ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משך הזמן שבו לוקח להזמנה מהבית הלבן לנחות על שולחנו של ראש ממשלה בישראל מרגע השבעתו, הוא סממן למצב היחסים בין המדינות. היום נשבר שיא שלילי, כשחלפו כבר 181 ימים מאז השבעת ממשלת נתניהו השישית בלי הזמנה רשמית. אם לשפוט על פי מצב היחסים כרגע, נראה שייקח עוד זמן עד שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן יזמין את בנימין נתניהו למפגש רשמי.
השיא הקודם נרשם בקדנציה הרביעית של נתניהו ב-2015, אז הנשיא ברק אובמה הפנה לו כתף קרה ונמנע מהזמנה במשך 180 ימים. כך נראית כרוניקה של הידרדרות ביחסים:
הממשלה הושבעה ב-29 בדצמבר 2022 ופחות משבוע לאחר ההשבעה, ב-4 בינואר 2023, הציג שר המשפטים יריב לוין את תוכניתו ל"רפורמה במערכת המשפט", המהווה למעשה ניסיון להפיכה משטרית וליצירת משטר שבו לא קיימים בפועל בלמים לרצון הממשלה והעומד בראשה.
הצגת הרפורמה וקידומה האגרסיבי והמהיר בוועדות הכנסת, בניצוחו של יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, הובילו לגל חסר תקדים של הפגנות ברחבי ישראל, שמרכזן מתרחש ברחוב קפלן בתל אביב.
ב-18 בפברואר השמיע שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, ביקורת ראשונה על מהלכי החקיקה של ממשלת נתניהו, במסגרתה הוא ייעץ לנתניהו "ללחוץ על הבלמים" ולהאט את מהלכי החקיקה כדי להגיע לקונצנזוס רחב לגביה. ניידס הדגיש שהמוסדות הדמוקרטיים הם שמחברים בין שתי המדינות, והדמוקרטיה בישראל מהווה עילה שבגינה ארה"ב מגנה על ישראל באו"ם.
יומיים לאחר מכן, ב-20 בפברואר, ארה"ב הצטרפה באופן נדיר להצהרה באו"ם נגד ישראל בנוגע להרחבת ההתנחלויות, והביעה "דאגה עמוקה" לנוכח כוונות הממשלה החדשה בישראל. רה"מ נתניהו גינה את אופן הצבעת ארה"ב.
ב-1 במרץ התפרסמת הידיעה לפיה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר ש"אני חושב שאת חווארה צריך למחוק", זאת אחרי שעשה לייק לציוץ של סגן ראש המועצה האזורית שומרון, שקרא למחוק מעל פני האדמה את הכפר הפלסטיני שבו קבוצת מתנחלים התפרעה. עוד באותו היום הוציאה מחלקת המדינה הצהרה לפיה דברי סמוטריץ' "מגעילים ומהווים הסתה לאלימות", תוך קריאה לנתניהו לגנות את הדברים. כך, באופן חסר תקדים, שר האוצר הישראלי הפך לפרסונה לא רצויה בארה"ב.
כעבור שלוש יממות, ב-4 במרץ, צוטט שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, כמי שאמר על השר בצלאל סמוטריץ' ש"אני ממש כועס עליו. הוא טיפש. יש לו טיסה לוושינגטון, ואם הייתי יכול הייתי זורק אותו מהמטוס".
ב-24 במרץ הכריז רה"מ נתניהו על פיטוריו של שר הביטחון, יואב גלנט, בשל אמירותיו כי יתכן שלא יתמוך בהליכי החקיקה המהווים מהפכה משטרית. המהלך הוביל למחאה של מאות אלפי ישראלים שיצאו באותו ערב לרחובות באופן ספונטאני, ומה שהוביל את נתניהו לסגת בהדרגה מפיטורי גלנט.
ב-28 במרץ כשנשאל מתי נתניהו יוזמן לבית הלבן, ענה הנשיא ביידן לכתבים: "ישראל לא יכולה להמשיך בדרך הזו. לא אזמין את נתניהו בקרוב". ביידן הבהיר שדבריו נאמרים על רקע נסיון ההפיכה המשטרית שממשלת נתניהו מנסה לבצע.
עוד באותו יום ניסה שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, להרגיע את הרוחות וטען כי נתניהו יוזמן לבית הלבן, "אני מאמין שזה יקרה יחסית בקרוב, ככל הנראה אחרי פסח".
ב-29 במרץ מתחילות השיחות בין הקואליציה והאופוזיציה על קידום רפורמה במערכת המשפט. וב-10 באפריל רשת החדשות סקיי-ניוז הבריטית דיווחה שלפי מקורותיה נתניהו יוזמן לבית הלבן עד סוף חודש אפריל. ב-22 במאי השרה גילה גמליאל השתתפה בכנס שבו היא אמרה: "נתניהו יגיע בקרוב מאוד לוושינגטון – אני אומרת את זה מתוך ידיעה".
ב-7 ביוני סגנית נשיא ארה"ב, קאמלה האריס, נאמה בכנס לציון 75 שנה למדינת ישראל, וכללה אמירה על הצורך של ישראל בשמירת מערכת משפט עצמאית. לאור דבריה טען שר החוץ אלי כהן כי הוא בטוח שהאריס "לא תדע לומר אפילו סעיף אחד שמפריע לה ברפורמה". שגריר ארה"ב בישראל השתולל מזעם על דבריו, ועוד באותו היום השר כהן התנצל על דבריו.
ב-19 ביוני ארה"ב, האו"ם והאיחוד האירופי גינו את ישראל על ההחלטה לזרז בנייה של אלפי יחידות דיור בהתנחלויות. וב-23 ביוני, כעונש על קידום בנייה בהתנחלויות, ארה"ב ביטלה את "פורום הנגב" שהיה אמור להתקיים במרוקו.
ב-25 ביוני ממשל ביידן מחדש את החלטת ממשל אובמה לגבי הפסקת השת"פ הטכנולוגי עם גורמים ישראליים מעבר לקו הירוק.
מדינה מצורעת
"אנחנו מהלכים על סף תהום, לא פחות מזה", טוען פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב באוניברסיטת בר-אילן, ועמית בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
פרופ' גלבוע נשמע פסימי ביותר באשר לעתיד יחסי ישראל-ארה"ב לאור התנהלות נתניהו וממשלתו. "מדובר בסממן אחד של משבר עמוק ביחסים", הוא אומר על ההימנעות מהזמנת נתניהו לבית הלבן.
"במקום לצמצם את הפערים, הממשלה פוגעת באינטרסים הכי חשובים של ישראל ביחסים הבינלאומיים", הוא הוסיף. "פגיעה ביחסי ישראל-ארה"ב תהפוך את ישראל למדינה מצורעת כמו דרום-אפריקה של האפרטהייד". לדבריו ישראל לא תוכל לעמוד בלחצים מהסוג שהופעל בדרום אפריקה. "אין אפרטהייד כרגע, אבל החזון של בן-גביר וסמוטריץ' מוביל לשם".
ההנחה של פרופ' גלבוע שאין זה מופרך יותר להעריך שפגיעה ביחסי ישראל-ארה"ב עשויה להוביל לאיבוד האצבע של ארה"ב במועצת הביטחון, המטילה וטו עשרות שנים ומפילה החלטות נגד ישראל. "לאצבע הזו אין תחליף", הוא אומר.
סין, לדבריו, לא יכולה להחליף את ארצות הברית. דבריו נאמרו לפני שלשכת ראש הממשלה הוציאה היום הודעה על הזמנה שקיבל נתניהו לביקור בסין. לפי ההודעה, נתניהו עדכן בכך חברי קונגרס אמריקאים שאיתם נפגש והוסיף ש"ארה״ב תמיד תהיה בעלת הברית החיונית של ישראל, שאין לה תחליף".
פרופ' גלבוע מבהיר כי לאחר ברית המועצות והאסלאם הקיצוני, כרגע סין מוגדרת כאוייבת של ארצות הברית. "נסיעה לסין היא בבחינת תקיעת אצבע בעין", הוא מבהיר.
לדבריו, ב-181 הימים שחלפו מאז השבעת הממשלה, הממשל בארה"ב ניסה להבין מי שולט באירועים בישראל – האם זה נתניהו או סמוטריץ' ובן-גביר שמהווים סדין אדום עבור האמריקאים. "עם התרבות התקריות, האמירות הקיצוניות ועם הסיכומים שהופרו לגבי סוגיית הרחבת התנחלויות, בממשל הגיעו בהתחלה לשתי הערכות קשות: או שנתניהו לא שולט במצב וזה חמור, או שנתניהו שולט במצב והמעשים הם בהוראתו, וזה עוד יותר חמור".
הנסיעה של שר האוצר לארה"ב למרות היותו אישיות לא רצויה בעיני הממשל ופיטורי גלנט הם שני האירועים המשמעותיים מבחינת פרופ' גלבוע במשבר בין המדינות.
מול הטלטלה הפוליטית אמנם מתנהלים קשרים פקידותיים עמוקים בין הממשלים המהווים גורם מאזן, אך לא בטוח כמה זמן אלו יצליחו להחזיק את השברים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
לא הצלחתי להבין איך המאמר הנ"ל קשור לאתר "שקוף". מדובר במאמר פוליטי לחלוטין שאינו נוגע לשקיפות או להתנהלות נאותה.
הסיבה האמיתית שנתניהו לא הוזמן לבית הלבן היא כי בוושינגטון יושב ממשל שפנה עורף לעם בישראל ואינה מקבלת את הכרעתו בקלפי. האמריקאים ברחוב הרבה יותר תומכים ואוהבים את ישראל ממה שמשדרים לנו בתקשורת.