"תלויים במצב הביטחוני": רוב משרדי הממשלה לא הגישו תוכנית היערכות למשבר האקלים

משרדי האוצר, התחבורה, האנרגיה, הרווחה, החינוך, הבריאות, הכלכלה והתעשייה, הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמשרד לביטחון לאומי, הם חלק מרשימה ארוכה של משרדי הממשלה שלא הגישו תוכנית היערכות למשבר האקלים במועד המתוכנן, כך עולה מבדיקת "שקוף".

באוקטובר לפני כשנה העבירה ממשלת בנט-לפיד תיקון חשוב להחלטת ממשלה בת יותר משש שנים: על כל משרדי הממשלה להגיש תוכנית להיערכות לשינויי אקלים לא יאוחר מסוף 2023. למשרדי הממשלה השונים עמד זמן רב טרם פרצה המלחמה, כדי להיערך עם תוכנית כזו, ולהגישה בזמן למשרד להגנת הסביבה שמרכז את הנושא.

מבדיקת "שקוף" עולה כי משרד הביטחון הוא בין המשרדים הבודדים שהשלימו את הדוח, לצד המשרד להגנת הסביבה. המשרד אישר מפת דרכים להיערכות מערכת הביטחון לשינויי אקלים לעשור הקרוב, ואף הציג אותה בפני מנהלת האקלים במשרד להגנת הסביבה. 

חרף היערכות משרד הביטחון, משרדים רבים אחרים תלו את חוסר המוכנות במצב הביטחוני. "מדובר בנושא חשוב אך לצערנו בתחילת המלחמה הוקפאו תוכניות משרד החינוך לטובת צרכי הלחימה השונים", כתבו במשרד החינוך. "התוכנית מתוכננת להסתיים בשבועות הקרובים, בתלות, בין היתר במצב הביטחוני", הבהירו במשרד התחבורה, שאחראי גם על השירות המטאורולוגי. במשרד הפנים סיפקו הסבר דומה: "לצערינו בשל התקופה האחרונה התוכנית נעצרה והיא תמשיך ביתר שאת בימים אלה". 

במשרד הכלכלה והתעשייה אמרו כי "המשרד מצוי בקשר עם הגורמים הרלוונטיים בהם גם המשרד להגנת הסביבה ופועל להשלים את התוכנית, לצד טיפול בנושאים שטיפולם דחוף בשל המלחמה". במשרד לביטחון לאומי הסבירו כי "פעילות המשרד נעצרה מכורח נסיבות המלחמה, במסגרתה גם מכלולי החירום העוסקים בגיבוש התוכנית הפנו קשב לנושאים הקשורים למלחמה". עם זאת, ציינו כי בימים האחרונים גורמי החירום של המשרד נפגשו עם נציגי המשרד להגנת הסביבה. 

"היערכות למשבר האקלים היא גם היערכות למלחמה"

בשיחה עם "שקוף" מסביר יו"ר פורום האקלים הישראלי, ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין מאוניברסיטת תל אביב, כי תשובות המשרדים מעידות על חוסר הבנה מהותי של משבר האקלים והחשיבות בהיערכות נכונה – דווקא בתקופת מלחמה.

"יש קשר הדוק בין הפעולות שאנחנו צריכים לנקוט בהן כדי להתמודד עם משבר האקלים, לבין הפעולות שאנחנו צריכים ממילא לנקוט כדי להתמודד עם המצב הקשה שישראל נמצאת בו בהרבה מאוד תחומים נוספים", אמר בשיחה עימו.

הקשר ההדוק בין מוכנות למצבי חירום והיערכות למשבר האקלים נכון כמעט לכל משרדי הממשלה. כך למשל, לדברי חנין "משרד האנרגיה צריך להבין שאנחנו חייבים במהירות מאוד גדולה לנתק את התלות שלנו בדלקים מיובאים, שכמובן במציאות של מלחמה, זו תלות מסוכנת". לצד זאת, מאגר הגז תמר הושבת עם פרוץ המלחמה, ואם המערכה בצפון תתרחב, מאגרי הגז הנוספים עלולים להיות בסכנה.

"לכן ההיערכות למשבר האקלים, היא גם היערכות למצב המלחמתי שישראל נמצאת בו בחודשים האחרונים", אומר חנין. "ההבנה שאנחנו צריכים לפתח יכולות מיקרו גריד יותר גדולות ויכולות של אנרגיה מבוזרת, אנרגיה סולארית מבוזרת שיכולה גם לספק צרכים חיוניים גם בניתוק מהרשת, זה חיוני ודחוף במציאות שבה גם הרשת מאוד פגיעה במצבים של מלחמה, במציאות שבה תחנות הכוח עלולות להיות פגיעות במציאות של מלחמה".

חנין הוסיף עוד דוגמאות כמו פיתוח תוכניות שישחררו את התלות ברכב פרטי ומזהם. "אנחנו ממילא תקועים פה בפקקים בצורה מאוד קשה, גם בשגרה, והפקקים האלה יכולים להיות עוד יותר בעייתיים בתקופות מלחמה וחירום", הסביר. הוא ציין שהצורך בתוכניות חלופיות גובר נוכח קיצוצים אפשריים ופגיעה אפשרית בתכניות כמו המטרו. "השאלה איך מייצרים פתרונות תחבורה ציבורית שמעבירים את המשאב הציבורי שנקרא כביש לטובת השימוש הציבורי שנקרא אוטובוס", הוא אומר. 

לדברי חנין, היערכות למצבי חירום ומשבר האקלים רלוונטית גם להיבטים ממשלתיים שונים בהקשר של השלטון המקומי. "משרד הפנים צריך לבחון איך מבזרים יותר כוחות וסמכויות לגורמי שלטון אזורי ומקומי שהם ממילא הגורמים הכי פעילים בתקופות של משבר", אמר. "איך אנחנו מחזקים את היכולות הקהילתיות והחברה האזרחית. זה חשוב להתמודדות עם משבר האקלים אבל זה גם מול המציאות של המשבר שאנחנו נתקלנו בו". היבטים נוספים נוגעים גם להיערכות משק המזון, טבע עירוני ואפשרויות לחזק את החוסן הקהילתי.

בחזרה למשרד הביטחון

השלכות המשבר עלולות להשפיע באופן דרמטי על המצב הביטחוני, למשל בהגדלת חוסר היציבות בגבולות, במחסור במים או ברעב. גם היכולת של החיילים לתפקד בעומסי חום או גלי קור קיצוניים בגבולות השונים של הארץ עלולה להיפגע. והרשימה עוד ארוכה: פגיעה בימי אימונים וכשירות החיל, פגיעה במתקנים, חשש לבריאות החיילים והתגייסות כוחות הביטחון לסייע במצבי משבר אזרחיים כמו למשל שריפות, סופות והצפות. "על אף מצב החירום המתמשך, משרד הביטחון ממשיך לעסוק בתכנון ומימוש ההיערכות מתוך הכרה כי איומי האקלים יידרשו למענה גם בהינתן איומים נוספים", אמרו במשרד הביטחון.

מטבע הדברים קשה לקבל תמונה מלאה על היערכות מערכת הביטחון, אולם דיון שהתקיים בכנסת בשנה שעברה בוועדה לביקורת המדינה, סיפק הצצה לחלק מהתחומים. ראש חטיבת תכנון באגף התכנון במשרד הביטחון, חגית אורן מוסט, סיפרה בדיון כי "אחד הדברים המרכזיים שהבנו זה שבאמת יש הרבה מאוד פערי ידע". לאור זאת, כך לדברי אורן מוסט, 2022 הוקדשה ללימוד הנושא. 

את המסקנות גיבשו למסמך. "צה"ל והאגף האסטרטגי, יחד עם השירות המטאורולוגי, גיבש איום ייחוס אקלימי שמסתכל גם על 2030 ו-2050 במתארים שונים", אמרה אורן מוסט. "הדירקטיבה שקיבלנו היא להתעסק בעיקר באדפטציה כי יש הבנה שמערכת הביטחון צריכה לדעת להתנהל ולנצח בכל מתאר אקלימי". 

בתום שנת למידה, החלו במשרד הביטחון לעסוק ביישום המסקנות: "יש תוכניות עבודה סדורות שמתייחסות לאיך מיישמים את מפת הדרכים, כשהתכלית היא כמובן לעמוד בהחלטת הממשלה שבסוף שנת 2023 יש תוכנית רב שנתית שמתייחסת לכל ההיבטים. אנחנו מדברים על הרבה מאוד סקרים: סקרי תשתיות, סקרי אמל"ח, וסקרים בתחומים נוספים". 

לדברים הצטרף יעקב לאנין מאגף התכנון בצה"ל: "אנחנו יוצאים בסקרים לבסיסים שהם חשובים לנו בראייה של רציפות תפקוד, ואני לא אגיד פה כמה בסיסים כאלה". לדבריו, מדובר במספר תחומים: היערכות לשריפות, לניקוז שיטפונות, מערכות אנרגיה ותכנון סביבתי. "בכל אחד מהם אנחנו עושים סקר ולומדים את המשמעויות ואת הפערים ומכניסים לתוכנית עבודה שנתית ורב שנתית". לצד זאת, נערכו במשרד הביטחון גם להפחתת פליטות, באמצעות התקנת מערכות פוטו וולטאיות שנועדו לאפס את הפליטות של צה"ל ולעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות.