"הימים עוברים, הדיווחים נעשים שטחיים – והמלחמה הופכת לספקטקל"

לאה לב היא עסקנית מצחק (הגדרה עצמית). קומיקאית, הגישה בעבר את תכנית הבוקר ב-103FM, השתתפה ב"מועדון לילה", "מהצד השני" עם גיא זהר ותכניות נוספות.

אני קורא את הציוצים שלך בטוויטר ביממות האחרונות ודומה שאת סובלת ממנת יתר של אקטואליה. האם את הסיבה לעלייה המטאורית ברייטינג של ערוצי החדשות?

תשמע, אין ברירה. התמזל מזלי לחיות מחוץ לטווח הטילים (בלי עין הרע), אז אני דבוקה למסך ולטוויטר, מנסה להבין מה הולך. וקורה הרבה, חוץ מהמלחמה, גם התקשורת עצמה קצת נראית די אבודה… בכל מקרה, אני הולכת אחרי המלצות הסביבה ומנסה למנן בצפייה. זה באמת לא בריא. ההמלצה שאני מקבלת מהסביבה זה להתעדכן בחדשות אחת לשעתיים, ולא לצפות ברצף.

כשאת אומרת אבודה, למה את מתכוונת?

ביום הראשון ראו את זה את זה ביתר שאת. חלק מהכתבים בשטח מראיינים ניצולים מטבח, לא תמיד בצורה רגישה. העלו אזרחים שמתחבאים ממחבלים והמגישים ביקשו מהם בזמן אמת להרים את הקול כדי שישמעו אותם בטלוויזיה, כשזה למעשה מסכן להם את החיים. זה טרלול לא נורמלי. אני באמת גם מנסה לא להכליל פה את כל התקשורת ביחד. אבל יש כתבים ומגישים ספציפיים שהעורכים שלהם, לדעתי, צריכים לעשות הערכה מחדש אם הם מתאימים לתפקיד הזה.

כנ"ל לגבי הידיעה שנתניהו נפגש עם ראשי חברות החדשות לפני שהוא נפגש עם משפחות החטופים. זה גורם לי לתהות תמיד אם יש אג'נדה, עדיין. כי אני יודעת שבכל הערוצים יש כתבים שמעבירים מסרים מלשכת ראש הממשלה, אבל לראות את זה קורה בזמן מלחמה… זאת ציניות שלא נגמרת. אז משתדלים להיות עם היד על הדופק, לצפות גם בצורה ביקורתית.

יש שמות ספציפיים שעולים לך בהקשר הזה?

מה, לפתוח? ככה?

שקיפות היא הדגל שלנו.

עודד בן עמי דיבר עם חברה שלי, שהייתה נצורה בקיבוץ בארי. היא עלתה לשידור ואמרה בלחש שהם נעולים בתוך הבית כבר 10 שעות. לעודד בן עמי היה מאוד חשוב לתקן אותה: "אפילו אני יודע שזה כבר 11 שעות!", במין עליצות כל כך לא מתאימה. תפסתי את הראש בבית. לא האמנתי שזה נאמר בשידור חי.

אולי זה מעיד שגם הוותיקים והמנוסים בתקשורת, כולל מי שהיה דובר צה"ל ועסק בתקשורת וביטחון, לא הבינו באמת באיזה סוג אירוע אנחנו נמצאים?

יכול להיות, שזה מאוד משונה, כי כאמור – היינו כבר 11 שעות לתוך האירוע, היו כבר נרצחים והרוגים. בשלב הזה כבר די ידענו מה הולך. קשה לי להסביר את זה. יכולות להיות לזה מיליון סיבות… אולי יש איזו בועה באולפן שאני לא מודעת אליה.

כמה את מתרשמת מהצפייה שלך בחדשות שקיים פער בין מה שיודעים במערכות לבין מה שמספרים לנו על המסך?

אני עדיין רוצה להאמין שהדברים שלא מספרים לנו על המסך הם דברים לא מאומתים, שלא עברו צנזורה. גם האויב צופה בחדשות שלנו, הם עושים עבודה באמת מאוד מורכבת.

בעבר גם את שידרת תכנית אקטואלית ברדיו, אמנם תכנית בוקר קלילה יותר, אבל אם הייתי מחזיר אותך לתפקיד – איזה ליינאפ היה היום בבוקר לתכנית כזו?

תשמע, הפינות היו די גמישות, אז כנראה שהיינו מדברים בעיקר על הלחימה, על השערוריות בממשלה. מבזקי חדשות עם דמויות פוליטיות, הפינות הקבועות היו סביב המלחמה. שיחות טלפון מפתיעות לרחל מאופקים וכל מיני כוכבים כאלה מהחדשות. אולי מרימים איזו פינת התרמות, קישורים בין אנשים, ניסיונות לסדר דיור לתושבים מהעוטף. יש הרבה מה לעשות סביב המלחמה.

אם הזכרת כבר את שיחות הטלפון המפתיעות, מוסד רדיופוני מוכר, תני לי רעיונות אפשריים לשלוש כאלה. למי היית מתקשרת ומה היית שואלת?

הייתי מתקשרת לעודד בן עמי, לסגור חשבון. לבקש התנצלות בפני חברתי. לעומרי יערי מסוכנות ITM, לשאול אם זה לא ציני מידי להחתים את רחל מאופקים בסוכנות שלו עוד לפני שהספיקו לזהות את כל הגופות. גלית דיסטל – לשאול מתי היא מתפטרת באמת ולא רק בפוסטים. את סמוטריץ' – אם טעית, מתי תתפטר? ואת דיכטר – אתה באמת חושב שהממשלה הזאת תשרוד 4 שנים? איזה סמים אתה עושה?

ברמת הנחישות הזאת, אני תוהה האם אולי את זו שצריכה לשבת שם במקום חלק מהנוכחים. יש כאן גם מסקנות להסיק על האופן שבו תיראה התקשורת ביום שאחרי? שינוי כלשהו או שנחזור לשגרת הרפורמה המשפטית והשיח המחנאי?

אם יש משהו שלמדתי מהקורונה – זה שאנחנו לא לומדים כלום.

את סטנדאפיסטית ועוסקת לא מעט בתכנים של הומור, אבל האם יש מקום בכלל להומור בזמנים כאלה וגם אם כן, האם רק כאסקפיזם או גם בהקשרים אקטואליים מידיים?

בזמנים כאלה יש מקום להומור מופרע כאסקפיזם, והומור עדין ומחושב ומתוחכם בהקשרים אקטואליים מידיים. הכל באמת מאוד רגיש, וצריך לדעת איך משתמשים במילים והומור כדי לעשות טוב, לרפא ולעורר מחשבה, כדי חלילה לא לעשות נזק, ולהעמיק הנזק שכבר יש. זאת מיומנות מורכבת, אני עדיין לומדת איך עושים את זה.

ראינו רמיזות לזה בשידורים, יותר בשעות הקטנות של הלילה – פחות בתכנים ואולי יותר בפרסונות. ברמז. כשאנחנו רואים באולפן של ארז טל ואברי גלעד את קטורזה וטאלנטים אחרים מזוהים יותר עם הומור ותוכן קליל, עוסקים בתכנים האקטואליים, זה אומר משהו גם על האופן שרוצים להגיש לנו את המציאות – או שזאת פשוט השגרה של פרצופים מוכרים מטעם גוף שידור?

שגרה של פרצופים מוכרים מטעם גוף שידור.

עד כמה את חושבת שגם בימים האלה יש ציניות מצד גופי השידור בהעברת המידע? מישהו שראה את השידורים של הכתבים מבתי החולים ובתי המלון אמר לי – כל אחד מהערוצים מקפיד לראיין את הטאלנטים שלו שמגיעים לבקר פצועים ומפונים והאחרים לא קיימים מבחינתם.

פיצצת לי את הראש עם המידע הזה. חייבת להיות ציניות, כנראה. זה בלתי נמנע. אני חושבת ספציפית על החדשות בטלוויזיה – הם במשדר בלתי פוסק כבר כמעט שבועיים. ב-7.10 באמת היתה סיבה לשדר חדשות בלי הפסקה, כי הכל השתנה תוך דקות. הם רצו בין כתבים, מעדכנים מכל מקום בעוטף.

אבל הימים עוברים, ואתה רואה שהדיווחים מהשטח נעשים יותר שטחיים, הם מצלמים אייטמים מראש, הכל פחות דחוף, ופתאום אתה מבין – הם נכנסו שם לשגרה משלהם. והשגרה הזאת מחייבת אותם למלא זמן שידור, ואז המלחמה הופכת לספקטקל. העדויות מהטבח הן תוכן, לבקר פצועים זה תוכן. מצד אחד אתה רוצה לשמוע את הסיפורים, להבין את גודל הברוך, מצד שני זה גם מעלה את השאלה – האם הם משאירים אותנו דבוקים למסך עד שיקרה משהו? מצד שלישי, אין פרסומות.

תמיד יש פה הליכה על קו, זה לא מוחלט. יש כאלה שתורמים לאווירת הציניות, ויש כאלה שהם מספיק אנושיים כדי שלא תרגיש שעושים לך קומבינה על הראש כצופה.

כבר יש פרסומות אגב, גם בהן נעשה שימוש ברגשות הצופים וניתנים מסרים נרחבים מטעם בנקים, חברות ביטוח וכו' על התמיכה והאמפתיה ללקוחות שלהם. מצד שני, כמה כתבות כבר הציגו איך דחיית הלוואות תעלה לנו בהמשך וגם את מי שניצל את המצב כדי להעלות מחירים.

והם משלמים כסף לגופי השידור?

כן – אין פרסומות בחינם.

אז תמחק את כל מה שאמרתי. בצחוק כמובן.

יצאנו עם בדיחה מהראיון הזה 🙂 אלא אם יש לך אחת יותר מוצלחת. אם אבקש ממך לחזור שוב אל העבר ואל חוויות אישיות, אז אשמח לשמוע מה את חושבת על המהפך הקונספטואלי שעבר שותפך להגשה שי גולדשטיין. את חושבת שמשהו מהאירועים הנוכחיים יחלחל גם להתנהלות של "הימנים החדשים" כמו גולדשטיין ואלדד יניב? אצל שי גולדן ראינו כבר ניצוצות של שינוי כיוון.

לא אתייחס לשי גולדשטיין, אלא לביביסטים ככלל.

את רואה אותו כביביסט?

ביביסטים אלה אנשים שמהללים את נתניהו בצורה מביכה, ושי בעיקר מבקר את המחאה, אז קצת קשה לי להתייחס אליו כביביסט פר אקסלנס. האם האירועים יחלחלו להתנהלות של הביביסטים, חדשים או ישנים? רובם לא. יש שם המון מאפיינים של כת, והספר "When Prophecy Fails" יסביר לכולם יפה מאוד למה ביביסטים לא יפסיקו להאמין ל"מר ביטחון", גם אחרי כל מה שקרה תחת הנהגתו. כל הצידוקים והתירוצים כבר רצים ברשתות החברתיות.

לסיום – אשמח שתמליצי לי על דמות רלוונטית לראיין במדור ושאלה אחת לשאול אותה.

הייתי ממליצה לראיין את עורך חדשות 12, גיא סודרי, והשאלה שלי היא "אחי, מה… מה זה?".

הייתי שמח לשאול אותו עוד הרבה שאלות, אבל מסורתית ולמעט חריגים ספורים, חדשות 12 לא מאשרים ראיונות למדור הזה. אולי את תשכנעי אותם. 

יפה שראיון ב"עין השביעית" מלחיץ אותם יותר מלשלוח את אדווה דדון עם קסדה לשטח, איפה שחמאסניקים יורים.