ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בעוד התותחים רועמים: איך ומתי יתקיימו הבחירות ביישובים שפונו?

מועמדים יחידים שימשיכו לעוד קדנציה, מועמדים שאינם מכהנים וחייבים סכומי כסף גדולים, אפשרות של בחירות במלונות המפונים, ומה יעשו בזמן אזעקה? הדיון בוועדת הפנים השבוע הציף את חוסר הוודאות שבה נמצאים 12 היישובים והמועצות שתושביהם פונו עם תחילת המלחמה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות • תמונת מצב
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

טנקים של צה"ל במטולה, אוקטובר 2023 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

איך ייראה יום הבחירות לרשויות המקומיות ב-14 הרשויות שתושביהן פונו בעקבות המלחמה, ומתי הוא בכלל יתקיים? מה ניתן יהיה לעשות במקרה של אזעקה, האם יתנהלו בחירות בבתי המלון של המפונים, ומה יעשו המועמדים שחייבים סכומי כסף גדולים בעקבות הקמפיין המתמשך? כל השאלות האלה ועוד עדיין לא קיבלו מענה, שלושה שבועות בלבד לפני המועד הרשמי של הבחירות. דיון שהתקיים השבוע בוועדת הפנים והגנת הסביבה הציף את המחלוקות.

ברביעי לדצמבר 2023, לפני כחודשיים, שלח שר הפנים משה ארבל (ש"ס) מכתב ליו"ר הוועדה יעקב אשר (יהדות התורה) שבו הודיע כי ב-14 רשויות שתושביהן פונו עקב המלחמה לא ניתן לקיים את הבחירות המקומיות במועד שבו ייערכו בשאר הארץ (9 מועצות אזוריות: אשכול, הגליל העליון, חוף אשקלון, מבואות חרמון, מטה אשר, מעלה יוסף, מרום גליל, שדות נגב ושער הנגב; 3 מועצות מקומיות: מטולה, ע'ג'ר ושלומי; 2 עיריות: קריית שמונה ושדרות). משכך, קבע בהתאם לסמכותו שהבחירות ייערכו במועד מאוחר הרבה יותר, שטרם נקבע – ולכל המוקדם 150 יום מחזרת התושבים לרשויות. בינתיים, ראשי הרשויות הנוכחיים ימשיכו לכהן בתפקידם. שר הפנים ביקש לקיים היוועצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה לפני שהוא מפעיל את סמכותו בקביעת מועד חדש, כנדרש בחוק

שר הפנים משה ארבל, במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הבחירות לרשויות המקומיות היו אמורות להתקיים ב-31.10.2023. אולם בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר העבירה הכנסת חוק לדחיית הבחירות שקבע את המועד 30.1.2024, ואפשר מנגנון לדחייה נוספת של הבחירות, ל-27.2.2024. בעקבות נתונים שמסר צה"ל שלפיהם לא יוכל לשחרר ממילואים 688 חיילים המתמודדים בבחירות, אם יתקיימו ב-30 בינואר, הפעילה הממשלה את המנגנון ודחתה את הבחירות לסוף פברואר. 

בנקודת זמן זאת, עד שמשרד הפנים והוועדה יקבלו החלטה, נותרו 12 רשויות שעדיין לא יודעות מה יעלה בגורלן. באמצע ינואר קיבלו ראש מועצת מטולה וראש מועצת ע'ג'ר הודעה משר הפנים שלפיה מאחר שהם המועמדים היחידים לראשות המועצה, וכן אושרה רשימה אחת למועצה, בסמכותו להכריז עליהם כראשי הרשויות הנבחרים ביום הבחירות הכלליות לחמש השנים הבאות, זאת אף בנסיבות בהן תושבי הרשות פונו מהיישוב בעקבות המלחמה.

מערכת בחירות אינסופית

את העמדות שהוצגו בוועדה אפשר היה לחלק לשניים. בצד האחד עמדו ראשי רשויות שטענו כי יש לדחות את הבחירות לתקופה משמעותית של מעל לשנה וחצי. בצד אחר עמדו מועמדים ומועמדות לרשויות המקומיות שאינם מכהנים, ושביקשו לקיים את הבחירות בהקדם האפשרי. שני הצדדים הסכימו גם על האפשרות לקיים את הבחירות במועד של הבחירות המקומיות בכל הארץ, עוד כשלושה שבועות, אולם זאת האפשרות שהסבירות המעשית שלה היא הנמוכה ביותר, ושכלל לא הוזכרה במכתב של שר הפנים.

יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר בדיון השבוע (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ראש מועצת שדות נגב, תמיר עידאן, שנכח בדיון, הבהיר שלעמדתו יש צורך לדחות את הבחירות לאוקטובר 2025 לפחות: "קיומן של בחירות עכשיו ייצור פילוג בעם, שנאה ותחרות, ואני לא חושב שזה מה שאנחנו צריכים עכשיו". לדבריו, ראשי הרשויות לא יוכלו להיכנס למסע בחירות ולהקמה של מטה בחירות תוך כדי שיקום היישובים. "או שמקיימים את הבחירות עכשיו במלונות של המפונים, או שדוחים לתקופה ארוכה כדי שנוכל לשקם את העוטף מבחינה פיזית, קהילתית וחינוכית", אמר. "מהצד שלנו כראשי רשויות אין מצב שתוך שיקום העוטף נוכל מהצד שלנו להיות בבחירות, אני לא אהיה בבחירות. אם תקבעו את הבחירות באוקטובר (2024) אני צריך לפתוח ביולי מטה ואני לא עושה שום דבר ומי שירצה להתמודד שיתמודד אבל זאת לא דמוקרטיה". 

לדבריו הצטרף גם ראש עיריית שדרות אלון דוידי. הוא הוסיף שבתקופת בחירות יש הגבלות על פעילות הרשויות המקומיות שיקשו על שיקום הקהילות, למשל איוש משרות לתפקידים בכירים מחשש שזה ייחשב לפעילות פוליטית. "לפי ההצעה של שר הפנים הוא משאיר את כל הערים במערכת בחירות אינסופית", אמר. "התושבים צריכים להיות ברוגע על מנת לשקם את עצמם ואת העיר וזה לוקח זמן". 

ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ התריע כי הוא צופה אחוזי הצבעה נמוכים בקלפיות בשל המצב הביטחוני. "זמן התגובה במעלות תרשיחא ובשלומי הוא אפס. אי אפשר לכנס בחדר סגור יותר מ-30 איש, מה יעשו אנשים שעומדים בקלפי?", תהה. "בחירות אמורות להיות חגיגה לדמוקרטיה. אני לא צופה חגיגה אם הבחירות אצלנו יתקיימו במועדן". 

"כל חלופה היא לא אידיאלית"

"הבחירות צריכות להיות ב-27.2. ואם לא יתקיימו במועד הזה – צריך להחליט כמה שיותר מהר על תאריך בחירות", אמרה ח"כ לשעבר נירה שפק, מועמדת לראשות מועצת שער הנגב. היא הוסיפה כי במשך שנה שלמה עבדו המועמדים לשכנע אנשים לבחור, קיימו פגישות זום וחוגי בית, וכי בנקודת זמן זאת ציבור הבוחרים כבר הספיק לגבש עמדה באשר למי להצביע. "אם החלטנו להחזיר את היישובים לשגרה אז למה שהזכות הדמוקרטית לבחור תהיה מוחרגת?" תהתה. 

לדבריה של שפק הצטרפה מיכל עוזיהו, מועמדת לראשות המועצה אזורית אשכול, שהסבירה כי מנהלת תקומה עתידה לעבוד לשיקום הקהילות במשך חמש השנים הבאות. לכן, לשיטתה, נדרש שראשי הרשויות ייבחרו כבר עכשיו בשביל שיוכלו ללכת את כל הדרך עם התושבים. "כל חלופה שאנחנו מייצרים פה היא לא אידיאלית", אמרה. "אם רוצים תקומה אז יש כמה תנאים הכרחיים: אמון של הציבור במנהיגות ושהמנהיגות יודעת שהציבור מאחוריה עם יציבות לחמש שנים קדימה".

