ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
ועדת הפנים של הכנסת תמכה השבוע בהחלטתו של שר הפנים, משה ארבל, לדחות את הבחירות ברשויות שתושביהן פונו בעקבות המלחמה – לנובמבר 2024, זאת פחות משלושה שבועות לפני הבחירות לרשויות המקומיות. בדיון בוועדה בראשות יעקב אשר (יהדות התורה) התגלה כי למעשה הפתרון הזה הוא לא הפתרון האידיאלי בעיני אף אחד. בנוסף, נמתחה ביקורת על כך שהדיון מתקיים במועד כה קרוב לבחירות, ברגע האחרון.
שני הצדדים של המתרס, ראשי הרשויות המכהנים והמועמדים החדשים, הפגינו מורת רוח מהפתרון המוצע, בדיון ביום שלישי השבוע. ראשי הרשויות המכהנים סברו שמדובר בתאריך קרוב מדי, והמועמדים טענו שמדובר בתאריך רחוק מדי. מצד חברי הכנסת נשמעה ביקורת על כך שניתן היה לנסות לתפור חליפה לכל רשות, אם הייתה נעשית התכנסות מוקדמת יותר בנושא.
"אתה יודע מה הבעיה הכי גדולה בדיון? שזה קורה עכשיו", אמר ח"כ נאור שירי (יש עתיד). "מה הבעיה לעשות את זה לפני חודש, לשבת לשולחן עגול ולייצר ולתפור חליפה לכל יישוב. מה הבעיה לעשות את זה?" שאל. היו"ר אשר ענה לו: "נתחיל את הקרנבל, אני ממנה אותך כממלא מקום ליו"ר לתפירת חליפה לכל עיר".
במכתב ששלח ארבל בתחילת השבוע ליו"ר אשר הוא הציע לקבוע את הבחירות ברשויות שתושביהן פונו בעקבות החלטת ממשלה ל-19 בנובמבר 2024. "כיום, פחות משלושה שבועות לפני הבחירות ישנם עשרות רבות של יישובים במועצות אזוריות בצפון ובדרום שתושביהם פונו בהתאם להחלטות ממשלה", כתב. "במצב הדברים הנוכחי, לא ניתן לקיים הליך בחירות תקין ביישוב שתושביו עדיין מפונים גם בעת כה סמוכה לבחירות".
מהצד השני, הבהיר השר שגם דחייה גדולה מדי לא מומלצת: "ככל שהמועד שייקבע יהיה רחוק יותר, כך הסיכון לדחיות חוזרות ונשנות קטן יותר. מנגד נדרש מועד שלא יהיה רחוק מדי, כדי לא לפגוע מעבר לנדרש בערך ובחשיבות של עריכת הבחירות, ובאפשרות של התושבים לבחור ולהיבחר". בתום דיון ארוך בוועדה ביום שלישי תמכה הוועדה בהחלטתו, בהתאם לחוק המחייב היוועצות עם הוועדה בנוגע לדחיית בחירות במועצות אזוריות. השר צפוי לחתום על צו לפיו הדחייה תחול גם על הרשויות המקומיות בהן פונו התושבים. לפי החוק, קבלת החלטה של השר לגביהן לא מצריכה התייעצות עם הוועדה.
לאורך הדיון הסביר השר ארבל מדוע בהתאם לשיקולים שהעלה במכתבו החליט לדחות את הבחירות בעשרה חודשים ממועד הבחירות הכלליות בארץ: "בהינתן שנדרשים לפחות 150 ימים כדי לפתוח מחדש את ספר הבוחרים ולייצר את כל מנגנוני התפעול של מערכת הבחירות, ולאחר מכן יוצאים לחופשת הקיץ ואחר כך לחגי תשרי, המועד הזה של 19.11.24 הוא קרוב ככל האפשר 'לאחר שחלפה הסיבה לאי קיום הבחירות'. היתרון הנוסף הוא שהוא מאפשר למועצות הנדחות לקיים שנת תקציב מלאה, לפעול לטובת התושבים ולאפשר התנהלות תקינה לאורך 2024".
באשר לסוגיית הפיצויים למועמדים בבחירות ברשויות בהן הבחירות בוטלו, אמר כי הנחה את הייעוץ המשפטי של המשרד לפרסם בתוך 10 ימים תזכיר חוק שיפרט את גובה הפיצויים ומועד קבלתם. "דמוקרטיה עולה כסף", אמר השר.
האם היה ניתן בטווח הזמנים לבצע הליך כירורגי שכזה, התאמה של פתרון לכל יישוב? האירועים הביטחוניים הובילו לשינויים שמשרד הפנים כבר נאלץ לבצע, כגון הקדמת ההצבעה בצה"ל בשמונה ימים כדי לאפשר ללוחמים שנמצאים ברצועת עזה להצביע, הקמת קלפיות לבעלי תפקידים בבתי החולים ובמוסדות ציבוריים, ועוד. השאלה מהדיון תישאר פתוחה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק