המאבק בעישון רשם שני הישגים, אבל המבחן העיקרי נמצא בהמשך הדרך

אתמול (רביעי) בלילה עברו בקריאה טרומית שתי הצעות חוק במסגרת המאבק בעישון ובחברות הטבק. עישון הוא גורם התמותה מספר אחת בישראל, ולפי נתוני משרד הבריאות מתים כל שנה בישראל 8,000 קורבנות מעישון, 800 מהם מעישון פסיבי. מדובר בכמות הגדולה פי 20 מקורבנות תאונות הדרכים בשנה. 

החוק הראשון שעבר אתמול קריאה טרומית ברוב של 27 תומכים ושלושה נמנעים הוא חוק של ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בסמים, חוק לאיסור על ייצור ושיווק מוצר עישון בטעם או בריח מובחן. החוק השני הוא חוק של ח"כ אושר שקלים (הליכוד), חוק לפרסום תמונות בדבר נזקי העישון על חפיסות הסיגריות, שעבר אתמול קריאה טרומית ברוב של 25 תומכים וללא מתנגדים. שני החוקים עשויים להוות כלים חשובים במאבק להורדת כמות המעשנים בישראל. 

למרות הרוב – קידום החוקים מורכב 

מעטים הפוליטיקאים שיפעלו בגלוי נגד חקיקה למאבק בחברות הטבק ובעישון, רוב המתנגדים יעשו זאת מאחורי הקלעים. את המכשול הראשון לחוקים הניחה ועדת השרים לענייני חקיקה כשלא העניקה לחוקים תמיכה גורפת, למרות שהוגשו על ידי שני חברי קואליציה. תמיכת הוועדה כוללת בלם בדמות חובת החזרת החוקים לוועדת השרים לפני העלאה לקריאה ראשונה במליאה. ההחלטה פותחת פתח להתערבות לוביסטים ובעלי אינטרסים מול ועדת השרים, מאחורי הקלעים. 

גם בחקיקה שקודמה בשנת 2018 על ידי ח"כ לשעבר יהודה גליק (הליכוד) וח"כ איתן כבל (העבודה), ועדת השרים התנתה את התמיכה בהחזרת החקיקה לאישור נוסף, ושם הצליחו לוביסטים של חברות הטבק להפעיל השפעתם כדי לנסות לטרפד את המשך קידומו של החוק. רק אחרי לחץ תקשורתי ומחאת חברי כנסת, נאותה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד לאשר תמיכה ממשלתית בחוק בקריאה ראשונה. כאן המקום להזכיר שחלה חובה על נבחרי ציבור לדווח לציבור על כל מפגש שלהם עם חברות טבק ונציגים מטעמן, כולל לוביסטים.  

ההתנגדות הצפויה לחיוב פרסום תמונות נזקי עישון

החוק של ח"כ שקלים לחיוב פרסום תמונות נזקי העישון על חפיסות סיגריות עשוי להיתקל בהתנגדות בהמשך. שאלנו מי עשוי להתנגד לחקיקה, את האדם שקידם חקיקה כזו בעבר ונאלץ לסגת ממנה, יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל. "בעיקר החרדים", אמר כבל. "הם מנסים להציג את זה כבעייתי מבחינתם לראות את התמונות האלה, שאינן יאות". 

הצעת החוק של כבל משנת 2017 כללה בהתחלה את סוגיית התמונות על חפיסות, אך לבסוף לאחר אולטימטום של שר הבריאות לשעבר ליצמן, הוא אימץ פשרה שבמקום תמונות, חפיסות הסיגריות ישווקו עם מה שנחשב ל"צבע הכי מכוער בעולם". הוא שב ומסביר את הסכמתו לריכוך החוק שהגיש בזמנו, "כל דבר יש לו את הזמן שלו. אנחנו היינו צריכים להכניס את הרגל בדלת, והעניין של התמונות בסוף יגיע. זה רק עניין של תזמון. יש דברים שאתה יכול לעכב אותם, אבל אתה לא יכול למנוע".

לוביסטים של חברות הטבק עשויים לנסות ולהשתמש בחברי כנסת חרדים כמי שיחליפו את שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן בייצוג העמדה שמדובר בדבר "לא אסתטי". הם יודעים מהעבר שהמגזר החרדי רגיש לגבי החדרת דימויים ויזואליים למרחב הציבורי שלו, ויבדקו אם מדובר רק בעמדה ייחודית לליצמן, שדלתו הייתה פתוחה בפני לוביסטים מטעם חברות הטבק, או אולי עמדה נרחבת יותר שעשוי להיות מי שיהיה מוכן לייצג אותה גם עכשיו כשליצמן סולק מהזירה הפוליטית. 

לשאלה אם ה"לא אסתטי" של השר ליצמן היא עמדת המגזר החרדי כבל משיב "אני מקווה שלא. יהיה קרב. אני חושב שיש סיכוי הפעם שהמתנגדים לא ינצחו בו. אני מתקשה לראות מצב שבו עולים על בריקדות בעניין הזה. אני חושב שכאן קואליציה ואופוזיציה לגמרי יכולות להיות שותפות לחקיקה החשובה", ומוסיף ש"יכול להיות שהתמונות תהיינה יותר מרוככות", ממה שמוצע תחילה. 

