ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

סעיף קטן עלול להפוך את רשות הרגולציה לנתיב המושחת של הלוביסטים

הרשות החדשה תוכל להתערב ברפורמות של משרדי ממשלה, לכן שליחי התעשיות, הבנקים והמונופולים יחלו בקרוב לעוט על משרדיה. בהקמתה חויבה בשקיפות - אך כעת בטיוטה חדשה ניתנת לרשות האפשרות להעלים מהציבור פגישות עם גורמים מסחריים אם הם שכנעו שיש בכך צורך. טיוטת ההנחיות פתוחה להערות ציבור עד יום ראשון
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ישיבת ממשלה (צילום: עמית שאבי)

שנת 2038. משרד הבריאות מוביל רפורמה מרחיקת לכת הנוגעת לסוכר לבן במזון. היא כוללת בתוכה חטיפים אהובים של מותגים מוכרים, לחמים מסוגים שונים של מאפיות ענק וכמובן שתייה מתוקה. הרפורמה, שנבנתה על מחקרים וצעדים דומים ממדינות המערב, עתידה לחסוך למשק מיליארדים בטיפול במחלות שסוכר עודף גורם להן, אך מסתמן שתעשיית הסוכר והמזון תעבור טלטלה דרמטית ופגיעה ברווחים. כדי לקדם את הרפורמה ולאשר אותה באופן סופי, משרד הבריאות זקוק לרשות לרגולציה ולוועדת השרים שבראשה, זו שאושרה בכנסת ה-24 והוקמה בשנים 2022-23.

לא חולפים שבועות ספורים, וראש הרשות בשיתוף יו"ר ועדת השרים הממונה, משחררים הודעה לתקשורת שזו כותרתה: "הרפורמה נגנזה בשל סיבות כלכליות". באותם הימים, הרחק מעיני הציבור והתקשורת, על משרדי הרשות ולשכות השרים צבאו כל בכירי התעשייה: מנכ"ל החברה המרכזית למשקאות, עורכי הדין של "אסם – נסטלה" ונציגים ממאפיות "ברמן" ו"אנג'ל". כולם הפעילו לחצים אדירים, פוליטיים ואחרים כדי לטרפד את הרפורמה. ההצלחה שלהם היתה אדירה ומטרותיהם הושגו תוך שהם נהנים מחיסיון מוחלט: איש לא יודע על מה דיברו עם השרים או ראש הרשות ובאי כוחו ואף אחד לא נחשף לתוכן השיחה. סעיף קטן שהוכשר בשנת 2023 דאג להם לשקט תקשורתי וציבורי שנים קדימה. 

התרחיש הזה יתאפשר בקרוב, אם מסמך ההנחיות שפרסם משרד המשפטים לאחרונה בנוגע לרשות הרגולציה יעבור כמו שהוא. סעיף קטן בתחתית המסמך, מאפשר לגורמים מסחריים שלא רוצים בכך להימנע מפרסום שמם בתנאים מסוימים – וחושף חלק מהמנוע שדוחף את הרפורמה. המשמעות היא שאם מנכ"ל חברת האופנה "פוקס", אחראי קשרי ממשלה ב"כיל" או עורך דין מטעם קשת 12 יפגשו עם גורם בוועדה, לוועדה תהיה חירות למנוע את פרסום שמם.  

במילים אחרות, הרשות החדשה לרגולציה, שיושבת מתחת למשרד ראש הממשלה, עלולה להפוך לנתיב עוקף ממשלה, שבו ישרצו לוביסטים ועורכי דין וינסו לכופף את הפקידות. מהדבר הזה בדיוק חששו חברי הכנסת ה-24 שישבו בוועדת חוקה והכניסו סעיפי שקיפות כתנאי להקמתה. נזכיר כי הרשות החדשה היא חלק מרפורמה שהחלה להתגבש ואושרה עוד בממשלה הקודמת. מטרתה המקורית – לפקח על הליך גיבוש התקנות ולכאורה לצמצם רגולציות מיותרות שאינן משרתות את מטרתן – למעשה להוות עוד שלב אחרי משרדי הממשלה בביצוע רפורמות.

