בפרדס חנה, יש מי שמפחדים שריבוי המועמדים ישרוף להם את הקול 

במוצאי ראש השנה, התארגנו עשרים תושבים ותושבות מפרדס חנה כרכור במשלחת מיוחדת ויצאו לעמוד מול בתי שלושה מהמועמדים לראשות המועצה בקריאה להתאחד. 

חברי הקבוצה הגיעו לבתיהם של יוני חכימי, אייל כגן ואביעד סיני כשהם מחזיקים שלטים שקוראים להם לשקול את הריצה הנפרדת – "אל תשרפו לנו את הקול", "בלי איחודים אנחנו אבודים" וגם "שימו את האגו בצד, איחוד הוא צו השעה", נכתב על כמה מהם. 

• קבלו את כל הכתבות על פרדס חנה-כרכור – בוואטסאפ, טלגרם או מייל
• רוצים להציע שאלה משלכם למתמודדים? כתבו לנו בטופס

מאחורי המהלך החריג, עומדים בין היתר יוני גביש וטל רונן, מהמפגינים נגד ההפיכה המשטרית בצומת כרכור. "כרגע מתוך כל המועמדים, אנחנו מזהים שלושה שנתפסים ערכיים ואיכותיים עם קרדיט של עשייה ובמחנה הליברלי יש התלבטות גדולה ביניהם", מסרו. 

"ניכר שהקולות מתפצלים וזה כואב לנו, היינו רוצים לראות אותם ככוח מאוחד, רצים יחד". הם מספרים שבימים האחרונים שלחו הודעות אישיות למועמדים וביקשו להתאחד, אולם בינתיים, ללא תוצאות.

"הוצאנו גם עצומה שקוראת להם להתמודד יחד, עליה חתמו 300 תושבים ותושבות. עבודה משותפת עשויה להיות מסר גם מול המחאה הארצית, ולתת תקווה למחנה שלנו, מחנה גדול שנלחם מדי שבת בצמתים ברחבי הארץ, וגם פה בצומת כרכור". 

המועמדים מצידם, לפחות נכון לרגע זה, שומרים על עמימות: "כמו שאמרתי לאנשים הנהדרים שהגיעו אלי הביתה, אני לא ארפה עד הדקה ה-90 כדי לגרום לאיחוד ולהוביל לניצחון", אמר יוני חכימי בשיחה עם "שקוף". 

גם במחיר ויתור?

נוביל לניצחון.

גם סיני מסר דברים דומים: "אני תמיד נהנה ושמח לפגוש תושבים ותושבות אקטיביסטים וזה חשוב שיגידו את אמירתם ושמחנו לארח אותם". עוד הוסיף כי "צריך לדאוג באחריות לעתיד המושבה, וזה מה שאני עושה ימים ולילות ומנסה לשתף פעולה עם כל הגורמים החיוביים. חשוב לי שחיבור יהיה אחראי, לא רק מנצח, אלא גם כזה שיכול להביא הנהגה שתוביל את היישוב בטווח הארוך למקום טוב". 

יהיה איחוד?

"כולנו, 24/6 באירוע. עושים כמיטב המאמצים".

להבות הדגלים חשפו את התהום

ברקע הדרישה, שורה של אירועים שהתרחשו במועצה בשנה החולפת, ששיקפו תהליכים עמוקים יותר שמתרחשים במדינה. כך למשל, בשיאו של חודש יוני האחרון, כשברקע ההפגנות והמחלוקות שבין מתנגדי המהפכה המשפטית ותומכיה, הוצת דגל גאווה בחצר בית משפחה בפרדס חנה. האש שפרצה החלה לאחוז בחפצים שונים, כובתה במהרה ונזק נגרם לרכוש בלבד, אולם הלהבות חשפו את התהום שפעורה בין תושבי המועצה השונים.

לפי פרסומים בכלי התקשורת, אלמוני חבוש כיפה נכנס בשעת לילה מאוחרת לחצר בית בו מתגוררות בנות זוג וילדיהן והצית את הדגל. הוא סינן כלפי שכנה שביקשה לעצור אותו "זה הורס את העולם". כמה ימים מאוחר יותר, דגל נוסף הוצת, הפעם בחצר בית קפה פופולרי במרכז היישוב ובעקבותיו, נתלשו והושחתו דגלים נוספים ברחבי העיר.

בינתיים, הנהגת היישוב דממה. ראשת המועצה הגר פרי יגור, שנבחרה מטעם מפלגת העבודה ובתמיכתה, לא פרסמה תגובה רשמית ברשתות החברתיות ובשלב מאוחר נשאה נאום שבעיני רבים נתפס פושר. גם הדגל שנתלה בסופו של דבר על בניין המועצה, הופיע באיחור משמעותי.

