אחרי שרוטמן סימן מטרה, העובדות וקול ההיגיון כבר לא יכלו לסייע

אתמול בשעה 11:00 אמור היה להתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט דיון ב"הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה)" של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), אולם כבר בתחילת הישיבה הודיע היו"ר שמחה רוטמן (הציונות הדתית), כי הדיון ייוחד ברובו לנושא המשך הפיקוח על יישום סעיף ההסתה לטרור בחוק המאבק בטרור, פיקוח שח"כ רוטמן מקדם כבר שנה. 

על מנת להבין את שהתחולל בישיבת ועדת החוק, חוק ומשפט אתמול יש להבין את טענת הבסיס של יו"ר הוועדה רוטמן, לפיה קיומו של נוהל שפרסמה הפרקליטות ומחייב את משטרת ישראל, בדבר חובת שוטר מקוף לקבל אישור פרקליטות לפני עיכוב לחקירה בגין הסתה לטרור, ניתנה למעשה שלא כדין, והיא הנחייה לא טובה שלאורה מתקיימים דיוני הפיקוח. רוטמן נראה בדיון כמי שמנסה להוכיח כי קיימת בעיה לאור ההנחיה, כזו הפוגעת ביכולת המשטרה לתפקד בשטח. עד כאן הכל לגיטימי.  

אולם אליה וקוץ בה: כנראה שגם אם הייתה קיימת בעיה מינורית לפני שנה כשרוטמן החל בפיקוח הנושא, המשטרה טענה בדיון אתמול שכיום אין עוד בעיה, לפחות לא כזו המצדיקה המשך דיונים. הפרקליטות הציגה נתונים שלחברי כנסת, כמו גם לצופה הממוצע בדיון, הוכיחו שהמשטרה מרוצה מהנוהל הקיים, והיכן שלא – מתקיים שיח חיובי בינה לבין הפרקליטות. 

אולם במשך שעתיים וחצי, התעקש היו"ר רוטמן על כך שהנתונים אינם מה שהם, שיש נתונים שהמשטרה מסתירה ממנו, נתונים ממחוז ירושלים, ולמרות שהוא מסכים שיש שיפור מהפעמים הקודמות, לא נחה דעתו. 

"אדוני, למשטרה יש את הכלים", ענתה לו סנ"צ רותי האוסליך, רמ"ד חקירות במשטרה, "חלק מהפערים צומצמו. יש פערים שעדיין קיימים, ואנחנו בשיח רציף אבל הוא עדיין לא נגמר. רוב הפערים צומצמו או נסגרו". אלא שדבריה נפלו על אוזניים ערלות. 

"אבל אני אחזור, ואחזור ואחזור", השיב לרוטמן ראש תחום ביטחון בפרקליטות, עו"ד שלומי אברמזון, "מה שאני מנסה לטעון, כנראה לא בהצלחה, למרות שאני עושה כמיטב יכולתי ואני מביא את הנתונים: בסוף אי אפשר שהחריג יעיד על הכלל". מדובר באמירה הקולעת ללב ההתרחשות אתמול בדיון. 

נציג הפרקליטות הציג בהמשך נתונים מרשימים, כשייתכן שהם מרשימים בין היתר בזכות הפיקוח של הוועדה בראשות רוטמן. "400 פתיחות בחקירות, 150 כתבי אישום זה המדד של העשייה", אמר עו"ד אברמזון. "אפשר למצוא את התיקים שבהם לא פתחנו בחקירה, שהם מורכבים בהיבט של היסוד ההסתברותי, ואפשר אותם לקחת בפינצטה ולהפוך אותם לחזית". עוד הוסיף אברמזון שלבדיקתם, לבקשת רוטמן, 85% מהבקשות הדחופות של המשטרה בנושא נענו בטווח זמנים קצר, כמוסכם על הפרקליטות והמשטרה. 

אלא שהנתונים לא הניחו את דעת היו"ר. אף ששב ואמר כי הוא מברך על הנתונים והשיפור, טון קולו הביע אכזבה עמוקה וחוסר אמון גורף. רמזים למורת רוחו ניתן היה לגלות לאורך הישיבה, שממנה עלה כי גורמים כלשהם במחוז ירושלים טענו אחרת מעמדת המשטרה הרשמית, ואחד – מנכ"ל ארגון "בצלמו" שי גליק – נוהג לנפנף שוב ושוב במקרים בודדים, מוצדקים ככל שיהיו. 

אחרי שעתיים של התשה, נציגת המשטרה דיווחה כי "נכון לשיחה היום בבוקר עם מחוז ירושלים, אין שום פערים בינינו ובין מחוז ירושלים". רוטמן נותר בשלו ושוב שאל על הפערים, וכאן נציגת המשטרה כבר איבדה לראשונה את הסבלנות. "אין פערים", קבעה. "אני אומרת את זה במפורש. אין פערים עם מחוז ירושלים, ועם כלל מחוזות משטרת ישראל". יותר מזה? מסתבר שכן.  

בכל זאת רוטמן מעוניין בדיון הבא לשמוע את זה מהמחוז, מפי נציגי המחוז. והאמת – זכותו כיו"ר ועדה, וחובת המשטרה למלא את מבוקשו. אבל האם באמת בשעה דחוקה זו אמור יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, להטריח את המערכות כולן בסוגיה שהמערכות עצמן טוענות כי המצב הקיים מניח את הדעת? אפשר לומר שקיים ספק מעל לסביר שהתשובה היא "לא".

בעיית עומק 1: עבור רוטמן הפרקליטות היא אם כל חטאת

עצם קיום נוהל של היועץ המשפטי לממשלה, שלדעת יו"ר הוועדה מנוגדת לחוק, לפיו שוטר מקוף מחויב לקבל אישור פרקליטות כאשר הוא מעכב חשוד לחקירה בגין חשד להסתה לטרור, נמצא בלב השיח לאורך כל הישיבה. 

אולם כפי שח"כ גלעד קריב (העבודה) טען בפני רוטמן, הנוהל המדובר אינו שונה מעשרות נהלים הקיימים במשטרה, בהם נוהל פתיחת חקירת פוליטיקאים, נוהל חקירות שופטים, ועוד נהלים שאוסרים על שוטר המקוף (שוטר סיור פשוט בשטח) לנקוט בהליכי עיכוב של גורם לאור היעדר הכשרה משפטית, ולאור סיבתיות מערכתית או חוקית. 

במקרה של הנוהל המדובר, הוא נוצר בסופו של דבר כדי להקל על עבודת המשטרה. כך, הגורם בגוף שמחליט בסופו של התהליך אם להעמיד אדם לדין, ועוסק שנים ולעומק בתחום העבירה האמורה, ישמע במה מדובר ויקבע אם המשטרה, בסבירות גבוהה, מבזבזת את זמנה באותו מקרה וקיים קושי משפטי מהותי ביכולת להרשיע אותו. 

בנוסף, עבירות ההסתה נוגעות לסוגיית חופש הביטוי בדמוקרטיה – סוגיה משפטית רגישה וסבוכה. הפקדת ההחלטה בידי שוטר מקוף היא בעייתית, בלשון המעטה. "אתם רוצים ששוטר סיור יחליט, ואני, כמי ששירת 28 שנה במשטרה, והיה כל חייו במשטרה, לא רוצה ששוטר סיור יחליט", אמר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) בדיון. 

סגלוביץ' זכה לגיבוי של היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, שהזכיר לנוכחים כי במיוחד בחודשים האחרונים "זומנו אנשים בצורה מאוד בעייתית בהקשרים של הפגנות, בהקשרים של כל מיני דברים שמעוררים סימני שאלה".

