"אם לא נקצץ ב'שמנת הקואליציונית' – נצטרך לקצץ בשירותים לאזרח"

השבוע (רביעי) מתח בנק ישראל ביקורת על החלטתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלא לקצץ סכום משמעותי מהכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה. זאת לאחר מכתב שנשלח בסוף אוקטובר מכ-300 כלכלנים בכירים, בהם בכירים לשעבר במשרד האוצר, ובו דרישה מיידית לעצירת מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, בראש ובראשונה הכספים הקואליציוניים. הכתבה הוקלטה על ידי הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

מי שישב בדיונים הארוכים בוועדת הכספים בשבועות האחרונים וניסה להביא לשינוי ייעודם של הסכומים האלה הוא ולדימיר בליאק מ"יש עתיד", רואה חשבון במקצועו. בשיחה עם "שקוף" הוא מנסה להסביר על מה המהומה ועל מה הוא וחבריו באופוזיציה מנסים להילחם.

נתחיל מהסוף, למה להתעקש דווקא על  הכספים הקואליציוניים? למה "להתקטנן" עליהם?

"אם לא נקצץ ב'שמנת הקואליציונית', כמו למשל קיצוץ של 18 מיליון שקלים שהולכים למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק, נצטרך לקצץ בשירותים לאזרח. התקצוב של המשרדים הסוציאליים בישראל מאוד נמוך – משרד הרווחה, הבריאות, החינוך. אין להם עודפים של תקציב. אם תבחרי לדוגמה לקצץ במשרד הרווחה, קחי בחשבון שיש תוכנית לילדים בעלי מוגבלויות שהשעות שלה יתקצרו". 

רק לפני שבוע פרסם סמוטריץ' הודעה שלפיה החליט לקצץ 70% מהכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה, אז מה בעצם רוצים ממנו? 

"צריך להבין – 70% ממה? במסגרת ההסכמים הקואליציוניים נשאר סכום של כ-8.5 מיליארד שקלים שעוד לא נעשה בו שימוש לשנים 2023-2024. לשנת 2023 נשארו כ-2.5 מיליארד, ובשנת 2024 נשארו כ-6 מיליארד. סמוטריץ' החליט להפנות לטובת הלחימה סכום של כ-1.6 מיליארד שקלים, מתוך הכספים של שנת 2023 בלבד לטובת הלחימה ולפרסם שזה יוצא 70%. אבל זה לא, הוא התייחס רק לסכום הנמוך שהוקצה לשנת 2023".

מה סך הסכומים שהמדינה תידרש להוציא בעקבות המלחמה?

"ההערכות של משרד האוצר הן שהמלחמה תעלה בסביבות ה-53 מיליארד, וזה רק ביחס לשנת 2023 שעוד מעט נגמרת".

מאיפה משרד האוצר מתכנן להביא את הכסף?

"כ-18 מיליארד יילקחו מקרן מס רכוש, קרן במשרד האוצר שמופרש אליה כל שנה כסף מתקציב המדינה והיא מיועדת בדיוק למצבים שבהם המדינה צריכה לפצות אזרחים במקרה של נזקי מלחמה. סכום של מיליארדים בודדים יילקח מקק"ל ומסעיפי תקציב שונים, ויש כמובן את ה-1.6 מיליארד מהכספים הקואליציוניים. אבל שאר הסכום, סדר גודל של כ-30 מיליארד, הם ללא מקור תקציבי, ומשרד האוצר יצטרך להגדיל בשבילם את הגירעון, כלומר את החוב של מדינת ישראל".

יש ברירה אחרת?

"בנק ישראל בעצמו הבהיר היום (רביעי 15.11) שאפשר וצריך לקצץ יותר מסעיפי התקציב וההסכמים הקואליציוניים לפני שמגדילים את הגירעון, הוא אומר את מה שאני אומר כבר שבועיים. שאם לא ננצל את כל המשאבים שיש לנו היום לפני הגדלת הגירעון זה ישפיע לרעה על דירוג האשראי של מדינת ישראל".

ומה הקשר של הכספים הקואליציוניים לדירוג האשראי?

"חברות דירוג האשראי בחו"ל בוחנות אותנו, אם הן יראו שמדינת ישראל לא מנצלת את כל המשאבים שלה לפני שהיא מגדילה את הגירעון, את החוב שלה, הן עלולות להחליט להוריד את דירוג האשראי שלנו, כתוצאה מכך ההלוואות יתייקרו, ושוב, יישאר פחות כסף לשירותים לאזרח".

אז מה עכשיו?

"אתמול שר האוצר הציג לראש הממשלה את התוכנית התקציבית. אם התכנית תאושר ע"י ראש הממשלה וחברי הממשלה – היא תגיע להצבעה בוועדת הכספים. וכשזה יקרה, האופוזיציה תהיה שם".

ומה אומרים באוצר? גורמים במשרד הבהירו כי יש מספר דרכים לחשב את הכספים שנספרים לטובת המלחמה וכי ישנן גם הערכות נמוכות יותר לעלות הכוללת של המלחמה לשנת 2023 מזו שהציג בליאק. עם זאת, אישרו הגורמים כי בשל עלויות המלחמה המדינה צפויה להיכנס לגירעון של כ-30 מיליארד שקלים. בנוסף, הבהירו כי המקסימום מהכספים הקואליציוניים לשנת 2023-2024 שניתן לשחרר הוא 8 מיליארד, וכי הסכום שביקש השר להקצות מהכספים הקואליציוניים לשנת 2023 נע בטווח שבין מיליארד ל-1.6 מיליארד, תלוי בתחשיבים שונים, כך שבפועל, לא בהכרח יוקצה הסכום המקסימלי שעליו הצהיר סמוטריץ'.  

מסמוטריץ' עצמו נמסר בתגובה: "אני חוזר על מה שאמרתי כבר אין ספור פעמים מתחילת המלחמה – אין שום צורך שנמנע בשל מגבלות תקציב. הקמפיין שמנוהל בעניין בתקשורת ועל ידי פוליטיקאים חסרי אחריות שעושים פוליטיקה בזמן מלחמה הוא שקר מוחלט".