ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד הביטחון טרם הכין תוכנית מגובשת להיערכות מול משבר האקלים, כך עולה מבדיקת "שקוף". המשרד נמצא בשלבים ראשונים בלבד של גיבוש התוכנית, אולם לפי לוחות הזמנים, יישומה אמור לצאת לפועל כבר בשנה הבאה. בהיעדר תוכנית, ההשלכות הן עצומות, החל מחשש לכשירות החיילים ועד לנזק כבד שכבר נגרם, ועוד עלול להיגרם לרכוש ותשתיות וכמובן לביטחון המדינה.
מבקר המדינה התריע על כך בשנה החולפת בשני דוחות שונים שהתניעו את תחילת העבודה, אולם היא עדיין בראשיתה. "הסיבה בעיקרה היא היעדר כוח אדם מתאים", הסביר גורם שמכיר את הנעשה במשרד בשיחה עם "שקוף". לדבריו, מדובר גם ב"חוסר פניות והיעדר קשב לנושא". ונזכיר, הנושא הוא משבר האקלים, שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"איום הגדול ביותר על חיינו".
ההשלכות של חוסר הפניות כבר עלו למדינה עשרות מיליונים, וזו הערכת חסר, לאורך השנים. בחורף לפני שנתיים, הוצף בסיס חיל האוויר חצור בשל מכת גשם ואי ספיקה של הנחלים סביב הבסיס. הנזק שנגרם לצה"ל בשל חדירת המים הוא אדיר. לצד תמונות של כלי מלחמה מושבתים שהסבו נזק תדמיתי, המדינה נאלצה להיפרד מ-42 מיליון שקלים כדי לשקם את הנזק, כך לפי דוחות חיל האוויר שפרסם מבקר המדינה בדוח העוסק בהגנה מפני נזקי שטפונות.
זו לא הפעם הראשונה שנגרם נזק לבסיס בשל הצפות באזור. לצד מטוסי קרב, נגרם נזק לתשתיות ולמתקנים. כך למשל בשנת 2013 הנזק שנגרם לתשתיות ולאמצעי לחימה נאמד בכמעט 28 מיליון שקלים. המבקר מונה שנים נוספות שבהן הבסיס הוצף, אולם עלות הנזק בהן אינה ידועה. ומה הפתרון? הוא קיים כבר שלוש שנים ומחירו בין 160 מיליון ל-200 מיליון שקלים, כך לפי הערכות המבקר, בהקמת תשתיות שיגנו על הבסיס.
גורם נוסף העוסק בסוגיות אקלים וביטחון לאומי אמר כי על הצבא לקדם במהירות שינוי תשתיות רחב כדי למנוע נזק עצום בהמשך. "תשומת הלב צריכה להינתן להכשרת התשתיות של מערכת הביטחון לשינויי האקלים, כולל מחנות הצבא, נמלי הים ובסיסי חיל אוויר", אמר ל"שקוף". לדבריו, אלו יושפעו ראשונים מאירועי קיצון מטאורולוגים כמו גלי חום, שיטפונות, רוחות עזות וגלים חזקים.
לשיטתו, בארה"ב ובנאט"ו קיים עיסוק רב בסוגיה ויש ללמוד מהם כיצד למפות סיכוני אקלים, השפעות על כשירות צבאית וכיצד מערכות ביטחוניות משתלבות במאבק לצמצום פליטות פחמן. במעט אופטימיות ביקש לציין כי "ישראל החלה להיערך ולבנות מוכנות לשינויי האקלים, אחרי שנים ארוכות של עיסוק דל בנושא, וזה חיובי".
ביוני האחרון מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוציא דוח לבקשת חברת הכנסת דאז מיקי חיימוביץ', שעוסק בהשפעת שינויי האקלים על הביטחון הלאומי ומוכנות מערכת הביטחון בארץ ובעולם. בפרק שעסק במוכנות ישראל, כותבי הדוח טענו כי המידע שנמסר ממשרד הביטחון הוא כללי בלבד וכי "קשה ללמוד פרטים קונקרטיים על ההיערכות בפועל של מערכת הביטחון לסיכונים האמורים". בולט בחסרונו במיוחד, כך ציין הדוח, מידע באשר לצעדים אופרטיביים להיערכות לשינויי אקלים.
