ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הקרב על מקווה ישראל: הריאה הירוקה הענקית תישאר סגורה לציבור?

ביקור במתחם שבו מוסדות חינוך, שטחים חקלאיים ומבנים היסטוריים שמור למתי מעט שיכולים להנות מאחד השטחים הפתוחים הגדולים והאחרונים שנותרו בגוש דן. תוכנית מתאר חדשה שמקודמת בימים אלה, עתידה להשאיר את השטח סגור, ולפתוח שטח בנוי קטן לצרכים מסחריים בלבד. כעת, ארגוני סביבה ותושבים מהאזור מנסים לעצור ברגע האחרון את התוכנית השנויה במחלוקת. "איך יכול להיות שנכס מורשת לאומי סגור בפני הציבור אבל כל דרך אפשרית לעשות כסף כן מקודמת?"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מקווה ישראל (צילום: אווירי סקיימדיה CC)

במרכז מטרופולין דן, בלב אחד האזורים העירוניים העמוסים בארץ, נמצא לו כבר מעל ל-150 שנה מתחם מקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון בארץ, מקום המתהדר בביקורם ההיסטורי של הרצל והקיסר הגרמני  באוקטובר 1898. עד היום שומר מקווה ישראל על צביונו כמוסד חינוכי ואתר מורשת ובמקביל גם על השטחים החקלאיים והגן הבוטני הנמצאים בשטחו. אף על פי שהקרקע של מקווה ישראל שייכת באופן רשמי למדינה והמתחם ממומן באופן עקיף על ידי הציבור, הוא סגור ומגודר, ונגיש רק לתלמידי המתחם ולעובדיו. ביקור במקום דורש תיאום וקבלת אישור מראש, המנוגד לחוק והוראת בג"ץ בשנת 2005 הקובעים אחרת. תוכנית מתאר חדשה למתחם מקווה ישראל שמקודמת בימים אלה ונמצאת לקראת אישור סופי, עתידה להשאיר את השטח סגור לציבור אלא אם כן אתם מוכנים לשלם על קפה ומאפה.

התוכנית עתידה להגדיל באופן משמעותי את שטחי מבני החינוך במתחם, להוסיף זיקת הנאה (שטחים פתוחים לרווחת הציבור) בשטח מוגדר, אפשרות להוספת שטחי מסחר והסדרת תוכנית הגידור שתדאג שהמוסד יישאר סגור באופן רשמי. בשבועות האחרונים מנסה קבוצה של מתנגדים לעצור את אישור התוכנית בטענה שמדובר בשינוי ייעוד המוסד שלא כחוק, ובפועל בדרך למניעת הכניסה של הציבור הרחב לאחד השטחים הפתוחים והירוקים הגדולים האחרונים במטרופולין דן שיושב על קרקעות מדינה ומוגדר כגוף ציבורי. בקרוב צפויה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז תל אביב לדון בהתנגדויות לתוכנית המתאר ולקבוע אם המוסד הוותיק ייפתח לציבור הרחב או יסגור את שעריו כדי להגן על התלמידים.

תכנית מתאר זו היא הראשונה שנעשית במקווה ישראל זה עשרות שנים. יוזמיה הם חברת מקווה ישראל ולשכת התכנון והתכנון הופקד בידי אליקים אדריכלים. התכנית החלה לקרום עור וגידים לפני למעלה מעשור עם הכנתה של תכנית האב למקווה ישראל. מטרתה הרשמית של התוכנית היא "שמירה על ייעודו ותפקודו של שטח בית הספר החקלאי מקווה ישראל, תוך תוספת בינוי להמשך צמיחתו כמרכז חינוכי חקלאי מוביל, שימור הליבה ההיסטורית והסדרת גישה לציבור אליה ודרכה אל נתיבים שונים במרחב המטרופוליני, והכל בהתאם לחוק מקווה ישראל". התוכנית החדשה מתרכזת רק בחלק הדרומי של מקווה ישראל שמדרום לכביש 1 על שטח של 2,650 דונם. 

המתחם ממומן באופן עקיף על ידי הציבור, אך סגור בפניו ברובו. בית הספר החקלאי מקווה ישראל (צילום: CC Tamar Hayardeni)

התכנית מכפילה כאמור את שטחי הבניה למוסדות חינוך ומעבדות עם תוספת של 80 אלף מ"ר אשר תאפשר הגדלת מספר התלמידים מ-1,800 כיום ל-5,000 בעתיד. בנוסף, התכנית מאפשרת כ-93 אלף מ״ר נוספים עבור מבני מעבדות ומחקר חקלאי. הלב ההיסטורי של המתחם נקבע לשימור עם תוספת של זיקת הנאה לציבור, כאשר על פי הוראות התוכנית צויין ש״תינתן גישה חופשית ומבוקרת לציבור״. בשטח שנועד להיות נגיש לציבור, התוכנית מאפשרת לשנות ייעוד של שני מבנים לשימור לצורך מסחר נלווה בהיקף של 500 מ"ר, זאת בניגוד לחוק מקווה ישראל האוסר על כל שינוי ייעוד במתחם מעבר לחינוך וחקלאות. התוכנית לא מציינת מה הכוונה ב"גישה חופשית מבוקרת" ואילו סוגי מסחר ניתן להקים שם. גישה חופשית של הציבור לשטחים החקלאים הפתוחים אינה נכללת בתוכנית. 

"מקווה ישראל הוא לא עוד פארק גדול במרכז הארץ", מסביר ד"ר אורי שרון, לשעבר מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ואחד מיוזמי העצומה נגד קידום תוכנית המתאר החדשה. "מדובר באחד הנכסים הלאומיים החשובים בארץ בעל ערך אקולוגי, היסטורי וחינוכי בלתי מבוטל. בין הנכסים של מקווה ישראל ניתן למצוא את הגן הבוטני הראשון שהוקם בארץ ובו מאות מינים של צמחים נדירים, את היקב הראשון שהוקם בישראל, בית כנסת מהמאה ה-19 ומבנים היסטוריים שנבנו במתווה של מושבה צרפתית". ועדת השימור המחוזית תל אביב החליטה בשנת 2010 על תכנית שימור למתחם מקווה ישראל הכולל את שימורם של 145 מבנים ברחבי בית הספר.

אז איך הכול התחיל?

כדי להבין את ההשלכות של תוכנית המתאר החדשה יש לחזור אחורה לסוף המאה ה-19. מקווה ישראל הוקמה כבית ספר חקלאי בשנת 1870 על ידי הפילנתרופ הצרפתי קרל נטר, ממקימי בית ספר "אליאנס" והארגון היהודי "כל ישראל חברים". בית הספר הוקם מתוך תפיסה ציונית אשר האמינה שבשביל ליישב את ארץ ישראל צריך להכשיר חקלאיים וכידוע יהודים לא עסקו בחקלאות ולכן היה צורך להקמת המוסד. במהלך 154 השנים מאז היווסדה התפתחה מקווה ישראל ועברה שינוים רבים – מכפר נוער ובית ספר ללימוד חקלאות עד לקרייה חינוכית שבו פועלים היום גני ילדים, שלושה בתי ספר ושתי פנימיות הכוללים כ-1,800 תלמידים מכל רחבי הארץ.

שטח המתחם חולש על כ-3,300 דונם, לצורך ההשוואה, מדובר בסדר גודל של כל העיר גבעתיים. נמצאים בו שטחים חקלאיים, מעבדות חקלאות, אורוות סוסים, מגרשי ספורט, רפתות, מרכז מורשת, בית כנסת, שיכון עובדים ומשרדי הנהלה. המתחם מתחלק לשני חלקים – הצפוני והדרומי. החלק הדרומי מכיל את הקרייה החינוכית, מבנים לשימור, מבני המשק ועוד. חלק זה תחום מצפון בכביש 44, מדרום בשכונת שיכון עממי, ממזרח בשכונת מפדה אזרחי ואזור התעשיה של חולון, וממערב גבול בשדרות לוי אשכול בחולון ומחלף חולון. החלק הצפוני כולל בתוכו את רוב השטחים החקלאיים ושטחי הצפה. הוא גובל מצפון בכביש 1, מסילת ירושלים-תל אביב ומחלף קיבוץ גלויות. בנוסף, בשל חשיבותו, הבית ספר קיבל מעמד של ״שטח גלילי״ אשר אומר שהוא אינו כפוף לאף רשות מוניציפאלית ולא משלם ארנונה. 

עבודה חקלאית במקווה ישראל (צילום: לע"מ)

בשל חשיבותו הלאומית חוקק בשנת 1976 חוק "בית הספר החקלאי מקווה ישראל" המגן על מעמדו של מקווה ישראל כמוסד חינוכי חקלאי המיועד לשימור. לשון החוק קובעת כי "בית הספר החקלאי מקווה ישראל הוא המוסד החינוכי החקלאי הראשון בארץ ישראל, (והוא) יוסיף לפעול כבית ספר חקלאי לקידום מטרותיו". החוק מציין כי שינוי יעודי קרקע בשטח התכנית יהיה כפוף לאישור שר החינוך, שר החקלאות ושר הפנים וידרוש הקמה של ועדה משותפת בנושא. בעתירת בג"ץ משנת 2005 כתבו השופטים ש"מטרתו המרכזית של החוק היא לשמר את מקרקעי בית הספר כ'ריאה ירוקה' בלב מטרופולין תל אביב, ולמנוע התרחבות אזורים מבונים שיגלשו אל תוך שטחיו – תכליתו היא להותיר את מקווה ישראל כ'פנינה ירוקה בים הבטון האופף אותה׳״. עוד נטען בעתירה שהרצון של חברת מקווה ישראל להגדלת שטחי הבנייה והמסחר בשטח המתחם ״עומדות בסתירה בולטת, הן ללשון והן לרוחו של חוק מקווה ישראל״.

בתקופה שבה החוק חוקק לא היו גדרות בשטח מקווה ישראל. בסוף שנות ה-80 מקווה ישראל החליטו לגדר את השטח ולסגור אותו לציבור. ״הם לא עשו את זה מסיבה של שמירה על התלמידים״, אומר ד״ר שרון. ״הם אמרו בפורש שהם גידרו את מקווה ישראל כי לא התאים להם האנשים שהגיעו לעשות פיקניק״, הוא מוסיף. החוק מציין שמותר להוציא היתר בניה לשימוש במקרקעין כתוספת לכל מטרה שנועדה לקדם את מטרותיו של בית הספר. "מי שניהל את בית הספר באותן שנים פירש את החוק בצורה קלוקלת של הקפת מקווה ישראל בגדרות", מסביר בראיון אלעד הוכמן, מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה שמתכנן להגיש בשבועות הקרובים התנגדות לתוכנית המתאר. "המחוקק למעשה לא ציפה לזה וטען שיש לתת לציבור ליהנות מהמקום, תחת ההגבלה שלא לאפשר שינוי ייעוד ומסחר".

נקודת המחלוקת העיקרית בתוכנית היא כאמור הרצון לפתוח את המתחם לתנועה חופשית של הציבור אל מול הצורך של המוסד לשמור על פרטיות התלמידים ועל המתחם הייחודי. "אין ספק שצריך לאזן בין הרצון לשמור לבין זכות הציבור ליהנות מהשטחים הפתוחים", קובע הוכמן אך טוען ש"ההנהלה משתמשת בצורה דרקונית בסמכויות שניתנו לה על ידי החוק בכך שהיא מגדירה את כל שטח מקווה ישראל כבית ספר ושטח חקלאי, בעוד בפועל, ממש לא כל המתחם העצום הזה הוא בית ספר חקלאי. בית הספר צריך להיות מגודר ומתוחם להגנת התלמידים הלומדים בו אבל את שאר השטח יש לפתוח ולאפשר גישה לציבור".

הוראות-התוכנית

"אני חושבת שהאיזון הוא דווקא לא לטובת מקווה ישראל בכל מה שקשור ליחס בין מקווה ישראל לציבור", טוענת בראיון שרית גולדשטיין, מנכ"לית מקווה ישראל בשלוש שנים האחרונות. טענת מקווה ישראל היא שמלבד המתחם ההיסטורי, לא קיימים שטחים פתוחים אלא רק שטחים חינוכיים וחקלאיים הכוללים גידולי שדה, מטעים ואת הגן הבוטני. ״במדינה קיימים 11 גנים בוטניים מוכרים על ידי משרד החקלאות ובאף אחד מהם לא ניתן להיכנס באופן חופשי וללא בקרה״, מסבירה גולדשטיין. בניגוד לטענות אלה, על פי בדיקת שקוף, מתוך 11 גנים בוטניים מוכרים בארץ כ-6 מהם אינם דורשים תשלום וניתן להיכנס אליהם בשעות הפעילות באופן חופשי וללא תיאום מראש. ״המשק החקלאי מניב הכנסה שבזכותה ניתן לממן ולתפעל את הכפר החינוכי. במידה ואנשים יכנסו ויסתובבו באופן חופשי בשדות החיטה, הכותנה או מטע האבוקדו, אני מאמינה שייגרם נזק רב״, היא אומרת. לטענתה, הדרישה להסיר לחלוטין את הגדרות אינה ריאלית: "ההתנגדות שהוגשה והעצומה מציגות אותנו כמו גוף ממסדי שהוא נגד הציבור אבל למעשה אנחנו גוף שלא מקבל תמיכה מאף גורם ממשלתי ויש לנו נטל ציבורי מטורף בדמות המבנים לשימור".

"אנחנו לא מחפשים דרך להרוויח כסף". הגן הבוטני של מקווה ישראל (צילום: אבישי טייכר)

על אף התנגדותה של הנהלת מקווה ישראל לפתיחת חלקים במתחם לציבור, טיוטת תוכנית המתאר מגדירה לראשונה את הגרעין ההיסטורי של המוסד הכולל את המבנים ההיסטוריים, שדרת הדקלים המפורסמת והגן הבוטני כ"זיקת הנאה" הפתוחה לציבור הרחב. מקווה ישראל, משרד החינוך והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (שמשרדיה נמצאים בשטח מקווה ישראל) טוענים שזיקה חופשית לציבור תסכן את התלמידים ותפגע במשקי החקלאות. "מקווה ישראל מתנגדת לזיקת הנאה", חוזרת גולדשטיין ומסבירה: "אנחנו רוצים לאפשר את הכניסה למתחם אבל באופן מבוקר, כלומר עם הרשמה מראש או דרך קבוצה מודרכת ובתשלום סמלי. אנחנו לא מחפשים דרך להרוויח כסף מהציבור אבל יש המון הוצאות הכרוכות בניהול המקום".

במצב הנוכחי רוב השטח מגודר לחלוטין ורק מי שמורשה או לומד באחד המוסדות רשאי להיכנס אליו. על פי תוכנית המתאר החדשה, רק כ-5.9% בלבד מהשטח העצום יהיה נגיש ופתוח לציבור הרחב. בשטח הנגיש לציבור התוכנית מאפשרת לשנות ייעוד של שני מבנים לשימור לצורך מסחר נלווה בהיקף של 500 מ"ר, בניגוד לחוק מקווה ישראל האוסר על כל שינוי יעוד במתחם מעבר לחינוך וחקלאות. התוכנית לא מציינת מה הכוונה ב"גישה חופשית מבוקרת" ואילו סוגי מסחר ניתן להקים במקום. גישה חופשית של הציבור לשטחים החקלאים הפתוחים אינה נכללת בתוכנית. עולה השאלה האם תוכנית המתאר החדשה למעשה מנוגדת לחוק שמציין בפירוש שלא יתאפשר שינוי יעוד ומתן היתרי בנייה אלא במקרים מסוימים. 

