ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רבות דובר על המהפכה המשפטית המתרגשת עלינו בימים אלה. השפעותיה על מגוון תחומי החיים ברורות לרבים מאיתנו, ואפילו בטרם נחקקה היא כבר מביאה שינוי לרעה על מדינת ישראל בדמות הקפאה והוצאה של השקעות הון סיכון ופקדונות מישראל, ביקורת בינלאומית נרחבת וכן גל חסר תקדים של סרבנות מילואים. אולם, קיים תחום חשוב לא פחות שקולו נדחק לקרן זווית בימים אלו, אך עתיד למרבה הצער להיפגע אף הוא מן המהפכה המשפטית המאיימת עלינו.
לשולי השיח על נזקי המהפכה המשפטית נדחק תחום קריטי בחשיבותו: השמירה על בריאות הציבור והסביבה. בעוד שהצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD לפני כ-15 שנה וכתנאי לחברות בו לוותה בחקיקת חוקים סביבתיים מרשימים, מידת אכיפתם ויישומם לקתה בחסר. פעמים רבות פנו ארגוני הסביבה אל בתי המשפט בבקשה שאלה יפרשו ויישמו את החוקים לצורך מניעת מפגעים סביבתיים ופגיעה בבריאות הציבור, כאשר רשויות השלטון לא עשו כן. המהפכה המשפטית תגדע אפשרות זו, ותפגע אנושות ביכולת הציבור לפעול למען בריאותו ולמען השמירה על סביבתו.
ראשית, המהפכה צפויה לבטל את דוקטרינת העותר הציבורי – אותה זכות שמאפשרת גם למי שלא נפגע באופן ישיר מהחלטה או מחדל של השלטון לפנות לבית המשפט. הדבר יביא לפגיעה אנושה ביכולתם של ארגוני הסביבה לשמש כפה לציבור, שפעמים רבות אינו מסוגל להתעמת עם הרשויות באופן ישיר. כך, עמותת "שומרי הבית" ופעיליה היו מעורבים ב-21 הליכים משפטיים מסוגים שונים מאז 2017, לטובת הציבור והסביבה, ואף זכו בכמה מהם. זאת, על אף שלא תמיד היו הנפגעים העיקריים מהמהלכים שנגדם פעלו. נציין כי במדינות אחרות כגון ניו זילנד, אקוודור, הודו וקולומביה, קיימת פסיקה המאפשרת לארגונים ויחידים לשמש כפה אף לטבע עצמו, ולא רק עבור הציבור.
שנית, חקיקת פסקת ההתגברות תאפשר לשלטון לחוקק מחדש כל חוק או תיקון לחוק שנפסל בבית המשפט. השיח סביב פסקת ההתגברות מתרכז אמנם באפשרות שהכנסת תחוקק מחדש חוקים פרסונליים או סקטוריאליים המבקשים להיטיב עם פוליטיקאי או מגזר זה או אחר, אך חקיקתה תאפשר גם פגיעה בחקיקה הסביבתית הקיימת. כך למשל, במסגרת חוק ההסדרים שעל הפרק מבקש משרד האוצר לעקר מתוכן את הוראות חוק אוויר נקי, חוק מתקדם שהביא לשיפור של ממש באיכות האוויר בישראל מאז נחקק בשנת 2008: חיסכון של פי שלושה בבריאות הציבור ובתועלת למשק ביחס להשקעות התעשייה לצורך יישומו לאורך עשור, על פי אומדן המשרד להגנת הסביבה. על פי טיוטת חוק התשתיות שיצורף לחוק ההסדרים הקרוב, חלקים מחוק אוויר נקי יבוטלו הלכה למעשה, ויאפשרו לתחנות הכוח, לרבות התחנות הפחמיות והתחנות הגזיות הישנות והמזהמות ביותר המככבות ברשימת המזהמים הגדולים בישראל, לזהם באין מפריע את הסביבה ובהתעלם מהנחיות המשרד להגנת הסביבה. היעדר האפשרות להביא חקיקה זו של משרד האוצר לביקורת שיפוטית אפקטיבית, תגביר מאוד את הסיכוי כי מהלך הרסני זה יצלח ויפגע בבריאות הציבור הישראלי, שגם כיום נאנק תחת זיהום אוויר השקול לזה שבמדינה בעלת תעשייה כבדה, וסובל מתמותה של כ-2,500 בני אדם מדי שנה, בהערכת חסר מהותית (כשרק מזהם אחד מחושב).
שלישית, ביטולה של עילת הסבירות לא יאפשר עוד לבתי המשפט לבקר החלטות מנהליות בכלל, וכאלה הנוגעות לתחום הסביבה ובריאות הציבור בפרט. פעמים רבות מתקבלת ע"י רשות מוסמכת או רגולטור החלטה שכזו הפוגעת בסביבה ובבריאות הציבור, באופן התואם לכאורה את הוראות הדין. במקרים כגון אלה, בהם מובן כי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, מתערב בית המשפט ודואג כי אותה החלטה תבוטל או תשונה לטובת הציבור ובריאותו. נזכיר בהקשר זה את החלטתו של בית המשפט העליון שלא לאפשר קידום בנייה בקרקע המזוהמת באזור אפולוניה – אזור מוכה זיהום קרקע בסמוך להרצליה בו ביקשה המדינה לקדם בינוי ללא שיובטח קודם ניקוי הקרקע. סעד מסוג זה לא יוכל להינתן בעתיד, לאחר אישורה של המהפכה המשפטית.
