מועמד הוועדה לבחירת שופטים: מנהל בפורום קהלת שנלחם למען הפרדה מגדרית

אחד המועמדים לשיפוט בבית משפט השלום בירושלים עליו תדון מחר (שלישי) הוועדה לבחירת שופטים הוא עו"ד אריאל ארליך, מנהל מחלקת ליטיגציה בפורום קהלת. ארליך נמצא בתפקיד כבר עשור והוביל מטעם הארגון תיקים ועתירות למען הדרת נשים ונלחם כדי לאפשר אירועים לגברים בלבד במרחב הציבורי. ארליך התייצב בבית המשפט פעמים רבות נגד שדולת הנשים ותקף את ההחלטה שלהן להילחם בהפרדה המגדרית, במקום להיאבק עבור שוויון הזדמנויות לנשים בעבודה, כך לדבריו.   

את ההחלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת לבטל אירוע בהפרדה הגדיר ארליך במאמר במקור ראשון כ"להט אקטיביסטי" והאשים את בית המשפט "בהצתת מאבקים". בנוסף תקף את היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, אשר אסר על הפרדה מגדרית במרחב הציבורי ותייג את ההחלטה כ"רדיקלית" ו"לא משפטית". לשיטתו, סמכותה של המשנה ליועמ"ש לאכוף את האיסור על הפרדה מגדרית הינה "מפוקפקת".

במאמר גם הביע בוז עמוק למושג "שוויון" והזהיר מפני עיגונו בחוק יסוד. "ראו עד היכן אפשר להגיע עם טענות השוויון. תזכורת נוקבת לכל מי שחולם להכניס את המילה 'שוויון' לחוקי היסוד שלנו. לך תדע מה עוד אפשר לעולל מכוחן של טענות שוויון".

הפרדה מגדרית גם באקדמיה

פרט להצטרפות להליכים שעסקו בהפרדה באירועים שונים ובתוכנית תעסוקה בהפרדה בשירות המדינה, בהליך משפטי נוסף שהוביל בשנת 2017, במסגרתו עתר פורום קהלת לבג"ץ בדרישה להרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה. במסגרת העתירה ביקש ארליך בשם פורום קהלת להרחיב את המסלולים בהפרדה כך שגם סטודנטים שאינם חרדים יוכלו ללמוד בהם ללא הגבלה, שהפרדה מגדרית תורחב גם לתארים מתקדמים (ולא רק לתואר ראשון), וכן לאפשר הפרדה במתקנים נוספים במוסדות להשכלה גבוהה ולא רק בכיתות הלימוד. 

את הטיעונים בעד הפרדה בונה ארליך באמצעות שימוש ברטוריקה ליברטריאנית. "אסור למדינה להשתמש בכוחה הכופה כדי 'לחנך' את אזרחיה הבוגרים ולנסות לכפות עליהם אורחות חיים התואמים את תפיסת ה'טוב'", כתב ארליך. "החלטת המל"ג משקפת עמדה של סמכותנות תרבותית, והיא מבקשת להשתמש בסמכות להכרה במסלולי השכלה גבוהה כדי לכפות ערכים, השקפות עולם ואורחות חיים על העותרים ועל עוד אלפים שכמותם. כזאת לא יעשה במדינה ליברלית, ובוודאי שלא ניתן לעשות כן ללא חקיקה ראשית. מנגד, קיומם של מסלולים נפרדים בהשכלה גבוהה אינו כופה דבר על איש, אלא רק מציע פתרון לציבור גדול המעוניין בו. מניעתו בשל עמדה פטרנליסטית סותרת את דרכה של מדינה ליברלית".

לטענתו מתן שירותים ציבוריים לגברים ולנשים בנפרד לא פוגע בזכות לשוויון ולא יכול להיחשב כאפליה. במאמר שפרסם יחד עם עו"ד מאיר בוחניק הוא תקף את השימוש שעשו שופטי בג"ץ בעיקרון "נפרד אינו שווה" במקרה של הפרדה בבריכת שחייה בקריית ארבע. את העתירה הגישו תושבים בקריית ארבע על כך שהבריכה פתוחה בכל ימות השבוע אך ורק לרחצה בהפרדה מגדרית, על אף ש-25 עד 30 אחוז מתושבי המקום חילוניים, מסורתיים או דתיים המעוניינים שתתאפשר להם רחצה משפחתית מעורבת לגברים ונשים.

"החלת הכלל 'נפרד אינו שווה' על בריכת שחייה רחוקה מאד מלהיות מובנת מאליה", כתב ארליך במאמר. "בריכת שחייה היא המקרה הקלאסי שבו ההפרדה נובעת מהשוני האנטומי בין המינים ומהשלכותיו של מראה גוף חשוף על נשים ועל גברים, השלכות המצויות על הספקטרום שבין משיכה למבוכה״, על כן טען, יש לכבד את האנשים אשר בשל כך לעדיפו לשהות בבריכת שחייה עם בני מינם. ״ישנן נשים שמרגישות שלא בנוח להופיע בבגד-ים לפני גברים, וכנגדן גברים המעדיפים שלא לשהות לצד נשים הלבושות בגדי-ים. ההעדפה האחרונה שכיחה ביותר בחברה דתית, יהודית ומוסלמית, שבה מקובל איסור על פעילות מעורבת זו".

במזכר שכתב ליועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, ציין ארליך שגם אירועים מוזיקליים מצדיקים הפרדה מגדרית, בגלל שהם כוללים שירה וריקוד. ארליך אף תקף את החלטת העליון שלא לאפשר תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף ביום כיפור 2023 ובאותו הפוסט הביע תמיכה בארגון "ראש יהודי" שארגן את התפילה.

 ***

ארליך, בן 48, הצטרף לפורום קהלת כבר עם הקמתו. קודם לכן עבד במשך שש שנים כעוזר המשפטי של השופט נעם סולברג בבית המשפט המחוזי בירושלים. כשהיה בן 23 התחתן עם העיתונאית יפעת ארליך שהייתה חניכה שלו בבני עקיבא. הזוג הצעיר בנה את ביתו במאחז הלא חוקי עמונה ולאחר שפונה בהוראת בג"ץ, עברו להתנחלות עפרה. הזוג היה בין העותרים נגד הריסת המאחז והפסידו תוך שבית המשפט העליון מעביר ביקורת על ארליך על כך שלא גינה את איומי התושבים להתבצר בבתיהם ולהתנגד לפינוי באלימות.

כאיש קהלת, הוא תומך נלהב של ה"רפורמה המשפטית", אך עמדתו האישית רדיקלית יותר מהרפורמה שקודמה על ידי לוין ורוטמן. בפוסט שכתב באוגוסט טען ארליך כי לבית המשפט העליון אין סמכות לבקר חוקי יסוד כמו גם חוקים רגילים, משום שאין לישראל חוקה. לשיטתו, חוקי היסוד אינם מהווים חוקה מחייבת ועל כן "אין כל סמכות לבית המשפט לבקר חקיקה כלל". 

במאמר שפרסם בפברואר 2019 יחד עם אביטל בן שלמה מביע ארליך תמיכה בפוליטיזציה של השירות הציבורי. לדבריו הדרג הפוליטי ולא הדרג המקצועי משקפים את 'האינטרס הציבורי' ולכן הדרג הפוליטי צריך להיות חופשי למנות את השכבה הבכירה של המנהל הציבורי, בין היתר בהתאם ל"הזדהות עם מדיניות השר".