ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הסירוב של בן גביר לשלוח נציג לוועדה ממחיש את הפגיעה במעמד הכנסת

השר לביטחון לאומי הודיע ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה שלא ישלח נציגים לדיון בנושא רישוי כלי ירייה, בין היתר בשל "יחס משפיל, פוליטי ולא מקצועי" • לוועדה יש סמכות להצביע על הטלת צו הבאה שיחייב את נציגי בן גביר להופיע, אך השר לא הגיב לשאלת "שקוף" אם יכבד צו כזה, שלא הוצא לפחות 20 שנה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מיקי לוי ואיתמר בן גביר, ארכיון (צילום: דוברות הכנסת)

כשיו"ר הוועדה לביקורת המדינה מיקי לוי (יש עתיד) שאל השבוע (שני) האם לדיון החשוב על רישוי כלי ירייה הגיעו אנשי המקצוע מהמשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), הוא נענה בדממה. סירובו המתוכנן של השר לשלוח את נציגיו לחדר המחיש פעם נוספת את חולשתה של הכנסת ושל כלי הפיקוח שבידיה אל מול המשרדים. 

הוועדה התכנסה ביום שני לדיון מעקב לאחר שבדיונים קודמים התגלו כשלים באישורים שניתנו לרישיונות נשק מאז פרוץ הלחימה על ידי אנשים שלא הוסמכו לכך. היעדרות נציגי בן גביר אינה טעות אנוש, שכן במכתב ששלח השר והתקבל בוועדה ערב קודם לכן, הוא הודיע שנציגי משרדו לא ישתתפו בדיון, זאת בין היתר בשל כך ש"נציגי המשרד זכו ליחס לא מכבד, לעיתים משפיל, ומעל הכל פוליטי ולא מקצועי".

על מכתב זה הגיב היו"ר כי מדובר ב"התנהגות בריונית, פחדנות וזלזול בתפקיד הכנסת". חברי הוועדה שנכחו בדיון קראו אף הם ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת להתערב ולמנוע את הפגיעה של השר במעמד הכנסת.

לדיון הוזמנו אנשי המקצוע הרלוונטיים של המשרד – מבקר הפנים, דוד כהן,  ומנהל אגף הרישוי היוצא, ישראל אבישר, במידה שהוא עדיין מבצע פעולות הנוגעות למשרד.  כמו כן ביקשה הוועדה נתונים באשר לרשיונות שהונפקו ע"י נושאי משרות האמון של השר – בין היתר כמה זמן עסקו אנשי אמונו בתפקיד פקידי רישוי, כמות הרשיונות שהונפקו על ידם, ועוד. אולם לא היה מי שישיב מטעם המשרד על הדברים.

ערעור מאזן הכוחות

אחת מהטענות שהעלה בן גביר במכתבו היא שנציגי משרדו הגיעו כבר לשלושה דיונים שונים בכנסת, בוועדות שונות. בוועדה של לוי נערכו בנושא שני דיונים בנוכחות מלאה של נציגי המשרד. הדיון הראשון התקיים ב-21.11.23, אך מכיוון שבתחילת הדיון הורה בן גביר לנציגיו לצאת מהדיון הוא נדחה בחלקו ל-29.11.23. לאחר מכן נקבע דיון שני ל-18.12.23. לדיון השלישי שהתקיים השבוע – לא טרחו הנציגים להגיע. בהתחשב בתכיפות הדיונים, נמצא שמדובר בטווח זמן סביר שמאפשר למשרד להיערך להשיב על שאלות מבלי שתיפגע עבודתו השוטפת.

טענה זאת של בן גביר, כאילו ריבוי הדיונים איננו פשוט עבודתה הבסיסית ביותר של הכנסת, מבהירה עד כמה מעמדה ניזוק, עד כדי כך שנבחרי הציבור אינם מכירים במהות של תפקידה כרשות מפקחת. ועדה בכנסת שלא מבצעת מעקב אחר נושא שבתחומה ומסתפקת בדיון אחד לא יכולה לבצע פיקוח אמיתי על הרשות המבצעת. תפקידן המרכזי של הוועדות הוא לערוך דיון מקצועי ומעמיק בנושאים שונים, ולעקוב אחר הביצוע של הרשות המבצעת בשטח. רק פיקוח שוטף על משרדי הממשלה מצד הוועדות יביא לקבלת מסקנות מהימנות ועריכת שינויים לטובה. סירוב משרדי ממשלה להגיע לכנסת מערער את מאזן הכוחות העדין ממילא בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת.

צווי הבאה – לראשונה מזה 20 שנה? 

ומה בעצם ניתן לעשות ביחס לסירובו של השר לשלוח נציגים לדיונים חשובים מהסוג הזה? הוועדה לביקורת המדינה היא אחת הוועדות העוצמתיות בכנסת, שהיו"ר שלה באופן מסורתי הוא חבר אופוזיציה. בניגוד לשאר הוועדות, לוועדה סמכויות שונות מתוקף חוק מבקר המדינה, שמקנות לה שיניים ומאפשרות לה פיקוח אפקטיבי, כגון: הכוונת המבקר לבדיקה מהירה של נושא מסוים, הבאת גורמי ממשל בצו מיוחד ואפילו הקמת ועדת חקירה ממלכתית. 

חלוקת נשק בצפון, אוקטובר 2023 (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)

בהתאם לחוק, הוועדה יכולה לזמן כל אדם שמכהן או כיהן בגוף הרלוונטי שאותו היא מבקרת, מלבד שופטים, נשיא המדינה ויו"ר הכנסת. למי שהוזמן וסירב להתייצב רשאית הוועדה, ברוב חבריה, לדרוש ממנו להתייצב באמצעות כתב חתום ביד ראש הוועדה – צו הבאה. זאת, עשרה ימים לפחות לפני המועד שנקבע להתייצבות. סירוב השר לאפשר לעובדים תחתיו להופיע בפני הוועדה חושף אותם לענישה אישית בדמות של קנסות.

מטעם גורמים בוועדה נמסר ל"שקוף" שמדובר בהליך שלא הופעל לפחות 20 שנה, זאת בין היתר מכיוון שברגעים שלפני ההצבעה הודיעו הסרבנים שיגיעו לוועדה. אחד המקרים שאירעו לאחרונה בהקשר הזה היה במרץ 2023, כשלוי ביקש לכנס את הוועדה לדון בדוח של מבקר המדינה על "שומר החומות", שכן צעד זה טרם נעשה בכנסת. 

הוועדה ביקשה אז כמקובל מספר פעמים דרך לשכת השר הממונה את התייצבות מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי ומפקד מג"ב ניצב אמיר כהן לדון בדוח. עם זאת, בקשה זו נדחתה ולכן לוי בצעד חריג קיים דיון בצו הבאה שיחייב את השניים להופיע. במהלך הדיון, ביקשה חברת הכנסת טלי גוטליב שהות לפעול בנושא מול הגורמים הרלוונטיים, ובעקבות כך הגיעו השניים לכנסת לדיון ללא צו. 

סיפור דומה שעליו כתבנו בעבר ב"שקוף" הוא מקרה שבו יו"ר הוועדה לביקורת המדינה לשעבר, ח"כ יואל חסון, ביקש לקיים דיון הנוגע בנושא שעלה מאחד מדוחות מבקר המדינה, שלפיו אהוד ברק גייס לכאורה כספים לקמפיינים פוליטיים דרך עמותות בניגוד לחוק. חסון סיפר כי לאחר שברק סירב להתייצב פעם אחר פעם, הוא הורה לייעוץ המשפטי להיערך להכנת צו הבאה ויידע בכך את הדובר של ברק. "עוד לא סיימתי לאכול וקיבלתי מהלשכה של ברק טלפון שהוא ישמח לקבוע מועד לדיון", סיכם חסון.

לשאלת שקוף את בן גביר האם יכבד צו הבאה שיישלח אליו לא נמסרה תגובה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

2 תגובות

  1. סכנת מלחמת אזרחים מרחפת באוויר מאז ניסיון ההפיכה המשטרית; הנשק ביד אזרחים ללא פיקוח מגביר סכנה זאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!