בזמן שהמאבק בעישון תקוע בעבר, שתי רפורמות חשובות עשויות להציל חיים של אלפים

בכנסת התקיים השבוע דיון משותף לוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים ולוועדה לזכויות הילד, לציון היום הבינלאומי למאבק בעישון החל ב-31 במאי. השנה הוקדש הדיון למאבק בסיגריות אלקטרוניות. אחת הסוגיות המרכזיות בהן ישראל מפגרת באופן כרוני אחרי מדינות העולם בתחום המאבק בעישון היא סוגיית האכיפה. חוקים יש, וחלקם לא רעים, אבל כשזה מגיע לאכיפה – המצב קטסטרופלי.

 אתמול בדיון סוגיית האכיפה שוב צפה כשיו"ר הישיבה, ח"כ אלי דלל, שאל את משרד הבריאות לגבי ממצאי חקירת מותו הטרגי של הנער מידן קלר, נציגי משרד הבריאות אמרו שהגישו תלונה למשטרה ולהם אין סמכויות חקירה. נציג המשטרה בתורו אמר שלמעשה אין לו מידע כי לא פתחו בחקירה לאור העובדה שאין חשד לעבירה פלילית. יתרה מכך, חודש וחצי אחרי מותו של הנער ולרשויות אין אפילו מידע לגבי סוג המוצר שעישן. 

התופעה חוזרת על עצמה בכל סוגיה במאבק בעישון ובחברות הטבק, באכיפת איסור פרסום מוצרי טבק, באכיפת איסור עישון במקומות ציבוריים, איסור מכירה לקטינים, ובכל סוגיה שעל הפרק. מאוחר יותר בדיון הוזכרה סוגיית היעדר האכיפה של העיריות בנושא מכירת סיגריות אלקטרוניות, והעובדה שבחוק הקיים אין תמריץ לעיריות לאכוף כיוון שהחוק לא כולל "מוטיבציה כלכלית" – קנסות המזרימים כסף לקופת העיריות.

בדיון בוועדה נכח "זקן השבט" של ארגוני המאבק בעישון, עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון. עו"ד האוזנר עוסק במאבק בחברות הטבק מאז 1983, כלומר 40 שנה, וניתן לומר שיש לו ניסיון כלשהו – מול כל הגורמים במשוואה. מסקנתו היא שאם מעוניינים לקדם אכיפה של החוקים אז מוכרחים להקים רשות למאבק בעישון. בשיחה עם "שקוף" הוא מחדד את דבריו בוועדה: "משרד הבריאות זה משרד רגולטורי. ראינו את זה בקורונה, שם לא נאכפו הצווים על ידי משרד הבריאות אלה השתתפו גורמי אכיפה שונים. במידה ובאמת רוצים שלא ימכרו לילדים או יסבלו מעישון במקומות ציבוריים – יש להקים רשות ציבורית למאבק בעישון. אני הייתי מעוניין שיהיו לה סמכויות דומות לרשות להגנת הצרכן. זה לא אמור לעלות הרבה, ובימנו מקימים רשות כל שני וחמישי, עם תקציבים של מאות מיליונים", אומר עו"ד האוזנר.

הצעת עו"ד האוזנר פשוטה. העלאת מחיר הסיגריות, והזרמת ההכנסות לקרן ממנה תמומן הרשות למאבק בעישון. לראשונה יוזרם כסף משמעותי מהמיסוי על הסיגריות, לצורך מאבק בעישון. האוצר לא אמור להתנגד, כיוון שלא נפגעת ההכנסה ממיסים, אבל ההערכת עו"ד האוזנר היא שיהיו מתנגדים אחרים, קצת לא צפויים: "ברור לי שיהיו מתנגדים. בראשם אולי משרד הבריאות כי יהיה מי שיראה בזה כנגיסה בסמכויותיו". הקמת רשות כזו עשויה בהחלט לסייע באכיפת החוקים הקיימים, לאכוף איסור עישון במקומות ציבוריים, איסור מכירה לקטינים, ואף איסור פרסום מוצרי טבק.

 מהפכה בזרימת המידע 

במאבקים, מידע שווה הרבה יותר מכסף, כשמדיניות טובה נקבעת ככל שהמידע לגבי הנושא המוכרע הוא רב יותר ומדויק יותר. שנת 2023 היא השנה שלישית ברציפות שמשרד הבריאות מבזה את "היום הבינלאומי ללא עישון", ולא מפרסם את "דוח שר הבריאות על עישון", הנוגע לנתוני העישון בשנה שעברה, כפי שנהג לעשות עד שנת 2020. הדוח הוא הכלי המרכזי המשמש את ארגוני המאבק בעישון בעשייתם. במשך השנים האחרונות הארגונים והמשרד פועלים מתוך "עלטת נתונים", כשהזוכות העיקריות מהמצב הן חברות הטבק. "הגיע הזמן לרפורמה בחוק המחייב את פרסום הדוח, והתאמתו לשנת 2023", אומר עובד לשעבר של משרד הבריאות המכיר את הסוגיה לעומק. 

בדצמבר 2000 עבר בכנסת בקריאה שלישית ' חוק חובת דיווח בדבר הנזקים הבריאותיים הנגרמים מעישון מוצרי טבק, תשס"א-2000'. מגיש החוק, ח"כ אברהם יחזקאל (העבודה) כתב בדברי ההסבר כי: "בישראל  לא קיים מידע מוסמך ומרוכז לטיפול יסודי בנזקי העישון. הצעת החוק תגרום לריכוז מידע כזה, ותביא לעליית המודעות הציבורית לנושא", וציין כי בארה"ב מפרסמים דוחות דומים זה 30 שנה. 

בתום הליך החקיקה התקבל חוק המחייב את משרד הבריאות לפרסם מידי שנה דוח על המאבק בעישון בישראל, כשבחוק נקבעו מספר פרמטרים המחויבים בדיווח שנתי, וש"הדיווח יימסר לכנסת אחת לשנה עד ליום 31 במרס, כשהוא מתייחס לשנה שקדמה למועד זה". בנוסף ועדת הבריאות מחויבת להתכנס לדיון בממצאי הדוח עד 60 יום מפרסומו. 

הפרמטרים החשובים המחויבים בימנו בדיווח הם: 

1. אחוז המעשנים בכלל האוכלוסייה. 
2. אחוז המעשנים בכל קבוצת גיל, בקרב הנועד ובקרב גברים ונשים. 
3. אחוז המעשנים בצה"ל, בקרב עולים חדשים, במגזר הערבי, הדרוזי והחרדי. 

כמו כן הדוח מחויב לכלול דיווח על פעילות משרד הבריאות בתחום מניעת העישון, חקיקה שקודמה, מידת אכיפת החוקים הקיימים, מידע עדכני על נזקי עישון, וכל נתון נוסף שהוועדה העוסקת בנושא או השר יבקשו לכלול בדוח. 

"מדובר בכלי סופר-חשוב ברעיון שלו", טוען אותו גורם שעבד בעבר במשרד הבריאות, "צריכים לקדם הצעת חוק לתיקון החוק הקיים, כדי להתאים אותו לשנת 2023. החוק הזה היה בין הראשונים מסוגו בישראל, אבל הוא כבר בן למעלה מ-20 ונזקק לרפורמה". 

עדכון חובת מועד הפרסום

תיקון טכני קטן נדרש בחוק למועד בו השר מחויב להגיש את הדוח לכנסת. החוק קובע שהמועד כל שנה, לגבי הגשת הדוח הנוגע לשנה שחלפה, הוא ה-31 במרץ. בכל שנות פרסום הדוח, לא הייתה אפילו שנה אחת בה משרד הבריאות עמד בתאריך הנקוב, "אפשר לעמוד בתאריך הזה, אולם זה מאוד קשה לאור מספר גורמים שמתקשים להעביר נתונים בזמן, ביניהם צה"ל וקופ"ח", טוען העובד לשעבר. 

בין השנים 2007-2020 פורסם הדוח במאי, לקראת ציון היום הבינלאומי ללא עישון. ההמלצה היא לתקן את התאריך בחוק כך שה-31 במאי ייקבע כמועד האחרון לפרסומו כל שנה. נכון לשנת 2023, משרד הבריאות טרם פרסם את הדוח עד מועד כתיבת שורות אלה, תגובת המשרד לשאלתנו לגבי מועד פרסום הדוח והחריגה מהאמור בחוק הייתה: "דוח העישון לשנת 2022 נמצא בשלבי עדכון סופיים ויפורסם בהקדם".

לב ליבו של הדוח, והסעיפים החשובים ביותר שבו, אלה הסעיפים הראשונים הכוללים נתונים לגבי כמות המעשנים, הכמות בקרב הנוער, בצה"ל, במגזרים שונים ובחתכים שונים. כדי להבין כיצד יש לנווט את ספינת המאבק בעישון ובחברות טבק, מוכרחים לייצר נתונים שנתיים קבועים בכל אחד מהפרמטרים האלה, מה שלא קיים כרגע. 

"מוכרחים לקדם סקר שנתי שיעניק לנו נתונים בכל אחד מהפרמטרים החשובים, גם אם לא סקר עומק כמו סקר הבריאות הלאומי שנערך כל ארבע שנים", טוען העובד לשעבר. בשנת 2021 לדוגמה פרסם משרד הבריאות את הדוח, באיחור של 11 חודשים, כשהנתונים המתייחסים לחלק ניכר מהפרמטרים הם נתונים מסקר בריאות לאומי שהתקיים בין השנים 2018-2020. כלומר, דוח השר שאמרו להיות כלי יעיל עבור משרד הבריאות וארגוני המאבק, לא כלל בכלל נתונים עדכניים שיכלו כבר לפני שנתיים ויותר להצביע על תחילת מגפת האידוי בקרב בני נוער. 

"החוק קובע כרגע שיש להציג בדוח את הנתונים העדכניים ביותר, אז המשרד מציג נתונים מלפני ארבע שנים ואומר 'אלה הכי עדכניים שיש לו'. הרעיון הבסיסי של החוק אמור להיות שבכל שנה יוצגו בו נתונים עדכניים לשנה שעברה", טוען העובד לשעבר. כדי שזה יקרה נדרש לתקן את החוק, ולהקציב לביצועו את סכום הכסף הנדרש לקידום הסקרים השנתיים הקבועים, "נדרש גם להתאים את הסקרים למטרת הדוח, ולא הפוך", כפי שלטענתו נעשה בימנו. 

דוח עם הפנים לעתיד

בימנו כמעט ולא מדפיסים עוד דוחות אלא מעלים אותם באתר האינטרנט בקובץ PDF. התיקונים הנדרשים בחוק הקיים צריכים להפוך את הדוח ל"פרויקט חי" שאמור להתאים עצמו לתקופה, שעיקרו יפורסם עד ה-31 במאי כל שנה, אבל במידה וגורם מסוים לא הספיק להעביר נתונים, או שבמהלך השנה מתקבל במשרד הבריאות נתון קריטי למאבק בעישון, ניתן לפרסמו באתר הפרויקט גם במועד מאוחר יותר במהלך השנה, ולא לחכות לפרסומו בדו"ח של השנה הבאה. חברות הטבק פועלות נגד אינטרס הבריאות של כולנו 24/7 ואינן ממתינות בהחלטותיהן לפרסום דו"ח פנימי שנתי. כך גם אמור לפעול הכלי המרכזי שמזין נתונים לארגוני המאבק בחברות הללו. לדוגמה, מדוע שנתון הנוגע למידת אכיפת עירייה מסוימת, המתקבל ביולי או נובמבר של אותה שנה – יפורסם בדו"ד של השנה לאחר מכן? בימנו ניתן להוסיפו מיידית לדף הפרויקט באינטרנט באתר משרד הבריאות, ולהזין בכך נתונים רבים ועדכניים שעל פיהם משרד הבריאות וארגוני המאבק יקבלו החלטות נכונות יותר על סמך מידע מעודכן.  

עם אמצעים טכנולוגיים כפי שיש בידנו בימים אלה – ניתן וגם נדרש לעדכן את אופן המאבק בעישון כך שיימצא את השימוש ביכולות טכנולוגיות בסיסיות ולא ימשיך להתנהל כאילו הזמן קפא מלכת לפני 23 שנה.