דובר המועצה שיגר תגובה לתקשורת שניסתה לסמן גבולות. "אירוע שריפת הדגל זהו קו אדום", כתב. "מרגע עדכון התושבת באירוע, גורמי המועצה פעלו מול השיטור העירוני ותחנת משטרת זכרון יעקב על מנת להביא לתפיסתו של המצית", טענו. 

"לא ניתן לאירוע אלימות מכל סוג לפגוע במרקם הקהילתי, בחופש והביטחון של כל תושבת ותושב ביישוב ונפעל מול משטרת ישראל על מנת שמקרים אלו לא יישנו". אלא שעד כה, איש לא נעצר בחשד לביצוע העבירות.

המועצה המקומית לא משתפת פעולה עם מדד הגאווה

המדד הגאה, שהושק לפני כארבע שנים על ידי האגודה למען הלהט״ב, מדרג את הרשויות המקומיות בישראל לפי יחסן לקהילה ובוחן פרמטרים שונים כמו נראות להטבית, חינוך ותרבות. לפי המדד, בין השנים 2020 ל-2021 חל שיפור משמעותי ביחסה של פרדס חנה לקהילה הגאה. 

המועצה שדורגה בשנת 2020 במקום ה-43 מתוך 47 רשויות, זינקה למקום ה-29 מתוך 52 רשויות שהשתתפו, אלא שבשנת 2022, במועצה המקומית לא לקחו חלק במדד. "המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור לא שיתפה פעולה עם מדד הגאווה השנה", כתבו עורכי הדוח. "עם זאת, ברשות פעילות ענפה של הקהילה המקומית בזכות מספר גורמים שפועלים לקידום מענים מותאמים לרשות. הרשות אף חתמה על מחאת ראשי הערים שהתחייבה לשמור על תכניות לימוד פלורליסטיות במערכת החינוך".

גורם במועצה אמר בשיחה עם "שקוף" כי בשנה זו הטיפול במדד עבר למדור קהילה ורווחה ובשל מצוקת כוח אדם ומחסור בתשע משרות, הם לא הספיקו להעביר את כל הפרטים לעורכי הדוח.

הפערים הגדולים בין התושבים התבטאו בשלושה אירועים נוספים בשנה החולפת, בהם פרשת קרקס אלמונדו שהגיע ליישוב וביקש למכור כרטיסים למופעים בשבת. במהרה מי שנכנס לאתר הקרקס גילה כי האפשרות נחסמה ומי שהזמין כרטיסים למועד זה, כספו הוחזר לו.

במועצה, טענו בתגובה בכלי התקשורת כי הביטול, בשבת בלבד, נגרם בשל עניינים טכניים. אלא שהתושבים, שראו בזה עוד מקל בגלגל העגלה הליברלית המקרטעת, התכנסו למחות מול בניין המועצה, אולם ללא הואיל.

יש מקום לקיים שיח, אבל לא במרחב הציבורי

לא רק הקהילה הגאה עמדה במוקד המחאות, גם חופש הביטוי: חצי שנה לפני האירועים, במועצה האזורית ביטלו הקרנתו של הסרט "H2: מעבדת השליטה" שביימו עידית אברהמי ונועם שיזף. הסיבה, פרי יגור קיבלה מכתב מפעיל הימין שמאי גליק, המתריע על התוכן, וציין כי "לאחר הסרט יתקיים אף מפגש בנושא הכיבוש והממשלה החדשה, יחד עם יוצר הסרט שהוא סרבן שירות ואף ישב על כך בכלא בגאווה". 

במועצה נכנעו ללחץ של גליק ושותפיו והחליטו לבטל את ההקרנה. "לאור רגישות התכנים והמחלוקות הציבוריות עליהן, הועברה הנחיה להוציא את מבני הציבור מהמחלוקת הציבורית בנושא", מסרו לכלי התקשורת. "יש מקום במרחב שלנו לקיים את השיח שעולה מהסרט אך יש לעשות זאת ללא שימוש במבנים המיועדים לציבור כולו או שמכילים תוכן שעלול לפגוע בחלקים מהציבור. אין בה כהוא זה בהבעת עמדה בעד או נגד כנגד תכני סרט זה או אחרים העוסקים בנושאים המדוברים". חצי שנה מאוחר יותר שוב בוטלה הקרנה של סרט ומפיק אירועי הסרטים פוטר מתפקידו.

רצף האירועים, שאומנם התרחש בחלקו במרחק מה זה מזה, נצרב בקרב התודעה הציבורית כחלק מהמאבק הכולל על דמותה ואופיה של המועצה, אופיו של החינוך ואורחות החיים של התושבים. שוב ושוב נשלח איתות מהמועצה שמשרטט קווים שקופים אך משמעותיים של גבולות השיח הפלורליסטי, של היכולת להכיל מורכבות רעיונית ושל הרצון להימנע בכל מחיר מבחירה ערכית חד משמעית ואמירה ציבורית.