות 15 הפעולות העיקריות שהמשרד צריך לקדם, והאם נבחנו שיקולים של עלות מול תועלת", מוסיף ואומר וולפסון. "למשל, איך הגיעו במשרד למסקנה שצמצום הנזקים ממפגעי אזבסט, היא אחת הפעולות הכי חשובות שהמשרד צריך לעסוק בהן בהיערכותו לשינויי האקלים".

נדמה שפינוי אזבסט נכנס בכל פעם מחדש לתוכניות המשרד. כך למשל, גם בפרויקט "דרום ירוק" לשיקום העוטף, היתה התייחסות נרחבת לאזבסט. לדברי וסל, פינוי אזבסט כלל לא אמור היה להיות בתוכנית המקורית, בטח שלא בצורתו הנוכחית. "היו דברים שהיו ברורים מאליהם שיכללו בתוכנית, על זה (אסבסט – י"ג) דווקא לא חשבתי, לא עשיתי את החיבור הזה. כשישבנו, אמרו שכשיש אירוע קיצון, ההשלכות הן על אזבסט פריך הן XYZ", ניסה להסביר.

מיקור חוץ

המשרד להגנת הסביבה עבד על התוכנית בחצי השנה האחרונה ביחד עם חברת הייעוץ TASC, לה שילמו כ-150 אלף שקל. סך הכל, שילמו לחברה כמיליון שקל על ליווי התוכנית הלאומית על פני שנתיים – סכום הכולל את התשלום האחרון. 

"חברת הייעוץ (TASC – י"ג) קבעה את כל הישיבות עם היחידות ואת הרישום, אבל זו עבודה מקצועית שלי", הסביר וסל. "אנחנו לוקחים חברת ייעוץ כמו כל גוף ממשלתי שיהיה מישהו שירכז את החומרים. ברור שאנחנו ישבנו עם כל המשרדים". 

מתוך התוכנית של המשרד להגנת הסביבה

"יש מכרז מרכזי לשירותי ייעוץ ומתוכו יש רשימה של חברות ייעוץ וחברת TASC זכתה", הוא מסביר. "יש לה ניסיון עם המשרד. עד לפני חודשיים זה היה רק אני וסטודנטית. איך אני יכול לעבור בין כל הרשויות ולוודא שהן הבינו הכל? לפני המלחמה הצטרפה צוערת בשירות המדינה ועוד עמיתת ממשק, וסטודנטית נוספת שגויסה לפני שהצטרפה אלינו". 

חברת הייעוץ סיפקה שתי נשות צוות שעבדו יחד עם וסל בתקופת ההכנה של התוכנית. "העובדות מצוותות אלינו והתוכנית כולה עברה את אישור מנכ"ל המשרד והשרה. יכול להיות שהפרסום והעיבוד היו יכולים להיות יותר טובים אם לא הייתה מלחמה. אני לא מתחבא מאחורי זה יותר מדי, אבל גם פה – לא אופטימילי".

היה פער מאוד גדול בין ההבטחה של מה אתם עומדים לפרסם לבין מה ששלחתם בפועל. כלום פה לא מתוקצב למעט מה שממילא מתוקצב ללא קשר, בלי לוחות זמנים, בלי פירוט, בלי יעדים לביצוע – וזה בפער גדול לבסיס הידע שהצטבר במנהלת לשינויי אקלים לאורך השנים.

"זה שלב ראשון בהליך של כמה שלבים. האחריות היא שלי ולא של חברת ייעוץ".

ובכל זאת, בעבר הצליחו לגייס את משאבי המשרד והזיכרון הארגוני לטובת הדוח המרכזי של המנהלת לשינויי אקלים. הצוות עבד ללא מיקור חוץ והסתייע בעובדי המשרד שלהם יש הכשרה והיכרות עם עולמות התוכן. 

"זה שלא היתה חברת ייעוץ בעבר, זה לא טוב. בגלל זה היה דוח אחד בחמש שנים במקום דוח כל שנה. אי אפשר להיות במצב שבו אין לך כוח אדם ואת לא לוקחת חברות ייעוץ. הממשלה ככלל הלכה לכיוון של להוציא הרבה עבודות כאלה החוצה. במקום לקחת יותר אנשי צוות שיעשו יותר פונקציות – לוקחים חברות ייעוץ. ברור שבדברים מסויימים זה צריך להיות תפקידים פנימיים, אבל בדברים מסוימים, אנשים ב-TASC הם טובים לשעתם וכשהעבודה תגמר, ניפרד. אם זה משהו ארוך שדורש רציפות לפרק זמן ארוך, זה צריך להיות בתקן ואנחנו עובדים על התקנים. כרגע יש תקן אחד בכל האגף וזה אני".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. יש לומר שבא לי לבכות לאן הגיעה המדינה שלנו עם שרים כאלה מושחתים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.