שומר על עמימות: נתניהו לא ממנה ממלא מקום ולא מפרסם דוח בריאות

אשפוזו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפונה לבית החולים שיבא ועבר צנתור, הציף שתי סוגיות בעייתיות בהתנהלותו שעלולות בעתיד להוביל לחוסר יציבות שלטוני במקרה שבו יידרש להימצא לו מחליף. האחת היא עבירה על נוהל לפיו החל משנת 2007 ראשי ממשלה בישראל מחויבים לביצוע בדיקות רפואיות אחת לשנה ולפרסום דוח רפואי על מצבם, והשנייה היא מינויו של ממלא מקום, שעל פי החוק אמור להיכנס לתפקיד רה"מ מיד כשנבצר מראש הממשלה המכהן לבצע את תפקידו. 

סעיף 16 (ב) בחוק יסוד הממשלה קובע כי אם נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה, ובמידה שלא יחזור לתפקידו במאה הימים לאחר מכן, יראו בו כמי שנבצר ממנו למלא את התפקיד באופן קבוע. הסעיף הופעל למעשה פעם אחת בהיסטוריה, כשראש הממשלה לשעבר אריאל שרון נכנס לתרדמת ולתפקידו נכנס ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט. לפי סעיף 16 (ג) בחוק יסוד הממשלה אם לא היה ממלא מקום לראש הממשלה, תקבע הממשלה שר אחר, שהוא חבר כנסת, למלא את התפקיד.

ראש הממשלה לשעבר שרון מינה ב-2003 את אולמרט לממלא מקומו וכשנכנס לתרדמת, העברת המושכות לידי אולמרט הייתה חלקה ולא הצריכה הצבעת ממשלה כיוון שהייתה מעוגנת בחוק. 

נבצרות נתניהו, מכל סיבה שהיא, עשויה במצב הנוכחי להוביל לכאוס. נתניהו מקפיד שלא לסמן יורש ולמנות מ"מ, ואין להוציא מהאפשרות של פיצול הליכוד לאחר נבצרותו, או כל תסריט אחר. המערכת הפוליטית עשויה במצב כזה להיכנס לסחרור של ימים, ואולי שבועות, בהם לא תיוודע זהות ממלא מקום ראש הממשלה ואם הצליח לייצב את ממשלתו נוכח הטלטלה. נתניהו איננו עובר על החוק כשלא ממנה ראש ממשלה ממלא מקום, אך מתוך דאגה ליציבות המדינה היה עליו לעשות זאת.

נבצרות ראש ממשלה מלבצע את תפקידו, מכל סיבה שלא תהיה, היא אירוע טראומתי במשטר דמוקרטי. כשמקרה קיצון שכזה מתרחש, עדיפה הוודאות על חוסר הוודאות. דוגמה לכך ניתן היה לראות במקרה שרון וההחלפה המיידית שלו על ידי ממלא מקומו אולמרט, שכעבור 100 ימים הפכה להחלפה קבועה. בכל שנות כהונתו מסרב רה"מ נתניהו למנות ממלא מקום. אם חלילה ייבצר ממנו למלא את תפקידו, מכל סיבה שהיא, הפוליטיקה הישראלית תמצא עצמה נגררת למאבקי כוח פנימיים בתנועת הליכוד, ובקרב שרי הממשלה. המצב שונה בתכלית מהמצב ברצח רה"מ יצחק רבין כיוון שבזמנו היה ברור לכל כי שר החוץ שמעון פרס, שלא מילא תפקיד ממלא-מקום, עתיד למלא את מקומו של רבין כראש ממשלה, וזאת לנוכח מעמדו מפלגת העבודה ובציבור. בימנו נתניהו מקפיד במשך עשורים שלא לרמוז לגבי מי הוא רואה כיורשו, ועל כן יתכן ומצב של נבצרות פתאומית שלו תגרור את ישראל לחוסר ודאות וכאוס פוליטי. 

נוהל דיווח בריאות שנתי 

לאור מצב בריאותו של רה"מ לשעבר שרון, התעוררה ביקורת לגבי יידוע הציבור בדבר מצבו הבריאותי של ראש ממשלה בישראל. לאור הביקורת פורסם בשנת 2007 כי לשכת ראש הממשל אהוד אולמרט החלה לפעול על פי נוהל. לפי בקשת התנועה לחופש המידע, פורסם בשנת 2010 הנוהל הנוגע לבריאות ראש ממשלה בישראל, כאשר סעיף 6.2 קובע כי ראשי ממשלה יפרסמו מידי שנה דוח על מצבו הרפואי. הדוח יחובר על ידי ראש הצוות הרפואי של רה"מ, ויפרט את כשירותו מבחינה בריאותית. היקף הדוח ייקבע על ידי ראש הצוות הרפואי יחד עם לשכת רה"מ והלשכה המשפטית במשרד רה"מ. 

למרות החובה השנתית, נתניהו פרסם דוח בריאות אחרון בשנת 2016. ב"מקום הכי חם בגיהנום" ערכו מעקב אחר דוחות הבריאות של נתניהו, ופנו ללשכתו כמה פעמים בבקשה לפרסם דוח בריאות נוסף. לעומתו, רה"מ לשעבר יאיר לפיד שכיהן כראש ממשלת מעבר לתקופה מוגבלת של חודשים ספורים, פרסם ב-2022 את דוח הבריאות שלו, אולם יש לציין כי בניגוד לדוח שפורסם על בריאות נתניהו ב-2016, הדוח של לפיד היה בן שורה וחסר פירוט לחלוטין לגבי הבדיקות אותן עבר לפיד. 

היעדר שקיפות נתניהו לגבי מצבו הבריאותי, בצירוף העובדה שלא סימן לעצמו יורש ולא מינה ממלא מקום, עשוי להיות צרוף "לא בריא" לדמוקרטיה הישראלית. במשטר דמוקרטי תקין הציבור אמור להיות מיודע, כל תקופה קבועה, על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. עדיף היה שייקבעו פרמטרים קבועים לכל ראשי הממשלה, עליהם הם מחויבים לדווח מה מצבם כל שנה. המצב בו כל הנושא נתון להחלטת ראש הצוות הרפואי של ראש הממשלה, ללשכתו ולייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, הוא מצב שעשוי לייצר מיסוך של נתונים חשובים שיוסתרו מהציבור. 

ממשרד ראש הממשלה טרם התקבלה תגובה.