ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

משרד החקלאות הוא בין המשרדים הבודדים שנערכים לשינויי האקלים

במשרד עובדים בשנים האחרונות על תוכנית, שבחלקה מיושמת כבר עכשיו, להתמודדות עם שינויי מזג אוויר קיצוניים ובעיות מחסור במזון. מלבד משרד החקלאות, רק שני משרדי ממשלה הגישו תוכנית היערכות, אף שהדד-ליין כבר עבר. עם זאת, התוכנית לא חפה מבעיות, ומומחים בתחום אומרים כי דרושה ראייה יותר ארוכת טווח
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מערכת השקייה ממוחשבת (צילום: ענת חרמוני, פלאש 90)

מחסור באוכל, משבר יבוא של מוצרי בסיס ועלייה דרמטית במחיר הביטוח לעובדי אדמה הם רק חלק מהאתגרים שישראל תצטרך להתמודד איתם בעתיד הקרוב – ובחלק מהמקרים, כבר עכשיו – נוכח שינויי אקלים מהירים. במשרד החקלאות, הגוף הממשלתי שאחראי על ביטחון המזון של ישראל, עובדים בשנים האחרונות על תוכנית היערכות למשבר האקלים בכלל, ולאבטחת מזון בפרט. 

התוכנית, שהגיעה לאחרונה לידי "שקוף", הוגשה למשרד להגנת הסביבה ביולי האחרון, ומדובר בבשורה חיובית: מבדיקת "שקוף" עולה כי משרד החקלאות הוא אחד המשרדים הבודדים שהשלימו תוכנית היערכות למשבר האקלים לצד משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. זאת, בהתאם להחלטת הממשלה, לפיה על כל משרדי הממשלה להגיש תוכנית כזו עד סוף 2023. 

כתבות אחרונות בסדרה:

כך נערך המשרד להגנת הסביבה לשינויי האקלים

גם השנה: תוכנית ההיערכות של משרד הבריאות נמצאת "בשלב מתקדם"

רוב משרדי הממשלה לא הגישו תוכנית היערכות למשבר האקלים

עם זאת, התוכנית אינה חפה מבעיות. כך למשל, אף שהיא מתעדפת משימות ומוצגים בה פתרונות אפשריים, היא אינה כוללת תקציב ולוחות זמנים. בכך, היא מיישרת קו עם תוכנית ההיערכות שהציג לאחרונה המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, חוקרים מזהירים כי הסתכלות על העשור הקרוב בלבד, ראייה שמאפיינת מערכות פוליטיות רבות, היא מוגבלת וכי נדרשת הסתכלות רחבה יותר. 

הדגשים בתוכנית

היערכות לשעת חירום אקלימית חופפת, פעמים רבות, להיערכות לשעת חירום בכלל. הדבר בולט במיוחד במשרד החקלאות. "המלחמה הדגישה את העובדה שאנחנו צריכים לחסן את עצמנו מול הסכנות שאורבות למערכות המזון", אומר ד"ר גדעון טופורוב, מדריך מקצועי ראשי לחקלאות מקיימת והיערכות לשינוי אקלים במשרד החקלאות, בריאיון ל"שקוף". "אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשמור על חקלאות חזקה, ובסוף, החקלאות שלנו היא רובה בפריפריה, רובה קרובה לגבולות, ואנחנו צריכים לתת כלים לחקלאים ולהראות את התמיכה שלנו, כמדינה, גם בעניין הזה", הוא אומר.

ומה השלכות משבר האקלים על מה שבתחומי האחריות של משרד החקלאות? מדוח המשרד עולה כי עלולה להתרחש פגיעה בייבוא ירקות ופירות ממדינות שלא יסתגלו לשינויי האקלים, במיוחד מדינות סביב הים התיכון כמו טורקיה ומצרים.

עובדים בשדה חקלאי של תותים (צילום: פלאש 90)

כמו כן, משבר האקלים עלול לגרור למשבר עולמי באספקת מוצרים בסיסיים, דבר שיחייב שימוש במאגרי חירום לצד הפניית משאבי חקלאות כמו מים וקרקע להשלמת פערים. עוד עולה מהתוכנית כי שוק הפירות והירקות המקומי עלול גם הוא להיפגע בשל אירועי קיצון אקלימיים: מחסור במים ובצורות ממושכות מחד ומכות גשם והצפות מאידך.

בין הפתרונות שהתוכנית מציגה: הקמת מאגרי חירום של מוצרים, ייבוא ממדינות שהוכיחו הסתגלות לשינוי אקלים והסכמים לאספקת מזון. זאת, לצד חיזוק חקלאות מותאמת אקלים. 

המשרד מפרט בתוכנית גם את הסכנות בתחומי הקרקע והניקוז, כמו עליית מפלס המים באגני ניקוז, הצפות במרחבים בנויים ונזקי סחיפת קרקע בשטחים חקלאיים. 

לפי משרד החקלאות, התוכנית הוגשה הוצגה ללא פירוט תקציבי ולוחות זמנים כדי ליישר קו עם הפורמט שדרשו במשרד להגנת הסביבה. זו הסיבה שבתוכנית חסרים הנתונים הכמותיים, שעליהם התבסס המשרד.

יחד עם זאת, חלק מהנתונים כבר חשופים לציבור בתוכנית אחרת. בשנת 2021 משרד החקלאות לקח חלק בפסגת מערכות המזון של האו"ם. "יצאה משם קריאה להכין תוכנית היערכות לאבטחת המזון לשנת 2030 ושם יש מידע רחב, נתונים וכמויות", הסביר טופורוב. התוכנית הושלמה בשנה החולפת.

דרושה: ראייה ארוכת טווח

לצד היתרונות הרבים, יש מי שסובר שהבעיה המרכזית בתוכנית שהוצגה כעת היא אחרת: לא היעדר הפירוט אלא ההתבוננות הצרה, בהסתכלות קדימה לשנים הקרובות בלבד. חשיבה קצרת טווח אינה ייחודית למשרד החקלאות, והיא מאפיינת את הזירה הפוליטית בכלל – בארץ ובעולם. 

פרופ' אייל שמעוני, עמית מחקר בתחום ביטחון המזון במוסד שמואל נאמן, מזהיר שההסתכלות רק על העשור הקרוב עלולה לטרפד מהלכים רחבים ועמוקים יותר. הוא מבקש לבחון את המגמות שנים ארוכות קדימה, עד ל-2050. "הפוליטיקה המודרנית מסתכלת שנתיים-שלוש קדימה, ואילו פה מדובר בתהליכים שלוקחים עשורים", הוא מבהיר. 

שר החקלאות אבי דיכטר, בספטמבר 2023 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

שמעוני מונה חלק מהתהליכים המרכזיים שישפיעו על החקלאות, ועל הצלחת של כולנו: מדבור, אירועי קיצון אקלימיים כמו מכות גשם והצפות, עקת חום שתזיק לצמחייה, ואחוז גבוה יותר של מליחות במים. "נזדקק למערכות השקייה משמעותיות יותר, צמחייה שמסוגלת לקבל מים עם מליחות, היערכות למכות גשם, התאמה של ענפי החקלאות לאקלים המשתנה ומעל הכל – טכנולוגיה מתאימה שתפיק יותר מכל דונם, ותחליף את הפועל הפשוט", אומר שמעוני.

בהיבט זה, שמעוני מדבר על סתירה מובנית במטרות של משרד החקלאות: בצורך להגן על האתוס החקלאי ועל החקלאים, ומנגד, לייצר חקלאות שמיטיבה עם הסביבה. לשיטתו, כדי לייצר בעתיד חקלאות מקיימת שמותאמת למשבר האקלים, יש צורך בתקציבים. "צריך לעשות זאת לאט ולמצוא חלופות הולמות, ולכן המדינה נדרשת פה להשקיע יותר", הוא אומר. "רוב מדינות העולם מסבסדות את החקלאות המקומית, בעוד שאצלנו הסובסידיות הן מצומצמות. הכסף הזה עשוי היה לסייע לחקלאים בהתאמת ענף בחקלאות לשינויי האקלים. לא צריך לפחד משינוי, רק צריך במקביל לשמור על החקלאים". בעיקר, הוא מדגיש, את כל השינויים האלה יש לקחת בחשבון לעוד עשורים קדימה, לשנת 2050. 

