ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

עסקאות בוטלו, תוכניות לחיפוש גז נעצרו: האם ישראל עומדת בפני חרם אנרגיה?

לצד אמברגו נשק וקריאות לחרם תרבותי ברחבי העולם, ישראל מתמודדת עם השלכות המצב המדיני גם בתחום פחות מדובר - שוק האנרגיה • בדומה לקונספציה הביטחונית שקרסה ב-7 באוקטובר, גם הקונספציה לגבי חוסן ועצמאות אנרגטית משתנה • דעה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אסדת גז, ארכיון

מעמדה הבינלאומי של ישראל מאז החלה המלחמה נמצא בשפל, אולי חסר תקדים. הקריאות לחרם נשמעות בכל תחום ובכל רחבי העולם: באירוויזיון, באירועי ספורט, במסעדות ישראליות בניו יורק, בביאנלה לאומנות בוונציה וגם באופן ישיר יותר כמו אמברגו נשק מצידן של קנדה, בלגיה ספרד ואיטליה. רשימת החרמות עוד ארוכה מאוד ומדובר בכישלון מדיני מהדהד המהווה פגיעה של ממש בחיי הישראלים. קריאה נוספת לחרם על ישראל שאינה נשמעת בארץ אך היא בעלת השפעה רבה זו הקריאה לחרם אנרגיה.

גם כאן, כמו בשאר המקרים, טביעת האצבע של ארגוני החרם המסורתיים ברורה. וכמו ביתר הזירות, הקריאה שלהם מאז ה-7 באוקטובר מצאה אוזניים קשובות רבות מתמיד ונוצרו לתנועה שיתופי פעולה חדשים עם תנועות מיינסטרים. למעשה הקריאה לחרם על ישראל הפכה מתופעת שוליים (יחסית) לקריאה נורמלית לחלוטין. בתחום האנרגיה, ארגוני ה-BDS מצאו שותפים "טבעיים" בקרב פעילי אקלים ברחבי העולם שנאבקים בשגרה בחברות הדלקים ומבקרים את תרומתן למלחמות באופן כללי. כך למשל, באמצע חודש מרץ ארגון אקלים בינלאומי ומוכר בתחומו בשם Oil Change International פרסם, בשיתוף עם תנועת ה-BDS, מיפוי מקיף ודי מדויק של כל מקורות יבוא האנרגיה של ישראל במטרה לקדם חרם על אותם שחקנים שפעילים בשוק המקומי.

רק החודש, השתלטו פעילים פרו-פלסטינים מספר פעמים על המוזיאון הבריטי בלונדון. הם דרשו שהמוזיאון יפסיק את שיתוף הפעולה שלו עם תאגיד הדלקים הבריטי BP, שזכה בשטח לחיפוש גז ונפט במים הכלכליים של ישראל באוקטובר האחרון. הפעולה בוצעה כחלק מקמפיין "Energy Embargo for Palestine Britain" ולקריאה הצטרפה תנועה בינלאומית נוספת בשם The Progressive International launched, שלה יותר מ-145 אלף עוקבים בטוויטר.

אירוע נוסף התרחש בתחילת חודש פברואר באיטליה, לאחר שהמרכז לזכויות אדם עדאלה פנה, יחד עם שותפים פלסטינים, לענקית הדלקים האיטלקית ENI ולמשרד האנרגיה הישראלי בדרישה לעצור את המכרז החדש לחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל, בטענה שהשטח נמצא בחפיפה עם האזור הימי של עזה. הנושא כלל לא עלה על סדר היום בישראל, אבל נידון בפרלמנט באיטליה ודווח שם בהרחבה בכלי התקשורת. 

עסקת הענק שנגנזה

קל מאוד לבטל את המחאות הללו, שנראות לפעמים תלושות וגזעניות, אך נדמה כי יש להן השפעות במציאות הממשית, באופן שמערער את משק האנרגיה בישראל. רק לאחרונה הודיעה אותה חברת BP יחד עם ADNOC, חברת הדלקים של ממשלת אבו דאבי, שהן חוזרות בהן מכוונתן לרכוש 50% ממניות ניו-מד אנרג'י הנמצאת בבעלות "דלק" של יצחק תשובה המחזיקה בבעלות מאגר הגז לוויתן. אם הייתה יוצאת העסקה לפועל, היה מדובר באחת העסקאות הגדולות והמשמעותיות ביותר בתולדות משק האנרגיה הישראלי. לדברי BP ו-ADNOC הסיבה להפסקת המגעים היא המלחמה וחוסר הוודאות השורר כרגע בישראל. קשה לנתק את הסמיכות של ההצהרה לקמפיין המתנהל נגד BP להפסקת הפעילות שלה בישראל, לצד הביקורת המושמעת כלפי שיתופי הפעולה של איחוד האמירויות עם ישראל בעולם הערבי.

