ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

כיצד ייראה יום הזיכרון לטבח? הצעות החוק שעל הפרק

מאז ה-7 באוקטובר, הונחו על שולחן המליאה חמש הצעות שונות לקיום יום זיכרון לאומי. בין ההבדלים בהצעות: מועד היום, השאלה אם יושבתו מסעדות ובתי קולנוע, וזהות האחראי ליישום החוק • בנוסף, הוגשה הצעת חוק להקמת רשות הנצחה לטבח בדומה ל"יד ושם"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

חייל צה"ל בגבול רצועת עזה, ב-12 באוקטובר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

עמוק לתוך הלחימה בעזה, וכשסוף המערכה לא נראה באופק, בכנסת כבר מנסים לשרטט כיצד יונצחו אירועי ה-7 באוקטובר. מאז הטבח, הונחו על שולחן המליאה חמש הצעות חוק לקיום יום זיכרון לאומי ועוד הצעת חוק אחת להקמת רשות זיכרון, בדומה ל"יד ושם", שתייחד את עשייתה להנצחה ולתיעוד. 

הראשונה להניח הצעת חוק לקיום יום זיכרון לטבח הייתה ח"כ אתי עטייה (הליכוד), ב-6 בנובמבר. שבוע אחריה הונחו שתי הצעות חוק נוספות: האחת של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), והשנייה של ח"כ אלי דלל (הליכוד) עם שני מצטרפים נוספים. שתי הצעות חוק נוספות הוגשו ב-27 בנובמבר – יוזמות של חברי הכנסת נעמה לזימי (העבודה) ואוהד טל (הציונות הדתית) – כשעל כל אחת מההצעות חתומים בין חמישה לשבעה חברי כנסת.

"שקוף" קראה את הצעות החוק כדי להבין טוב יותר מה עומד על הפרק. בין ההבדלים הבולטים בנוסחי הצעות החוק: התאריכים לציון הטבח, זהות הגורם האחראי ליום הזיכרון ואופי היום עצמו. 

מתי?

שלוש הצעות מתוך החמש (ההצעות של חברי הכנסת עטייה, דלל וטל) מבקשות לקבוע כיום זיכרון לאומי את כ"ג בתשרי – יום אחרי המועד העברי של הטבח. ההצעה של ח"כ לזימי מבקשת לקבוע את מועד יום הזיכרון יומיים אחרי המועד העברי – בכ"ד בתשרי. ח"כ בן ארי מבקשת לקבוע אותו בתאריך הלועזי של הטבח – 7 באוקטובר. 

כל ימי הזיכרון המתקיימים על פי חוק בישראל מצוינים בתאריך עברי, למעט מקרה אחד תקדימי: יום הזיכרון לציון היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן, שנקבע בתאריך לועזי – 30 בנובמבר. 

נרות זיכרון בתל אביב 17.10.23 (צילום: תומר נויברג)
נרות זיכרון בתל אביב ב-17 באוקטובר (צילום: תומר נויברג)

איך?

ההצעה הראשונה, שהוגשה על ידי ח"כ עטייה, היא הצנועה שבהצעות החוק, ולפיה תתקיים ישיבת ממלכתית במליאת כנסת; יוקצה זמן ללימוד נושאים הנוגעים לטבח בצה"ל ובמוסדות המדינה והחינוך; וראש הממשלה יוסמך להורות על קיום עצרת מרכזית, ולקבוע שר או ממונה מטעמו לביצוע החוק. 

גם הצעת החוק של ח"כ לזימי היא הצעת חוק רזה ביחס לאחרות, ומוצע בה כי יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, תפורסם פקודת יום של הרמטכ"ל במחנות צה"ל, דגל המדינה יורד לחצי התורן במוסדות המדינה ובצה"ל, ושר החינוך יקבע הוראות לציון היום במוסדות החינוך. 

שלוש הצעות החוק האחרות מבקשות לתת יותר משקל ליום הזיכרון, תוך הישענות על סממנים מיום הזיכרון לשואה ולגבורה ומיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ההצעות של חברי הכנסת בן ארי, טל ודלל כוללות ציון יום האבל בשתי דקות דומייה; כשההצעה של ח"כ טל אף נוקבת בשעה המסוימת בה יציינו את דקות הדומייה – 10:00 בבוקר. שלוש הצעות החוק כוללות גם חובת התאמת תכני שידור ברשתות השידור, בהתאם לאופי יום הזיכרון. 