כאן טמונה כנראה מחלוקת תהומית אחת: רוטמן מעדיף את שיקול הדעת של אחרון השוטרים, שוטר המקוף, שאין לו כל הכשרה משפטית, ושהמציאות שוב ושוב מוכיחה כי חלק משוטרי המקוף לא מכירים אפילו את הנחיות המשטרה והחוקים הנוגעים לתפקידם, על פני אנשי המקצוע בפרקליטות – שסלידתו מהם גלויה לכל. 

בין רוטמן לח"כ סגלוביץ' התפתחו מספר ויכוחים לאורך הישיבה, "יש לך תפיסת עולם. מול תפיסת העולם אתה רוצה לאנוס את כולם", הטיח סגלוביץ' ברוטמן. "אתה ממציא דברים, אתה שותל פה דברים בוועדה הזו מההתחלה", טען סגלוביץ', "יש כאן אירוע שמכוון כבר כמה וכמה דיונים, יושבת פה משטרת ישראל וננזפת על כלום. היא לא מסרה את האירוע, אבל הוא כבר יודע מה היה. הוא רצה כנראה להיות שוטר סיור, ולא קיבלו אותו, כמו את הבוס שלו". 

גם ח"כ קריב, שנדמה שדעתו זוכה לכבוד מסוים מצד רוטמן, לא הבין מה רצה הפעם היו"ר מכל הנוכחים. "הרושם שלי שרמת הביצועים של ההנחיה פחות מעסיקה אותך, כי אתה לא רוצה את ההנחיה", אמר לו בכנות ח"כ קריב בשלב מסוים, "מכיוון שנקודת המוצא שלך היא שלא צריך את ההנחיה הזאת, ואז מבחינתך זה בסדר גמור שכל שוטר יבצע את העיכוב בשטח". 

מדברי ח"כ קריב עולה כי בתחילת תהליך הפיקוח של הוועדה בנושא יתכן והיו בעיות ופערים בין הפרקליטות למשטרה, אולם מאז חלה התקדמות גדולה. "תמיד אפשר לשאוף ליותר, ותמיד טוב לעשות דיון פיקוח כל כמה חודשים ולראות איך עוברים מ-85% ל-92%", אולם לדברי ח"כ קריב, האווירה העולה מהדיון היא אחרת לחלוטין מהממצאים החיוביים. 

בעיית עומק 2: ערבי אשם עד שיוכיח אחרת

בישראל שלאחר טבח 7 באוקטובר אין יותר יכולת לטאטא מתחת לשטיח את העובדה שקיימים באוכלוסייה גורמים החושבים שכל אזרח ערבי אשם בסבירות גבוהה בהסתה לטרור, עד שלא יוכיח מעל לכל צל של ספק אחרת. קצת בהפוך מהנדרש במשפט הבינ"ל, מהחוק הישראלי ומחוקים במשטר דמוקרטי. בדיון שהתקיים אתמול עלו רמזים ברורים לכך שיו"ר הוועדה מייצג את עמדת הזרמים האלה. 

בשלב מסוים, כשנציגת משרד המשפטים טענה שהפרקליטות אינה מונעת מהמשטרה לחקור חשודים, בהקשר של "מקרה יחידני" של חשוד בהסתה בטרור, ח"כ רוטמן השיב לה: "זה לא נכון מה שאת אומרת, האם המשטרה יכולה לבדוק מה הוא פרסם בוואטסאפ? האם המשטרה יכולה לבדוק מה הוא פרסם בטלגרם?". וזאת, מבלי שהדוברת דיברה על מקרה הדורש צעד של פלישה לרשות הפרט. "אני מדבר על מה שאי אפשר לעשות", הסביר רוטמן. 

ח"כ קריב סיכם לקראת סיום הישיבה כי "מי שאכפת לו באמת בטיפול בעבירות הסתה, לא נאחז בענף אחד, ועסוק כל הזמן בלחבוט בו באנשי המקצוע, אלא מסתכל בראייה כוללת על התופעה". חבל שהדברים נאמרו בדיוק כשרוטמן היה חייב לצאת לכמה דקות והותיר על כס היו"ר את ח"כ טלי גוטליב (הליכוד). "לא שאלנו פעם אחת את נציגת היחידה הארצית של המשטרה האם למשל בשנה האחרונה תוגבר כוח האדם שלכם דרמטית. לא שאלנו את שלומי מה הערכה שלו לגבי תקנים שעומדים לטובתו כדי לזרז את הטיפול". 

כלומר לפרשנות חבר הוועדה קריב, היו"ר אובססיבי לנושא אחד, מתוך תמונה כוללת מורכבת, כדי לתקוף ולהאשים את הפרקליטות והמשטרה. התבוננות בדיון כולו בהחלט תומכת בהבחנה זו. 

בעיית עומק 3: רק ערבים הם טרוריסטים

בשני אירועים שונים עלתה בדיון סוגיית הנחת היסוד שמעשי טרור בישראל הם נחלה בלעדית של אזרחים ערבים, כלפי יהודים. "מי שמבקש לפתוח חקירה על קריאות של 'בדם ואש נפדה (את פלסטין)', ויכול להיות שצריך, אני מצפה ממנו לומר את אותה אמירה גם על הקריאות של 'יישרף לכם הכפר', אני מציע שיהיה דין אחד", אמר ח"כ קריב בעקבות ויכוח בין ח"כ גוטליב לח"כ עופר כסיף (חד"ש). גוטליב שישבה לצד קריב, ואינה ידועה ככזו השותקת בשום נושא, לא הוציאה מילה מפיה ולא ענתה לציפיות ח"כ קריב, והיו"ר רוטמן בחר שלא להגיב אלא להסיט את הנושא. 

דבריו של ח"כ קריב הועלו אחרי ויכוח מתמשך, לעיתים גולש לצעקות, שהתקיים לאורך הדיון בין ח"כ כסיף ליו"ר רוטמן וח"כ גוטליב. "ראאד סאלח לא עומד בראש ארגון טרור?", שאל היו"ר את כסיף לגבי יו"ר התנועה האסלאמית הצפונית שצעד יחד איתו בהפגנה בקריאה לסיום המלחמה. "התנועה האסלאמית הצפונית לא הוכרזה כארגון טרור, בניגוד למה שאמרת, היא הוכרזה כהתאחדות בלתי מוכרת. התאחדות בלתי מותרת וארגון טרור זה לא אותו דבר", ענה לו ח"כ כסיף, ובצדק.

"מי שכן הוכרז כארגון טרור על פי החוק הישראלי זו תנועת כך, שחלק מחבריה היו איתך באותה רשימה", הצביע ח"כ כסיף על היו"ר רוטמן, "וכנ"ל מישהו שהיה באותה רשימה ספציפית, שהוא גם הורשע בתמיכה בארגון טרור, ובהחזקת חומר תעמולה של ארגון טרור", המשיך כסיף, מכוון בדבריו לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. 

במהלך הדיון, ביקר ח"כ כסיף את האפלייה המובנית בהגדרת פעילות טרור בישראל. לדבריו, החוק למאבק בטרור עונה על מקרים של טרור של ערבים נגד יהודים, אך אינו מופעל כאשר מדובר במקרים בו יהודים מבצעים מעשים נגד ערבים. 

"להבנתי הביטוי 'בדם ואש' איפשהו הוא פחות מדבר על דרכי שלום, אבל אולי זה רק אני", אמר היו"ר רוטמן לאחר דברי כסיף, שלא נשאר חייב: "אתה רוצה ציטוטים מההפגנות שלכם?", שאל כסיף.

בסיכומו של שעתיים וחצי של דיון מייגע, התמונה שהתגבשה הייתה שיותר משהוא נועד לפתור בעיה ממשית – קשירת ידי המשטרה על ידי הפרקליטות, מה שלטענת המשטרה עצמה לא נכון – הוא שימש קרקע פורייה להבעת תחושות ולשיווק אג'נדות.