בין שיאני השאילתות: ח"כ מיכאל ביטון מאתגר את הממשלה גם משורות הקואליציה

בכמה חיילים הכיר משרד הביטחון כסובלים מפוסט טראומה מאז תחילת המלחמה? כיצד תפקד השירות הפסיכולוגי בבתי הספר מאז השביעי באוקטובר? מתי תסתיים הקמתו של בית חולים נוסף בנגב?

את השאלות האלו הפנו חברי כנסת לשרים באמצעות אחד הכלים החשובים העומדים לרשותם כדי לפקח על הממשלה – שאילתות לשרים. השרים חייבים לענות ולספק דין וחשבון לציבור, בחלק מהמקרים באופן פומבי במליאת הכנסת, תוך חשיפת נתונים ומידע חדש.  

מדד "שקוף" לכנס האחרון מגלה מי הם חברי הכנסת שהרבו לאתגר את הממשלה: שיאן השאילתות בכנס הנוכחי הוא ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) שהגיש 91 שאילתות, אחריו ממוקם במקום השני ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) עם 47 שאילתות, במקום השלישי ח"כ נעמה לזימי (העבודה) עם 43 שאילתות, ברביעי ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) עם 41 שאילתות, ובחמישי ח"כ נאור שירי (יש עתיד) עם 41 שאילתות. 

"השאילתות הן כלי של חברי הכנסת לביקורת על עבודת משרדי הממשלה, דרך להציף נושאים לדיון ציבורי, לבירור ולחשיפת מידע ונתונים, לפעמים גם לבקשת ארגונים ועמותות שפועלות בנושא", אמר ח"כ טיבי ל"שקוף". "שאילתות ישירות, בניגוד לרגילות נענות בכתב ולא דורשות נוכחות של שר במליאת הכנסת ולכן במצב של שגרה וממשלה מתפקדת, מתאימות יותר לנושאים שקשורים למשל בנתונים של חלוקת משאבים ותקציבים, ייצוג ערבים וערביות במשרדים וחברות ממשלתיות שונות, מעצרים מנהליים וכלואים או כאמצעי לקידום נושא שתקוע במשרד מסוים".

בכנס הנוכחי ח"כים מהאופוזיציה היו אחראים ל-73% מהשאילתות שהוגשו. חריג ברשימה הזו הוא ח"כ ביטון, שמפלגתו נכנסה לקואליציה אחרי תחילת המלחמה, אך המשיך לאתגר את הממשלה ולפקח עליה אפילו יותר מרוב חברי האופוזיציה, גם משורות הקואליציה.

"תפקידי ותפקידנו כחברי כנסת הוא לפקח על הממשלה ועל הרשות המבצעת, על ביצוע תפקידה כראוי לטובת האזרחים", אמר ביטון ל"שקוף". הוא הוסיף כי הוא "מקפיד לעשות שימוש נרחב באופן קבוע בכלל הכלים הפרלמנטרים העומדים לרשותי כדי לקדם צמצום פערים ושוויון הזדמנויות – העברתי חמישה חוקים בקריאה שלישית בכנס האחרון, הגשתי באופן קבוע הצעות לסדר יום ודיונים מהירים, ואני שומר על זמינות לפניות ציבור גם באופן אישי".

ביטון אמר כי הוא שמח על העלייה שרשם במדד "שקוף", אך הוסיף כי לצערו "משרדי הממשלה השונים לא ממהרים לענות ולהתייחס לשאילתות שמוגשות על ידי וע"י חברי כנסת נוספים ומרביתן לא נענות כלל. אני קורא לקיים מדד נוסף הבוחן גם אותם ואת מחויבותם לספק תשובות לסוגיות ציבוריות אלו".

אחריו מהקואליציה ניתן למצוא במקום התשיעי את ח"כ ארז מלול (ש"ס) שהגיש 18 שאילתות, ואת ח"כ עמית הלוי (הליכוד) שהגיש 16 שאילתות. 

הסיעה שהגישה הכי הרבה שאילתות זו חד"ש-תע"ל שחבריה הגישו 33% מכלל השאילתות (185 שאילתות), על אף שמבחינה כמותית הם מהווים 4% מחברי הכנסת. 

המפתחות אצל היו"ר אוחנה

באחד ממדדי הפרלמטר הקודמים של "שקוף", התגלה כי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ממעט לאשר לח"כים מהקואליציה והאופוזיציה להפנות שאילתות דחופות למשרד הביטחון, אך מי שמודרים באופן קבוע הם הח"כים מהסיעות הערביות.

שאילתה דחופה נחשבת הישג גדול יותר לחבר או חברת הכנסת, שכן על השר לענות עליה תוך יומיים בדוכן המליאה ולאחריה יכול להתפתח דיון פומבי קצר ואפשרות לשאלה אחת נוספת מצד הח"כ. השימוש בכלי מוגבל: השאילתה הדחופה תלויה באישור יו"ר הכנסת, שיכול לאשר עד ארבע מסוגן בשבוע.

"לצערי הסיכוי שהיו"ר אוחנה יאשר לי שאילתות דחופות קטן עד אפסי, בעיקר בנושאים 'לא פופולריים'", ציין ח"כ עופר כסיף, שיאן השאילתות הרגילות. "ואכן, חלק מהשאילתות הרגילות שהגשתי, הוגשו במקור כדחופות ונדחו. לא עשיתי זאת במסלול השאילתה הישירה כי חשוב לי שהנושאים האלה יועלו במליאה לעיני הציבור, מה עוד שרגילות מאפשרות להעלות שאלה נוספת בפני השר בו במקום". 

