אחרי שהפרה את חוק חופש המידע, היועמ"שית השיבה לפניית "שקוף"

במהלך חודש מרץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה רק פעם אחת. כך עולה מתשובת לשכת היועמ"שית לבקשת חופש המידע של "שקוף". תשובת היועמ"שית התקבלה יותר מ-190 יום אחרי שנשלח בירור ראשוני, תוך הפרת חוק חופש המידע, ובעקבות אולטימטום שהציב עו"ד אלעד מן, בא כוח של "שקוף".

מתשובת לשכת היועמ"שית שנשלחה בשבוע שעבר (21.12) עולה כי בהרב-מיארה נפגשה עם נתניהו במשרדו ב-14 במרץ, בשעה 18:00. לשאלת "שקוף" מה היה נושא הפגישה, השיבו בלשכת היועמ"שית כי "ככלל, בפגישות העבודה של ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה נדונים הנושאים הרגישים ביותר, חלקם מסווגים, הנוגעים בעיקרם ליחסי חוץ וביטחון ולהיבטים שעניינם ביטחון הציבור. כך היה גם בפגישה זו". עוד נכתב כי "פירוט נוסף של חלק מהנושאים הספציפיים שנדונו בפגישה עלול לפגוע בביטחון המדינה, של חלקם ביחסי החוץ שלה. חלקם בשניהם. לפיכך, בקשתך לעניין זה נדחית בהתאם לעילות הקבועות בדין".

לשאלת "שקוף" מי נכח בפגישה, נכתב כי מטעם לשכת היועמ"שית היה העוזר הבכיר של היועצת המשפטית לממשלה, ד"ר חגי הרוש. עם זאת, בלשכה סירבו לפרט מי נכח מטעם משרד ראש הממשלה. "באשר למשתתפים נוספים מטעמו של ראש הממשלה, ניתן לפנות למשרד ראש הממשלה בבקשה מתאימה", נכתב.

תפקיד היועצת המשפטית לממשלה הוא אחד המשמעותיים בכל הקשור לתהליכי קבלת ההחלטות בישראל, ובקשת "שקוף" נועדה לסייע בהבנת תהליכים אלה בחודש בו קודמה ההפיכה המשטרית ביתר שאת. 

הבקשה הגיעה בין היתר גם על רקע נסיעתו של בנו של ראש הממשלה, יאיר, לארצות הברית באותו החודש, וכן על רקע פיטורי שר הביטחון יואב גלנט ב-26 למרץ. מתשובת היועמ"שית עולה כי ראש הממשלה לא נפגש עמה קודם להדחת גלנט.

חשוב לציין כי יומני היועמ"שית אמורים להתפרסם באופן יזום, וגם בלי פנייה מיוחדת הנעשית במסגרת בקשת חוק חופש המידע. החל מ-2016, יומני היועצים המשפטיים לממשלה מתפרסמים מדי מספר חודשים באתר משרד המשפטים. הפרסומים מתבצעים בארבע או חמש פעימות. 

שנת 2023 היא השנה הראשונה שלא פורסם בה אפילו חלק אחד מיומניה של היועמ"שית. בעקבות לחצים ופניות בנושא, פורסם בשבוע שעבר כי היועמ"שית עתידה לפרסם את יומניה, בהתאם לכללי חופש המידע. 

מתיחות שיא

פגישת נתניהו-בהרב-מיארה בחודש מרץ התרחשה על רקע מתיחות שיא בין השניים, בתקופה בה סביבתו של נתניהו מיקדה את מתקפותיה ביועמ"שית. ב-13 במרץ, מעל דוכן המליאה, כינה ח"כ דודי אמסלם את בהרב-מיארה "הרועצת המשפטית" ואמר שהיא מפריעה לממשלה. זאת אחרי שיממה קודם לכן העבירה הכנסת את "חוק הנבצרות" בקריאה ראשונה. החוק נועד למנוע אפשרות של הוצאת ראש הממשלה לנבצרות על ידי היועצת המשפטית, בשל ניגודי עניינים. 

שעה לפני קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליועמ"שית ב-14 במרץ, פורסם ב-Ynet כי 42 יועמ"שים לשעבר שלחו לבהרב-מיארה מכתב תמיכה המבקש לחזק את ידיה מול "הסכנות שבשינוי מודל הייעוץ המשפטי". 

שיא ההתנגשות בין השניים הגיע כשבועיים אחרי הפגישה, כאשר ב-26 בחודש פיטר נתניהו את השר גלנט והודיע עוד באותו היום כי בכוונתו "להיכנס לאירוע", בהתכוונו לחקיקה שקידמה ממשלתו שהיוותה ניסיון הפיכה משטרית. כל זאת כאשר נגד נתניהו עמדו שלושה כתבי אישום בגין מעשי שחיתות, וראש הממשלה התחייב שלא לעסוק בעניינים שעשויים להשפיע על מערכת המשפט בשל ניגוד עניינים. 

תגובת היועמ"שית לא איחרה להגיע. לטענתה של בהרב-מיארה, הצהרת נתניהו הייתה לא חוקית ונגועה בניגוד עניינים. "הפרת את פסיקת בית המשפט העליון, לפיה בהיותך ראש ממשלה הנאשם בפלילים, עליך להימנע מנקיטת פעולות אשר מעוררות חשש סביר לקיומו של ניגוד עניינים בין האינטרסים האישיים שלך הנוגעים להליך הפלילי לבין תפקידך כראש ממשלה, ולשם כך לפעול בהתאם לחוות הדעת אשר ניתנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה למניעת ניגוד עניינים. זאת, בנסיבות שבהן בית משפט קבע שלפי הצהרותיך והסכמותיך נוצר גם השתק שיפוטי", כתבה היועמ"שית.