הנהלת "כל ישראל חברים" הסבירה בהתנגדותה כי "הוראת התכנית הקובעת זיקת הנאה בקרקעות מקווה ישראל מנוגדת לחוק מקווה ישראל. אין מקום ליצירת מעברים לציבור ו/או זיקת הנאה במסגרת החינוכית. ההוראות המוצעות נוגדות את הוראות חוק מקווה ישראל, יהיו נטולות תוקף משפטי ולחילופין ייצרו סיכונים לתלמידים ויטילו נטל כספי כבד על מקווה ישראל, אם בהתמודדויות משפטיות ואם בהסדרת המעברים". משרד החינוך מיישר קו ומתנגד גם הוא לפתיחת המתחם מסיבות דומות: "יצוין כי גם תחימת שעות המעבר ברחבי כפר הנוער לשעות מוגדרות עלולה לסכן את התלמידים משום שהיא עלולה ליצור חיכוך בין קטינים ובוגרים לפחות בחלק משעות היום, ולחילופין, עלולה להגביל את האפשרות של תלמידי הכפר להסתובב באופן חופשי בשטחי הכפר, המשמש עבורם בית לכל דבר ועניין".

בנוסף, טוענים המתנגדים שהאזור המיועד להיות פתוח לציבור ממוקם באזור קטן יחסית בחלק ההיסטורי, ושאנשי מקווה ישראל מעוניינים למעשה להקים שם שטחי מסחר שיאפשרו להם לגרוף כסף על חשבון המבקרים ואף חוששים ש"חלק קטן וצר משטחי מקווה ישראל יהפוך למרכז מסחרי". הוכמן חוזר ואומר שמקווה ישראל מחויבת לשרת את הציבור ובמקום לפתוח אותו בחינם ולכולם היא מנסה לייצר הכנסות. עם זאת הוא מוסיף כי "אין לנו התנגדות עקרונית לפתיחת המתחם ההיסטורי ואפילו הפעלת אזור מסחרי, ההתנגדות שלנו היא נגד העובדה שיגדרו אותנו רק באזור מתחם מסחרי. אנחנו דורשים לפתוח את כל שאר השטחים הפתוחים במקווה ישראל בצורה מאוזנת עבור הציבור. אנשי התכנון צריכים למצוא לכך פתרון".

בהקשר זה, טוענת הנהלת מקווה ישראל, שהפרשנות של הוראות התוכנית היא מוטעית. "כל עירייה בארץ משמרת מבנים באמצעות מטלות יזם, כמו מתחם שרונה בתל אביב", מסבירה גולדשטיין. "הייעוד של הקרקע לא משתנה, מה שהתוכנית מאפשרת הוא דרך לממן את שימור המבנים ההיסטוריים דרך פעילות מסחרית. אבל השטח לא הופך לאזור מסחרי או תעשייתי. וגם אם אני ממש רוצה להקים בית קפה אף אחד לא יאשר זאת כי אני חייבת לקבל את האישור של הוועדה הכלכלית של משרד החינוך. אין שום כוונה לכלוא את המבקרים בכוונה שיוציאו כסף".

טיול? לא. חתונה? למה לא?

אם המתחם היה שטח פרטי היה ניתן לקבל את טענות מקווה ישראל ומשרד החינוך. אבל עצם העובדה שמקווה ישראל נמצאת על קרקע ציבורית והיא חברה ממשלתית המוחזקת בבעלות משותפת של אגודת "כל ישראל חברים" ומדינת ישראל, יוצרת קונפליקט בין האינטרס הציבורי לאינטרס של המקום. "השטח במקורו לא היה שייך למדינה", מדגישה גולדשטיין. "עמותת 'כל ישראל חברים' קיבלה את האדמות מהאימפריה העות'מאנית והן היו שייכות לעמותה עד שנות ה-50 של המאה ה-20. לאחר הקמת המדינה, העמותה הגיעה להסכמה עם המדינה שהיא תעביר את השטחים לרשות המדינה (רשות מקרקעי ישראל) ובתמורה השטחים יירשמו בחכירת משנה על חברת מקווה ישראל".

עניין נוסף המעלה תהיות לגבי תפקיד וייעוד המוסד הוא האירועים הפרטיים המתקיימים בשטח מקווה ישראל. ההנהלה מאפשרת לקיים בר מצוות ובריתות בשטח בית הכנסת העתיק, באירועים בתשלום המוגבלים על פי הנחיות משרד הפנים לעד 100 איש. בנוסף, גם בחוות הסוסים הנמצאת במתחם, ניתן לקיים אירועים בתשלום כמו ימי הולדת ומסיבות פרטיות וכל הפרטים מפורסמים באתר שלהם. אף על פי כן, ובניגוד להנחיות, ישנן הוכחות לקיומן של חתונות גדולות בשנים האחרונות שהתקיימו בשטח ההיסטורי של מקווה ישראל אשר כוללות מאות מוזמנים. בבירור עם מנכ״לית מקווה ישראל היא אינה מכחישה שהתקיימו בעבר חתונות כאלה אבל טוענת שזה היה לפני כניסתה לתפקיד ושהיום היא לא תאשר כל אירוע שחורג מההנחיות. מערכת ״שקוף״ בדקה אפשרות של קיום חתונה רבת משתתפים דרך מרכז המבקרים של מקווה ישראל ונאמר לנו שהם מקיימים גם חתונות מעל 100 איש, כאמור, בניגוד להנחיות. ״כל ההתנהלות פה היא הזוייה״, אומר ד״ר שרון. ״איך יכול להיות שנכס מורשת לאומי סגור בפני הציבור אבל כל דרך אפשרית לעשות כסף כן מקודמת?״.

תוכנית המתאר החדשה

תוכנית המתאר פורסמה במרץ 2023 ועד כה הוגשו כבר מספר התנגדויות מטעם גופים שונים ומשני הצדדים. בחודש פברואר האחרון, ובעקבות התנגדות של מקווה ישראל לעניין ״זיקת הנאה״, הוועדה שוקלת לשנות את ייעוד השטח מ״זיקת הנאה״ ל״הנחיות מיוחדות״ ולמעשה לצמצם את גישת הציבור למקווה ישראל. ההנחיות המיוחדות קובעת כי תהיה גישת מעבר לציבור באזורים מסוימים רק בשעות שבתי הספר במקווה ישראל אינם פועלים. ״החלטת הוועדה לצמצם את המעברים הציבוריים ולבטל את זיקות ההנאה עומדת בסתירה לחוק מקווה ישראל, נוגדת את החובה לשקול שיקולי צדק חלוקתי ואינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי והמדיניות ארוכת השנים של מדינת ישראל ביחס למקווה ישראל״, טוען ד״ר שרון.

בחודשים הקרובים הוועדה עתידה לקבל החלטה סופית בעניין מקווה ישראל. ד״ר שרון טוען כי רוב הסיכויים שמקווה ישראל ״ינצחו״ ואומר: ״זה מזכיר תהליכים ממשלתיים אחרים שמתחילים עם כוונות טובות אבל בסוף נשאר רק עם הזכויות של בעלי האינטרסים והכוונות הטובות מופשטות ממנו״. בינתיים עושה רושם שמתנגדי  התוכנית לא יוותרו בקלות על פתיחת המתחם: ״במידה וההתנגדות לא תתקבל אנחנו נגיש עררים ואם יש צורך גם ננסה לקדם שינוי חקיקה, במטרה להחזיר את הצדק״, מסכם הוכמן.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

תגובה אחת

  1. וכמובן אם רוצים להיכנס לפיקניק – אין בעיה אם אתה חבר של חבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,889 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!