משרדי הממשלה ענו על כל 32 השאילתות ה"דחופות" – אך אלו מהוות רק 5% מכלל השאילתות. לצורך השוואה המענה על שאילתות ישירות עומד על 18% (65 שאילתות), ועל שאילתות רגילות על 20% (33 שאילתות) בלבד. 

מידע חדש על בית חולים גדול שיוקם בדרום 

בחודשים האחרונים מענה שרים למספר שאילתות דחופות תרם לפרסום נתונים מיידיים בנושאים בהם התעניינו חברי כנסת. מידת אפקטיביות כלי השאילתות תלויה בראש ובראשונה בחשיבות שהשר מקנה להענקת התשובות, כמו גם באופן ניסוח השאלה שמופנית לשר. 

ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) שאלה את שר הבריאות שאילתה דחופה לגבי יישום החלטת ממשלה משנת 2014 להקמת בית חולים נוסף לשירות תושבי הנגב. פרידמן ביקשה מענה לגבי שלבי יישום ההחלטה, ומתי לפי הצפי אמור לפתוח שעריו של בית חולים שכזה. 

בסוף במרץ עלה שר הבריאות אוריאל בוסו על דוכן הנואמים במליאת הכנסת והעניק לשואלת מענה ארוך ומפורט, שאותו התחיל באמירה חשובה: "גם כשהייתי בכובעי ובכיסאי כסגן יושב-ראש הכנסת ראיתי חשיבות רבה בכך שיגיעו השרים לענות", הסביר השר בוסו לגבי יחסו לשאילתות, "אמרתי לשרים, שהיו לפעמים כועסים על זה שנותנים להם שאילתות: 'זה הזמן באמת לדבר אל הציבור, להסביר  מה המשרד שלך עושה ואיך הוא מתפקד'".

בתשובתו פירט בוסו כי תאריך תחילת הבנייה ייקבע לאחר מועד בחירת המפעיל, וקיימת הקצאה של 40 מיליון שקלים לצורכי תכנון בית החולים. להערכתו זה עשוי לקחת שנה-וחצי עד שנתיים. בוסו ציין כי מדובר בבית חולים בקנה מידה גדול.

לגבי מועד תחילת השירות לציבור, בית החולים יוקם בשלושה שלבים, כשהראשון עתיד להסתיים ב-2028, ויכלול חדרי ניתוח וחדר מיון. השלב הבא יכלול מחלקות נוספות, ואת השלב השלישי עתידים לסיים להערכתו עד שבע-שמונה שנים מהיום. 

"מדובר בבית חולים משמעותי בעל 600 מיטות לפחות. אני חושב שצריך להבין שזה ישנה את כל מערכת הבריאות בדרום ובפריפריה", סיכם שר הבריאות.

תקציב הרווחה לאור הקיצוץ בתקציב המדינה

בינואר הגישה ח"כ אפרת רייטן (העבודה) שאילתה לשר הרווחה, השר יעקב מרגי (ש"ס), בנוגע לקיצוץ המסתמן בתקציב הרווחה עם התיקונים שהממשלה הכניסה בתקציב, ומה בכוונתו לעשות לנוכח צרכי הרווחה שגדלו לאור מצב המלחמה. 

"תודה לשואלת", פתח והודה שר הרווחה מרגי מעל דוכן המליאה, והחל להשיב באריכות. תוך פירוט נתונים. בתשובתו טען כי לא רק שלא קוצץ תקציב הרווחה במהלך תיקון התקציב הנוכחי, אלא שתקציב הרווחה קיבל תוספת. 

"עוד טרם המלחמה המשרד בראשותי פעל לקבל במסגרת תקציב 2024-2023 תוספת של 250 תקני עובדים סוציאליים לבסיס התקציב", טען השר מרגי, וסיכם לאחר מכן, "תקציב המשרד לשנת 2024 יהיה גבוה במיליארד שקלים – יותר ממיליארד שקלים – מהשנה הקודמת, ויעמוד על כ-11.5 מיליארד שקלים". 

לחבר הכנסת המגיש שאילתה דחופה נותרת שאלת המשך אחת, אחרי שהשר משיב. המטרה היא להתיר לחברי הכנסת לחדד את מענה השרים או להעמיק את השגת המידע מעבר למה שנמסר. 

ח"כ רייטן הקשתה: "מתוך המיליארד הזה, 430 מיליון הם בכלל עבור יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. אתה זוכר שהעברתי אותו כשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה", טענה השואלת כלפי השר, "כך שזה לא באמת תוספת. וגם עבודתך הברוכה בהוספת התקנים – כשאנחנו עשינו בירורים כמה משרות נדרשות כרגע באופן דחוף, אנחנו מדברים על אלפים. אני קיבלתי תשובה של 3,700 נדרשים באופן מיידי, כלומר, גם 250 המבורכים שלך זה טיפה בים". 

בניגוד למענה המנומס של השרים בוסו ומרגי, שהיו בעברם חברי כנסת חרוצים ומגיעים מרקע של עשייה פרלמנטרית עמוקה, ישנם שרים שרואים בכלי השאילתה מכשיר בידי יריבים פוליטיים שיש להתייחס אליו כלאחר יד. השר דוד אמסלם מהליכוד, למשל, מסמס שאלה של ח"כ מירב בן ארי על השבתת אתר ארכיון המדינה בשל מתקפת סייבר. כשדרשה לדעת מה צפי חזרת האתר סירב להתחייב ואמר: "את לא צריכה לזרז אותנו בעניין", לא סיפק נתונים חדשים או מידע לטובת הציבור.