דף המסרים של נתניהו מתעדכן: "משתאים על ההישגים שלנו"

ארבעים ואחד יום לטבח החמאס בעוטף עזה ותחילת המלחמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין מסרב לקחת אחריות על המחדל הביטחוני והאזרחי העצום, אולם נראה שגיבש נרטיב שישמש אותו ליציאה מהמצוקה הפוליטית. לפני שבועיים החל נתניהו להטמיע בשיח מסרים על "הצלחה בלתי רגילה", "הצלחה פנומנלית", ו"הישג בלתי רגיל, באמת אדיר". במקביל, הוא מקפיד להימנע מלהדגיש את המספר העצום של נרצחים וחטופים בטבח.

קריסת קונספציית חיזוק החמאס והחידלון הממשלתי בטיפול בעורף ובמפונים הטילו כתם בל יימחה על המוניטין של נתניהו כראש ממשלה, מנהיג ו"מר ביטחון", אולם הוא עדיין מחזיק בכתר התועמלן הפוליטי המוביל בישראל. המסרים שיוצאים מלשכתו מדויקים, ולאמירות החוזרות על עצמן שוב ושוב כמו גם להחלטה להימנע מהתייחסות לעובדות מסוימות, יש תפקיד במסגרת נרטיב מוקפד שהוא מקדם.

בדיקה של תשע ההצהרות הפומביות שנשא מאז תחילת המלחמה (כולל ההצהרות בתחילת שתי מסיבות העיתונאים שערך), של נאומיו השונים במליאת הכנסת, דברים שנשא בקבלות פנים לראשי מדינות ודבריו בפני חיילים ובפורומים שונים, מעלה כי נתניהו מקדם באגרסיביות נרטיב המדגיש את הפעילות הצבאית וממסגר אותה כ"הצלחה פנומנלית", כזו שאפילו האמריקאים "משתאים" מולה.

בניית הנרטיב החלה בביקור נתניהו בחטיבת מרום ב-2 בנובמבר, שם בישר ללוחמים ש"יש לנו הצלחות מאוד מרשימות". חמש יממות לאחר מכן מול לוחמי יחידת אגוז וסיירת חרוב ההצלחות המרשימות הפכו ל"הצלחה בלתי רגילה", ואחריה הגיעה התוספת ש"היו כאן אמריקנים – באו והסבירו לנו מה היה בפלוג'ה ומה היה פה ומה היה שם, והם משתאים על ההישגים שלנו".

באותו ערב נתניהו המשיך להתפאר בהישגי הלחימה גם בהצהרה שנשא בקריה כשדיבר על כך ש"חיסלנו אלפי מחבלים" (צה"ל נמנע באופן עקבי ומכוון מלנקוב במספר הכולל של מחבלים הרוגים) ו"השמדנו אין ספור מפקדות, מנהרות, בסיסים ומתקנים של החמאס".

ביום שני (13.11) פגש נתניהו את לוחמות גדוד קרקל ובהודעה לעיתונות שיצאה משם תיאר את המלחמה כ"הישג בלתי רגיל, באמת אדיר, אין מילים. אני חושב שמה שעשיתם פה – אתם פשוט הכרעתם פה את הקרב" והוסיף כי "זה מה שאנחנו עושים עכשיו גם כן עם הכוחות בפנים".

אתמול (15.11) ערך נתניהו סיור שבמהלכו פגש את לוחמי חטיבת החילוץ וההדרכה בזיקים ואמר להם שהם "עשו כאן עבודה פנטסטית", "זה משקף את הרוח שלנו, של הלוחמים שלנו – לא רק בקרב הבלימה אלא בקרב ההסתערות הקרקעית עכשיו בתוך עזה. אתם זוכרים שאמרו לנו שלא נפרוץ לעזה? פרצנו. אמרו לנו שלא נגיע לפאתי העיר עזה – הגענו. אמרו לנו שלא נכנס לשיפא – נכנסנו".

הצהרות אלו של נתניהו מגיעות לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן נאלץ להורות על שליחת שתי נושאות מטוסים לאזור, לצד 2,000 חיילים, במטרה לאותת לאויבי ישראל שלא להתפתות ולנצל את מה שנראה כחולשה מדאיגה של ישראל; לאחר שארה"ב יירטה 19 מל"טים וטילי שיוט ששוגרו מתימן; ולאחר שראשי המדינות באנגליה, צרפת וגרמניה התגייסו גם הם לאותת לאויבי ישראל כי יעמדו לצידה במקרה של הרחבת המלחמה. וכמובן, לאחר המחדל הביטחוני העצום ב-7 באוקטובר וקריסת הקונספציה הביטחונית של חיזוק חמאס ו"ניהול הסכסוך" שהוביל נתניהו.

מול הדגשת ההישג של התמרון הקרקעי, נתניהו, החל מהיום הראשון למלחמה, ממעט לדבר על מחדל ה-7 באוקטובר וכמעט שלא מעלה על שפתיו את מספר הישראלים שנרצחו בטבח או שנחטפו לעזה. בפעמים המעטות שעשה זאת, בדרך-כלל הפחית בכמות הקורבנות.

נתניהו מקפיד לקשור לעצמו את הילת המאבק בטרור מראשית דרכו הפוליטית, עוד מ-1987 עת פירסם את לקט המאמרים "הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח". באופן ספציפי נתניהו מרבה להשתמש במספר הישראלים שנרצחו בפעולות טרור בקמפיינים הפוליטיים שלו, כך למשל מול אריאל שרון ואחר-כך מול נפתלי בנט.

מול ההתפארות העקבית של נתניהו בכך שתחת כהונתו נרצחו באופן יחסי פחות ישראלים מאשר בכהונות ראשי ממשלה אחרים, לאחר ה-7 באוקטובר, נתניהו הוא ללא עוררין ראש הממשלה האחראי למספר קורבנות הטרור הישראלים הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל, באחד מפיגועי הטרור המבעיתים בהיסטוריה העולמית. נראה שכדי לטשטש עובדה זו, נתניהו מקפיד להימנע מלנקוב במספרי הנרצחים והחטופים, ואף להמעיט בהם.

הפעם הראשונה בה נוקב נתניהו במספר נרצחים, גם אם באופן מעורפל, הייתה ב-10 באוקטובר, שלושה ימים לאחר הטבח. זאת למרות שכבר ב-9 באוקטובר בבוקר "ישראל היום" נוקב במספר של מעל ל-700 נרצחים, כשבלילה מפרסם "גלובס" כי מספר הנרצחים הגיע ל-900.  בסביבות שמונה בערב ה-10 באוקטובר מדווח אתר "סרוגים" כי מספר הנרצחים הגיע ל-1,000, ושעה לאחר מכן איתמר אייכנר מדווח ב-ynet כי גורמים בישראל חוששים שמספר הנרצחים עולה על 1,200 ושמספר החטופים עולה על 200.

לעומת זאת, ב-22:26 באותו יום לשכת רה"מ דיווחה לכתבים על שיחת נתניהו עם הנשיא ג'ו ביידן, שם מוזכר כי נתניהו אמר לנשיא ארה"ב ש"מאות אנשים נטבחו". בעוד נתניהו מדבר על מאות, נשיא ארה"ב עצמו נאם שעה קלה לפני כן והזכיר "מעל ל-1,000 אזרחים שנטבחו".

ב-11 באוקטובר ב-8:00 בבוקר דווח כי צה"ל עדכן רשמית כי מספר הנרצחים עומד על יותר מ-1,200 קורבנות, כשיממה לאחר מכן המספר מטפס בדיווחים ל-1,300 נרצחים. ב-15 באוקטובר התפרסם עדכון רשמי של מספר הנרצחים ללמעלה מ-1,400 מספר שהוזכר כבר יומיים לפני כן בכלי התקשורת.

ב-11 בנובמבר, אחרי שלושה שבועות בהם בתקשורת הישראלית והעולמית התקבע המספר של למעלה מ-1,400 נרצחים בטבח, בהודעה ששלח נתניהו ב-00:23 כתגובה לדברי נשיא צרפת על הרג ילדים ונשים פלסטיניות בידי ישראל, נכלל המשפט "נזכיר שישראל נכנסה למלחמה בגלל שארגון הטרור רצח באכזריות מאות ישראלים וחטף יותר מ-200 ישראלים".

נתניהו, אשף תעמולה שיודע לנצל ביעילות כל פרט לטובת המטרות שהציב, שב ומקטין את מספר הקורבנות למספר מעורפל של "מאות". לא מדובר במקרה: במהלך כל 41 ימי הלחימה, בתשע הצהרות לאומה, נאומים בכנסת, עשרות הודעות לעיתונות אחרי מפגשיו עם מנהיגים מהעולם ועם חיילים, נתניהו מזכיר רק פעמיים את המספר 1,400 קורבנות.

הפעם הראשונה הייתה ב-18 באוקטובר בפתח פגישתו עם הנשיא ביידן בביקור הבזק שלו בישראל, שם ציין נתניהו כי "חמאס רצח 1,400 ישראלים ואולי יותר". הפעם השנייה התרחשה בהצהרה לתקשורת שקיים ב-25 באוקטובר שבה הזכיר את "האובדן של למעלה מ- 1,400 אחינו ואחיותינו שנטבחו בדם קר".

בשמונה מתוך תשע הצהרותיו ששודרו לאומה, מספר הנרצחים לא מוזכר. סוגיית אירועי הטבח עולה באופן כזה או אחר, אבל נתניהו מקפיד להשאיר את פרטיו מעורפלים ונמנע מלנקוב במספר הקורבנות. הנתון לא משתנה גם כשבודקים את שאר נאומיו השונים בתקופה הזו.

קריאת הטקסטים משמונה מתוך תשע הצהרות נתניהו על ידי אדם שאינו מכיר את המאורעות שהתרחשו, תשאיר אותו באפלה מוחלטת לגבי ממדי הטבח. הקורא יבין שדבר מה נורא התרחש בישראל ב"שבת הארורה של ה-7 באוקטובר", אולם לא יידע מה היו ממדי הטבח.

גם אזכור מספר הנחטפים מופיע פעם אחת בלבד בתשע הצהרות נתניהו, למרות שהוא מרבה להתייחס לסוגייה. בהצהרה שנשא ב-30 באוקטובר, שלושה שבועות אחרי הטבח והחטיפה, ציין כי "חמאס מחזיק ביותר מ-200 אזרחים כבני ערובה, ביניהם 33 ילדים". למעט הצהרה הזו, בכל ההצהרות עולה המילה "חטופים", באחת מהן אפילו עשר פעמים, אבל מספר החטופים נעדר מכולן.

ביום שני השבוע הונחה על שולחן הכנסת "הצעת חוק איסור הכחשת טבח ה-7 באוקטובר". בסעיף 2 שלו נקבע כי "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את טבח ה-7 באוקטובר, או ממעיטים את ממדיהם, דינו – מאסר חמש שנים". בהסבר להצעת החוק מוזכר פעמיים המספר 1,400 קורבנות.

במידה ויחוקק החוק בנוסחו הנוכחי, מעניין אם יהיה מי שיבקש להעמיד לדין את נתניהו וצוות הדוברות שלו בגין ניסיון להקטין את ממדי הטבח, במיוחד אם בעתיד יצוצו עדויות כי הייתה בלשכתו הנחייה מפורשת בנושא.