ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משרד הפנים דחה את בקשת "שקוף" לחשוף את פרטי הסכם ניגוד העניינים עליו חתמה ראש הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, שירה תלמי באבאי. בעלה של תלמי באבאי, דרור, עובד כמנהל פרויקטים בחברת "רם רכסים הנדסה בע"מ". החברה מספקת שירותי בנייה ופיתוח עבור יזמים וגורמים שונים, בפרוייקטים שמתנהלים בין היתר גם בעיר ירושלים.
במרץ השנה התפרסם באתר משרד המשפטים הסכם ניגוד העניינים של תלמי באבאי ובו מצוין כי רשימת הפרויקטים במחוז ירושלים, נוסף לרשימת לקוחות החברה בה עובד בעלה, מצורפים כנספח להסדר. אלא שהנספח המדובר לא הועלה לאתר המשרד ואינו גלוי לציבור. בהיעדרו, אין דרך לפקח אם יו"ר ועדת התכנון והבנייה אמנם שומרת על הסכם ניגוד העניינים.
בתגובה לפניית "שקוף", נמסר כי משרד הפנים דוחה את הבקשה לפרסום רשימות לקוחותיו של דרור באבאי כיוון ש"מדובר במידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות". עוד טענו במשרד כי מדובר ב"מידע שהוא סוד מסחרי או מקצועי בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע ממשית בערכו", ונקבע כי הפרטים הללו לא ייחשפו לעיני הציבור.
תלמי באבאי מסרה ל"שקוף" כי "ההסדר נמסר, למעט הנספח, שלא צריך להימסר ושהוא חסוי משורה של טעמים שמעוגנים בחוק חופש המידע. הנספח מתעדכן מעת לעת והעדכון מועבר ליועמ"ש משרד הפנים". חשיבות יידוע הציבור על לקוחות בעלה של תלמי-באבאי טמונה ביכולת של הציבור להיחשף למידע שלאורו עשוי להתווסף מידע נוסף מהציבור על ניגודי עניינים נוספים שלא הוצהר עליהם. איננו מדברים רק על המקרה הספציפי של תלמי באבאי אלא באופן רוחבי על כל הסכם ניגוד עניינים.
בהשוואה ליחסי קרבה אחרים, הפוטנציאל לניגוד עניינים בקרב בני זוג גדול יותר, לאור העובדה שבני זוג מנהלים לרוב משק בית משותף ומחזיקים בחשבונות בנק משותפים. מסיבה זו, הסכם ניגוד עניינים בין בני זוג שאחד מהם עובד ציבור מחויב בשקיפות מחמירה, והציבור גם הוא חייב להיות מיודע על פרטי ההסכם כדי לוודא שהוא אמנם נשמר.
מאז 2015 הסכמים מסוג זה מושפעים מהפסיקה שהייתה במקרה של בני הזוג שוורץ-רוסו. בינת שוורץ כיהנה ב-2015 כמנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים וחתמה על הסכם ניגוד עניינים הכולל התייחסות לעסק של בן זוגה, דוד רוסו, מבעלי חברת דר ייעוץ ניהול ותכנון עירוני.
אלא שפרטי ההסכם לא נחשפו לציבור, ושוורץ סירבה לפרסם את רשימת לקוחותיו של רוסו. בשתי עתירות שהוגשו בנושא, בית המשפט הכריע לבסוף כי על בני הזוג לחשוף את ההסכם ואת רשימת הלקוחות כיוון שחובת השקיפות במקרים מסוג זה גוברת על זכויות אחרות.
"ככלל, רצוי לפרסם את מירב הפרטים הנוגעים להסדרי ניגוד עניינים של נושאי משרה ציבורית כדי להבטיח בקרה יעילה על אכיפת ההסדר", אמר ל"שקוף" עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה". לדברי מן, "חיסוי פרטים צריך להיעשות בצמצום ותוך איזון מתאים בין זכויות בעל ההסדר והקרובים אליו לבין האינטרס הציבורי. המקרה שלפנינו דומה מאוד למקרה אחר שנדון בפסיקה, שם הוחלט שהאינטרס הציבורי גובר וכך ראוי שיהיה גם הפעם".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
הבעייה של יו"ר הועדה המחוזית חמורה יותר. היא פועלת בניגוד אינטרסים מובהק, תוך הצגת מצגי שווא מכוונים כדי לאשר תוכניות, יחד עם חברי ועדת הבינוי ירושלים.
בוועדות הבינוי מבצעים באופן שיטתי חריגות גסות מהחוק, כולל ביצוע פשעים שעונשם 2-3 שנות מאסר.
עצם המינוי שלה פסול, לאחר שהייתה מתכננת המחוז, כאשר יש תוכניות שלה שעדיין דנים בהן. ליו"ר המחוז ניגוד אינטרסים מובנה בתפקיד, ולפי החוק הברור אסור היה לה להתמנות לתפקיד!.
היא עושה הכל כדי לבצע תוכניות שלה, למרות חוסר החוקיות וחוסר ההתכנות שבהן, והיותן פוגעניות במיוחד.
נעשות עבירות חמורות בוועדות הבינוי, תוך ניצול לרעה של הסמכות שהוענקה להם, ועוד רוצים להרחיב את הסמכויות שלהן, מה שיגרום לקטסטרופה…
אין פיקוח בין הוועדות (ארצית, מחוזית ומקומית), אלא יש שיתוף פעולה מלא לסיוע בפשעים הבעייה העיקרית היא של הועדה הארצית לתשתית לאומית שהיא למעשה נוגדת דמוקרטיה – כח על – מחוקקת, מבצעת, שופטת וחסרת פיקוח.
בין השאר, מאפשרים בימים אלה, שוד נכסי מדינה בשווי מליארדים! תוך רמיסת תושבים מאוכלוסיה נמוכה, ופגיעה בכל תושבי המדינה, וזה בנוסף לבזבוז אדיר של כספי ציבור שנעשה שם במטרה לשדוד את אותם נכסים.
כל זה כשיש מלחמה ושומעים כל הזמן שאין כסף, שצריך לצמצם, לחתוך בבשר החי, להעלות מיסים, כשבעצם לא צריך – הכסף על הריצפה רק תרימו אותו ולא תאפשרו את העוול הזה…
זה רק קצה קצהו של הקרחון.. צריך על זה ועדת חקירה.
יש לי מלא חומר בנושא, אם מישהו רוצה לטפל בזה אשמח להעביר חומר.