האגודה לזכויות האזרח על תקנות החירום לסגירת אל-ג'זירה: זו אינה המטרה האמיתית

היועצת המשפטית לממשלה ביקשה אמש לעכב את חקיקת תקנות שעת החירום שיאפשרו סגירת כלי תקשורת, עד שיתווסף אליהן פיקוח משפטי והסמכות לבצען תועבר משר התקשורת לשר הביטחון, אולם האגודה לזכויות האזרח קוראת ליועמ"שית שלא לקדם את התקנות גם בנוסח המעודכן.

מאז פרוץ המלחמה בעזה הצהיר שר התקשורת שלמה קרעי על כוונתו להביא לסגירת רשת אל-ג'זירה בישראל בטענה כי היא מסייעת לאויב בעת לחימה. השר קידם תחילה תקנות דרקוניות שיאפשרו לו, על דעת עצמו, להחרים ציוד של כלי תקשורת, להפסיק את שידוריהם, להרחיק את עיתונאים ולהורות, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, על מעצרם. הנוסח הזה של התקנות היה מאפשר לקרעי לפעול גם נגד כלי תקשורת ישראלים.

בהמשך רוכך נוסח התקנות כך שיוכל להיות מופנה, עקרונית, רק נגד כלי תקשורת זר, זאת בנוסף לשינויים נוספים. אמש דיווח אבישי גרינצייג מתאגיד השידור הישראלי כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתנגדת גם לנוסח התקנות המרוכך של קרעי.

"התקנות מבקשות להטיל מגבלות משמעותיות על חופש הביטוי על שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל", כתבה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, בחוות דעת שהגישה בעניין בתיאום עם היועמ"שית. "מגבלות אלו יפגעו בחופש הביטוי של אזרחי ישראל הכוללת גם את הזכות לשמוע דעות שונות ולהיות חשופים לקבלת מידע; קיימת חשיבות למימוש רצון האזרחים לשמוע דעות שונות ובכלל כך אילו המשודרות בערוצים זרים".

עוד הבהירה היועמ"שית בחוות דעתה כי "השפעת הצווים מכח התקנות, תהיה רק על תושבי ישראל הקולטים את הערוץ הזר באמצעות רשת הכבלים או הלוויין, כאשר תושבי ישראל הקולטים את השידורים באמצעות צלחת לוויין או רשת האינטרנט, או הנמצאים מחוץ לישראל ימשיכו להיות חשופים לשידוריו של הערוץ הזר".

בייעוץ המשפטי לממשלה לא חולקים על כך שעשוי להיווצר צורך בתקנות חירום לצורך סגירת כלי תקשורת שמסכנים את ביטחון המדינה, אולם מבקשים להסדיר את ההליך כדי לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי וכדי שאפשר יהיה להגן על התקנות בעתירות לבג"ץ שבוודאי תוגשנה.

לפי היועמ"שית, "במצב מלחמה, וככל שקיים צורך דחוף לכך, אף אם ניתן להעניק סמכויות כמוצע בצו לשם מניעת פגיעה ממשית בביטחון המדינה, הגורם המינהלי צריך להיות השר האחראי במצב חירום על האינטרסים הביטחוניים של המדינה, כגון שר הביטחון באישור ועדת השרים לענייני ביטוח לאומי".

דרישה נוספת של היועמ"שית היתה לפיקוח משפטי. לדבריה, "מידתיות ההסדר מחייבת כי תתקיים בחינה מראש על ידי בית המשפט בקשר למתן צו כמוצע בתקנות. בדיעבד, במצב מלחמה וככל שקיימת דחיפות יש לעגן בחינה בדיעבד על ידי בית המשפט".

לפי הפרסומים, גופי הביטחון השונים תומכים בפעולה נגד אל-ג'זירה, אולם חוות הדעת שהגישו לא פורסמו, ולא ניתן לדעת אם הגישו ראיות ממשיות לפגיעה בביטחון מצד הערוץ או רק חששות פוטנציאליים. לפי הפרסומים על תגובתה של היועמ"שית לממשלה לחוות הדעת, נראה כי הן אכן לא כללו מידע מוצק שניתן יהיה להגן באמצעותו בבית המשפט על ההחלטה לפגוע בערוץ.

הדיון אמש בקבינט המדיני-ביטחוני הסתיים באמצעו וטרם התקבלה הכרעה.

מי שכבר אתמול הגיב לחוות הדעת של היועצת המשפטית היה שר התקשורת שלמה קרעי, שהציג באופן מטעה את עמדתה, גידף והשמיץ אותה.

טעמים עמומים

האגודה לזכויות האזרח מבקשת מהיועמ"שית להימנע קטגורית מקידום התקנות (שתחילה נקראו תקנות ל"הגבלת סיוע לאויב באמצעות תקשורת" וכעת מכונות תקנות ל"מניעת פגיעה בביטחון המדינה על ידי גוף שידורים זר"). לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה, גם לאחר תיקוני היועמ"שית, נוסח התקנות מעלה כי הן לא נועדו לשמירה על ביטחון המדינה אלא להענשת כלי תקשורת בשל תוכן שידוריהם.

"מתוכן הטיוטה המוצעת בעניין שבנדון", כתב ליועמ"שית עו"ד גן-מור ביחס לטיוטת התקנות שמקדם קרעי, "עולה כי מדובר בדיוק בסוג המקרים שאינו יכול להצדיק שימוש באמצעי הדרקוני של תקנות שעת חירום ויש להנחות את הממשלה שמסלול זה אינו חוקי".

עוד טענה האגודה כי "מדובר בתקנות העוסקות בנושא שהוא בליבת הפגיעה בכבוד האדם, שכן סגירת אמצעי תקשורת בשל תוכן שידוריו היא סוגיה שמצויה בליבת הזכות לחופש הביטוי, הן של המשדר והן של האזרחים המבקשים לצרוך את המידע. פגיעה בליבת חופש הביטוי היא פגיעה בכבוד האדם, ולכן היא אינה יכולה להיעשות באמצעות תקנות שעת חירום, אלא בחקיקה רגילה העומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואשר התקבלה בהליך חקיקה סדור".

באגודה מדגישים כי "גם בעת מלחמה, ואולי ביתר שאת בעת מלחמה, שעה שמתקבלות הכרעות גורליות, יש חשיבות עליונה לחופש העיתונות, ולזרימה חופשית של מידע (במגבלות הרגילות). אין לפתוח פתח לממשלה לשלוט בתכנים שמשודרים או מתקבלים על ידי אמצעים דרקוניים לסגירת כלי תקשורת תחת האצטלה של פגיעה בביטחון, בסדר הציבורי או בחשש מניצול השידורים לתעמולה של האויב. זוהי פגיעה קשה ולא מידתית בתקשורת, בחופש הביטוי ובמרחב הדמוקרטי. הנזק במהלך כזה עולה בבירור על התועלת, ככל שיש בכך תועלת".

במענה ל"העין השביעית" הוסיף עו"ד גן-מור כי גם לאחר תיקוני היועמ"שית אין מקום לקידום התקנות. "יש לזכור כי קיימת חקיקה ביטחונית עניפה, שחלה גם על עיתונאים וגופי שידור, ולכן יש הרבה צעדים שניתן לנקוט נגד עיתונאי אם הוא אכן מסכן את ביטחון המדינה בעת מלחמה", מסר, "לכן נראה שהתכלית של מניעת פגיעה בביטחון היא לא התכלית האמיתית של התקנות אלא ענישה של ערוצים בשל אופן הסיקור שלהם. זה מדרון חלקלק ומסוכן".