הצעת חוק: איסור הענקת תואר אקדמי לתומכי טרור

הצעת חוק חדשה מבקשת לשלול זכאות לתואר אקדמי מתומכי טרור. ח"כ עמית הלוי (הליכוד) הגיש את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – שלילת זכאות לתואר אקדמי בשל תמיכה בטרור) אתמול (יום שני, 11.12), וחתומים עליה ארבעה חברי כנסת נוספים מטעם הליכוד ו"עוצמה יהודית".

לפי ההצעה, מוסד מוכר להשכלה גבוהה (בין אם ציבורי, בין אם פרטי) לא יעניק תואר אקדמי לסטודנט שהוכרז כפעיל טרור או שהורשע בעבירות טרור או בעבירות בגידה. בחוק מוצע כי האיסור יחול גם על סטודנטים שוועדת משמעת או ממונה מטעמה במוסד קבעו כי הזדהו עם ארגון טרור, גם במקרים בהם לא נפתחו נגדם הליכים פליליים. 

"המוסדות האקדמיים בישראל, גם אלה הנתמכים מתקציב המדינה וגם המוסדות הפרטיים, פועלים במרחב הציבורי ויש להם אחריות ציבורית ומחויבות לחלק מהסטנדרטים החלים על מוסדות ציבור", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "בהתאם לכך, ראוי שהמוסדות המוכרים לא יעניקו ככלל הכרה ציבורית וזכאות לתארים אקדמיים לסטודנטים שהזדהו עם מעשי טרור וארגוני טרור".

בסופה של הצעת החוק נכתב כי "למען הסר ספק, לפי עמדת המציעים, אין בהצעת חוק זו כדי לפגוע בסעיף 15 לחוק, שקובע את חופש הפעולה האקדמי והמנהלי של המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה". מדובר בסעיף הנוגע לחופש הפעולה של מוסדות אקדמיים, בו נקבע כי "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו". 

על אף ההבהרה בהצעת החוק של הלוי, לא ברור כיצד יישמר חופש הפעולה של המוסדות, אם הצעתו אמנם תתקבל. בהצעה מודגש כי האיסור על הענקת תואר הוא לצמיתות, ומאחר וכך, קשה לראות כיצד תשמר לאוניברסיטה הזכות להפעיל שיקול דעת בכל מקרה ומקרה.

הצעת החוק של הלוי מגיעה על רקע הלחימה בעזה, ובזמן שבעולם מתקיים דיון ער על גבולות חופש הביטוי בקמפוסים. כבר בתחילת הלחימה בעזה, הנהלות האוניברסיטאות בישראל אמרו כי ינהגו באפס סובלנות כלפי גילויי אהדה למעשים ב-7 באוקטובר ולארגון הטרור חמאס.

ב-15 באוקטובר דווח כי ראשי אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת חיפה ובית הספר לאומנויות בצלאל, השעו סטודנטים באופן מיידי בשל מה שפורש כהבעת אהדה למעשי הטרור של חמאס. לפי פרסום נוסף, בתחילת הלחימה בעזה, התקיימו כ-50 הליכי משמעת לסטודנטים באוניברסיטאות שונות בישראל, בשל תמיכה בחמאס. 

התנהלות ראשי האוניברסיטאות העלתה בקרב חלק מסגל המרצים חשש ממקארתיזם ורדיפה של סטודנטים ערבים שאינם תומכים במעשי חמאס אולם מתנגדים לפגיעה בפלסטינים חפים מפשע בעזה. 

ובינתיים, באמריקה

הדיון בפקולטות בישראל מצטרף לדיון רחב יותר המתקיים במוסדות אקדמיים ברחבי העולם, ובפרט בארה"ב. מאז הטבח ב-7 באוקטובר והתחלת המלחמה בעזה, סטודנטים יהודים דיווחו על עלייה באנטישמיות וחשש ממשי מפני תקיפות והטרדות.

56% מהסטודנטים היהודים בקמפוסים בארה"ב דיווחו בסוף אוקטובר כי הם מרגישים פחד כשהם מגיעים לקמפוסים, והודו כי המצב בישראל משפיע עליהם באופן אישי. ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל (ור"ה) שלח בתחילת נובמבר מכתב לעמיתיו בעולם בו הוא מביע דאגה נוכח שיח השנאה בקמפוסים ש"נהפכו לכר פורה של שיח אנטישמי ואנטי-ישראלי, המתודלק על ידי חוסר ידיעה והבנה של הנושא".

היעדר תגובה משמעותית מצד חלק מראשי המוסדות האקדמיים והביקורת על התנהלותם, הובילה את המחוקקים בארה"ב לזמן בשבוע שעבר את נשיאות שלושת האוניברסיטאות הבכירות בארה"ב לשימוע.

במשך כ-5 שעות, התבקשו נשיאות אוניברסיטת הרווארד, פנסילבניה (UPenn) ו-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) להשיב על שאלות קשות בנושא. תוצאות התשאול הכו גלים ברחבי העולם, לאחר ששלושת הנשיאות התחמקו מלהשיב על השאלה אם קריאות אנטישמיות לרצח עם של יהודים נחשבות למעשה בריונות והטרדה המנוגדים לתקנון האוניברסיטה.ימים בודדים לאחר מכן, התפטרה מתפקידה נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה, ליז מגיל. הדרישה של מחוקקים להתפטרות שתי הנשיאות הנוספות נותרה בעינה.