ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הצעת חוק להרחבת ההגנה על חושפי שחיתויות אושרה היום (שני) לקריאה שניה ושלישית בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. לפי ההצעה של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), שעתידה לעבור סופית במליאה בשבועות הקרובים, שוטרים וסוהרות שיתלוננו על שחיתות או התנהלות לקויה ביחידה בה הם משרתים, יוכלו לפנות למבקר המדינה ולבקש הגנה, על מנת למנוע התנכלות או פגיעה בזכויותיהם מטעם מי שמעוניינים להשתיק את הפרשה. עד כה הליך בקשת ההגנה התאפשר רק לעובדי מדינה, כעת הוא יורחב למשרתים במשטרה ובשב"ס – אך לא בצה"ל.
"הצעת החוק שלי תאפשר הגנה על משרתי ומשרתות המשטרה ושב"ס שבוחרים לדווח ולא לשתוק כאשר הם נחשפים לליקויים ולשחיתויות", אמרה ח"כ בן ארי ל"שקוף". "רבים מהם שילמו על כך באיבוד מקום עבודתם, חוו התנכלויות וקשיים. הצעת החוק שלי תאפשר להם הגנה, בדיוק כמו במקומות עבודה אחרים במגזר הציבורי ובנוסף תגביר את אמון הציבור בגופים הללו".
אחד המקרים שכלו בוועדה הוא של ניצב משנה אפרים ארליך, שעל פי פרסומים סבל ממסע נקמה מצד המשטרה לאחר שחשף שחיתות בארגון. הוא פוטר מתפקידו ועבר למכבי האש, אך לאחר מכן שב למשטרה בעקבות התערבות של מבקר המדינה, שלא במסגרת החוק.
במסמך עמדה של התנועה לאיכות השלטון הזכירו מקרה נוסף משירות בתי הסוהר, הסוהר רס"ר מקסים דרקץ, שחשף ליקויים בתנאי המעצר של עצורים, פגיעה בזכויותיהם ובתנאיהם. "כתוצאה מחשיפתו סבל משורה ארוכה של התנכלויות, לרבות פיטוריו משירות בתי הסוהר", כך לפי המסמך, אך ניהל את מאבקו בבתי המשפט מבלי שיכול היה לפנות לקבל הגנה מנציב תלונות הציבור.
על פי חוק שנחקק ב-1981, נציב תלונות הציבור במוסד מבקר המדינה אחראי לברר תלונות של עובדי ציבור, אשר מודיעים על ניסיון התנכלות להם על רקע דיווח על מעשי שחיתות, כמו הצרת צעדיהם, פיטוריהם או התעמרות אישית. במשך השנים דיווחו חושפי שחיתויות רבים על מחיר אישי כבד מנשוא שנאלצו לשלם, על כך שבחרו בדרך המוסרית והמקצועית ובמחויבות לציבור, על פני שתיקה נוחה. ב-2014 הרחיבו את החוק כך שיעניק הגנה גם למי שחשפו התנהלות מקצועית לקויה.
אולם בחוק הקיים קיימת החרגה של גופי הביטחון: המשטרה, שב"ס (שירות בתי הסוהר) וצה"ל (צבא הגנה לישראל), על אף שמדובר בגופים הכפופים לביקורת מוסד מבקר המדינה. על מנת לסגור את הלקונה הקיימת בחוק, ח"כ יואב קיש (הליכוד) הגיש בכנסת ה-20 הצעת חוק המקדמת את הכפפת המשטרה לחוק חושפי שחיתויות.
בכנסת ה-24 החוק הוגש שוב על ידי ח"כ יואב קיש וח"כ אמיר אוחנה (הליכוד). כעת ח"כ מירב בן ארי הובילה מהלך משותף לאופוזיציה ולקואליציה, תוך תמיכה ממשלתית ולהעבירו בהליך חקיקה מהיר בתמיכה נרחבת.
בתחילת קידומו זכה החוק לביקורת מצד התנועה לאיכות השלטון, כיוון שהוא חסר את הכפפת השב"ס וצה"ל, באופן שחושפי שחיתויות בגופים הללו יוכלו לזכות בהגנת מוסד מבקר המדינה. היועץ המשפטי של הוועדה לביקורת המדינה קיבל את עמדת התנועה לאיכות השלטון בכל הנוגע לשב"ס, שהוכנס לחוק שהורחב. אך צה"ל נותר מחוץ לתחום, ככל הנראה בשל התנגדות משמעותית של משרד הביטחון וצה"ל.
רגישות סוגיית הכפפת צה"ל לחוק ניכרה בדיון שהתקיים היום בוועדה לביקורת המדינה, בו נמנעה מגישת החוק, כמו גם היועץ המשפטי של הוועדה, מהכנסה לחוק באופן מפורש את סוגיית החיילים שצה"ל משאיל למשטרה ולשב"ס, ובהכרעה לגבי האם הללו יוכלו לקבל הגנה של מוסד מבקר המדינה כחושפי שחיתויות. סוגיה זו נותרה פתוחה לפרשנות משפטית עתידית.
אולם לצד הביקורת על המשך החרגת צה"ל, נציגי התנועה לאיכות השלטון, שמקדמים מול נבחרי הציבור את התיקון, הבהירו כי מדובר בהתקדמות חשובה. "הגיע הזמן שחושפי שחיתות בגופי הביטחון יקבלו את ההגנה המגיעה להם", אמרה ל"שקוף" עו"ד רחל אל-שי רוזנפלד, מנהלת מחלקת הגנה על חושפי שחיתות בתנועה לאיכות השלטון. "בדרך כלל מדובר באי סדרים מורכבים הנוגעים לסוגיות רגישות כמו ביטחון המדינה וזכויות אדם ולכן עידוד החשיפה וההגנה על חושפי השחיתות באותם גופים הוא חשוב במיוחד".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק