"הכוח השלטוני לפגוע בערוצי שידור הוא למעשה לא מוגבל"

לרגע נדמה היה שח"כ צביקה פוגל, השר שלמה קרעי ושאר חברי הקואליציה בוועדת הכנסת לביטחון לאומי, הצליחו להעביר בוועדה נוסח חוק "מידתי וסביר" שיטפל בפגיעה אפשרית בביטחון המדינה הנשקפת מפעילותם בישראל של ערוצי תקשורת זרים. אולם הרגע חלף במהרה.

הצעת החוק המכונה "חוק אל-ג'זירה" היתה יכולה להיות מאושרת כבר מזמן, אולם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה-יהודית, ושר התקשורת שלמה קרעי מהליכוד, שינו בחטף את נוסח הצעת החוק הממשלתית. השינוי הדרקוני ספג ביקורת חריפה, והדיונים נמשכו עוד ועוד. אתמול הגיעו סוף סוף לנוסח שנראה היה מקובל, אולם מיד אחר-כך החל הליך הסתייגויות וחברי הוועדה מהקואליציה הקצינו שוב את נוסח החוק.

במשך כל הזמן בו מעכבים היו"ר פוגל וחברי הקואליציה בוועדה לביטחון לאומי את החקיקה, ממשיך ערוץ "אל-ג'זירה" לפעול, ולכאורה, לפי חוות דעת שהוגשו סמוך לאחר פרוץ המלחמה, לסכן את ביטחון המדינה. מנגד, הממשלה נמנעת מלפעול מתוקף סמכויות חוקיות שכבר נתונות בידיה ממילא, כפי שציינה האגודה לזכויות האזרח בהתנגדויות שהגישה להצעת החוק ולתקנות שקדמו להן.

ישרא-בלוף

הוועדה לביטחון לאומי סיכמה השבוע (18.3) על נוסח של החוק, ומיד החלה להצביע על הסתייגויות חבריה מאותו נוסח ולשנותו שוב. הוועדה אמנם עוד לא סיימה להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אולם השינויים שכבר הוכנסו בחוק בעקבות ההסתייגויות הפכו אותו לכזה שבו "הכוח השלטוני לפגוע בערוצי שידור הוא למעשה לא מוגבל", לשון עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים.

לדברי ח"כ גלעד קריב ממפלגת-העבודה, חברי הקואליציה החליטו לאמץ את הנוסח הקיצוני ביותר של החוק כדי לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענתו, ככל שנוסח החוק מופרך יותר, כך יקל על נתניהו למנוע את העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת וכך לא ייאלץ למצוא את עצמו מכריע בסוגיית סגירת משרדי הערוץ הקטארי "אל-ג'זירה" בישראל, מהלך שזוכה לתמיכה ציבורית, בוודאי בקרב מחנה מצביעיו, אך מתנגש עם הצורך של המדינה בשיתוף פעולה של קטאר במאמצים לחלץ את החטופים הישראלים בעזה.

"החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", המכונה "חוק אל-ג'זירה", בא במקומן של תקנות שעת חירום שהותקנו לאחר מתקפת חמאס ב-7.10. במקור כוונו התקנות לספק לשר התקשורת שלמה קרעי כלים להגביל את שידורי התחנה הקטארית "אל-ג'זירה", אולם בשל מעורבותה של קטאר במשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים בעזה הופעלו התקנות כלפי הערוץ הלבנוני "אל-מיאדין", ששמו אינו מוכר בקרב הציבור היהודי בישראל כמו מתחרהו הקטארי.

התקנות לשעת חירום פקעו כבר לפני שבועות אחדים (אף כי הגישה לאתר "אל-מיאדין" נותרה מוגבלת) ועל כן החליטה הממשלה לחוקק הוראת שעה בנוסח זהה לתקנות. בדיון הראשון שנערך בוועדה לביטחון המדינה התברר כי יו"ר הוועדה ח"כ פוגל הכניס בנוסח ההצעה הממשלתית שינויים מרחיקי לכת, "באישור ובהסכמת" השר קרעי, שאם היו מתקבלים, יחד עם שינויים נוספים שהציעו קרעי וח"כ משה סעדה, היו מעניקים לממשלה סמכות לפעול נגד כלי תקשורת ישראלים, ולא רק זרים, ולסגור אותם כליל ולא רק להגביל את שידוריהם בישראל.

