לאחר הפרסום: הודלף נוסח מרוכך לתקנות להגבלת "סיוע לאויב" באמצעות כלי תקשורת

שר התקשורת שלמה קרעי קידם תקנות שעת חירום דרקוניות, שלו היו מתקבלות היו מאפשרות לו להחרים ציוד של כלי תקשורת, להפסיק שידורים של כלי תקשורת, לצוות על הרחקתם של אנשים ולאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להורות למשטרת ישראל לעצור אנשים בחשד להפצת תעמולה תבוסתנית או המרדה, כך דיווח לראשונה אבי בר-אלי ב"דה מרקר".

לאחר הפרסום של בר-אלי, פרסם כתב תאגיד השידור כאן 11, אבישי גרינצייג, נוסח מרוכך של טיוטת התקנות, שבהן סמכויותיו של השר מצומצמות. לפי תגובה לועגת של השר עצמו בטוויטר, נראה שהריכוך אירע בשל ייעוץ משפטי. נוסח התקנות המקורי נמצא בידי "העין השביעית".

לפי טיוטת התקנות בנוסח הראשון, המוגדרות כתקנות שנועדו ל"הגבלת סיוע לאויב באמצעות תקשורת", אם השר קרעי ישוכנע כי אכן קיים כלי תקשורת המסייע לאויב הוא יוכל לתת כל צו כדי למנוע זאת. קרעי, הידוע בלשונו הבוטה והמשתלחת, תקף בעבר כלי תקשורת ישראלים במסורת שהנחילו בנימין נתניהו ובנו יאיר, הרואים בתקשורת שאינה תומכת בה תקשורת לא לגיטימית (נתניהו האב מחרים את הערוצים הישראלים כבר כשנתיים וחצי). כך למשל, במאי האחרון האשים את ערוץ 13 באנטישמיות בשל דיווח על הרג נשים וילדים כתוצאה מהפצצת צה"ל בעזה.

בטיוטת התקנות בנוסח המקורי, מפורטות כמה דרכים מפורשות שבהן יוכל לנקוט השר, ואלה כוללות הפסקת השידור שלדעת השר מסייע לאויב, תפיסת המטלטלין שלדעת השר משמשים לסיוע לאויב ומתן צו הרחקה למי שלדעת השר יש צורך בהרחקתו. כאמור, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, תפקיד בו מכהן כיום אדם קיצוני אף יותר מקרעי, יוכל השר לתת הוראה למשטרה לעצור אדם בחשד להפרת סעיפים 103 ו-134 לחוק העונשין.

סעיף 103 לחוק העונשין, "תעמולה תבוסתנית", קובע כי "מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים". סעיף 134 בחוק קובע, בין היתר, כי "המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט".

בשבוע שעבר הכריז קרעי כי יבקש אישור מהקבינט להפסיק את פעולות רשת אל-ג'זירה בישראל, וזאת בנימוק כי עיתונאי הרשת שיתפו פעולה עם חמאס ושימשו שופר של ארגון הטרור הרצחני. אולם טיוטת התקנות בנוסח המקורי שלהן מרחיקות לכת הרבה מעבר למניעת פעילותו של כלי תקשורת המשתף פעולה עם האויב, והיו מאפשרות לקרעי לפעול לא רק נגד ערוץ קטארי תומך טרור, אלא גם נגד כלי תקשורת ישראלים המותחים ביקורת על הממשלה או מדווחים על מחדלים שלה.

לפי נוסח טיוטת התקנות של קרעי, סיוע לאויב באמצעות תקשורת כולל גם הפצת ידיעות שיש בהן כדי "לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב", או כדי "לשמש כבסיס לתעמולה או דוברות של האויב, לרבות הפצת הודעות דוברות של האויב", או כדי "לסייע לאויב במלחמתו בישראל, במי מתושביה, או ביהודים".

במילים אחרות, די שכלי תקשורת כלשהו יפרסם פרסום ביקורתי אשר יעשה בו שימוש בהמשך על ידי דוברי חמאס כדי שהשר קרעי יוכל לסגור את כלי התקשורת, להחרים את ציודו, להרחיק את עיתונאיו מהאזורים שייקבע ולהורות (לאחר שהתייעץ עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר) על מעצרו של העיתונאי בחשד לעבירה פלילית (בשולי הדברים יצויין כי בשבוע שעבר התפרסם כי החמאס עשה שימוש דווקא במידע שקרי שהפיצו תומכי נתניהו ברשתות).

כמה שעות לאחר הדיווח של בר-אלי הפיץ גרינצייג נוסח אחר של התקנות, שבהן אין לשר את הסמכויות הדרקוניות הללו. במקום "סיוע לאויב באמצעות תקשורת" המבחן הקובע בנוסח המרוכך הוא "פגיעה בביטחון באמצעות תקשורת משודרת" וזו מוגדרת כ"הפצה חוזרת ונשנית של ידיעות" מסוגים שונים.

במילים אחרות, התקנות צמצמו את סמכות השר לתקשורת משודרת בלבד והגבילו אותו כך שלא יהיה די בכך שהשר הגיע למסקנה כי כלי תקשורת או עיתונאי מסוים מסייעים לאויב בפרסומים ביקורתיים, אלא יש צורך בפעולה מתמשכת. לא זו אף זו, בטיוטת התקנות המרוככות מוגדרות הידיעות שיכולות להיחשב לכאלה שפוגעות בביטחון.

לפי הטיוטה המרוככת, מדובר בידיעות שהפצתן תגרום "בוודאות קרובה, לפגיעה ממשית בשלום הציבור או בבטחון המדינה"; ידיעות שהפצתן תגרום "בוודאות קרובה, לערעור ממשי של הסדר הציבורי" או ידיעות ש"הפצתן משמשת כבסיס לתעמולה או דוברות של האויב".

גם הסמכויות של השר רוככו בגרסה שפרסם גרינצייג. לפי הטיוטה המרוככת השר יוכל להביא להפסקת השידורים ("הפסקת אספקת התכנים בכל אמצעי לאספקת תכנים לרבות באמצעות גורם אחר שמבצע את אספקת התכנים בפועל") וכן להחרמת הציוד שנועד לשידור ("תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים אשר פוגעים בביטחון באמצעות תקשורת משודרת").

גם פעולות אלו דרושות הסכמה של הצנזור הצבאי הראשי בכל הקשור לידיעות שפוגעו בשלום הציבור וביטחון המדינה; הסכמת נציג המשטרה בכל הקשור לידיעות שפוגעות פגיעה ממשית בשלום הציבור והסכמת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בכל הקשור לידיעות שגורמות לערעור ממשי של הסדר הציבורי. יצוין כי המועצה הינה יחידת סמך הכפופה ישירות לשר התקשורת.

התקנות טרם אושרו ואפשר שירוככו עוד לפני שייכנסו לתוקף.