אך לא רק מועד הבחירות עצמו נותר כסימן שאלה. מה למשל עתידים לעשות יישובים שבהם תהיה אזעקה ביום הבחירות, האם משרד הפנים ערוך לקיים בחירות במלונות המפונים, ומה יהיה הדין לגבי רשות שער הנגב שבה ראש הרשות המכהן, אופיר ליבשטיין, נרצח בשבעה באוקטובר? כל השאלות הללו נותרו בינתיים ללא מענה. "אם תיעשה עבודה כירורגית בכל רשות ורשות ובמיוחד בנוגע לאלה שיש בהן מתמודד יחיד, ייפתרו הרבה מאוד מהסוגיות שדיברנו עליהן בדיון", הציעה ח"כ מטי צרפתי הרכבי, אולם לוח הזמנים נראה דחוק במיוחד, 

"לפני שבוע ירד לי 100 אלף מהחשבון"

אחד מהשיקולים שנבחרי הציבור יידרשו לקחת בחשבון במקרה של דחיית הבחירות לאחר חודש פברואר הוא שינוי בכללי מימון הבחירות. זו תהיה מערכת בחירות חדשה לגמרי בכל הנוגע למקדמות, תקרת תרומות ותקרת הוצאות. הקמפיינים של הרשימות והמועמדים ייפתחו מחדש גם בשל הזמן שחלף מאז "הקפאת" הקמפיינים עם פרוץ המלחמה, וגם משום שהסוגיות שעל סדר היום השתנו (בפרט, סוגיות של מיגון וביטחון אישי צפויות להיות משמעותיות הרבה יותר). עקב כך יידרשו מהרשימות והמועמדים הוצאות גדולות יותר ממה שתכננו לפני 7 באוקטובר – על פרסום, כנסים, העסקת יועצים ועובדים, חוזי שכירות וכדומה. במקרה כזה, המדינה תצטרך לפצות רשימות ומועמדים שהוציאו כספים על מערכת הבחירות שבוטלה.

"אנשים שמתמודדים למועצות אזוריות לוקחים את הכסף למימון הקמפיין מהכיס שלהם", הבהירה שפק בדיון. "לפני שבוע ירד לי 100 אלף מהחשבון". דוידי טען שכל מי שהתמודד צריך לקבל את ההחזר על הסכום שהוציא על מערכת הבחירות כדי שאנשים לא יחששו להתמודד בעתיד. עוד הוא הוסיף שגם במקרה של מועמדים שנתמכים כלכלית במפלגות ארציות במימון הקמפיין שלהם, יש להחזיר את ההוצאות בהקדם למפלגות על מנת שלא ליצור תמריץ שלילי לתמיכה של מפלגות ארציות במועמדים לרשויות שנמצאות בגבולות המדינה מצפון ומדרום.

מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ בדיון (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

דחיית הבחירות תחייב גם "פתיחה מחדש" של פנקס הבוחר. כך למשל, עשויה לעלות דרישה לעדכן את רשימת בעלי זכות הבחירה לתושבים שהגיעו לגיל 17 או שהצטרפו ליישוב, וכן רישום מחדש של מועמדים, למשל מועמדים שסיימו תקופת צינון כלשהי שמנעה מהם להתמודד במועד הבחירות המקורי, או כאלו שהגיעו לגיל 21, שבו אפשר להיבחר. 

"משרד הפנים חייב לקבל החלטה עוד השבוע", הדגיש בדיון יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר. "משום שדחיית הבחירות ברשויות מסוימות דורשת העברת חקיקת חירום בוועדה, שתכלול גם את הפיצוי למועמדים".

מנכ"ל משרד הפנים שנכח בדיון, רונן פרץ, הבהיר את עמדת משרד הפנים לפיה בחינת התאריך הסופי לבחירות המקומיות ברשויות המפונות תלויה בין היתר בשאלת חזרת התושבים לבתיהם. "היינו רוצים לדעת איך מתקדם השיח של ראש הממשלה וראשי הרשויות ומנהלת תקומה על מועד החזרה", אמר. "ברגע שנדע את הצפי של מתווה החזרה של הרשויות בדרום נדע להתכוונן לתאריך ריאלי לקיום הבחירות". עוד הבהיר כי הכרעה של משרד הפנים לגבי מועדי הבחירות ברשויות אלו צפויה להתקבל בימים הקרובים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!