מאחורי הדיונים בוויקיפדיה: תפירת תיקים לנתניהו – תיאוריה או קונספירציה?

בחודש נובמבר של שנת 2019 התייצב ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מול אזרחי ישראל והתייחס לכתב האישום נגדו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בהצהרה שמסר ממעונו בירושלים: "זו אכיפת בררנית על סטרואידים, זו תפירת תיקים. תופרים פה חליפה מיוחדת רק בשבילי". נתניהו האשים את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בכך שנכנע ללחץ שהפעילו עליו פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטים אחרים והאשים את חוקרי המשטרה: "בתהליך הזה לא חיפשו את האמת, חיפשו אותי. החוקרים לא לחצו על העדים שיגידו את האמת – הם רמסו אותם בסחיטה באיומים כדי שיגידו שקר. הגיע הזמן לחקור את החוקרים. לחקור את הפרקליטות שמאשרת את החקירות המזוהמות הללו". דברי נתניהו ממעונו בבלפור הועברו בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלו, עיתונאים לא הוזמנו למקום.

בשבועות האחרונים, מתנהל ויכוח ער סביב המקום שצריכות לתפוס טענות תפירת התיקים באנציקלופדיה החופשית – ויקיפדיה. הויכוח נסוב סביב ערך חדש שעלה, בשם: "תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל". הערך מפרט את הטענות שהעלה בעצמו ראש הממשלה, תחת מסגורן כקונספירציה. כפי שפורסם גם ב"מקור ראשון", קיומו הועמד להצבעה, בה רשאים להשתתף עורכים שעמדו ברף השתתפות מסוים בעריכה בויקיפדיה. לאחר ויכוחים נוקבים הוחלט להשאיר את הערך, כשההצבעה נפלה על חודו של קול – בעד מחיקת הערך הצביעו 77 (54.6%), ונגד הצביעו 64, כאשר נהלי ויקיפדיה קובעים כי כדי למחוק ערך יש להשיג רוב מינימלי של 55%.

בין אנציקלופדיה לקונספירציה

הערך נפתח במילים הבאות: "תאוריית הקשר לתפירת תיקים על ידי גופי האכיפה והמשפט בישראל היא תאוריית קשר לפיה ישנה מגמה של שימוש בהליכים פליליים כלפי אישי ציבור באופן לא מידתי". במהלך השורות הבאות, גם מי שאינו בקיא במתח הפוליטי מאחורי הערכים בוויקיפדיה היה יכול להרגיש אותו בין השורות: "התומכים בתאוריית הקשר מתבססים על מגמת עליה במספרם של חקירות וכתבי אישום כנגד אישי ציבור, ואינם מקשרים זאת להתרבות מעשי השחיתות או לעלייה בחומרתם". 

יוזם כתיבת הערך, משתמש בשם מוישימי, ציין: "ערך שלדעתי חסר בויקיפדיה. יש מקום להרחיב לשפר ולחלק עוד". מספר משתמשים טענו שאין לערך חשיבות אנציקלופדית ויש למחוק אותו. "ערך ללא גרם חשיבות", ציין משתמש בשם דזרט. "ערך מוזר ביותר, אלא אם אנחנו עסוקים בתאור הפרינג' הישראלי (ואז זה צריך להיות תחת הערך הזה, אם יכתב)", הוסיף משתמש בשם Agmonsnir.

מנגד סבר משתמש בשם גופיקו כי מדובר בתופעה בולטת: "כל מי שקורא חדשות בישראל מכיר אותה ויודע שבמשפטי דרעי ונתניהו למשל ישנה ביקורת רבה על התנהלות הפרקליטות ובתי המשפט של תפירות תיקים. בערך גם מופיע סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמראה שרוב אזרחי ישראל מאמינים כי ישנם תיקים תפורים המוגשים על רקע פוליטי. ערך חשוב מאוד בעיניי ואני שמח שנכתב". 

יוזם הערך מוישימי חיזק את דבריו: "מי שיפתח את המקורות שהובאו יראה שזה לא מחקר מקורי אלא של פרופ' דניאל פרידמן, של ד"ר גדי טאוב, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' יעקב נאמן ז"ל הנשיא לשעבר ראובן רבלין וכן של אמנון אברמוביץ, פרופ' אביחי מנדלבליט (שאכן, בהזדמנויות אחרות טען אחרת). יש שטוענים שזה עניין של שמאל-ימין, אני בחרתי להציג את התאוריה כפי שהיא מוצגת בספר על ידי פרופ' פרידמן שהוא דמות רצינית בעיני". 

משתמש אחר בשם TsviDeer העביר ביקורת על הכותרת של הערך: "מדובר כאן, למעשה, 'בקונספירציית' הקשר לתפירת תיקים בישראל ולא 'בתיאוריית' הקשר לתפירת תיקים בישראל". לקונספירציות אין מקום בויקיפדיה מכיוון שאין בהן עובדות של ממש להסתמך עליהן, אלא על השערות (קונספירציות) בלבד", סיכם. "ישנם לא מעט ערכים בוויקיפדיה על קונספירציות מוחלטות. כמו כדור הארץ שטוח, לא הייתה נחיתה על הירח ועוד", השיב לו גופיקו.

יש לציין כי גם הקונספירציה על אודות מעורבות שב"כ ברצח רבין קיבלה ערך נרחב ומקיף בוויקיפדיה, בשם "תיאוריית הקשר על רצח רבין". בערך מפורטות כל הטענות, כאשר ישנן כותרות נפרדות לתאוריות קשר מצדה הימני של המפה הפוליטית ומצדה השמאלי. בשל הוויכוחים הרבים מאחוריו, הוא הפך ל"דף מוגן", וחסום בפני עורכות ועורכים חדשים. בדף השיחה על אודותיו, ניכר שנערכו דיונים נוקבים בשאלה "האם אינציקפולדיה צריכה להכיל תיאורייות קשר למינהן?" ובפרטי המקרה עצמו.

איומים?

התלהטות הדיון הביאה כאמור להצבעה שנפתחה ב-28 ביולי, במטרה לקבוע האם יש להשאיר את הערך או למחוק אותו. אולם בניגוד להצבעות אחרות, הצבעה זו העמידה את הנהלים של ויקיפדיה למבחן משני הצדדים. "שימו לב כי מומחה ניתוח הנתונים בטוויטר מר גיל פלדמן מאיים כי מי שיצביע בערך הזה בעד השארת הערך 'יזכה' לבדיקה מעמיקה בחשד לכך שהוא עושה שימוש פוליטי במיזם. האיום זכה עד כה לכ-24 אלף צפיות על פי נתוני חברת טוויטר", כתב יזם הערך  מוישימי. 

"היות והופעל כלי חיצוני מאיים, לדעתי יש לשקול לפסול את ההצבעה, ולחזור ולדון על הערך באופן דמוקרטי בעוד שמונה עשר חודשים", הציע משתמש בשם מיכאל משיכון בבלי.  

אולם משתמשים אחרים לא התרשמו מההצעה: "נו באמת, 'איומים'? ברצינות? קצת פרופורציות. הלוואי שאלה היו ה'איומים' בעולמנו. הרי כל אחד יכול לבצע 'בדיקה מעמיקה' על כל עורך שמתחשק לו. זה נראה יותר כמו רצון לפסול את ההצבעה (או לצייר אותה כבלתי לגיטימית) כדי להשאיר בכוח את הערך גם אם יוחלט למוחקו", טען משתמש בשם Guycn2. 

"נאמני בנימין נתניהו?"

לאורך הערך מופיעות דוגמאות רבות של מקרים בהם נטען לתפירת תיקים, ביניהם: אריה דרעי, יעקב נאמן, רפאל איתן, אריאל שרון, אהוד אולמרט, גל הירש, אפי נוה ובנימין נתניהו. דוגמאות אלו קיבלו ביטוי גם בעבודה מאחורי הקלעים, כאשר אחד מהנושאים שנפתח פעמים רבות לאורך שיחות העריכה עסק בשאלה: אילו נבחרי ציבור יש להכניס לערך? כותרתו של אחד מהדיונים אף קיבלה קיבלה את השם "נאמני בנימין נתניהו".

"את גל הירש לא ציינתי בנפרד, כי ככל הידוע לי עדיין מתנהל כנגדו התיק בבית המשפט. כנ"ל נתניהו, אם כי יש לנתניהו מספר תיקים בעבר שנסגרו ואכן זכו לביקורת דומה. אני גם חששתי שציון שמו של נתניהו יהפוך את הערך לזירת התגוששות פוליטית. שרון לא העליתי מכיון שעד היכן שידי מגעת, הטענות בעניינו הן דווקא שהתיק כנגדו נסגר מטעמים פוליטיים, ולא ההיפך. כמו כן, לא נראה לי ששרון היווה איום על מערכת המשפט, ואני התמקדתי במקרים אלו", הסביר מוישימי את שיקוליו.

"להפך", השיב לו משתמש בשם יודוקוליס, "בפרט המקרה של נתניהו הוא המהותי ביותר מבין השלושה, מכיוון שהושמעו המון טענות לתפירת התיקים נגדו, לכן אני חושב שזה מהותי מאוד לערך הזה".

"מדוע לא מביאים את אשר ידלין שיועד להתמנות לנגיד בנק ישראל ומינויו בוטל עם פתיחת החקירה? ומה עם אברהם עופר שכיהן כשר השיכון והועלו נגדו חשדות שלפיהם היה שותף למעשי שחיתות בחברת שיכון עובדים? ומדוע נפקד מקומו של יצחק רבין שהתפטר בגלל חשבון הדולרים של אשתו?", שאל שאלה רטורית משתמש בשם ‏Yoavd והוסיף: "הסיבה היא כי התרבות השלטונית השתנתה. פעם – כאשר נבחר ציבור הואשם התייחסו לזה ברצינות. היום – אף אחד לא נרתע מדמות ציבורית שמואשמת בעבירות שוחד, מרמה וכדומה. אף אחד לא מעלה על דעתו להתפטר. הערך מתעלם מכך לחלוטין" .

"הערך מתעלם מהמקרים הללו, כי הם לא קשורים. האם מישהו מתומכי תאוריית הקשר מביא את המקרים הללו כהוכחה לשחיתות בפרקליטות ותפירת תיקים? הערך לא אמור לרכז את כל התיקים שנפתחו בישראל נגד אישי ציבור", ענה לו גופיקו.

"המקרים האלה קשורים, משום שהם מלמדים על ירידת הדורות", השיב דוד שי. "בעבר איש ציבור שנחשף כי דבק בו רבב קיבל את הדין, ואילו בדורנו אנשי ציבור שדבק בהם רבב מאשימים שנתפר להם תיק. האם הפרקליטות דחפה את לשונו של חיים רמון לפי הקצינה, רגע לפני ששלח לוחמים ואזרחים אל מותם? האם הפרקליטות הזמינה משלוחי שמפניה, סיגרים ותכשיטים אל בית נתניהו?".