ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"תלויים במצב הביטחוני": רוב משרדי הממשלה לא הגישו תוכנית היערכות למשבר האקלים

אף שהתחייבו להגיש את התוכנית עד סוף 2023, רק שני משרדים עשו זאת. בין המאחרים: משרדי האוצר, התחבורה והבריאות • מרבית המשרדים הסבירו את האיחור במלחמה, אלא שבאופן אירוני משרד הביטחון היה בין הבודדים שהשלימו את הדוח בזמן • יו"ר פורום האקלים הישראלי דב חנין: "היערכות למשבר האקלים היא גם היערכות למצב המלחמתי"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מחאת אקלים בתל אביב, ארכיון (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

משרדי האוצר, התחבורה, האנרגיה, הרווחה, החינוך, הבריאות, הכלכלה והתעשייה, הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמשרד לביטחון לאומי, הם חלק מרשימה ארוכה של משרדי הממשלה שלא הגישו תוכנית היערכות למשבר האקלים במועד המתוכנן, כך עולה מבדיקת "שקוף".

באוקטובר לפני כשנה העבירה ממשלת בנט-לפיד תיקון חשוב להחלטת ממשלה בת יותר משש שנים: על כל משרדי הממשלה להגיש תוכנית להיערכות לשינויי אקלים לא יאוחר מסוף 2023. למשרדי הממשלה השונים עמד זמן רב טרם פרצה המלחמה, כדי להיערך עם תוכנית כזו, ולהגישה בזמן למשרד להגנת הסביבה שמרכז את הנושא.

מבדיקת "שקוף" עולה כי משרד הביטחון הוא בין המשרדים הבודדים שהשלימו את הדוח, לצד המשרד להגנת הסביבה. המשרד אישר מפת דרכים להיערכות מערכת הביטחון לשינויי אקלים לעשור הקרוב, ואף הציג אותה בפני מנהלת האקלים במשרד להגנת הסביבה. 

חרף היערכות משרד הביטחון, משרדים רבים אחרים תלו את חוסר המוכנות במצב הביטחוני. "מדובר בנושא חשוב אך לצערנו בתחילת המלחמה הוקפאו תוכניות משרד החינוך לטובת צרכי הלחימה השונים", כתבו במשרד החינוך. "התוכנית מתוכננת להסתיים בשבועות הקרובים, בתלות, בין היתר במצב הביטחוני", הבהירו במשרד התחבורה, שאחראי גם על השירות המטאורולוגי. במשרד הפנים סיפקו הסבר דומה: "לצערינו בשל התקופה האחרונה התוכנית נעצרה והיא תמשיך ביתר שאת בימים אלה". 

במשרד הכלכלה והתעשייה אמרו כי "המשרד מצוי בקשר עם הגורמים הרלוונטיים בהם גם המשרד להגנת הסביבה ופועל להשלים את התוכנית, לצד טיפול בנושאים שטיפולם דחוף בשל המלחמה". במשרד לביטחון לאומי הסבירו כי "פעילות המשרד נעצרה מכורח נסיבות המלחמה, במסגרתה גם מכלולי החירום העוסקים בגיבוש התוכנית הפנו קשב לנושאים הקשורים למלחמה". עם זאת, ציינו כי בימים האחרונים גורמי החירום של המשרד נפגשו עם נציגי המשרד להגנת הסביבה. 

"היערכות למשבר האקלים היא גם היערכות למלחמה"

בשיחה עם "שקוף" מסביר יו"ר פורום האקלים הישראלי, ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין מאוניברסיטת תל אביב, כי תשובות המשרדים מעידות על חוסר הבנה מהותי של משבר האקלים והחשיבות בהיערכות נכונה – דווקא בתקופת מלחמה.

"יש קשר הדוק בין הפעולות שאנחנו צריכים לנקוט בהן כדי להתמודד עם משבר האקלים, לבין הפעולות שאנחנו צריכים ממילא לנקוט כדי להתמודד עם המצב הקשה שישראל נמצאת בו בהרבה מאוד תחומים נוספים", אמר בשיחה עימו.

היערכות למשבר היא היערכות גם למלחמה. חיילים בתרגיל בצפון (צילום: אייל מרגולין, פלאש 90)

הקשר ההדוק בין מוכנות למצבי חירום והיערכות למשבר האקלים נכון כמעט לכל משרדי הממשלה. כך למשל, לדברי חנין "משרד האנרגיה צריך להבין שאנחנו חייבים במהירות מאוד גדולה לנתק את התלות שלנו בדלקים מיובאים, שכמובן במציאות של מלחמה, זו תלות מסוכנת". לצד זאת, מאגר הגז תמר הושבת עם פרוץ המלחמה, ואם המערכה בצפון תתרחב, מאגרי הגז הנוספים עלולים להיות בסכנה.

"לכן ההיערכות למשבר האקלים, היא גם היערכות למצב המלחמתי שישראל נמצאת בו בחודשים האחרונים", אומר חנין. "ההבנה שאנחנו צריכים לפתח יכולות מיקרו גריד יותר גדולות ויכולות של אנרגיה מבוזרת, אנרגיה סולארית מבוזרת שיכולה גם לספק צרכים חיוניים גם בניתוק מהרשת, זה חיוני ודחוף במציאות שבה גם הרשת מאוד פגיעה במצבים של מלחמה, במציאות שבה תחנות הכוח עלולות להיות פגיעות במציאות של מלחמה".

חנין הוסיף עוד דוגמאות כמו פיתוח תוכניות שישחררו את התלות ברכב פרטי ומזהם. "אנחנו ממילא תקועים פה בפקקים בצורה מאוד קשה, גם בשגרה, והפקקים האלה יכולים להיות עוד יותר בעייתיים בתקופות מלחמה וחירום", הסביר. הוא ציין שהצורך בתוכניות חלופיות גובר נוכח קיצוצים אפשריים ופגיעה אפשרית בתכניות כמו המטרו. "השאלה איך מייצרים פתרונות תחבורה ציבורית שמעבירים את המשאב הציבורי שנקרא כביש לטובת השימוש הציבורי שנקרא אוטובוס", הוא אומר. 

לדברי חנין, היערכות למצבי חירום ומשבר האקלים רלוונטית גם להיבטים ממשלתיים שונים בהקשר של השלטון המקומי. "משרד הפנים צריך לבחון איך מבזרים יותר כוחות וסמכויות לגורמי שלטון אזורי ומקומי שהם ממילא הגורמים הכי פעילים בתקופות של משבר", אמר. "איך אנחנו מחזקים את היכולות הקהילתיות והחברה האזרחית. זה חשוב להתמודדות עם משבר האקלים אבל זה גם מול המציאות של המשבר שאנחנו נתקלנו בו". היבטים נוספים נוגעים גם להיערכות משק המזון, טבע עירוני ואפשרויות לחזק את החוסן הקהילתי.

בחזרה למשרד הביטחון

השלכות המשבר עלולות להשפיע באופן דרמטי על המצב הביטחוני, למשל בהגדלת חוסר היציבות בגבולות, במחסור במים או ברעב. גם היכולת של החיילים לתפקד בעומסי חום או גלי קור קיצוניים בגבולות השונים של הארץ עלולה להיפגע. והרשימה עוד ארוכה: פגיעה בימי אימונים וכשירות החיל, פגיעה במתקנים, חשש לבריאות החיילים והתגייסות כוחות הביטחון לסייע במצבי משבר אזרחיים כמו למשל שריפות, סופות והצפות. "על אף מצב החירום המתמשך, משרד הביטחון ממשיך לעסוק בתכנון ומימוש ההיערכות מתוך הכרה כי איומי האקלים יידרשו למענה גם בהינתן איומים נוספים", אמרו במשרד הביטחון.

(צילום: פלאש 90)

מטבע הדברים קשה לקבל תמונה מלאה על היערכות מערכת הביטחון, אולם דיון שהתקיים בכנסת בשנה שעברה בוועדה לביקורת המדינה, סיפק הצצה לחלק מהתחומים. ראש חטיבת תכנון באגף התכנון במשרד הביטחון, חגית אורן מוסט, סיפרה בדיון כי "אחד הדברים המרכזיים שהבנו זה שבאמת יש הרבה מאוד פערי ידע". לאור זאת, כך לדברי אורן מוסט, 2022 הוקדשה ללימוד הנושא. 

את המסקנות גיבשו למסמך. "צה"ל והאגף האסטרטגי, יחד עם השירות המטאורולוגי, גיבש איום ייחוס אקלימי שמסתכל גם על 2030 ו-2050 במתארים שונים", אמרה אורן מוסט. "הדירקטיבה שקיבלנו היא להתעסק בעיקר באדפטציה כי יש הבנה שמערכת הביטחון צריכה לדעת להתנהל ולנצח בכל מתאר אקלימי". 