כשהרשות תחל לפעול באופן שוטף, כל משרד ממשלתי יחויב לנמק כל רגולציה חדשה באמצעות הליך "חקיקה חכמה" (RIA), לבחון את השפעות ההחלטה, עלותה למשק, חוקים דומים שמיושמים ברחבי העולם ואת כל החלופות האפשריות. במסגרת תפקידיה, הרשות תוכל להעביר כל רגולציה שעולה יותר ממאה מיליון שקלים וקיבלה ציון רע בדוח ה-RIA, לדיון אצל ועדת שרים לרגולציה. זו האחרונה תוכל להחליט אם לבטלה.

לפי הטיוטה החדשה תחת הסעיף "כללים בעניין פרסום לציבור של הגורמים שבהם הסתייעה הרשות ושעמם היתה בקשר ממשי לביצוע תהליך ההתייעצות עמה", מתגאים ברשות כי הם רואים חשיבות רבה בשקיפות הליכי העבודה. הם אף מוסיפים כי בכוונתם לפרסם עם מי נפגשו ומה מטרת הפגישה. אלא שמתחת להצהרה, במשרד המשפטים שאמונים על פרסום נוסח הטיוטה, הוסיפו כי אם גורם כלשהו ביקש להמנע מפרסום והרשות התרשמה שיש לכך הצדקה, שמו לא יוזכר.

עו"ד אלון גלרט עם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. על עורכי דין לא יחולו כללי השקיפות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כך למשל, אם המשרד להגנת הסביבה ירצה להכניס תיקון משמעותי לחוק אוויר נקי באופן שישפיע כלכלית על התעשייה, הוא יצטרך להתייעץ ברשות. מעבר לעובדה שבכוחה יהיה לבטל עבודה מקצועית מקיפה, הרשות תוכל להחליט שלא לספר לציבור מי עומד מאחורי המהלך והאם היו מעורבים בו בכירים מתאגיד הענק כיל, מבתי הזיקוק בחיפה או גורמים מסחריים מתחנות הכוח.

יתרה מזו, באותו הסעיף ממש, במשרד המשפטים לכאורה מחריגים לוביסטים. כלומר לגביהם "יהיה פרסום בכל מקרה", כתבו. אלא שבמשרד בחרו בהגדרה מצומצמת מאוד למקצוע ובכך מאפשרים הלכה למעשה למנוע פרסום חלק ניכר מפעילות הלוביסטים. 

ההגדרה מתייחסת רק לשדלן צד שלישי ומותירה מחוץ לרגולציה חלק גדול מאנשי המקצוע שעובדים בשירות גורמים מסחריים. כך למשל, ההגדרה אינה כוללת אחראי רגולציה בתוך מפעל למרות שהגדרת התפקיד שלו כוללת עבודת לובי. דוגמה מוכרת היא נדב פרי, שהפך מעיתונאי לסמנכ"ל רגולציה של דלק קידוחים, ועל פי החוק היבש אינו נחשב שדלן. זאת ועוד, עורכי דין ואפילו מנכ"לים לא יחויבו בדיווח גם אם הם יעסקו בעבודת לובי ישירה ויקדמו פעולות שדלנות בדיוק כמו שדלן חיצוני.

הטיוטה עלתה לאתר של משרד המשפטים לפני כשבועיים וחצי והיא תסגר להערות הציבור ביום ראשון הקרוב בחצות. עד כה פורסמה הערה אחת בלבד, אולם המגיש שלה ביקש שלא תפורסם. 

