לראשונה: עובדים סוציאליים יסייעו לשכונות מצוקה להתמודד עם שינויי האקלים

עיירת פיתוח אי שם בדרום הארץ. בבניין של הדיור הציבורי, דירה קטנה ובה אם חד הורית וילדיה בצהרי החופש הגדול של סוף אוגוסט. החזאי הזהיר ערב קודם מפני גל חום כבד שיימשך ימים ארוכים, גל חום שמזכיר את האימה שהתרחשה באירופה רק שבועות ספורים קודם לכן בליבו של יולי. המזגן בדירה כבוי בשל עליית מחירי החשמל ורק מאוורר ישן מנסה להקל על המחנק ללא הצלחה. התמונה העתידית הזו סביר שתתרחש במקומות רבים בארץ, סביר שהיא מתרחשת כבר בימים אלה. 

האוכלוסיות המוחלשות במדינה הן גם הפגיעות ביותר להשלכות משבר האקלים, בהם בין היתר גלי חום וגלי קור, סופות, שריפות, הצפות ושטפונות. מדובר בכ-10% לפחות מכלל האוכלוסיה, המטופלים במוסדות הרווחה במדינת ישראל ובהיעדר גישה מתאימה למשאבים וסיוע, פגיעים יותר מכולם. 

לא מדובר רק על בתים ישנים או דיור ציבורי, אלא בין היתר נשים ונערות שחשופות לעלייה במקרי אלימות ופגיעות מיניות בזמן גלי חום, קשישים שחיים בגפם, דרי רחוב, פליטים ומהגרי עבודה חסרי מעמד ומשפחות שאינן יכולות להפעיל מזגן מסביב לשעון בימים הקשים של השנה, אם מסיבות כלכליות ואם כי פשוט אין להן. בדרך כלל גם השכונה אינה מטופחת במקומות האלה, אין בה די צל ומרחב נעים להצטנן בו. 

ד"ר אלה ברנד לוי, עד לאחרונה יועצת למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, חשבה על רעיון מהפכני: קורס ראשון מסוגו לעובדים סוציאליים קהילתיים שנועד ללמד על הקשר שבין אוכלוסיות מוחלשות למשבר האקלים. במקום לחכות שמשרדי הממשלה יממשו תוכניות גדולות להיערכות לשינוי האקלים, היא פיתחה והוציאה אותו לפועל יחד עם מנהלת השירות לעבודה קהילתית במשרד, לימור מוסייל. הקורס, שהחל בחודש מאי השנה בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה, נמשך על פני עשרה מפגשים והוא הראשון הרשמי מטעם המדינה להכשרת עובדים סוציאליים בנושא משבר האקלים.

זו עשויה להיות בשורה של ממש: בעוד שהמדינה נעדרת תקציבים והרשויות מדשדשות ולא נערכות כראוי, כעשרים עובדות סוציאליות ובהן עובד סוציאלי אחד, מ-20 לשכות רווחה ברשויות שונות ברחבי הארץ, יסיימו בשבוע הבא את תהליך ההכשרה ויצאו לדרך עם כלים משמעותיים לשינוי בעירם. מדובר בנציגות בין היתר מאשקלון, רעננה, תל אביב, ירושלים, כפר סבא, רמלה, לוד, אור יהודה, זרזיר, נתניה, לוד ומקומות נוספים. 

"הקורס צמח מההבנה שיש קשר הדוק בין אוכלוסיות פגיעות למשבר האקלים", משתפת ברנד לוי, רכזת הקורס. "הוא פוגע בכולנו, אבל באופן הקשה ביותר באוכלוסיות החלשות". 

לדבריה, הקורס נועד לשכלל מיומנות ולחזק את סביבת החיים והחוסן הקהילתי בהקשר למשבר האקלים יחד עם כלים לתכנון בר קיימא. "אנחנו מאמינות בתהליכים שצומחים מלמטה למעלה", היא מסבירה ערב סיום המחזור הראשון. "אנחנו עושות דברים שייצרו שינוי בשטח". 

חשוב לציין שלמרות הפיזור הרחב, לא הגיעו עובדות סוציאליות מהדרום ורק לשכה אחת שלחה נציגה מהצפון וכמו כן, עדיין אין תאריך לקורס המשך, אף שברווחה משוכנעים שעוד יהיה.

"תרבות צריכה שינתה הכול"

במסגרת הקורס שמתקיים אחת לשבוע, העובדים הסוציאליים נחשפו לתכנים מקצועיים בנושא משבר האקלים עם מרצים ממשרדי הממשלה השונים, עמותות סביבה, חוקרים מהאקדמיה ומהרשויות המקומיות. המשתתפים עצמם הם חלק ממחקר של האוניברסיטה העברית על שינוי תפיסתי של העובדים הסוציאליים בעקבות הקורס. "זו פעם ראשונה ששמים זרקור על עבודה סוציאלית קהילתית והאתגרים המרובים של משבר האקלים", מציינת ברנד לוי. 

האתגרים אף גדולים יותר כשמדובר על אוכלוסיות כמו בחברה הערבית. "אנחנו נמצאים בשניים שלושה עשורים אחורה בכל הקשור לתפיסות סביבתיות", מסבירה משתתפת הקורס, נג'לא סולימאני, עובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותים חברתיים בזרזיר. "פעם היה לנו חיבור לאדמה. לא השתמשנו בחד פעמי, שתלנו, זרענו, אכלנו, עשינו מיון אשפה כדרך חיים, זה לתרנגולות, זה לאדמה וזה לכבשים". אלא שהקידמה וחלחול התרבות המערבית עשו את שלהם: "תרבות השפע והצריכה המסיבית שינתה הכל". 

כך למשל היא מתארת: "היום בכל בית יש מכוניות כמספר הדיירים, אנשים הפסיקו לבשל ואוכלים ג'אנק פוד וזה מתבטא בבריאות. אני רואה חולי סוכרת בזרזיר ובסביבה. למעשה התנתקנו מחקלאות ומהחיבור לאדמה. אנחנו עוד רחוקים מלהתיידד בחזרה עם הסביבה". היא מספקת דוגמה נוספת לנושא שבוער בה והיא מקווה לשנות: "האנשים לא הפנימו שיש מכולה וצריך לזרוק בה וזורקים פסולת מחוץ ליישוב. את הולכת מחוץ לשדות ורואה טינופת ופגרים וחבל. זו תופעה שכיחה ואנשים לא רואים שזה אסון". 

אם אין כסף למזגן – שיהיה צל

בסיום התהליך בשבוע הבא כל משתתפת נדרשת לתכנן ולפתח פרויקט בעירה, הקשור בהיערכות למשבר האקלים. סולימאני מתכננת להקים מרכז אקולוגי לקיימות, הרצאות ומחזור. המטרה לשיטתה בעיקר להגביר את המודעות. היא מתכננת ימי ניקיון וטיפוח וחיבור לסביבה: "לאט לאט, אני מקווה שנצליח לחבר את האנשים מחדש לחזור לאמא אדמה ולרצות אותה כי היא נפגעה".

פרויקט נוסף נוגע לסביבת המחיה של התושבים. מחקרים מרחבי העולם מראים שתושבים משכונות מוחלשות לא זוכים באותה המידה לגישה לריאות ירוקות וצל כמו שאר האוכלוסיה. ודווקא הם אלה שזקוקים למרחבי המחיה הקרירים מחוץ לבתים. "יש ברחבי נתניה חצרות רבות של בתים שאינם מטופחים", משתפת שלומית עמרני, עובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיר ותלמידת הקורס. "בשכונות מוחלשות אין התארגנות של תושבים והשטחים מוזנחים בהיבטים של משבר האקלים". 

