ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד הבריאות עדיין לא הגיש תוכנית היערכות למשבר האקלים, אף שמועד ההגשה חלף לפני כמעט חודש. בדיקת "שקוף" מגלה כעת כי גורמים במשרד גיבשו לפני כארבע שנים מסמך עבודה בנושא, אלא שלאחר שהושלם, משרד הבריאות התנער ממנו, והוא פורסם רק מטעם המשרד להגנת הסביבה.
באוקטובר לפני כשנה העבירה ממשלת בנט-לפיד תיקון חשוב להחלטת ממשלה בת יותר משש שנים: על כל משרדי הממשלה להגיש תוכנית להיערכות לשינויי אקלים לא יאוחר מסוף שנת 2023. למשרדי הממשלה השונים עמד זמן רב טרם פרצה המלחמה כדי להיערך עם תוכנית כזו ולהגישה בזמן למשרד להגנת הסביבה שמרכז את הנושא, אולם מרבית המשרדים טרם עשו זאת.
במשרד הבריאות השיבו לפניית "שקוף" כי "התוכנית נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים במשרד", אלא שבדיקה מעלה כי כבר תקופה ארוכה שהם מצהירים על השלב הזה.
כך למשל, לפני שנה, בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה שנערך בינואר, דיווחו במשרד כי הם בשלבים מתקדמים. ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, עדכנה כי בשנת 2022 משרד הבריאות עבד "במלוא הכוח" על קידום תוכנית, והוסיפה: "נכון להיום (ינואר 2023 – י"ג) אנחנו נמצאים בשלב מאוד מתקדם של טיוטת התוכנית שפיתחנו על בסיס התייעצות עם משרדי הממשלה השונים שהם רלוונטיים מבחינתנו לשיתופי פעולה בתחומים שונים".
חצי שנה קודם לכן, ביולי 2022, פורסם כי בכירי משרד הבריאות קיבלו לידיהם המלצות מארגוני בריאות שונים להיערכות למשבר האקלים, אולם אף אחת מהן לא יושמה במלואה. גם אז ענו במשרד הבריאות תשובה דומה: "תוכנית כוללת להיערכות מערכת הבריאות לשינויי האקלים נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים במשרד".
למרות הגמגום לאורך השנים, ל"שקוף" נודע כעת כי כבר ב-2020 גורמים במשרד הבריאות הכינו מסמך עבודה להיערכות למשבר האקלים, הכולל המלצות וסקירת ספרות. ואולם, בכירי המשרד התנערו מהמסמך, והוא פורסם לבסוף עם לוגו המשרד להגנת הסביבה.
המסמך כלל, בין היתר, מידע רב על השלכות משבר האקלים בהיבטים של בריאות לצד המלצות מפורטות להיערכות המשק. כך למשל, הוצע להקים גוף במשרד הבריאות שירכז ברמה מקומית, לאומית וקהילתית את הטיפול בהשפעות הבריאותיות של שינוי אקלים, להטמיע שיקולי אקלים בקבלת ההחלטות בכל אגפי המשרד, לבנות מערך נתונים ואפילו להקים עמוד ייעודי באתר המשרד שמנגיש מידע לציבור.
אף שההמלצה האחרונה היא פעולה פשוטה יחסית, רק בספטמבר האחרון התייחס אתר המשרד לראשונה למשבר האקלים באופן מרוכז. אלא שהמידע המוצג כרגע באתר דל, אינו מכיל המלצות לציבור ונוגע בעיקר לצירי הפעולה המרכזיים של המשרד בכל הקשור להיערכות למשבר האקלים.
מתי במשרד התפנו לעסוק בנושא? הפעם הראשונה שבה נערך דיון בוועדה ייעודית בנושא היערכות מערכת הבריאות לשינויי האקלים, הייתה בינואר 2022 – שנתיים אחרי שגורמים במשרד ערכו את המסמך שנגנז.
שבועות ספורים לפני כן, חשפנו כי במשרד מקצים שני פקידים בלבד לנושא ההיערכות הבריאותית למשבר האקלים, אולם השניים בקושי התפנו לנושא. אף שהם היו אמורים להגיש עד תחילת 2022 דוח מקיף ומעמיק שיפרט את הסיכונים הבריאותיים ותוכניות העבודה הנגזרים מהמשבר, הדוח לא הוגש כי הצוות הופנה פעם אחר פעם לטיפול במשבר הקורונה.
בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה שהתקיים בינואר 2023, פירטה מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, ד"ר קרקיס, את התחומים שעוסקים בהם במשרדה בהיבטים של משבר האקלים, בהם ביטחון תזונתי, סוגי תחלואה הקשורים לשינויי האקלים והתייעלות אנרגטית של בתי חולים. למרות הרשימה המפורטת, קרקיס הזהירה כי היא צופה בעיות משמעותיות בתקצוב התוכנית.
קרקיס גם הציגה את הצוותים העוסקים בהיבטים השונים של משבר האקלים, אך הוסיפה כי אין עדיין תקן ייעודי לדבר: "מדובר פה על מספר אנשים שעוסקים לא רק בנושא שינוי האקלים אלא בנושאים נוספים".
במשרד הבריאות לא ענו לשאלת "שקוף" אם בינתיים הוקצה תקן ייעודי לטובת היערכות המשרד להשפעות שינויי האקלים.
היערכות משרד הבריאות למשבר האקלים תשליך על כל תחומי החיים. בשנים האחרונות חזינו בשינויים קיצוניים במזג האוויר כמו מכות חום חריגות וגשמים עזים, שמשפיעים ישירות על בריאות הציבור. לגלי חום וטמפרטורות חמות השפעה על תמותה, מחלות לב, מחלות נשימה, אסטמה ואלרגיות. מחקרים מראים כי כבר עכשיו חום קיצוני וקור קיצוני הורגים מדי שנה יותר מ-5 מיליון בני אדם בכל העולם. גורמים נוספים שמשפיעים על בריאות הציבור כוללים: שריפות, איכות המים בשנת בצורת, מחלות שעוברות דרך יתושים, וכמובן זיהום אוויר.
ביקורת על אוזלת היד של משרד הבריאות עלתה גם בדוח מבקר המדינה שיצא באוקטובר לפני כשנתיים, ועסק במשבר האקלים. על פי הדוח, המשרד לא נקט ב"פעולה ממשית ומשמעותית למימוש העיקרון המנחה שבבסיס החלטת הממשלה – לקדם תוכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי". בכך, לדברי המבקר, לא קודמו "צעדים לשם שיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל והדורות הבאים ולשם השמירה על בריאותם".
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות גיבש תוכנית מקיפה להיערכות מערכת הבריאות לשינוי אקלים, זאת לאחר עבודה למיפוי וזיהוי הסוגיות, האתגרים והצרכים הנגזרים מהשפעות שינויי האקלים והפעולות הנדרשות לקידום הנושא, תוך התייחסות להיבטים שונים הרלוונטיים למערכת הבריאות בישראל. התוכנית כוללת מספר תתי נושאים בתחום הבריאות, ביניהם ביטחון תזונתי, מצבי חירום אקלימיים, מערכת בריאות ירוקה ועוד, ומהווה חלק מההיערכות הלאומית בנושא. התוכנית גובשה על ידי צוות מקצועי במשרד הבריאות, בהובלת נציגי בריאות הציבור ונציגי מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, תוך שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים. התוכנית נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים במשרד, ועקרונותיה אף הוצגו במהלך 2023 במפגש מיניסטריאלי של ארגון".
בהמשך הוסיפו: "במשרד הבריאות עוסקים בהיערכות לנושאי האקלים שלוש יחידות – המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית ואגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור ומנהל תכנון אסטרטגיה. בנוסף לגורמים אלו יחידות נוספות שותפות (כגון האגף לשעת חירום, וחטיבת ביח ממשלתיים) משרד הבריאות הכין בשנת 2021 תוכנית מקיפה להערכות מערכת הבריאות לשינוי אקלים שנבנתה עם גורמי שטח ואקדמיה. תוכנית זו הוצגה בפורומים שונים והחלה להתקדם. משרד הבריאות שותף למנהלת האקלים וליוזמה של הנשיא ופועל בשיתוף עם גורמי ממשלה שונים בנושא, כולל המל"ל.
"תוכנית ההערכות הלאומית של מדינת ישראל של המשרד להגנת הסביבה מתבססת על עיקרי התוכנית של משרד הבריאות. כיום משרד הבריאות נמצא בתהליך הצגת תוכניות עבודה כדי להציג את המשאבים הנדרשים לשנת 2024".עד למועד כתיבת שורות אלה, לא הגיבו במשרד הבריאות על המסמך שגיבשו ב-2020 ומוצג באתר המשרד להגנת הסביבה, ועל הסיבות לגניזתו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
שלום – עוד לא התעוררתם ?
1. על איזה משבר אתם כותבים ?
אקלים ? מה הוא זקוק לפסיכולוג או פסיכיאטר , כי הוא במשבר זוגיות ?
האם אתם מתכוונים לכך שמזג האויר משתנה ? האם אפשר לשמור על הטמפרטורה של כדור הארץ בעזרת מזגן ?
או אולי יש כמה מגלומנים שחושבים שהאנושות ( המדע / מדענים ) יכולים לשנות את מזג האויר .
אז אולי כדאי לגייס כמה רבנים שיודעים לבצע טיפולי המרה של הומואים .
2. הגיע הזמן להבין !!!
מזג האויר משתנה בגלל שהוא מטבעו לא יציב . הוא משנה את המזג שלו כראות עיניו .
פעם בוכה ויורד גשם , ופעם צוחק והשמש מאירה .
3. אז מה "המדענים" אומרים לנו ?
מדעני מזג האויר אומרים שבעוד כשמונים שנה הטמפרטורה הממוצעת תעלה במעלה צלסיוס אחת ( בערך ) .
רציני ?
הם לא יודעים מה תהיה הטמפרטורה בעוד שבוע או בעוד חודש , אבל יודעים מה יהיה בסוף המאה הזאת .
