מדינת ישראל ירדה 11 מקומות במדד חופש העיתונות

מדינת ישראל ירדה 11 מקומות במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF) לשנת 2023, זאת בהשוואה למיקומה בשנת 2022, והגיעה למקום ה-97 מתוך 180 מדינות וטריטוריות. המדד, שמסכם את מידת חופש העיתונות ברחבי העולם, מציין ביחס לישראל כי "התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות".

מעבר לסכנה לחופש העיתונות שהביאה בכנפיה ממשלת נתניהו השישית, בארגון מזכירים את הסכנות הוותיקות יותר כגון אפליה של עיתונאים פלסטינים, מגבלה חריגה של צנזורה צבאית וריכוזיות כלכלית. עוד מוזכרת גם באופן ספציפי הנטייה העקבית של נתניהו לנסות ולהשפיע באמצעים פסולים על העיתונות, כמו במקרה של "ישראל היום" או במקרים של "ידיעות אחרונות" ושל "וואלה",  שהניבו את האישומים הפליליים בתיקים "2000" ו"4000".

הדירוג במדד חופש העיתונות נקבע על-ידי שקלול של שני מסדי נתונים: תיעוד של RSF לגבי הפרת זכויות של עיתונאים, ושאלונים שמחולקים למומחים מקומיים מהעיתונות, האקדמיה ועוד (בישראל ממלאת משבצת זו, בין היתר, "העין השביעית"). אלו מספקים משוב לגבי פרמטרים דוגמת פלורליזם, שקיפות, צנזורה עצמית, חוקי תקשורת, פסיקות משפטיות ואלימות נגד עיתונאים.

מעל ישראל במדד אפשר למצוא השנה מדינות כגון אלבניה, גבון, מונגוליה, זמביה, גינאה-ביסאו, קפריסין הצפונית, טוגו, ליבריה, גאנה, בורקינה-פאסו, חוף השנהב ומדינות דומות נוספות. מנהלת דסק המזרח התיכון בארגון עיתונאים ללא גבולות ניסתה בעבר להסביר מדוע לפי המדד, חופש העיתונות בישראל נמוך מזה שבמדינות שאינן דמוקרטיות מפותחות, בראיון לאתר "העין השביעית".

נחמה מפוקפקת ניתן לשאוב מכך שמצבה של ישראל טוב יחסית למדינות המזרח-התיכון וצפון אפריקה. איזורים שנחשבים באופן כללי כמסוכנים ביותר לעיתונאים: למעלה ממחצית המדינות במזה"ת וצפון אפריקה קיבלו במדד ציון "גרוע מאוד". סוריה, למשל, ניצבת במקום ה-175, תימן במקום ה-168 ומקום אחד מעליה נמצאת עיראק.

אל מול הירידה במדד של ישראל, הרשות הפלסטינית דווקא עלתה 14 מקומות בשנה החולפת וניצבת במקום ה-156, וזאת על אף הרג העיתונאית שירין אבו-עאקלה מירי כוחות צה"ל. לצד הפרות זכויות עיתונאים פלסטינים בידי "כוחות הכיבוש הישראלים", לשון הדו"ח, העיתונאים ברשות הפלסטינית סובלים גם מהפרות זכויות על-ידי אנשי הרשות.

"היכולת חסרת התקדים לטפלל תוכן"

זו השנה ה-21 שהארגון הבינלאומי, שמושבו בפריז, מפרסם דו"ח על מצב חופש העיתונות בעולם, כשהדגש הפעם הוא על האיומים מצד "תעשיית התוכן הכוזב", לשון הדו"ח.

ב-118 מדינות מתוך 180 שנבדקו עבור הדו"ח נמצא כי גורמים פוליטיים מעורבים באופן קבוע או תדיר במסעות תעמולה ודיסאינפורמציה. "ההבדל בין אמת לשקר, אמיתי ומלאכותי, עובדות ותחבולות, הולך ומטשטש ומסכן את הזכות למידע", נכתב בדו"ח. "היכולת חסרת התקדים לטפלל תוכן מנוצלת כדי לערער את מי שמייצגים עיתונות איכותית וכדי להחליש את העיתונות עצמה". הבינה המלאכותית, מזכירים מחברי הדו"ח, מחריפה את המשבר המתחולל בתקשורת ומאפשרת להפיץ ביתר קלות בדותות הנראות אמיתיות.

באופן כללי, מצב העיתונות בעולם אינו שפיר. לפי ממצאי הדו"ח, ב-70 אחוז ממדינות העולם – שבע מתוך כל עשר מדינות שנבדקו – מצב חופש העיתונות גרוע.

נורבגיה נותרה במקום הראשון זו השנה השביעית ברציפות כשבמקום השלישי דנמרק ואחריה שבדיה ופינלנד. באופן חריג, בצמרת הרשימה השתלבה השנה מדינה שאינה נורדית: אירלנד, שעלתה מהמקום השישי לשני. בתחתית הרשימה ניתן למצוא שלוש מדינות אסיאתיות: וייטנאם, סין וקוריאה הצפונית.

באופן כללי, מצב העיתונות בעולם אינו שפיר. לפי ממצאי הדו"ח, ב-70 אחוז ממדינות העולם – שבע מתוך כל עשר מדינות שנבדקו – מצב חופש העיתונות גרוע.

רוסיה ירדה תשע מקומות במדד למקום ה-164, בין היתר על רקע מכונת התעמולה שנבנתה כדי להפיץ את מסרי הקרמלין בכל הנוגע למלחמה באוקראינה. זו האחרונה, מנגד, ניצבת במקום ה-79 במדד.

ברזיל עלתה 18 מקומות בעקבות הדחת הנשיא ז'איר בולסונרו, שהירבה לתקוף עיתונאים ביקורתיים. הודו וטורקיה, לעומת זאת, ירדו ב-11 ו-16 מקומות בהתאמה. בהודו נבעה הירידה מהשתלטות אוליגרכים המקורבים לראש הממשלה נרנדרה מודי על כלי תקשורת, ואילו בטורקיה הגביר המשטר של רג'פ טאיפ ארדואן את רדיפת עיתונאי האופוזיציה.

זווית מקומית נוספת מגיעה דווקא מדירוג חופש העיתונות ביוון: לישראל השפעה עקיפה על מיקומה הנמוך של המדינה (107) שנובע בין היתר מהפעלת רוגלות ישראליות נגד עיתונאי.