התוצאה היא שבימים חמים שבהם כולנו מתחבאים במזגן, אוכלוסיות רבות יימנעו מכך כדי לחסוך בעלויות היקרות ובהיעדר מקום קרוב להצטנן בו מעט, הסבל יהיה רב. "אחד הפתרונות זה הקמה של סביבות מטופחות עם צל ועצים כך שיהיה מקום לשבת כשחם", היא מספרת על הרעיון שלה. 

עמרני, בשלהי שנות החמישים לחייה, כבר 25 שנים עובדת סוציאלית. היא החלה את הקורס תוך ספקנות רבה ובלי רקע מוקדם בנושא, ונחשף לפניה עולם חדש. "אני הולכת עכשיו לדחוף למודעות אקלימית", היא אומרת בנחישות. "כמו שאני לא ידעתי על הקשר שבין משבר האקלים ופגיעות אוכלוסיות מוחלשות, אני בטוחה שיש עוד רבים כאלה ברווחה". 

תוכנית ההיערכות למשבר האקלים עדיין תקועה במשרד

את כלל הפרויקטים יממנו הרשויות המקומיות – אך הבשורה האמיתית היא שמרביתם כלל אינם זקוקים למימון כדי לצאת לדרך. בין הפרויקטים שירוצו בקרוב ברחבי הארץ: ימי עיון לצוותי החירום השכונתיים כך שיעסקו גם בסוגיות חירום אקלימיות, תוכנית עירונית למיפוי עוני אנרגטי בבתים ופרויקט להגנה על אוכלוסיות קשישות בשיתוף האוכלוסיה. 

הקשר שבין אוכלוסיות מוחלשות למשבר האקלים נולד במשרד הרווחה והביטחון החברתי לפני כשנתיים, אז ברנד לוי, יועצת למשרד, החלה לבנות את התוכנית להיערכות למשבר האקלים יחד עם נגה אדלר שטרן, מנהלת תחום פיתוח אסטרטגי קהילתי במשרד. לפני כחצי שנה עבודתן הושלמה ואף שמדובר במשרד שהיה בין הראשונים להשלים את המהלך מבין כלל משרדי הממשלה שנדרשו לכך, התוכנית עדיין לא יצאה לפועל. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עוד אומדן תקציבי, השטח רחוק ממימוש מטרות התוכנית ולמעשה, זו האחרונה עוד נזקקת לאישורים משפטיים ועדיין לא חשופה לקהל הרחב. 

בבסיס העבודה שלהן הן מיפו את האוכלוסיות הפגיעות ביותר למשבר האקלים ובנו מודל המבוסס על פרמטרים שונים כמו רגישות האדם, כלומר הגיל והמגדר שלו, מצב הבריאות והמעמד שלו במדינה. החשיפה של האדם, כלומר המקום שבו הוא חי, האם מדובר בדיור ציבורי או בניין מט ליפול, האם יש אפשרות להתקין גג סולארי וכמה אנרגיה צורכת הדירה. פרמטר נוסף עוסק ביכולת של הפרט להסתגל, להיערך למשבר להגיב לתוצאות ולטפל בהשלכות. 

אלא שלמרות התוכנית הענפה, זו בינתיים ממתינה לתלאות הביורוקרטיה הישראלית, עדיין לא ניתן ליישם אותה בקיץ הקרוב ושאלות רבות נותרו פתוחות: מה למשל דינם של דרי הרחוב במקרה של גל חום? כיצד מטפלים באוכלוסיות חסרי מעמד החוששות מהשלטונות כשפורצת שריפה? האם ברווחה יודעים להגיע לכל בית שאין בו מזגן, גם אם הדיירים לא יודעים לפנות לרשויות? 

בשלב זה, עדיין אין תשובות הקבועות בתוך תוכנית ההיערכות. אולם הפעם, גם יש סיבה למעט אופטימיות, לפחות עבור עשרים רשויות ברחבי הארץ, שם לשכות הרווחה יקבלו חיזוק משמעותי.