היערכות המשרד בשטח

טופורוב  מסביר כי היתרון היחסי של ישראל מתבטא בכך שמאז ומעולם האקלים שלנו הוא מורכב, והחקלאים התמודדו לאורך השנים עם אתגרים שונים שאילצו אותם לפתרונות טכנולוגיים ואחרים. "החקלאות הישראלית פיתחה דרכים, שיטות וממשקים שמאפשרים לגדל גם במצבי קיצון. כך למשל: החקלאות הישראלית מאוד יעילה בשימוש במים, ואנחנו יודעים לגדל מכל טיפה של מים יותר תוצרת".

לפי נתוני משרד החקלאות, בעשור האחרון כמות הייצור גדלה אולם כמות מי השתייה שמשתמשים בהם להשקייה נותרה זהה. "אנחנו עוברים ממי שתייה למים שהם רובם מושבים, כלומר מים בשימוש חוזר, ולמרות זאת ממשיכים לעלות בכמות היבול. יש לנו משהו שמצליח פה", מתגאה טופורוב.

בנוסף, במשרד קידמו מחקר בתחום פתרונות לחקלאות מותאמת אקלים שיצא דרך קולות קוראים של המדענית הראשית במשרד. טופורוב אומר שבשנתיים שחלפו הושקעו קרוב ל-20 מיליון שקל למחקר מסוגים שונים. בין המחקרים שכבר מתבצעים, מספרים במשרד על פיתוח זנים חדשים ושיטות להשקייה יעילה. "ולצד זה, לשכת המדענית פתחה מסלול חדש שנקרא מחקר יישומי לפתרון של התמודדות עם שינוי אקלים בחקלאות: מתקיימים שם מחקרים קצרים של עד שנתיים, כשהמטרה היא לקחת ידע קיים ולפתח או טכנולוגיה או ממשק שיעזרו להתמודד עם בעיה שקשורה לאקלים מתחמם, אקלים קיצוני ואקלים מתייבש. זה דבר חדש שלא היה לפני כן".

מהלכים נוספים עליהם עבדו במשרד בשנים האחרונות: דגימה של כמות רחבה של סוגי גידולים, והתבססות על מודלים אקלימיים כדי להעריך מה יהיו השלכות המשבר על אותם גידולים. "זה בעצם כלי גם להדרכה לחקלאים: איך ייראה האקלים, או איך ייראה גידול מזון באקלים העתידי?", אומר טופורוב. כך למשל, באזורים חמים יהיה צורך להוסיף עזרי השקייה לגידולי חיטה כבר בעתיד הקרוב. "וזה כבר קורה בשטח", אומר טופורוב.

לדבריו, העולם עובר כיום תהליך של התפכחות. "מבחינת מערכות חקלאיות, רבות מהן בהתמוטטות. אצלנו יחסית עוד היינו בסדר השנה, אבל צריך לפתוח עיניים ולהמשיך להשקיע גם בנושא הזה", הוא מבהיר. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. משבר האקלים, תחת אגנדה 2030 היא הונאה.
    בבקשה תבדקו את הנושא עד הסוף. מתאים לי שמשרדי הממשלה לא מקדמים אותו.
    כל חוק האקלים וטביעת הפחמן היא הונאה אחת גדולה.
    כמות ההפגנות בעולם: הולנד כבר במשך שנתיים החקלאיים במחאה, צרפת, אירלנד נכנסו עכשיו ההפגנות הולכות וגדלות בנושא האקלים וחקלאות.
    תחקרו בבקשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.