בסיכומו של דבר ניהול ההתנגדות לחוק של ח"כ שקלים ירוכז כנראה על ידי חברות הטבק – פיליפ מוריס, המיוצגת בכנסת באמצעות חברת "ברדוגו יועצים" בראשות הלוביסטית בהירה ברדוגו, חברת דובק הישראלית שנעדרת ייצוג קבוע בכנסת אבל לקראת דיונים בוועדות שולחת לוביסטים ביתיים, ויתכן שחברת BAT (בריטיש אמריקן טבקו) שיוצגה בעבר על ידי כהן-רימון-כהן. 

ההתנגדות לחוק איסור ייצור ושיווק מוצרי עישון בטעמים וריחות

ההתנגדות לחוק שמקדם ח"כ ביסמוט צפויה להיות נרחבת ועוצמתית יותר מאשר במקרה החוק של ח"כ שקלים. החוק של ביסמוט לאיסור ייצור ושיווק מוצרי עישון עם טעמים וריחות, נוגע למספר גורמים שעשויים להיפגע ממנו. בנוסח הנוכחי החוק עתיד לאסור למעשה שיווק נרגילות, כיוון שבנרגילות החומר הוא בעל טעמים וריחות. הלוביסטים שיתנגדו לחוק ינסו להתלות ב"טיעון התרבותי" לפיו החוק מהווה פגיעה בתרבות של המגזר הערבי. כאן המקום לציין שמדוחות שר הבריאות על עישון עולה באופן ברור שבמגזר הערבי מעשנים יותר מהמגזר הלא ערבי. האם הח"כים הערבים יתנגדו לחקיקה על אף שאינטרס הבריאות של האוכלוסייה הערבית והנוער שלה מחייב אותה?  

"נכון שלגבי הנרגילות זה עניין תרבותי בחברה הערבית אבל אני מתקשה לראות שחברי הכנסת בחברה הערבית עומדים על רגליהם האחוריות נגד זה", אמר ח"כ לשעבר כבל, שבסופו של דבר מאמץ תחזית חיובית שהחוק יעבור כפי שהוא. 

ח"כ לשעבר מוסי רז, שהגיש את החוק לראשונה בשנת 2021, טוען שעוד לפני שהחוק התקדם בכלל היו אליו פניות, "אני חושב שמי שיתנגדו זה קומץ של אנשים שמתפרנסים מזה, מייבאים סיגריות בטעמים ומוכרים אותן, יש אולי כמה שזה באמת חלק משמעותי במכירות שלהם בחנות או בקיוסק, ויש מי שמייבאים את הדברים האלה. זה לא הרבה אנשים. ברור שהם ייפגעו כלכלית, וצריך יהיה לעזור להם".

"בחברה הערבית זה בהחלט יכול להוות בעיה כי שם זה עמוק יותר. יכול להיות שיצטרכו שם איזושהי הדרגתיות לאכוף חקיקה כזו, אבל אני לא חושב שתידרש החרגה", אמר רז שסבור שגם במקרה של סיגרים אין מקום להחרגות או הקלות. "הסיגריה היא רוצחת. כך צריך לדבר עליה. זה שהסיגר הוא רוצח יותר יקר, לא צריך לעמוד לזכותו". 

לחקיקה עתידים כנראה להתנגד יצרני ויבואני הנרגילות, הסיגריות האלקטרוניות השונות (החוקיות והלא חוקיות), רשתות ממכר לסיגריות אלקטרוניות וסיגרים, וגם חלק מחברות הטבק, כמו למשל פיליפ מוריס המשווקת את מוצר האייקוס שלה באמצעות שלל טעמים אפשריים לקנייה. הטיעונים שהם יפנו לביסמוט יסובו בעיקר סביב אובדן הפרנסה, פיטורי עובדים ופגיעה כלכלית. יתכן שבעלי הקיוסקים ינסה להפעיל את כוחם בקרב חברי כנסת של הליכוד, כפי שעשו בשנת 2018 כשהתקדמה החקיקה של ח"כ כבל. ההתנגדות שלהם לא נשאה פרי בזמנו. 

העצה של כבל

ח"כ כבל מעביר מסר לשני מחוקקי החוקים וטוען שהם "עתידים להיתקל בלחצים. חד משמעית", וגם מסייע בעצה לגבי הדרך שיש להתמודד עם הלחצים הללו, "לתת לזה פומביות. הפומביות תנצח את העניין" הוא טוען. כשנשאל אם לדעתו על מקדמי החוקים לדאוג לשקיפות מיידית על כל מפגש ולחץ המופעל עליהם בנושא הוא משיב "חד משמעית כן".  

לובי העיתונות מחוץ למשוואה

נקודת האור של מגישי החוקים היא העובדה שהפעם, ככל הנראה, לובי העיתונות המודפסת נמצא מחוץ למשוואת ההתנגדות לחקיקות המוצעות. בחקיקת חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק בשנת 2018, החוק יכול היה לפגוע בהכנסות העיתונות המודפסת מפרסום מוצרי טבק, והללו התגייסו במטרה לטרפד את החוק או להחריג את העיתונות המודפסת. מבחינת מגישי החוק הנוכחי מדובר בבשורה משמחת כיוון שלובי העיתונות המודפסת היה הצלע החזקה יותר בחיבור הכוחות שלהם עם חברות הטבק. המקרה של החקיקה הנוכחית יהווה מהבחינה הזו מקרה בוחן למדידת נטו-כוחה של תעשיית הטבק, על שלל זרועותיה וצורותיה. כבל ורז מסכימים לניתוח, ולכן התחזיות שלהם לקידום החקיקה אופטימיות יחסית, "בוא נגיד את זה כך, גם בכנסת המטורללת הזו, אם שני החוקים האלה לא יעברו אז באמת אין לי מה לומר", מסכם ח"כ לשעבר כבל.