ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

אחרי פסיקת בג"ץ על עילת הסבירות: תמונת מצב על חוקי ההפיכה המשטרית

הקיפאון החקיקתי שאליו נקלעה הכנסת, עם תחילת המלחמה והקמת ממשלת החירום, לא העלים את החוקים הבעייתיים שביקשה ממשלת נתניהו ושר המשפטים יריב לוין לקדם • מההתגברות ועד חוק היועמ"שים - אלה המהלכים האפשריים שעוד על הפרק • ומה הסיכוי שיקודמו בתקופה הקרובה?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הוקלט ע"י הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

פסילת בג"ץ את חוק עילת הסבירות בשבוע שעבר, והחלטתו, סמוך לאחר מכן, על דחיית מועד כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות לכנסת הבאה, נראות כמו סנוניות ראשונות. בשני המקרים מדובר בתיקונים לחוקי יסוד, ובמקרה של עילת הסבירות קביעת בג"ץ הייתה היסטורית: הפעם הראשונה שבה בית המשפט פסל חוק יסוד שחוקקה הכנסת. כל הסימנים מצביעים על כך שהקיץ הקץ על הרפורמה/ההפיכה המשפטית. 

המשך העיסוק בחקיקה הבעייתית בתקופה זו, וכאשר מפלגות הקואליציה זוכות בסקרים לתמיכה של רק מעט יותר משליש מהציבור הישראלי, נראה קלוש; ומאחורי הקלעים גורמים בליכוד מודים (שלא בשמם, אמנם) כי "הרפורמה מתה", כך לפי הדיווחים

כשסיעת המחנה הממלכתי נכנסה לממשלת החירום יממות אחרי טבח 7 באוקטובר, סוכם כי לא יקודמו החלטות ממשלה או הצעות חוק שאינן נוגעות למלחמה, אלא במקרה שהללו משיגות הסכמה של כל ראשי סיעות הקואליציה. משמעות הסיכום היא הקפאת חקיקת ההפיכה המשטרית כל עוד המחנה הממלכתי בממשלה והלחימה נמשכת.

ואולם, בימים שבהם המציאות פריכה ומשתנה בהתאם לקצב הלחימה בעזה, אסור להיות נחרצים מדי. שבוע אחרי הפסיקה ההיסטורית של בג"ץ, חזרנו לחוקי ההפיכה שעוד על הפרק: איזה חוקים נשארו, היכן הם עומדים כרגע, ומה הסיכוי שיקודמו (הרשימה המלאה בטבלה בתחתית הידיעה).

חשוב להדגיש – ההגדרה של מטריית חוקי ההפיכה משתנה בין גופים עיתונאיים שונים. העיקרון המנחה ב"שקוף" הוא חקיקה שנועדה להכפיף לסמכות הממשלה את רשויות החוק או רשויות אכיפת החוק, או חקיקה שנועדה לעקר את סמכות שומרי הסף על שרי הממשלה והעומד בראשה. 

החוקים הבשלים: מוכנים לקריאה שנייה-שלישית

שלושה מבין חוקי ההפיכה שעל הפרק ממתינים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, שלאחריה ייכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. נכון להיום, וכל עוד המחנה הממלכתי בממשלה והמלחמה נמשכת – הם ככל הנראה לא יקודמו. אם בכל זאת יקודמו, אפשר להעריך בזהירות שיוגשו נגדם עתירות ושבג"ץ יפסול אותם, או לכל הפחות ידחה את כניסתם לתוקף לכנסת ה-26.

הרכב הוועדה לבחירת שופטים – שתי הצעות חוק נוגעות לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – שתיהן הונחו ב-27 במרץ על שולחן הכנסת לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. חוק אחד נוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וחוק שני נוגע לאופן בחירת השופטים על ידי הוועדה. 

אם וכאשר יעלו החוקים להצבעה, סביר מאוד שיוגשו נגדם עתירות. בדומה לחוק הנבצרות, גם במקרה של חוקים אלה קשה להתעלם מהפן הפרסונלי: ממשלה בראשות נאשם בפלילים מנסה לשנות את הרכב הוועדה הממנה שופטים. אם נתניהו יורשע, שופטים אלה עוד עשויים לשבת בערכאות שידונו בערעוריו האפשריים. אחרי שבג"ץ דחה את כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות, כך שלא יחול על כהונתו הנוכחית של נתניהו, אפשר להניח שגם במקרה זה בג"ץ לא יבחר להתעלם מהפיל שבחדר.

ח"כ אריה דרעי (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

חוק דרעי 2 – הצעת החוק – תיקון לחוק יסוד – מכונה על שמו של ח"כ אריה דרעי, בעקבות החלטת בג"ץ לפסול את מינויו לשר בממשלת ישראל ה-37, אחרי הרשעתו האחרונה בעבירות מס. הצעת החוק נועדה למנוע התערבות של בג"ץ במינויי שרים שעליהם מחליטה הממשלה והכנסת מאשרת. 

החוק הונח על שולחן הכנסת ב-29 במרץ לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. עם זאת, במערכת המשפט ובכנסת ההערכה היא ש"חוק דרעי 2" הגיע לסוף דרכו. זאת, בראש ובראשונה כי נראה שדרעי עצמו איבד את החשק להתעקש על החקיקה השנויה במחלוקת. שנית, סקרים הצביעו על כך שרוב הציבור סבור כי פסיקת בג"ץ המונעת מדרעי לכהן כשר היא מוצדקת. 

אך גם אם חוק זה יעלה להצבעה ויאושר ברוב במליאה, קשה להאמין שבג"ץ לא ידחה את כניסתו לתוקף או יפסול אותו כליל, בהיותו חוק פרסונלי.

נורת אזהרה: החוק שעבר בקריאה ראשונה

פסקת ההתגברות – הצעת חוק נוספת שנמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים ועומדת במוקד המחלוקת בציבור הישראלי היא ההצעה שזכתה לכינוי "פסקת ההתגברות". הצעה זו נועדה לאפשר לכנסת לעקוף את בג"ץ ולחוקק מחדש חוק שנפסל, גם אם בית המשפט הגדירו כסותר חוק יסוד.

הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ב-13 במרץ וממתינה כעת לדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט, לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. להערכת "שקוף", מבין כל הצעות החוק שעל הפרק, הצעה זו היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לקידום בהליך החקיקה. זאת, בין היתר, בשל העובדה שב"יהדות התורה" דוחפים לכך, שכן החקיקה תאפשר למנוע גיוס של בחורי ישיבות גם במקרה בו בג"ץ יורה על גיוס.

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית מול ביתו של נתניהו בירושלים, 28.9.23 (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

הכרעות בג"ץ בשבוע החולף עשויות דווקא להמריץ את שר המשפטים יריב לוין ותומכיו לחוקק את פסקת ההתגברות. הצעת חוק זו נחשבת לגולת הכותרת של מאמצי ההפיכה, וחקיקתה תירשם כהישג משמעותי לממשלה.

אף שהאשראי הציבורי של הממשלה הנוכחית נפגע קשות כבר בגל המחאה, וביתר תוקף אחרי המחדל של ה-7 באוקטובר, הקואליציה מונה עדיין 64 אצבעות במליאה. קשה לדעת מראש כמה מהן יתמכו בחקיקה הבעייתית ברגע האמת.

על הכוונת: היועצים המשפטיים

חוק היועמ"שים במשרדי הממשלה לא פחות משש הצעות חוק שהוגשו בכנסת הנוכחית נוגעות למשרות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. הצעות החוק, שמהדהדות אלה את אלה, ונבדלות רק בשמות חברי הכנסת החתומים עליהן, נועדו להפוך את משרת הייעוץ למשרת אמון – כלומר, מינוי אישי ולא מקצועי.

נכון לעכשיו, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה נבחרים בהליך מכרזי שמתקיים בנציבות שירות המדינה. הם כפופים מנהלית למנכ"ל ולשר אולם כפיפותם המקצועית היא ליועץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה מחייבת, וכדי לפטר יועץ משפטי נדרשת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. 

מתנגדי החוק טוענים כי הפיכת התפקיד למינוי אישי עשויה לפגוע בשלטון החוק ולהוביל למצב שבו היועצים יקבלו החלטות שלא על פי צו מקצועיותם אלא במטרה לרצות את השר ולשמור על משרתם. 

עד כה, אף אחת משש ההצעות לא עברה קריאה טרומית. בפועל, הסיכוי להעברת החקיקה נראה קלוש, במיוחד אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע ביוני השנה כי שינה את דעתו לגבי החוק והודה כי מינוי אישי שכזה יפגע בפעילות משרדי הממשלה. 

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בכנס בחיפה, בדצמבר 2022 (צילום: שיר תורם, פלאש 90)

פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – מי שעוד נמצא על הכוונת של חברי הכנסת היא היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שההתנגשות איתה הגיעה לשיא על רקע קידום חוקי ההפיכה. 

אך שתי הצעות החוק שמבקשות לפצל את תפקיד הייעוץ המשפטי לשניים עלולות לפגוע במוסד הייעוץ המשפטי כולו ולא רק בבהרב-מיארה. על פי ההצעות, חלק חשוב מסמכויות הייעוץ יעברו לפרקליט המדינה, בהן הסמכות לפתוח בחקירה ולהעמיד בדין את ראש הממשלה או שרי הממשלה. 

אף שח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הבטיחה עם היבחרה לכנסת כי תקדם את הצעת החוק בהקדם האפשרי, היא הניחה אותה על שולחן המליאה רק ב-26 ביולי. באותו היום, חוק דומה הוגש בנפרד על ידי ח"כ אלי דלל (הליכוד), עליו חתומה שורה ארוכה של חברי כנסת לרבות גוטליב עצמה. שתי הצעות החוק טרם עלו במליאה להצבעה בקריאה טרומית. 

סוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינה המצאה של ממשלת נתניהו. פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם כבר ב-2015 מאמר שבו טען שהפיצול עשוי דווקא לחזק את מערכת המשפט ושלטון החוק, אולם כבר אז הזהיר כי יש לעשות זאת בזהירות ובחוכמה. עם זאת, ב-2021 הצטרף פרופ' קרמניצר לאלה המזהירים מהמהלך הפופוליסטי שהוצע על ידי גורמים שונים, שלטענתו נועד לפגוע בחוסנה של המערכת המשפטית ושלטון החוק. 

אף שישנם גורמים באופוזיציה התומכים בפיצול המשרה, נוסח החוקים העומדים על הפרק אינו מוסכם עליהם, וממילא המניע לפיצול המשרה – החלשת מערכת המשפט – אינו מקובל עליהם. קידום חקיקה בנושא דווקא בימים אלה יהיה צעד מפתיע מצד הממשלה, אך לא כזה שניתן לשלול על הסף. 

חוק היועץ המשפטי לממשלה – עוד הצעת חוק שנועדה לרוקן את משרת הייעוץ מסמכויותיה היא זו שהגיש ב-26 ביוני ח"כ לשעבר אביחי בוארון (הליכוד). לפי הצעתו של בוארון, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא תחייב עוד את ראש הממשלה או השרים, אלא תחשב לייעוץ בלבד. 

הצעת חוק זו לא התקדמה אפילו לקריאה ראשונה, ולמעשה אינה מונחת כרגע על שולחן הכנסת כיוון שח"כ בוארון סיים את כהונתו לאור התפטרות השרה גלית דיסטל-אטבריאן מהממשלה וחזרתה לכנסת. אך בכל שלב היא עשוייה לצוץ מחדש, אם ח"כ אחר יחפוץ בקידומה. 

הצעת החוק שנבלמה

חוק מח"ש – הצעת החוק, שקודמה על ידי ח"כ משה סעדה (הליכוד) נועדה להוציא את מחלקת חקירות שוטרים מידי הפרקליטות לגוף עצמאי חוקר תחת משרד המשפטים. 

ההצעה עברה בקריאה טרומית ב-22 בפברואר, אולם קידומה נעצר באופן בלתי צפוי על ידי ועדת האתיקה של הכנסת שפסקה כי ח"כ סעדה אינו רשאי להמשיך לקדמה בשל ניגוד עניינים. זאת, לאור תביעה על סך חצי מיליון שקלים שהגיש נגד מח"ש. לטענת ועדת האתיקה, קידום החוק על ידי סעדה עשוי להתפרש כמנוף לחץ לקידום רווח כלכלי אישי. 

לאור החלטת ועדת האתיקה, החוק חזר לנקודת ההתחלה ולא יוכל להתקדם במליאה באמצעות ח"כ סעדה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת שבי גטניו

שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

  1. ההפיכה המשטרית נקבעה סופית בישראל ע"י מאות אלפים של מוסתים בדברי שקר ומעתה בג"ץ יקבע הכל במדינה, הבחירות הן רק הליך פורמלי כדי שימשיכו להגדיר אותנו כדמוקרטיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,992 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!