כמובן שלא איכפת להם לדבר על סוף המאה ה-21 , כי רובם כבר לא יחיו כאן .
4. ואיך המדענים יודעים ?
הם בודקים את רמות הפד"ח ( פחמן דו חמצני = CO2 ) באויר .
וכאן הם עושים מניפולציה בין שתי שיטות מדידה ומאחדים את הנתונים לגרף אחד .
שיטה אחת היא בדיקה של אויר כלוא בקרחונים . בשיטה הזאת הם טוענים שהם יודעים מאיזה תאריך הדוגמה נלקחה . אינני יודע איך הם כל כך בטוחים , מה שאני יודע שקרחונים זזים כל הזמן ובסוף נמסים או מתרסקים לאוקיאנוסים .
5. ומה הנתון של השינוי בפד"ח ?
השינוי שעליו הם מדברים זה ב- PPM ( מספר חלקים למיליון ) .
בקיצור – הטענה שלהם היא שיש עליה באחוז הפד"ח באטמוספרה .
אז כמה אחוז פד"ח יש באטמוספרה ?
לפי ויקיפדיה 0.04% מאטמוספרת כדור הארץ זה פד"ח .
כ- 78% חנקן
כ- 21% חמצן
כ- 0.9% ארגון
ומה שנשאר זה 0.1% זה לשאר כל הגזים .
אז יש טענה שהעליה בטמפרטורת כדור הארץ היא בגלל איזה כמה מאיות האחוז שהאנושות פולטת . וכמה מתוך ה- 0.04% פד"ח זה פועל יוצא של פעילות האנושות ?
כנראה שעל הנתון הזה המדענים חלוקים בדעתם .
6. אז בויקיפדיה ( ובעוד אתרים ) נותנים את הנתונים של הרכב הגזים באטמוספרה .
ואיזה גז הם לא מציינים ?
את מה שקשה להם לכמת , כי הוא משתנה הרבה יותר גדול מאשר הפד"ח .
קוראים לו בכימיה = חמצן דו מימני , ויש לו שמות רבים .
אבל באטמוספרה הוא מופיע בתור לחות או עננים .
והגז הזה ידוע כאוגר חום .
כדוגמה מובהקת ליכולתו לאגור חום , ניתן לראות את שינויי הטמפרטורות בין יום ללילה באזורי המדבר .
בעוד שבאזור עם לחות גבוהה , שינויי הטמפרטורה בין יום ללילה נמוכים .
באזור המדברי שינויי הטמפרטורה הם מאד גבוהים .
אז ההבדל בין האזורים האלה הוא באחוז הלחות היחסית באויר , ואילו הרכב הגזים האחרים באויר איננו שונה מהותית מכל אזור אחר על פני העולם .
6. מדעני האקלים – בהנחה שהם צודקים . ואכן האנושות היא הגורם לפליטות הפד"ח .
אז מה הפתרון שהמדענים ומנהלי העולם דוחפים אליו ?
פשוט – נגביל את פליטות הפד"ח !!!
הגיוני !!! ?
זהו ?
רק פתרון אחד ?
אולי יש עוד פתרונות ?
אולי כדאי להגדיל את היערות / צמחיה בכל האזורים שעל הכוכב הזה ?
אולי נעבור מיצירת אנרגיה בעזרת שריפה של חומרים הפולטים פד"ח , ליצירת אנרגיה שאיננה פולטת פד"ח .
אבל להבדיל מאנרגיה של רוח מים ושמש , שהן לא יציבות .
נעבור לאנרגיה של כורים גרעיניים .
יש בעולם כמה מאות ( לפחות ) של כורים גרעיניים . ופרט לאירוע אחד שבו ליבת הכור קרסה וחומר רדיו אקטיבי נפלט . לא היו אירועים נוספים במשך עשרות השנים שמשתמשים בכורים גרעיניים . ( בפוקושימה לא הייתה דליפה של חומר רדיואקטיבי ) .
7. הטענה שיש התחממות גלובלית אולי נכונה – אולי !!!
אבל האם לא היו תקופות חום בהיסטוריה של כדור הארץ ?
האם לא היו לפני כעשרת אלפים שנה ממוטות בסיביר ובאלסקה ?
חיות גדולות אוכלות עשב שרעו במרחבים האלה כל ימות השנה .
ולפי הסרט עידן הקרח הן ניכחדו בגלל שינוי מזג האויר = תקופת קרח קטנה .
לסיכום
———
שוב מפחידים אותנו , ובעזרת שטיפת מוח מובילים אותנו בכיוון שמאד כדאי ורצוי למישהו / מישהם בעולם הזה .
יש בעיה ,
האנושות אשמה .
יש פתרון ,
האנושות תשלם .
מה עושים ?
————-
פשוט – פוקחים עיניים ושואלים שאלות
מפעילים את הראש ובודקים עובדות .
וכמו שאמרו – ידע הוא כח .
כל טוב עולם
שום דבר לא יקרה
הכל יחזור במחזוריות , כמו שהיה תמיד .