טיוטת-הנחיות-לעניין-אופן-ההתייעצות-עם-רשות-האסדרה

מרשות האסדרה נמסר בתגובה: "מדובר בטיוטת הוראות שהופצה לצורך קבלת הערות מהציבור. אנו שמחים על כל הערה שמועברת אלינו. לאחר איסוף ההערות מהציבור ייערך דיון מחודש בנוסח ההנחיות לאור ההערות וייתכנו שינויים בעקבות הערות שיתקבלו. הנוסח הסופי יאושר במליאת הרשות.

באשר להוראה שבסעיף 6 לטיוטה, ולפיה במקרים חריגים אפשר שהרשות תחליט שלא לפרסם את הזהות של מי שפנו אליה בהערה לעניין הצעת רגולציה שתיבחן ברשות:

הרשות רואה חשיבות גדולה בשקיפות, ולכן בהצעת ההוראה הרחבנו את חובת הגילוי שקבע החוק מעבר לשם הפונה בלבד והצענו שיהיה פרסום גם של תוכן כל פנייה. יחד עם זאת, יש חשיבות להשאיר פתרון למקרים החריגים שבהם הפרסום עלול למנוע את עצם הפנייה ויש חשיבות בפנייה זו. רק במקרים חריגים אלה לא יהיה פרסום מלא, לאחר שנשקול בזהירות הנדרשת את ההצדקה העומדת בבסיס הבקשה להימנע מפרסום. הכוונה בעיקר להערות שיתקבלו מפרטים או מבעלי עסקים קטנים שחוששים לחשוף את זהותם.

חשוב לשים לב שגם בטיוטה הודגש כי חריג הזה לא יחול על שדלנים כלל".

סייע בהכנת הכתבה שבי גטניו

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

הסתרת הגורמים המעורבים ביצירת רפורמה שתשפיע על המשק הישראלי עלולה לייצר החלטות שאינן רואות את טובת הציבור ומעורבים בהן אינטרסים זרים. חשיפת שמות כל הגורמים הנוגעים ברפורמה והמניע שלהם, תייצר מערכת שקופה לכולם שתחייב כללי נאותות ובתורו שמירה על האינטרס הציבורי.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

יש לנו הזדמנות אחרונה להשפיע: ביום ראשון בחצות ינעל הנוסח להערות הציבור ומשרד המשפטים יעבור על התגובות ויפרסם את החלטתו הסופית והמחייבת. כדי להשפיע על עיצוב ההנחיות ראשית יש להירשם למערכת ממש כאן  (לוקח רגעים ספורים ובחינם), לשתף את הכתבה בתגובות ולהסביר מדוע אין יוצאים מהכלל. אם יש גורם שמעוניין שדבריו לא יפורסמו, הפתרון הוא לא להגיד אותם כלל.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

2 תגובות

  1. עוד סעיף מסוג "מלכוד 22" שהכניסו אנשי שלטון ההון האומר "תכלס, שקיפות לא אצלנו למרות כל המריחות שלנו בתגובה שלנו"

  2. אם מסמך ההנחיות שפרסם משרד המשפטים לאחרונה בנוגע לרשות הרגולציה יעבור כמו שהוא. סעיף קטן בתחתית המסמך, מאפשר לגורמים מסחריים שלא רוצים בכך להימנע מפרסום שמם בתנאים מסוימים – וחושף חלק מהמנוע שדוחף את הרפורמה. המשמעות היא שאם מנכ"ל חברת האופנה "פוקס", אחראי קשרי ממשלה ב"כיל" או עורך דין מטעם קשת 12 יפגשו עם גורם בוועדה, לוועדה תהיה חירות למנוע את פרסום שמם.

    אין לקבל החלטות במחשכים, כל הליכי ממשל שאינם קשורים למודיעין צבאי, חייבים להיות שקופים. מה שנועד הים להגנה, מחר ישמש ככלי לפגיע בציבור. פעלו לפעול בשקיפות מלאה והסירו את סעיף 6 לטיוטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,913 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!