ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"לא פה כדי לפגוע בחופש הביטוי": כך נראה הדיון ב"חוק אל-ג'זירה"

הוועדה בראשות ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית הצליחה לדון רק בסעיף אחד מתוך שבעה • ח"כ סעדה לא הכיר את החקיקה שהוא מבקש לשנות ואילו השר קרעי הוכיח כי אינו מכיר את האכיפה שהוא עצמו הורה עליה • הצצה לדיון בחוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שר התקשורת שלמה קרעי (מימין) וח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בדיון הוועדה בהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, 11.3.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בראשות ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, החלה להכין אתמול (11.3) לקריאה שנייה ושלישית בכנסת את הצעת החוק שנועדה במקור להגביל פעילות בישראל של כלי תקשורת זרים המסכנים את ביטחון המדינה.

בדיון קודם ביקשו פוגל, שר התקשורת שלמה קרעי וחבר הכנסת מהליכוד משה סעדה, לשנות כליל את נוסח החוק כך, שהוא יעניק לממשלה סמכות לסגור כלי תקשורת ישראלים גם בעילות עמומות, ללא פיקוח משפטי או סיבה ביטחונית. בעקבות ביקורת של החברה האזרחית ומפלגת המחנה-הממלכתי, חזר פוגל מחלק גדול מהשינויים אולם לא מכולם.

במשך כשעתיים דנה הוועדה בהצעת החוק, אך הספיקה לעבור על סעיף ה"הגדרות" בלבד. ביום חמישי אמורה הוועדה להמשיך את הדיון, כשהיו"ר הבהיר כי בכוונתו לדון במועד זה על כל יתר הסעיפים ולהשלים את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

"החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", המכונה "חוק אל-ג'זירה", בא במקומם של תקנות שעת חירום שהותקנו לאחר מתקפת חמאס ב-7.10. במקור כוונו התקנות לספק לשר התקשורת שלמה קרעי כלים להגביל את שידורי התחנה הקטארית "אל-ג'זירה", אולם בשל מעורבותה של קטאר במו"מ לשחרור החטופים הישראלים בעזה הופעלו התקנות כלפי הערוץ הלבנוני "אל-מיאדין".

התקנות לשעת חירום פקעו כבר לפני שבועות אחדים (אף כי הגישה לאתר "אל-מיאדין" נותרה מוגבלת) ועל כן החליטה הממשלה לחוקק הוראת שעה בנוסח זהה לתקנות. בדיון הראשון שנערך בוועדה לביטחון המדינה התברר כי יו"ר הוועדה ח"כ פוגל הכניס בנוסח ההצעה שינויים מרחיקי לכת, "באישור ובהסכמת" השר קרעי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (משמאל) עם איתמר בן גביר, לפני שמינה אותו לשר לביטחון לאומי, 28.12.22 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

לו היו מתקבלים השינויים שיזם ח"כ פוגל היתה מועברת הסמכות לאשר הגבלת שידורי ערוץ זר מידי שר הביטחון יואב גלנט לידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומידי הקבינט המדיני-ביטחוני לידי ועדת הכנסת שבראשה עומד ח"כ פוגל. עוד קידם יו"ר הוועדה, בין היתר, את ביטול הפיקוח המשפטי הצמוד ואת הארכת תוקף הצווים שיוכל להוציא שר התקשורת מחודש לשנה. בעקבות הביקורת הציבורית חזר בו ח"כ פוגל מחלק מדרישותיו.

"אנחנו לא פה כדי לפגוע בחופש הביטוי", פתח והצהיר ח"כ פוגל בתחילת הדיון. "יחד עם זה אני רוצה להזכיר לכולנו שחופש הביטוי הוא לא חופש להרוג. ומי ששכח, מילים יכולות להרוג".

שר התקשורת קרעי, שנכח גם הוא בישיבה, טען כי ההצעה החדשה של ח"כ פוגל היא "סוג של פשרה". "יכול להיות כאלו שיגידו שהתפשרנו כאן מעבר לנדרש ויכול להיות שחלק יגידו שלא התפשרנו מספיק", אמר השר קרעי. לדבריו, התקנות שעל-פיהן נוסחה הצעת החוק הממשלתית, כללו "המון המון משוכות בדרך. […] כל הביורוקרטיה, כשמדובר בחוק שבא להגן על ביטחון המדינה, לא מקובלת עלי".

שר התקשורת הסתייג מהצורך לאזן בין חופש הביטוי לביטחון המדינה וטען כי מי שפוגע בביטחון המדינה אין שום מקום לשמור על חופש הביטוי שלו. קרעי, הידוע בסגנונו הבוטה, המשיך ותקף את הייעוץ המשפטי שכביכול משרת את אויבי ישראל: "יש בעיניי הרבה שומרי סף שלדעתי מתבלבלים על מי הם אמורים לשמור".

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, הסבירה כי השר טעה בהבנת הנקרא. באיזון בין הגנה על חופש הביטוי לפגיעה בביטחון המדינה, אמרה, לא באים להגן על חופש הביטוי של הפוגע בביטחון המדינה אלא על חופש הביטוי של הציבור בישראל.

"כאשר הרשות המבצעת עושה שימוש במניעת תכנים שהציבור יכול לצרוך אותם זו פגיעה בחופש הביטוי", אמרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, "וצריך לוודא שהדברים האלה אכן נעשים רק במקומות שבהם נדרשים".

עו"ד סומפולינסקי טענה כי הצעת החוק בגרסתה הממשלתית נוסחה לאחר דיונים מעמיקים על "כל פסיק ואות". לדבריה, השינויים שביקש יו"ר הוועדה פוגל להכניס, גם בנוסחם המתון, מפרים את האיזונים שהוכנסו בנוסח הממשלתי. "אם גורם ממשלתי סבור שהצעת החוק היא ההצעה שצריך לשנות אותה, דרך המלך בעבודת ממשלת סדירה היא להחזיר את הדיון לוועדת השרים [לענייני חקיקה] וכך גם נעשה ככל שהוועדה תשנה איזונים מהותיים בה", הוסיפה עו"ד סומפולינסקי.

"בעינינו", אמרה המשנה ליועמ"ש, "הצעת החוק של הוועדה, בהרבה כבוד אני אומרת את זה, לא עומדת באמות המידה החוקתיות ומפרה את האיזונים".

"אין לך סמכות לקחת את החוק מחדש לוועדת השרים, אני השר האמון על החוק", הודיע שר התקשורת קרעי לעו"ד סומפולינסקי. המשנה ליועמ"ש אמרה כי תבקש להביא את הנושא בפני השרים והשר קרעי השיב: "אני מודיע שאני סומך את ידיי על ועדת הכנסת שנגיע לאיזון הדרוש והחוק לא יחזור לוועדת השרים".

ח"כ משה סעדה מהליכוד שב ותהה, כמו בדיון הקודם בוועדה, מדוע החוק מנוסח כך שהסמכות לחסימת שידורים מוגבלת לערוצים זרים ולא יכולה לחול גם על ערוצים ישראלים. "מה קורה אם מחר גוף שידורים של הפלג הצפוני באום אל-פחם מתחיל לשדר נגד מדינת ישראל ואנחנו רוצים לסגור לו את השאלטר?", שאל ח"כ סעדה.

נראה שהח"כ אינו מודע לכך שבשנת 2015 הוגדר הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל כ"התאחדות בלתי מותרת" ובתוך שעות נסגרו כל כלי התקשורת שהופעלו על ידי הפלג ועשרות עיתונאים פוטרו, מכתבי חדשות ועד בעלות טור לענייני נשים. מיד בהמשך הביע ח"כ סעדה את צערו "מהרדידות של השיח" וקרא לחבריו לא לקחת דוגמה מהתקשורת בישראל אלא להעמיק ו"לדבר שיח".

ח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית טען כי בהצעת החוק הנוכחית יש "מנגנון שמגביל יותר מדי את היכולת להתמודד עם התופעה". ח"כ סוכות התנגד לסעיפים שמגבילים את תוקף הצווים שיוציא שר התקשורת ל-30 או 45 ימים בלבד ויאפשר מלכתחילה את הוצאת הצווים רק בתקופת מלחמה. במתכונת הנוכחית, טען ח"כ סוכות, הצעת החוק היא "אפילו לא פלסטר".

בהמשך דרש ח"כ סוכות להפעיל את החוק גם ב"שטחי יהודה ושומרון ועזה". עו"ד סומפולינסקי הבהירה כי הייעוץ המשפטי מתנגד להחלת החוק באיו"ש והיו"ר פוגל הבטיח לבחון את העניין.

בשונה מהדיון הקודם בוועדה, אליו לא הגיעו נציגי מפלגות האופוזיציה והוא התנהל רוב הזמן על מי מנוחות, לדיון שנערך אתמול הגיע חברי כנסת מהאופוזיציה, והוא גלש לא פעם לחילופי צעקות ועלבונות.

ח"כ אחמד טיבי מתע"ל שאל בהומור האם החוק הנוכחי כולל גם הגבלות על "ערוצי התרעלה", הכינוי של נתניהו ותומכיו לתקשורת הישראלית שאינה מסורה לו. ח"כ פוגל בלע את הפיתיון והשיב: "אנחנו נחוקק לזה חוק אחר ברשותך". "אז אתה סוגר עוד שלושה ערוצים, שמוגדרים כערוצי תרעלה", ביקש לוודא ח"כ טיבי. "בבוא היום", השיב היו"ר פוגל בפנים חתומות.

מימין: ח"כ אריאל קלנר, ח"כ משה סעדה וח"כ גלעד קריב; דיון בוועדה לביטחון לאומי בהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, 11.3.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בין נציגי האופוזיציה שהשתתפו בדיון בלט ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה. אף שאינו חבר הוועדה הפגין ח"כ קריב פעלתנות רבה בדיון וכבר בפתחו הזהיר מפני הסכנה לחופש הביטוי והעיתונות שבניסוח בלתי זהיר של החוק.

ח"כ שרן השכל מהמחנה הממלכתי ביקשה לשמור על נוסח סעיף בהצעת החוק המקורית לפיו מפקחי משרד התקשורת לא יורשו להחרים מכשירי טלפון פרטיים של עיתונאים שעובדים בערוצים כלפיהם הוחלט להפעיל את החוק. בנוסח של ח"כ פוגל בוטלה החרגת מכשירי הטלפון הפרטיים כדי שניתן יהיה לפעול נגד עיתונאים שמשתמשים במכשירים האישיים שלהם לצורך צילום והעברת שידור. ממילא, טענה ח"כ השכל, מי שמוחרם לו מכשיר הטלפון יכול לרכוש אחד חדש.

"ההגדרה בהצעת החוק הממשלתית", אמרה עו"ד סומפולינסקי, "מחריגה מכשירים שמשמשים לשימוש אישי ואנחנו חושבים שנכון להשאיר אותה". לדבריה, "השידור דרך הטלפון הוא אמצעי אבל בסופו של דבר הליבה של הדבר הזה היא במשרד והמשדרים של הגוף".

"אביטל, אני מדבר על כתבים בשטח", אמר השר קרעי לעו"ד סומפולינסקי. "מהא מחאמיד, אני חושב זה השם שלה, הכתבת של 'אל-מיאדין' [למעשה שמה הנאא מחאמיד, א"פ], שנשארנו חסרי אונים ביכולת לפעול מולה כי כל השידורים שלה זה עם טלפון נייד".

בעוד חבר הכנסת סעדה הפגין בורות לגבי דוגמה היסטורית מהעבר, השר קרעי הפגין בורות ביחס למאורע רלוונטי בהווה שהוא עצמו היה אחראי לו. במציאות, הכתבת מחאמיד עבדה עם צלמים פרילנסרים, ומכל מקום הפסיקה לשדר עם כניסת תקנות החירום לתוקפן.

"אנחנו מסיימים פה", הודיע ח"כ פוגל עם תום הדיון על סעיף ההגדרות, סעיף אחד מתוך שבעה שבהצעת החוק. הדיון הבא בחוק, הוסיף, יתחיל בסקירה חסויה של גורמי הביטחון ולאחריו השלמת הדיון ביתר סעיפי החוק. "החוק הזה", הודיע ח"כ פוגל, "בפגישה הבאה, בדיון הבא, יאושר".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אורן פרסיקו

אורן פרסיקו
כתב "העין השביעית". בעברו כתב בגלובס, מעריב, כל העיר וכלי תקשורת נוספים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.