אלו הן לא הבעיות היחידות של יצחק תשובה ועסקי הדלקים הבינלאומיים שלו. פרויקט הדגל של חברת הבת "איתקה" בים הצפוני מהווה גם הוא מטרה לפעילים שמפעילים לחץ על חברת הדלקים הממשלתית הנורבגית "אקווינור", במטרה לעצור את שיתוף הפעולה ולהחרים את חברת הדלקים בבעלות קבוצת דלק הישראלית (ניו-מד אנרג'י כיום). על הדרך הם גם מזכירים שדלק כבר מוחרמת על ידי קרן העושר הנורבגית, בשל פעילותה בסהרה המערבית.

מחאה נגד ישראל בוושינגטון (צילום: CC Ted Eytan)

מצבה המדיני של ישראל הוא תזכורת לכך שאנחנו חיים בעידן שבו התלות במשק אנרגיה ריכוזי המבוסס על דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם) היא חולשה ולא עוצמה כפי ששרי האנרגיה והממשלה הנוכחית טוענים. האיומים "הרכים" בחרם מתווספים לשיבושים בפרויקטים להקמת תשתיות ולאיומים ממשיים של פגיעה באסדות הגז כריש ותמר שהושבתו במהלך המלחמה. 

יחד עם לוויתן, מהוות האסדות מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה, ולא בכדי. פגיעה משמעותית באחת מהן יכולה להוביל לאסון אקולוגי חסר תקדים ולפגיעה בתשתיות חיוניות כמו מערכות התפלת מים ובאספקת וייצוא הגז למשק האנרגיה. השבתת אסדת תמר לצד היערכות לתרחישי עלטה, רכישת גנרטורים ורכש מוגבר של סולר ופחם עלו למשק עד כה כמיליארד שקלים. זאת אף שבהגנה על האסדות הושקעו כ-3 מיליארד שקלים, ואף שכל שנה מוקצים 400 מיליון שקל לכך, במשרד הביטחון לא רצו לקחת סיכון של פגיעה באסדה וסיכון פיזי של עובדיה.  נראה שלא משנה כמה נשקיע באבטחה – לא ניתן להגיע להגנה מלאה על משק פגיע מבוסס דלקים. הקונספציה של הרווחים והתועלות מהגז קורסת לנו מול העיניים.

איום ממשי נוסף מהווים שינויי האקלים שצפויים להחריף ולהגביר את אירועי מזג האוויר הקיצוניים. כך למשל, סופה בעוצמה לא חריגה במיוחד לפני כשנה גרמה לפגיעה במזח הפחם של תחנת הכוח באשקלון. הסופה גרמה לשיבושים חמורים בפעילות התחנה ולפגיעה כלכלית, בריאותית וסביבתית אדירה.

שינוי הקונספציה במשק האנרגיה, שעיקרו הצורך במעבר ממשק ריכוזי מבוסס דלקים מזהמים למשק מבוזר מבוסס מתחדשות ואגירה, דורש מאיתנו לשנות גם קונספציה באשר למי שיוביל את המעבר האנרגטי בישראל

בדומה אולי לקונספציה הבטחונית שקרסה ב-7 באוקטובר, גם הקונספציה לגבי חוסן ועצמאות אנרגטית משתנה ומומחים  רבים טוענים שמשק אנרגיה מבוזר ומבוסס אנרגיה מתחדשת (שמש, מים, רוח) הוא זה שחסין ומתאים יותר לאיומים של המאה ה-21 – אלו שאנו כבר פוגשים היום בישראל.

פעילי סביבה בישראל "חגגו" החודש את פרסום משרד האנרגיה שלמשך מספר שעות 50% מאספקת החשמל בישראל הגיעה ממקורות אנרגיה מתחדשת, בעיקר מהשמש שזורחת כאן 300 ימים בשנה. אז נכון, יש למשק ולמגוון תעשיות עדיין צורך בדלקים פוסיליים, אבל אירוע זה הוא תזכורת שלישראל יש פוטנציאל לעשות יותר, הרבה יותר בכל הנוגע למעבר לאנרגיה נקייה ובטוחה.

