דעה: "הארץ" צריכים לאפשר גישה חופשית לאתר בזמן המלחמה

כחוקר תקשורת ומומחה למיסאינפורמציה, הקצנה פוליטית ותיאוריות קונספירציה, אני פונה בקריאה נואשת ודחופה לעיתון "הארץ" ו"דה-מרקר" לבטל את חומת התשלום מאתריהם בזמן המשבר חסר התקדים שעוברת מדינת ישראל.

מוסדות החדשות המהימנים חייבים להצטרף למאבק המשותף ולאפשר לציבור הרחב גישה למידע אמין במהלך הימים והשבועות הקרובים. האירועים המחרידים שישראל עוברת בימים האחרונים ועוד תעבור בעתיד הנראה לעין מחייבים אחריות ציבורית ותיעדוף של טובת הכלל על פני אינטרסים כלכליים, גם אם הם מוצדקים בעיתות שלום ושגרה.

קשה לזכור, אך עד לפני שנים ספורות עיתונים מסביב לעולם, כולל בישראל, עוד היוו דוגמא למודל כלכלי מצליח. מתחת לפני השטח, הדברים היו אחרת, והיו מי שהזהירו שההסתמכות על מודלים קפיטליסטיים מבוססי פרסומות עשויה לנפץ את אשליית השגשוג. ואכן, שילוב של האינטרנט, הרשתות החברתיות והמשבר הכלכלי העולמי ריסקו את עולם העיתונות, שלא התאושש מאז.

במקביל, אתרים כמו "קרייגסליסט" העולמי ו"יד 2" הישראלי חיסלו את אחד ממקורות המימון המשמעותיים ביותר של העיתונות המודפסת – דף המודעות. עד להקמתם, אזרחים שרצו למכור את רכבם או מגייסים שחיפשו עובדים שילמו ממיטב כספם לעיתונים, בעיקר המקומיים. אתרי המודעות ייבשו את מקור ההכנסה הזה, ופגעו אנושות בעיתונות הכתובה.

מוציאים לאור שהבינו את עומק הצרה ניסו להעביר את עיקר מאמציהם לאתרי חדשות דיגיטליים, אך אלו מעולם לא הצליחו לפצות על ההפסדים של הפרינט. באינטרנט, כמו שרבים למדו במהרה, חלק הארי של הכנסות מפרסומות הולך לדואופול של גוגל ופייסבוק.

כתוצאה מהשינויים האלה, מעוזי עיתונים בעולם כמו ה"ניו יורק טיימס" וה"וושינגטון פוסט" עברו למודלים של מנויים. לרוב, גולשים יכולים לקרוא כמות מוגבלת במיוחד של כתבות בחינם, לפני שהם נתקלים בחומת התשלום (paywall). בישראל, כמה אתרים אימצו את השיטה, כולל "הארץ" ו"דה-מרקר". למרבה הצער, ולא במקרה, כמו במקרה האמריקאי, היו אלה דווקא העיתונים הבכירים והמהימנים ביותר שבחרו לדרוש תשלום עבור דיווח איכותי.

כמי שבקיא בהיסטוריה של העיתונות מהמצאת הדפוס ועד ימינו, אין לי ביקורת כלפי מוציאים לאור שמבקשים לממן את פעילותם החיונית לדמוקרטיה באמצעות מנויים. במידה רבה, אני מאמין שהנזק של הישענות מוחלטת על מפרסמים גרוע בהרבה. אנו מרבים לחשוש מצנזורה בידי ממשלות ושליטים עריצים, ושוכחים את כוחם המוכח של מפרסמים לקבוע סדר יום ואת גבולות השיח.

מעבר לכך, המשבר בעולם העיתונות בעשור האחרון הוא בעצמו תולדה של ניאו-ליברליזם חסר מעצורים שקידם את האינטרסים של בעלי ההון על חשבון הצורך הדמוקרטי בעיתונות חופשית ולוחמת. לאור זאת, יש להעריך את המוציאים לאור שמבקשים מהקוראים להשתתף בעול ייצור תוכן איכותי, מהימן, באופן שמפחית לחצים ממפרסמים.

עם זאת, כמי שחוקר מיסאינפורמציה, הקצנה פוליטית, ואת פריחתן של תיאוריות הקונספירציה, אני חושש עד אימה מהפוטנציאל ההרסני של שקרים ורמיה בזמני חירום. בימים שבהם המדינה חווה טראומה קולקטיבית חסרת תקדים, כזו שבאופן יחסי מגמדת את מתקפת הטרור הרצחנית של 11 בספטמבר האיום בשנת 2001. לציבור יש צורך דחוף ומיידי במידע אמין וזמין.

מחקרים מראים את כוחה של מיסאינפורמציה לזרום במהירות אדירה ברגעי משבר וחירום. מיסאינפורמציה נוטה לנצח את האמת, בין אם באפליקציות הווטסאפ והטלגרם או באתרים כמו פייסבוק וטוויטר – שתי חברות שכשלו ועדיין כושלות באופן גורף ומתמיד במאמציהן העלובים למנוע את היקף ההטעיה והרמיה המופצות דרכן.

ישראל נמצאת בתנאי מלחמה איומים, מפחידים ובלתי ברורים, כאלו שעשויים להמשיך ולהשפיע על בריאותם ושפיותם של אזרחיה במשך שבועות, חודשים, וכנראה שנים. זהו זמן חירום, ולאור כשלונה המוחלט של הממשלה הקיצונית והמסוכנת בתולדות המדינה, אזרחים רבים מרימים את הכפפה בעצמם. כל אחד עושה כמיטב יכולתו לעזור עם הסעות, מזון, ותרומות לאזרחים ולחיילים בשטח. זהו הזמן של העיתונות לעשות את חלקה.

בימים כתיקונם, בעיתות שלום כפי שאנו אומרים לעצמנו מזה עשורים שבהם שלום נותר חלום בלתי אפשרי, יש מקום למודל המנויים של עיתון "הארץ". בזמן חירום ומלחמה, עלינו לוותר על מניעים כלכליים וקפיטליסטיים ולרתום את כוחה של העיתונות המהימנה למאבק המשותף. עם כל האמפתיה, ויש כזו, למצבם של עיתונים שמספקים מידע אמין לציבור, עכשיו הוא הזמן לספק אינפורמציה לציבור הרחב בחינם. תמיד ניתן יהיה לשוב למודל המנויים לאחר תום הקרבות וכשירגע מעגל האלימות הנוכחי.

ה"וושינגטון פוסט", אחד מעיתוני האיכות שעבר למודל מנויים בעצמו, שינה בשנים האחרונות את סיסמתו ל"דמוקרטיות מתות בחושך". אני פונה אל העיתונים הישראלים בבקשה ובתחינה להדליק עבור כל אזרחי המדינה את האור ולאפשר גישה חופשית לתוכן איכותי ומהימן בעברית, ערבית ואנגלית עד שיירגעו הרוחות.

גם אם מדובר בתרומה קטנה שלא תפתור את כל בעיות המיסאינפורמציה, עלינו לעשות ככל שבידנו. כל לינק לכתבה מהימנה שיועבר בווטסאפ יעזור לאזן את הנזק של שמועות הכזב ואמירות הבלע של הקיצוניים. "הארץ" ו"דה-מרקר" – עשו זאת למען ישראל, הדמוקרטיה, התקווה לעתיד טוב יותר, והיכולת לשכב בלילה במיטה לפני השינה בידיעה שעשיתם כמיטב יכולתכם לעזור.

ד"ר יותם אופיר הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת באפלו, ניו יורק