הצעות החוק של חברי הכנסת דלל ובן ארי כוללות גם חובת השבתה של בתי אוכל ובתי עינוגים (כמו תיאטראות, בתי קולנוע ואצטדיונים), זאת מבלי לרדת לפרטים בנוגע למועד ואורך ההשבתה. הצעת החוק של בן ארי היא היחידה המבקשת לקבוע קנסות לעסקים שיפרו את חובת ההשבתה.

חיילים בסמוך לגבול הרצועה ב-20 בנובמבר (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

מי?

שלוש הצעות חוק (של חברי הכנסת טל, עטייה ובן ארי) קובעות כי ראש הממשלה יהיה הגורם האחראי ליישום החוק, ומעניקות לו אפשרות למנות שר או גורם מטעמו ליישומו. הצעות החוק של חברי הכנסת דלל ולזימי, לעומת זאת, קובעות כי שר התרבות יהיה אחראי ליישום החוק. 

בישראל, זהות האחראים ליישום חוקי ימי הזיכרון משתנה בין מועד למועד: בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה הממשלה היא שמחליטה על השר האחראי; בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שר הביטחון מוסמך לתפקיד; בחוק יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין, הממונה הוא שר החינוך, התרבות והספורט (בזמנו שר אחד היה אמון על כל התחומים); ובחוק יום הזיכרון לשר רחבעם זאבי נקבע כי ראש הממשלה הוא האחראי. 

עיגון בחוק – ימי זיכרון אחרים

בישראל מעוגנת בחוק החובה לקיום יום זיכרון לאומי לזכר קורבנות השואה, חללי מערכות ישראל, ראש הממשלה יצחק רבין, והשר רחבעם זאבי. בנוסף, קיימים ימי זיכרון שאינם מעוגנים בחוק. אחד מהם, שנקבע על ידי הרבנות הראשית, הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. דוגמה נוספת היא יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. על פי חוק מ-2014, מתקיים מדי שנה גם יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, אולם לא מדובר ביום זיכרון אלא במועד לציון הגירוש והטיהור האתני.

ב-2018 חוקקה הכנסת את "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", שבמסגרתו עוגנו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. עד כה מדובר בשני ימי הזיכרון היחידים המעוגנים בישראל בחוק יסוד, "נוכח מעמדם כמרכיב יסודי בזהותה של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי", כך לפי נוסח החוק. 

ההרס בקיבוץ בארי בעוטף עזה אחרי טבח חמאס (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)
ההרס בקיבוץ בארי בעוטף עזה אחרי טבח חמאס (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

ועוד הצעה אחת אחרונה 

נוסף לחמש הצעות החוק לקיום יום זיכרון לטבח, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הגיש ב-27 בנובמבר, יחד עם 18 ח"כים נוספים, הצעת חוק להקמת רשות זיכרון מיוחדת – "יד עוטף ישראל". זאת בדומה ל"יד ושם", שמוגדרת לפי חוק כרשות הזיכרון לשואה ולגבורה.

לפי הצעת החוק, מטרת הרשות החדשה שתוקם תהיה להנציח את אזרחי ישראל ותושביה שנטבחו באכזריות על ידי מחבלי החמאס, ואת גבורתם של האזרחים וכוחות הביטחון וההצלה, שחרפו נפשם בקרבות. 

תפקיד הרשות יהיה להקים מפעלי זיכרון לנרצחים; לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדויות על טבח ה-7 באוקטובר ולהנחיל לעם את לקחו; להשריש בארץ ובעם את זיכרון הטבח; ולייצג את ישראל במפעלים בינלאומיים שמטרתם הנצחת זכרם של הקורבנות. 

לפי הצעת החוק, הרשות תהיה גוף מבוקר, יוקמו לצורך ניהולה מועצה והנהלה, היא תתוקצב שנתית בתקציב המדינה, ויתאפשר לגייס עבורה תרומות, עזבונות ומענקים. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק