אמסלם ודנון מסרבים לחשוף מה עשו כיושבי ראש ועדה לענייני העורף

יו"ר ועדת המשנה לענייני העורף, ח"כ דני דנון (הליכוד), והיו"ר הקודם של הוועדה בכנסת הנוכחית, השר דודי אמסלם (הליכוד), מסרבים להשיב כמה דיונים התקיימו בוועדה תחת ראשותם ומה היו הנושאים בהם עסקה הוועדה. בכך השניים "מצופפים שורות" עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שמסרב להשיב לשאלתנו בנושא דיוני ועדות המשנה ולחשוף בפני אזרחי ישראל את הנתונים המלאים.

מתחילת עבודתה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת הנוכחית לא הוגדר אפילו דיון בודד מתוך 54 הדיונים שנערכו בוועדה ככזה המוקדש לנושא עזה והחמאס או כשירות צה"ל והעורף. יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, סירב לכנס דיונים לבקשת חברי אופוזיציה בנושאים כגון התבססות חיזבאללה בגבול הצפון. לעומת זאת, דיונים רבים הוקדשו לטיפול בהתנחלויות ובמתנחלים.

"מדינת ישראל במלחמה. כולה, כולל כולם. הזמן לתחקירים והפקת לקחים עוד יגיע, ובהן צדקי – אין גורם שלא ייחקר. כולם, כולל כולם", כך טען ח"כ אדלשטיין ביום ב' האחרון, "קודם נטפל בבעיה ואז נתפנה לחקור את הסיבות. הפרוטוקולים בוועדת החוץ והביטחון לא משקרים. לא יהיו פרות קדושות. כל מי שאשם – ישלם".

אולם בינתיים, בוועדת החוץ והביטחון מסרבים למסור אפילו מידע ראשוני ופשוט כמו מספר הפעמים בהן התכנסו ועדת המשנה הרלוונטיות לנושאי המחדל ומה היו נושאי הדיון. מידע שבממשלה הקודמת – היה חשוף לציבור מלכתחילה. בוועדה הפנו אותנו לחוק חופש המידע, המאפשר לדחות את קבלת המידע ב-120 יום, אם בכלל. לאחרונה נמסר לנו מאגף חופש מידע של הכנסת כי "לנוכח המצב הביטחוני, ומאחר שהעובדים פועלים כעת במתכונת מצומצמת, לא נוכל להשיב על הפניות לפי חוק חופש המידע לפי המועדים הקבועים בחוק".

בוועדת החוץ והביטחון פועלות תשע ועדות משנה, שלוש מהן עוסקות בנושאים הקשורים באופן ישיר למחדל 23' ולמלחמת סוכות. ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ועדות המשנה לענייני עורף וועדת המשנה למוכנות ובט"ש.

היחיד ששיתף פעולה עם חשיפת עשייתו בוועדת המשנה שבראשותו הוא ח"כ גדי אייזנקוט (כעת שר), יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניית הכוח, שלשכתו הודיעה כי בוועדת המשנה בראשותו התקיימו כעשרה דיונים, שהתוצר הסופי שלהם היה הצעת החוק "תפיסת הביטחון הלאומי – התשפ"ג–2023", אותה הניח ח"כ איזנקוט על שולחן הכנסת ב-26 ביולי 2023. ארבע יממות לפני יציאת הכנסת לפגרת החגים שבסופה פלשו אלפי מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה ורצחו למעלה מ-1,300 ישראלים. אזהרותיו של אייזנקוט הפכו אותו למטרה קבועה למכונת התעמולה של נתניהו בחודשים שקדמו למלחמה.

ועדת המשנה לענייני מוכנות העורף בכנסת ה-25 הוקמה בתאריך ה-31 בינואר 2023 באמצעות החלטת ועדת החוץ והביטחון בכנסת שאישרה את מינויו של ח"כ אמסלם לעמוד בראשותה. ועדת המשנה לענייני עורף עוסקת בבחינת תרחיש הייחוס ואיום הייחוס לעורף וכן במכלול הנושאים הקשורים במוכנות העורף האזרחי לאירועי חירום ביטחוניים והערכות הגופים השונים ביחס להם. חבריה הנוספים של הוועדה הם חברי הכנסת יולי אדלשטיין, שרון ניר, בועז ביסמוט, ניסים ואטורי, מאיר כהן, משה סולומון וישראל אייכלר.

על מנת לקבל מידע בנוגע לפעילות ועדת המשנה לענייני מוכנות העורף פנינו ליו"ר הוועדה הנוכחית ח"כ דני דנון וליו"ר הוועדה הקודם ח"כ דוד אמסלם, אולם אף אחד מהם לא חזר בתשובה לשאלתנו בנוגע לכמה ישיבות קיימה הוועדה בראשותם ובאילו נושאים.

ועדת חוץ וביטחון היא אחת הוועדות החשובות והנחשקות בכנסת, וכמוה גם תשע ועדות המשנה הפועלות תחתיה. המינוי לוועדות המשנה לא נועד כמובן כדי לסייע בקריירה הפוליטית ולאפשר הופעות תקשורתיות לחברי הכנסת שקיבלו את התפקיד, אלא כדי לסייע לוועדה הראשית בנושאים הרבים המופנים לטיפולה, ולעסוק לעומק וביסודיות רבה יותר בנושאים המצויים בסמכות ועדת המשנה ונוגעים בסופו של דבר בפיקוח על פעילות הממשלה וזרועות הממשל.

הסירוב של אדלשטיין, אמסלם ודנון למסור פרטים על פעילות ועדות המשנה לא מאפשר גם לבדוק האם המשיכו את הטיפול בנושאים הרלוונטיים למחדל שהתרחש בתקופת הממשלה הקודמת.

"ממשלת השינוי" שהוקמה בכנסת ה-24 הושבעה ביוני 2021. מרגע השבעת הממשלה אימץ יו"ר האופוזיציה בזמנו, בנימין נתניהו, מדיניות חסרת תקדים של "אדמה חרוכה" כנגד הקואליציה. במסגרת מדיניותו הוחרמו ועדות הכנסת ונציגי האופוזיציה לא איישו את מקומותיהם, בכלל זה את ועדות המשנה של ועדת חוץ וביטחון.

ב-12 בספטמבר 2021, לאחר שלושה חודשי סרבנות של האופוזיציה לאייש את מקומות נציגיה בוועדות המשנה, ולאור חשיבות הקמת הוועדות, החליטו חברי הקואליציה כי יתחילו להפעיל את הוועדות גם ללא נציגי האופוזיציה שמקומותיהם ישמרו להם לכשיחליטו להפסיק את החרם. לראשות ועדת המשנה לענייני עורף נבחרה ח"כ נירה שפק (יש עתיד), תושבת כפר עזה. הקיבוץ, כידוע, נפגע קשות בפלישת מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.

בניגוד להתנהלות בכנסת הנוכחית, ישיבות הוועדה בראשות שפק פורסמו באתר הכנסת, ברובן כולל הפרוטוקול המלא של הישיבה. מפרסומי הוועדה עולה ששפק קיימה כשבע ישיבות ועדה, כששלוש מהן עסקו בנושא "תוכנית פינוי ישובים בעזה", נושא שעמד בראש סדר העדיפויות בוועדה שבראשותה. בשלושת הדיונים דאגה שפק להציף בעיות באמצעות טענות בשלל נושאים של ראשי רשויות וראשי ערים באזור עוטף עזה ועד אשקלון.

לאור סרבנות היו"רים שמונו בכנסת ה-25 לספק מידע על הישיבות שקיימו בכהונתם, אם בכלל, לא ידוע האם העיסוק בנושא תוכנית פינוי ישובים בעזה המשיך גם תקופתם או שהופקר לטובת נושאים אחרים.

בדיון בוועדת הכספים שהתקיים ביום שני השבוע בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השתתפה גם שפק כנציגת כפר עזה. "מצב ההלוויות – יש לנו לקבור 60 חברים מכפר עזה, עד עכשיו קברנו חמישה. יש בעיית ציוד, יש בעיית זיהוי", דיווחה שפק לשר האוצר, "יש אנשים בלי משכורות, האנשים שהיו צריכים להכין את המשכורות מתו. תכניסו כסף לאנשים. אנחנו לא בוכים, נמשיך להגן על עצמנו, אבל תתחילו לטפל בנו".