ומה המחיר? מהדוחות השונים עולה תמונה קשה. משבר האקלים עלול לפני הכל לגרום לחוסר יציבות בגבולות, בשל חום קיצוני, מחסור במים או רעב. לצד זה, מזג האוויר עלול להשפיע על כלי הנשק, לא רק בהיבט של הצפות, אלא גם מבחינת עמידות בפגעי מזג אוויר אחרים. גם היכולת של החיילים לתפקד בעומסי חום או גלי קור קיצוניים בגבולות השונים של הארץ עלולה להיפגע. והרשימה עוד ארוכה: פגיעה בימי אימונים וכשירות החיל, פגיעה במתקנים, חשש לבריאות החיילים והתגייסות כוחות הביטחון לסייע במצבי משבר אזרחיים כמו למשל שריפות, סופות והצפות.
משרד הביטחון אינו המשרד היחיד שאינו ערוך למשבר האקלים. לאחרונה חשפנו כי משרד הבריאות הקצה שני אנשים בלבד כדי לקדם סקר סיכונים ותוכנית היערכות, אולם כשפרצה מגפת הקורונה, גם השניים הללו הפסיקו לעסוק בכך והטיפול במשבר האקלים נזנח לחלוטין. המשמעות היא שגם למשרד הבריאות אין תוכנית היערכות ואף לא סקר ניהול סיכונים.
באוקטובר האחרון מבקר המדינה הוציא דוח חמור המבקר את חוסר מוכנות הרשויות במדינה למשבר האקלים. 84% מהגופים שהמבקר סקר, בראשם משרדי הממשלה, העידו כי אין להם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים. אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה המשמש יו"ר מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים, סבור כי דווקא משרד הביטחון נמצא בשלבים מתקדמים יחסית של היערכות. לדבריו, נציגי המנהלת בהשתתפותו לקחו חלק בפעילות הלמידה של המשרד, אולם לדבריו בזה מסתכם המנדט של המנהלת.
"מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים מתכללת את העבודה, מייעצת כשאנחנו נדרשים לכך, אבל לא נכנסת ומחליפה את המשרדים השונים ולא נכנסת לרזולוציות של החלטות, או מה צריך להיעשות ומתי, זו אחריות המשרדים עצמם. אנחנו לא נכנסים לנעליהם", אמר.
עוד הוא רמז כי על משרד הביטחון להאיץ את קצב העבודה. "צבא ארצות הברית הכין תוכנית כבר לפני יותר מחצי עשור ומיפה שורה של בסיסים שבעתיד יישקל פינוי שלהם במקומות שמועדים להצפות", הסביר. "גם נאט"ו נערכת לשינוי אקלים ובין השאר בוחנת את האזורים העתידיים שבהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי לאייש פיזית מוצבים לאור האקלים הבעייתי. לנו כמובן שאין את הפריבילגיה הזו, לאור היותנו חיים באזור חם שיהיה חם עוד יותר בשנים הקרובות ועל כן וביתר שאת אנחנו צריכים להיערך בלוחות זמנים מהירים".
ואכן בעולם נדמה שלא מעט מדינות הקצו לכך משאבים רבים, כך עולה מהדוח של המ.מ.מ. בשנת 2014 משרד ההגנה של ארה"ב פרסם מפת דרכים להיערכות לשינויי האקלים שמתווה מדיניות בתחום. בינואר לפני כשנה הנשיא האמריקני ג'ו ביידן הגדיר את משבר האקלים כסוגיה של ביטחון לאומי תוך הנחיה שהנושא יעמוד במרכז מדיניות החוץ. הסוכנויות והגופים הביטחוניים התבקשו להציג סקרי השפעה ותוכניות להיערכות לקראת המשבר והוקצו 617 מיליון דולר לתוכנית היערכות במדינה. כמו כן, במהלך השנים יזם משרד ההגנה האמריקני מחקרים ותוכניות רבים בנושא השפעת שינויי האקלים על פעילות המשרד.
ארה"ב היא חלוצה, אך לא היחידה. ב-2019 ניו זילנד פרסמה תוכנית של משרד ההגנה להיערכות למשבר האקלים. באוסטרליה הסתיימה לפני כארבע שנים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא השלכות שינויי האקלים על הביטחון הלאומי. באותה שנה גם צרפת החלה לעסוק בנושא סביב הגנה וביטחון לאומי.
למעשה, ניצנים ראשונים החלו כבר ב-2009, אז הגדירה בריטניה את שינויי האקלים כמכפיל סיכון לביטחון הלאומי. המשמעות היא שמשבר האקלים הופך לגורם שיש בו כדי להחריף איומים אפשריים. שנה לאחר מכן ארצות הברית הצטרפה למגמה ומשרד ההגנה קשר בסקירה שלו בין משבר האקלים לביטחון המדינה.
ואיפה הדברים עומדים כעת? משרד הביטחון אישר כי החל בגיבוש תוכנית, אולם בחר שלא לענות על שאלות "שקוף", כמו למשל איזה קריטריונים נבחרו למיפוי, אילו דגשים המשרד מקדם ואפילו לא היקף כוח האדם שעוסק בנושא החשוב. מצד אחד, ייתכן שמדובר בסיבות הנוגעות לביטחון המדינה ולכן התגובה המצומצמת. אך מנגד, משרד הביטחון התבטא בעבר לא מעט בנושא, ובהרחבה, כולל תחומי מיפוי, עלויות וסיכונים. אם כך, ייתכן שיש סיבות אחרות לכך שהמשרד מסרב לשתף פעולה ומסתיר את ההתקדמות בתוכנית שנוגעת לחיי כולנו.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון החל בעבודת מטה לגיבוש תוכנית שנתית ורב שנתית למענה מערכת הביטחון להיערכות למשבר האקלים, תוכנית שתמומש החל משנת 2023. עבודה ראשונית הוצגה ואושרה על ידי מנכ"ל משרד הביטחון. משרד הביטחון נערך עם צוות פעולה ייעודי הכולל בעלי תפקיד מעולמות דיסיפלינריים שונים, במשרד הביטחון ובצה"ל ויועצים מומחים לנושא".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שינויי האקלים משפיעים באופן נרחב על כלל ממדי ההתנהלות הלאומית ובתוך כך גם על צה"ל – החל מהרמה הטקטית ועד לרמה האסטרטגית בהיבטי יציבות, קיימות, כלכלה וביטחון. בהתאם לזאת וכדי להבטיח את הרציפות התפקודית של צה"ל בשגרה ובחירום, החל צה"ל לקדם היערכות ייעודית לשינויים אלו ובהמשך תגובש תוכנית עבודה לטווח הארוך. על כן הוקם צוות משותף לאגף לתכנון ובניין כוח רב-זרועי ולאגף אסטרטגיה ומעגל שלישי שמטרתו למפות את המשמעויות, האתגרים וההזדמנויות למול שינויי האקלים על כלל הרבדים וגיבוש תוכנית עבודה בהתאם. מעבר לכל האמור לעיל, פועל צה"ל לאורך השנים למול סוגיות סביבתיות, בהתאמות לבניין הכוח בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית, בנייה בת קיימא וכיוצא באלה.
"בנוגע לדוח המבקר בנושא ההצפות בבסיס חצור, חיל האוויר כתב בשיתוף משרד הביטחון ורשות הניקוז במשרד להגנת הסביבה, תוכנית עבודה שנתית במסגרתה חודדו הנהלים שמטרתם היערכות נכונה לצמצום הפגיעה בתשתיות ובציוד. כמו כן, נכתבה פקודה חיילית להתמודדות עם אירועים מסוג זה הכוללת מדרגות הפעלה חייליות.
"חיל האוויר, בשיתוף משרד הביטחון ורשות הניקוז במשרד להגנת הסביבה פועלים בשיתוף פעולה לקידום ומימוש תוכנית העבודה לצורך הסדרת זרימת הנחלים שמהווים את מקור הבעיה באזור. תוכנית זו, המהווה את המענה העיקרי למסקנות הדוח, קיימת, ונדרש לממשה ע"י הגופים האמונים על הנושא במדינה. נדגיש כי חיל האוויר מממש ומבצע מגוון רחב של פעולות לצמצום הנזקים על פי סדרי העדיפויות והתקציב הנתון בתחומי הבסיס על פי סמכותו ובהתאם לחוק. אך כל עוד לא יתבצע טיפול רוחבי באחריות כלל הגורמים למימוש התוכנית הכוללת בתשתיות מחוץ לשטח הבסיס, אירועי הצפה שמקורם מחוץ לבסיס עלולים להתרחש".
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
תגובה אחת
הצבא בכל מקום בעולם הוא אחד הגופים הכי מזהמים, ולכן הוא מריך לפעול בראש ובראשונה על מנת לאפס את פליטות הפחמן שלו – להפוך כלי רכב לחשמליים, ואפילו מטוסי קרב בעתיד, להפסיק ישמוש מסיבי בסולר, לחנך חיילים לאיכות הסביבה . לצבא אין מחסור באנשים שיכולים לפתח את כל אלה