ביטוח לאומי לא מעורב בבדיקת כשירות נפשית של מבקשי רישיון נשק

האם המדינה יכולה לדעת אם אזרח שמגיש בקשה לנשיאת נשק חם הוא מתמודד נפש? בדיון בוועדה לביטחון לאומי שהתקיים השבוע (ראשון, 10.12) התגלה כי לא תמיד.

הדיון התקיים נוכח הגידול בכמות הבקשות לרישיון החזקת נשק וההקלה בתבחינים לרישיון. "אני רוצה לסבר פה את האוזן לכולם", אמרה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "בהליך הרישוי אין בדיקה מול ביטוח לאומי. אז אם למבקש הרישיון יש נכות נפשית – יש כאן בעיה עם נושא הפיקוח". 

כתנאי מקדים להוצאת רישיון, אגף רישוי כלי ירייה מקיים ממשק עם כמה מערכות ממשלתיות. אחת מהן היא משטרת ישראל שבודקת מסוכנות פלילית. גם אזרחים שהוגש נגדם צו בית משפט המורה על הגבלה בנשיאת כלי ירייה (לרבות בתי משפט לענייני משפחה) מנועים מלהחזיק ברישיון. 

ואולם, הליך הרישוי לא כולל דרישה מקדימה לאישור מטעם גורמים מקצועיים חיוניים נוספים. הכשירות הנפשית של מבקשי הרישיונות נבדקת אמנם מול משרד הבריאות, אך לא מול המוסד לביטוח לאומי. וזאת על אף שהמוסד עורך אבחונים מקצועיים, ונחשף למצבים של פגיעה קוגניטיבית משמעותית, מצבים פסיכוטיים, סיכון אובדני והיסטוריה של אלימות על רקע מצב רפואי או נפשי.

בנוסף, כפי שעלה מהתראה שנשלחה בחודש שעבר לרכזי הטיפול באלימות במשפחה, אגף רישוי כלי ירייה לא עומד בקשר מקדים מול משרד הרווחה. וזאת על אף שמדובר באחד מהגורמים המרכזיים לטיפול באלימות במשפחה והתמכרויות, ובידיו מידע קריטי הנוגע למסוכנות הפוטנציאלית של מבקש הרישיון. 

תפקידו של משרד הרווחה מסתכם בהעברת דיווחים בדיעבד על מטופלים שנושאים כבר נשק, במקרים שבהם להערכתם יש לשלול את הרישיון. באופן דומה, גם מול הביטוח הלאומי לא נערכים בירורים מקדימים במהלך אישור רישיון לנשק פרטי, ותפקידו בא לידי ביטוי רק במסגרת חובת דיווח בדיעבד. 

לפי נתונים שמסר המשרד לביטחון לאומי, מתוך 265 אלף בקשות שהתקבלו מפרוץ הלחימה ועד ל-8 בדצמבר, אושר הטיפול ב-86 אלף בקשות. 8,500 אלף בקשות נדחו בגלל קביעת המשטרה שהאדם מסוכן פלילית, 2,129 בקשות נדחו בשל בעיה בכשירות הרפואית לפי קביעת משרד הבריאות, ו-57 בקשות נדחו בשל צווי בית משפט.

לא בעיה חדשה

הלאקונות בהליך אישור רישיון נשק אינן בלתי ידועות. דוח הוועדה לבדיקת הליך קבלת רישיון מ-2019 – "ועדת רונן" שהקים השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן – הציג תמונת מצב מדאיגה. 

דוח הוועדה התריע כבר אז על כך שמאגרי המידע של הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה עצמאיים ואינם חופפים למאגרים של המערכות שמקיימות ממשק עם האגף. כעת, עם ריבוי כלי הנשקים, השאלה אם להדק את הליך הרישוי ולדרוש אישורים מקדימים גם ממשרד הרווחה והביטוח הלאומי, עלתה מחדש, ביתר שאת. 

"מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהעסק יעבוד יותר טוב?", ניסה לברר יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, צביקה פוגל (עוצמה יהודית), בדיון שהתקיים אתמול.

"צריך לרענן את נוהל הטיוב ברווחה", השיב המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון לאומי, אליעזר רוזנבאום. "אנחנו אמרנו כל הזמן לרווחה תעבירו את הדיווחים ונטפל בהם". רוזנבאום הוסיף כי בימים אלו המשרד עובד על ממשק מקוון עם משרד הרווחה והתייחס גם לניסיונות שכשלו בהכנת ממשק מול הביטוח הלאומי: "עם הביטוח הלאומי אני אישית ניסיתי לעשות לפני כמה שנים ממשק – ונאדה".

"למה סורבתם לקבל מידע על מתמודדי נפש שמקבלים קצבה?", שאלה ח"כ בן ארי.

"ביטוח לאומי סירב", נענתה על ידי נציגה נוספת במשרד לביטחון לאומי. לפניית "שקוף" בנושא, לא הגיבו בביטוח הלאומי לעניין.

בדיון לא דיבר נציג מטעם המוסד לביטוח לאומי, אולם מדוח ועדת רונן מ-2019 עלה שבבחינת שאלת הממשק מול ביטוח לאומי היה חשש שתהליך העברת המידע יפגע בצנעת הפרט. אף שעברו מאז שנים רבות, לא נמצא פיתרון לסוגייה. באופן דומה, לא ניתן מענה מספק לשאלה מדוע העבודה על הממשק עם משרד הרווחה התעכבה עד כה.

"התחושה שלי היא שאנחנו לא מתקדמים בעניין יישום המסקנות", אמרה ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד). "היו דוחות מבקר מדינה, הייתה ועדת רונן, הגיע הזמן ליישם את המסקנות לגבי ממשק בין משרד הרווחה לאגף כלי רישוי העירייה. אנחנו מבינים שבמציאות יש קשר שוטף אבל זה לא מספק ואסור שזה יניח את דעת נבחרי הציבור". עוד הוסיפה בעניין הביטוח הלאומי: "כל מה שקשור לבריאות הנפש חייב לקבל מענה. אין דבר כזה שנותנים אישור לכלי נשק בלי שהתקבלה התייחסות מביטוח לאומי".