בעקבות הביקורת הציבורית חזר בו ח"כ פוגל מחלק מדרישותיו ובשבוע שעבר התקיימו עוד שני דיונים על החוק בוועדה, שבהם דרשו חברי-הכנסת מהקואליציה להחמיר את נוסח החוק ולהעניק לממשלה כוח רב יותר לחסימת והגבלת שידורי ערוצים, ואילו הייעוץ המשפטי ביקש למתן את הנוסחים כדי שיעמדו באיזונים חוקתיים וימנעו פגיעה מופרזת בזכות הביטוי של הציבור הישראלי לצרוך תכנים על פי שיקול דעתו.

מידתי וסביר, לרגע

אתמול סיימה הוועדה לדון בכל סעיפי החוק וסיכמה בחגיגיות את עבודתה. ח"כ שרן השכל מתקווה-חדשה בירכה את הנוכחים על שהצליחו לאחר דיונים רבים להביא לניסוח "חוק מאוזן". השר שלמה קרעי טען כי הנוסח המוצע הוא "נוסח שיעבור באופן גורף במליאת הכנסת". היו"ר ח"כ פוגל בירך את חברי הוועדה שעשו "עבודה מדהימה" והוציאו תחת ידם "חוק מאוזן, חוק חשוב" ואילו היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, נשאה דברי סיכום במשך כרבע שעה שבהם סקרה את כל השינויים שבוצעו בנוסח החוק מאז הונח על שולחן הוועדה. עו"ד פרנקל-שור סיימה בקביעה כי "ההסדר לעמדתנו הוא מידתי וסביר".

אולם מיד לאחר מכן, כשהגיע שלב ההסתייגויות, התברר כי חברי-הכנסת מהקואליציה נחושים – שוב – לשנות את נוסח החוק מן הקצה אל הקצה, והחזירו אותו לנוסח דומה הרבה יותר לזה שדרש היו"ר פוגל לקבוע מלכתחילה.

ח"כ עמית הלוי מהליכוד העלה שבעה הסתייגויות לנוסח החוק, כולן כאחת עברו בתמיכת חברי-הכנסת מהקואליציה, ובראשם הלוי עצמו, ח"כ משה סעדה מהליכוד, ח"כ אריאל קלנר מהליכוד וח"כ צבי סוכות מהציונות-הדתית.

לפי הנוסח הנוכחי שאושר בוועדה, החוק לא יחול רק על ערוץ ש"עיקר הפעולות שמבצע הערוץ לשם הפקת תכני צפייה ושמע אינם מישראל", כלומר רק על ערוץ שידורים זר, כפי שעולה משמו של החוק, אלא על כל ערוץ. במילים אחרות, שר התקשורת יוכל להוציא צווים לחסימת שידורים גם לערוצים ישראלים, כל עוד לא מדובר בערוץ שקיבל רישיון מהרשות השנייה, ואינו ערוץ הכנסת או ערוץ שמשודר על ידי תאגיד השידור הישראלי.

עוד נקבע כי גם המל"ל (המטה לביטחון לאומי) – ולא רק צה"ל, השב"כ והמוסד – יוסמך לספק חוות דעת לפיה ערוץ שידורים כלשהו מהווה סכנה לביטחון ישראל. בנוסף נקבע כי שר התקשורת יוכל להוציא צווים לפי החוק גם אם קיבל חוות דעת רק מגורם ביטחוני אחד, ולא יידרש לקבל חוות דעת מכל הגורמים הביטחוניים המצוינים בחוק. במילים אחרות, לא יהיה צורך לקבל תמונת מצב מלאה וניתן יהיה להוציא לפועל את הצווים גם על סמך חוות דעת של המל"ל בלבד, הכפופה למשרד ראש הממשלה.

"קורה פה דבר בלתי מתקבל על הדעת", טען ח"כ קריב, "הקואליציה חותרת תחת האיזונים שהכניסה הממשלה בהצעת החוק"

עוד נוסף סעיף שמאפשר לשר התקשורת להוציא צו שמורה "לגופי הממשלה הרלוונטיים לחסום בכל דרך את קליטתו או שידוריו של ערוץ כאמור". סעיף זה מנוסח כך שהוא מעניק לשר התקשורת את הכוח להורות למערך הסייבר הלאומי, למשל, לפעול למניעת קליטת שידוריו של ערוץ כלשהו בכל דרך, כולל ברשתות חברתיות, ביוטיוב ובצלחות לוויין פרטיות, ולא רק באמצעות חסימת הגישה לאתר האינטרנט של הערוץ כפי שנוסח בהצעת החוק הממשלתית.

"לכאורה ניתנת פה סמכות רחבה ולא מוגבלת בלי להפנות לאיזה סמכויות ולאיזה חוקים", התפלא עו"ד זנדברג כשהסתייגות זו עברה. "אנחנו חושבים שזו בשורה מרחיקת לכת שמשנה עוד יותר את האיזונים ומאפשרת לפעול ולפגוע מעבר למה שהחוק הזה בא לייצר", הוסיף, אך היו"ר ח"כ פוגל השתיק אותו.

"קורה פה דבר בלתי מתקבל על הדעת", טען ח"כ קריב, "הקואליציה חותרת תחת האיזונים שהכניסה הממשלה בהצעת החוק". כשראה ח"כ קריב כי ההסתייגויות של ח"כ הלוי מתקבלות בזו אחר זו, הוא העלה את הסברה כי הוועדה פועלת למעשה כדי לטרפד את החוק.

"זה קרקס מטורף"

"חבר'ה, אתם לא מבינים שלשכת ראש הממשלה ביקשה מהם להחמיר דרמטית את הוראות החוק כדי שיהיה לו תירוץ לא להעלות אותו במליאה, כי הוא לא רוצה לסגור את 'אל-ג'זירה'?, אמר ח"כ קריב, "אתם לא מבינים? זה קרקס מטורף. מי מכם קיבל את הבקשה מיועציו של ראש הממשלה להגיש את ההסתייגויות להחמרת החוק כדי שיהיה לו תירוץ לא לסגור את אל-ג'זירה?".

"קריב", פנה אליו ח"כ סעדה, "בניגוד אליכם אנחנו פועלים עצמאית ועצמונית".

"עצמונית כזה לא ראיתי, חג העצמאות", לגלג ח"כ קריב. "היחידה העצמונית אצלכם זה טלי גוטליב".

עוד שונה בוועדה סעיף בחוק כך שהצווים שיוציא שר התקשורת יהיו בתוקף לא במשך 30 יום, כפי שהוסכם בהצעת החוק הממשלתית, ולא במשך 45 יום, כפי שהציע יו"ר הוועדה, אלא למשך זמן בלתי מוגבל וזאת עד שאותו ערוץ שידורים "הוכיח באופן פוזיטיבי שהוא שינה את דרכו" וראש הממשלה השתכנע כי ניתן לבטל את הצו.

חברי הוועדה מחקו גם את הסעיף שדרש להביא בתוך שלושה ימים את הצווים בפני נשיא בית-משפט מחוזי, כך שיוכל לאשר, לצמצם או לבטל אותם. המשמעות היא שלא יהיה פיקוח משפטי ייעודי על חסימת ערוצי השידור.

עו"ד זנדברג: "אחת אחת ההצעות של ח"כ הלוי מפרקות את האיזונים האלה ויוצרות חוק שבו הכוח השלטוני לפגוע בערוצי שידור הוא למעשה לא מוגבל ולא מאוזן"

בנוסף קיבלו חברי הוועדה את הצעתו של ח"כ הלוי כי תוקף החוק לא יהיה עד סוף המלחמה או סוף חודש יולי הקרוב אלא, בפועל, עד להודעה חדשה.

בסיום ההצבעות קיבל עו"ד זנדברג את רשות הדיבור ואמר: "אני נבוך פה מכך שכל ההצעות שככה במרוכז מתקבצות, הופכות את הצעת החוק הממשלתית, מעבירות אותה להבנתי מהעולם החוקתי לעולם של מניעה חוקתית. מה שקורה כאן, לוקחים את הרכיבים שמבטיחים את האיזון באותו הסדר מיוחד שהצעת החוק הזו באה לטפל בה, בסגירה של ערוצים שהם גופי שידור והוראה שבאה להתמודד עם המצב נוכח המלחמה הנוכחית, ואחת אחת ההצעות של ח"כ הלוי מפרקות את האיזונים האלה ויוצרות חוק שבו הכוח השלטוני לפגוע בערוצי שידור הוא למעשה לא מוגבל ולא מאוזן".

חברי הוועדה לא נראו נרעשים מדברי נציג הייעוץ המשפטי. לפי דברי היו"ר ח"כ פוגל בסיום הישיבה, הוועדה תמשיך לדון בהסתייגויות נוספות של חברי-כנסת אחרים בהמשך השבוע, אם כי נכון למועד זה טרם נקבע דיון המשך.