בתום שנת למידה, החלו במשרד הביטחון לעסוק ביישום המסקנות: "יש תוכניות עבודה סדורות שמתייחסות לאיך מיישמים את מפת הדרכים, כשהתכלית היא כמובן לעמוד בהחלטת הממשלה שבסוף שנת 2023 יש תוכנית רב שנתית שמתייחסת לכל ההיבטים. אנחנו מדברים על הרבה מאוד סקרים: סקרי תשתיות, סקרי אמל"ח, וסקרים בתחומים נוספים". 

לדברים הצטרף יעקב לאנין מאגף התכנון בצה"ל: "אנחנו יוצאים בסקרים לבסיסים שהם חשובים לנו בראייה של רציפות תפקוד, ואני לא אגיד פה כמה בסיסים כאלה". לדבריו, מדובר במספר תחומים: היערכות לשריפות, לניקוז שיטפונות, מערכות אנרגיה ותכנון סביבתי. "בכל אחד מהם אנחנו עושים סקר ולומדים את המשמעויות ואת הפערים ומכניסים לתוכנית עבודה שנתית ורב שנתית". לצד זאת, נערכו במשרד הביטחון גם להפחתת פליטות, באמצעות התקנת מערכות פוטו וולטאיות שנועדו לאפס את הפליטות של צה"ל ולעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות.

התגובות המלאות של משרדי הממשלה

משרד האוצר: "התוכנית טרם הוגשה".

משרד התחבורה: "משרד התחבורה הקים תוכנית מקיפה להיערכות משבר האקלים. התוכנית משלבת את כל תחומי התחבורה, ביבשה, בים ובאוויר, וכוללת היערכות של כל גופי הביצוע של המשרד, ובכלל זה, חברת נתיבי ישראל, חברת רכבת ישראל, חברת נתיבי איילון, חברת חוצה ישראל, חברת נמלי ישראל, חברת נת"ע, תוכנית אב לתחבורה ירושלים ורשות שדות התעופה. התוכנית הקיימת הינה תוכנית ראשונית, שבעקבותיה מתוכננים לקום צוותי ביצוע שילוו את הנושא עד למתן מענה הולם לתרחישים שנובעים מאירועי אקלים קיצוניים. התוכנית מתוכננת להסתיים בשבועות הקרובים, בתלות, בין היתר במצב הביטחוני".

משרד האנרגיה: "משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בעיצומה של כתיבת התוכנית. במהלך שנת 2023 הוקם צוות עבודה משקי בנושא ואף החלנו בסקירה בינלאומית של תכניות בתחום. בימים אלה אנחנו בוחנים מתודולוגיות לניהול סיכונים כרקע לכתיבת התוכניות השונות".

משרד הרווחה: "משרד הרווחה והביטחון החברתי שוקד על הכנת תוכנית היערכות לשינויי אקלים קרוב לשלוש שנים. במרכזה, ההבנה כי שינויי אקלים יפגעו בכלל האוכלוסיות, אולם אוכלוסיות פגיעות שעל השירות עבורן אמון משרד הרווחה צפויות להיפגע יותר. שלב א' של התוכנית הוגש להנהלת המשרד במאי 2022. שלב זה הניח תשתית רעיונית ומעשית להטמעת היבטים אקלימיים בשלל התכניות שמפעיל המשרד: במסגרות בקהילה, במסגרות חוץ ביתיות וכן באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. בעקבות זאת הקצה המשרד תקן סטודנט לנושא חוסן קהילתי אקלימי שאויש בתחילת 2023.

"המשרד נעזר בטובי המומחים לשם הכנת שלב ב' של התוכנית והשלמתה כמתחייב מהחלטת הממשלה 4079. תהליך זה אמור היה להתחיל מיד לאחר החגים אולם עקב המלחמה נדחה ובימים אלה הותנע מחדש וצפוי להסתיים בעוד כחצי שנה. במלחמת חרבות ברזל פועל משרד הרווחה והביטחון החברתי באינטנסיביות כבר מבוקר השבת השחורה, ומגיש סיוע למאות אלפי תושבים בכל רחבי מדינת ישראל במסירות ובמקצועיות, תוך שהוא מפתח מענים מיידיים וחדשניים לאוכלוסיות שונות, גם כאלה שלא היו מוכרות קודם לכן. במקביל הוא ממשיך להיערך לתרחישים שונים שעשויים להתפתח עקב המלחמה. שלב ב' של הכנת תוכנית ההיערכות לשינויי אקלים מבקש לרתום את הידע שנצבר במשרד בכלל ובתקופה זו בפרט, לטובת הכנת תוכנית ההיערכות של המשרד לשינויי אקלים".

משרד החינוך: "מדובר בנושא חשוב אך, לצערנו בתחילת המלחמה הוקפאו תכניות המשרד לטובת צרכי הלחימה השונים. עם אישור תקציב 23 המעודכן הוסרה ההקפאה אולם בגלל קוצר הזמן לא היה ניתן לביצוע. הנושא ייכנס לקראת התאמת תקציב 2024. מדיניות החינוך בתחום שינוי אקלים ממשיכה עם התאמות למצב המלחמה. במקביל מתקיימות השתלמויות בנושא ותוכניות החקר".

משרד הבריאות: "משרד הבריאות גיבש תוכנית מקיפה להערכות מערכת הבריאות לשינוי אקלים, זאת לאחר עבודה למיפוי וזיהוי הסוגיות, האתגרים והצרכים הנגזרים מהשפעות שינויי האקלים והפעולות הנדרשות לקידום הנושא, תוך התייחסות להיבטים שונים הרלוונטיים למערכת הבריאות בישראל. התוכנית כוללת מספר תתי נושאים בתחום הבריאות, ביניהם ביטחון תזונתי, מצבי חירום אקלימיים, מערכת בריאות ירוקה ועוד, ומהווה חלק מההיערכות הלאומית בנושא. התוכנית גובשה על ידי צוות מקצועי במשרד הבריאות, בהובלת נציגי בריאות הציבור ונציגי מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, תוך שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים. התוכנית נמצאת בתהליכי אישור מתקדמים במשרד, ועקרונותיה אף הוצגו במהלך 2023 במפגש מיניסטריאלי של ארגון".

משרד הביטחון: "מערכת הביטחון (צה"ל ומשרד הביטחון) מקיימת עבודת מטה מעמיקה להיערכות לשינויי האקלים ובמסגרתה אושרה 'מפת דרכים להיערכות מערכת הביטחון לשינויי האקלים' לעשור הקרוב. מפת הדרכים ועבודות המטה בנושא הוצגו בשקיפות מלאה במהלך שנת 2023 למנהלת האקלים תחת המשרד להגנת הסביבה. על אף מצב החירום המתמשך, משרד הביטחון ממשיך לעסוק בתכנון ומימוש ההיערכות מתוך הכרה כי איומי האקלים יידרשו למענה גם בהינתן איומים נוספים".

משרד הבינוי והשיכון: רואה ערך רב בבניית תוכנית אקלים משרדית, ולאור כך פעל במהלך השנה האחרונה לייצר עבודת מטה מעמיקה עם כלל גורמי המקצוע במשרד לצורך הכנתה. בימים אלו אנו מבצעים את ההתאמות הנדרשות בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הקצרות והארוכות טווח ובקרוב תוצג ותוגש התוכנית".

משרד הכלכלה והתעשייה: "תוכנית ההסתגלות לשינויי אקלים נמצאת בשלבים מתקדמים, המשרד מצוי בקשר עם הגורמים הרלוונטים בהם גם המשרד להגנת הסביבה ופועל להשלים את התוכנית, לצד טיפול בנושאים שטיפולם דחוף בשל המלחמה".

המשרד לביטחון לאומי: "המשרד לביטחון לאומי פועל במישורים שונים להיערך לנושא שינויי האקלים – החל מקידום קווי חיץ ביישובים טבולי יער, דרך טיוב ההיערכות לאירועי חירום אקלימיים, תוכניות אב למענה מזג אוויר קיצון וכלה בעדכון תרחיש הייחוס של כבאות והצלה לישראל. באשר להחלטת הממשלה 1902 הרי שהמשרד פעל בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה והמל"ל למימושה. פעילות המשרד נעצרה מכורח נסיבות המלחמה, במסגרתה גם מכלולי החירום העוסקים בגיבוש התוכנית הפנו קשב לנושאים הקשורים למלחמה. לאחרונה קיימו גורמי אגף החירום ישיבת תיאום מחודשת עם המשרד להגנת הסביבה, לחידוש הפעילות ובהינתן התקציב הנדרש".

משרד הפנים: "משבר האקלים והשלכותיו על כדור הארץ ייצור שינוי בכל היבט של חיינו. משרד הפנים ככל משרדי הממשלה שוקד על תוכנית להסתגלות לשינוי האקלים. לצערינו בשל התקופה האחרונה התוכנית נעצרה והיא תמשיך ביתר שאת בימים אלה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,913 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!