שינוי הקונספציה במשק האנרגיה, שעיקרו הצורך במעבר ממשק ריכוזי מבוסס דלקים מזהמים, למשק מבוזר מבוסס מתחדשות ואגירה, דורש מאיתנו לשנות גם קונספציה באשר למי שיוביל את המעבר האנרגטי בישראל. הודות לרגולציה חדשה שנכנסה בינואר האחרון, במסגרתה נפתח לתחרות מקטע האספקה, נדמה כי ישנו פוטנציאל גדול גם לרשויות המקומיות שגם נהנות מאמון גובר מצד התושבים על רקע חולשת הממשלה והשלטון המרכזי. לאחר הבחירות ברשויות המקומוות, חמש השנים הקרובות יהיו הזדמנות גדולה עבורן להוביל את המעבר האנרגטי הדרוש באופן בהול לאור החרפת שינויי אקלים והתגברותם של איומים ביטחוניים. 

אודי אבני הוא מנהל מחלקת התוכניות והדוברות בגרינפיס ישראל.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

6 תגובות

  1. שנים שאנחנו בארגון "שומרי הבית" וארגונים נוספים אומרים זאת. כאילו חזינו את זה, אירועי השנה החולפת מוכיחים שצדקנו וצודקים.
    נקווה שכעת גם משרדי הממשלה הרלבנטיים, קרי משרד האנרגיה ובעיקר משרדי האוצר והכלכלה מפנימים זאת וישנו את הקונספציה המוטעית שלהם, שלא לומר מוכוונת ע"י תאגידי דלקי המחצבים.

  2. כשרוצים להסתכל לכיוון אחד בלבד, בלתי אפשרי לראות את כל התמונה. מצרים לדוגמה, נמצאת במגמת ירידה משמעותית בכל הנוגע להפקת הגז שלה. הדרך היחידה שלה להמשיך ולמכור גז ללקוחות (אירופאיים בעיקר) שלה, היא בעזרת הייבוא מישראל. בנוסף, ההסכמים האלו עוזרים למצרים לא להפגין כלפינו יותר איבה, גם כי המלחמה מאוד מפריעה לתיירות שלהם. עוד מדינה שמרוויחה מהגז הישראלי היא ירדן, אשר כל אופציה אחרת שלה לייבא גז או כל דלק פוסילי אחר הדרוש לה תהיה יקרה בהרבה. גם כאן האפקט הביטחוני של העסקים בין המדינות עושה את שלו.
    בקיצור, נכון שיש אתגרים אבל כרגע היתרונות של משק הגז הישראלי עולים עשרות מונים על החסרונות.

  3. מאיפה נתחיל?

    מה הפגיעה שהישראלים חווים מהחרמות על ישראל?
    על מה הטענה על השטח הימי של עזה מבוססת? איפה המפה? מינימום פרטים.
    לגבי ה-50%, האם היום שזה קרה היה יום של צריכה רבה או מועטה? כמה זה היה נחשב ביום של צריכת שיא?
    אפשר להמשיך עוד אבל השיא מבחינתי:
    איך אפשר להביא כתבה על משק הגז של מדינת ישראל בלי גילוי נאות בתחילת הכתבה שהכותב הוא לא מחובבי משק הגז…

    זאת לא כתבה, זאת פרופנגדה…

  4. אין שום חשש למשבר אנרגיה בישראל, ההפך הוא הנכון ויש הרבה דורשים לאנרגיה מישראל. למה לא הוזכר הקו שיחבר את ישראל לאירופה? והתלות המצרית והאירופית בגז הישראלי? כתבה מגמתית עם מטרת הפחדה ללא בסיס, מותר גם לכתוב את האמת המרגיעה לפעמים.

    1. דרישה לאנרגיה מישראל? מאיפה הבאת אתץ זה?
      לישראל עתודות גז שהן 0.1% מסך העתודות העולמיות. לרוסיה 24% לאירן 17% ולקאטר 12% (עם אוכלוסיה של חצי מיליון). הנתונים לא משקרים, אתה לעומת זאת….

  5. העולם זקוק לאנרגיה המצויה בישראל . בנוסף , העולם מתחיל להבין את השתלטות האיסלם הקיצוני בעולם . ולבסוף , מה שיהיה , לא ימשך הרבה זמן , העולם שוכח מהר .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.