לבסוף, נציין את ההצעה להחליש את מעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. אינספור פעמים עמדו היועצים המשפטיים כשומרי סף נגד הצעות של בעלי עניין לקדם חקיקה לטובתם האישית. היתרי הרעלים המונפקים מכוח החומרים המסוכנים, למשל, עומדים במוקד ויכוח קשה בין התעשייה המבקשת להקל בהוראותיהם, לבין הציבור המבקש לשמור על בריאותו ולהגן על הסביבה. יועץ משפטי עצמאי של משרד ממשלתי, שאינו מינוי פוליטי, יכול לעמוד איתן בפני לחצים אלה ולסכל מראש כל יוזמה קיצונית שתפגע במדיניות הראויה של משרדו. למעשה, יועץ כזה מקבל מדי יום עשרות החלטות מסוג זה בשוקלו את האינטרס הציבורי, ובכך מונע את הצפת מערכת המשפט בעתירות. לעומתו, יועץ שיהיה חייב את משרתו לשר הממונה עליו, לא יעמוד בלחצים אלה ויחיש את הדרך לפגיעה בציבור כולו. אם יעמוד בדרכו של שר קל דעת או דורסני – יפוטר ואתו יעזוב את המשרד גם הזיכרון הארגוני ארוך השנים. כל אלה מלמדים היטב על הרסנותה של המהפכה שעל הפרק גם ביחס לבריאותנו ולסביבה בה אנו חיים.
גם אם לא יעבור במלואו בליץ החקיקה של המהפכה המשפטית במושב הכנסת הנוכחי, אלא רק יבוצע שינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים כפי שפורסם לאחרונה, גם שינוי זה עלול להיות בעל משמעות רבה. פוליטיזציה של בית המשפט העליון וחיזוק גישתו השמרנית המאפשרת לרשות המבצעת להתנהל כרצונה, עלולות לחזק בעלי אינטרסים הזוכים לאוזן קשבת מהרשות העצמאית היחידה שתיוותר בישראל- הממשלה, בראשם טייקונים מזהמים וברוני אנרגיה, שעלולים להגביר השפעתם זו ואולי אף לפתוח באמצעותה צוהר ישיר או עקיף אל בית המשפט העליון.
יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית", שפועלת לקידום סביבתי ומקדמת הפגנות הנוגעות לקשר בין סביבה לדמוקרטיה. עו"ד מתן גרפינקל – יועמ"ש עמותת "שומרי הבית" השתתף בכתיבת הטור.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
7 תגובות
אין בריאות בלי דימוקטיה
1. הרפורמה במערכת המשפט לא עוסקת כלל בעניין זכות העמידה והעותר הציבורי ובכל מקרה ארגוני סביבה יוכלו לעתור בעצמם או באמצעות אזרחים שנפגעו.
2. גם אם תחוקק פסקת התגברות, בית המשפט קיבל לראשונה את היכולת לפסול חוקים ולעורר שיח ציבורי משמעותי על חוקים סביבתיים שייפסלו. הכנסת תצטרך להתגבר על הפסילה ברוב לא רגיל, של 61 ח״כים ולפי כמה הצעות היא תוכל לעשות זאת רק בחלוף זמן מפסילת בית המשפט או לאחר מערכת בחירות.
3. בית המשפט מבקר החלטות מינהליות מכוח שלל עילות כך שגם אם תצומצם היכולת של בית המשפט להשתמש בעילה זו, בית המשפט יכול לבקר החלטות בעילות אחרות. (כרגע מדובר על צמצום השימוש בה בביקורת כנגד החלטות נבחרי ציבור ולא על החלטות של פקידים ומשרדי ממשלה). בעניין זה מציע לראות את השרשור המצוין – https://twitter.com/segal_ariella/status/1631260083853172738?s=20
4. ככלל, בדמוקרטיה העם בוחר נציגים כדי שיקבלו עבורו החלטות על פי הערכים שהוא מאמין בהם. כל מחשבה שדרג מקצועי, משפטי, לא נבחר הוא זה שיקבל בשביל בעם החלטות – היא לא דמוקרטית. את הזכויות שלנו ואת איכות הסביבה שלנו אנו חייבים לתבוע ממי שיש להם אחריות וסמכות והם נבחרי הציבור שאותם אנחנו יכולים להחליף.
1. יריב לוין דיבר על תכנית רב-שלבית. זכות העמידה היא חלק מהשלבים הבאים, על פי הפרסומים.
2. בית המשפט יכול כיום לפסול חוקים או חלקים מהם (אך עשה זאת עד היום במשורה ולטובת הציבור). למה להרע את המצב?
3. שוב, למה לצמצם, כל עוד הדבר משרת את הציבור והסביבה? למה לחפש פתרונות נפתלים, במקום ללכת בדרך המלך?
4. כאן אנו חלוקים. משמעות הדמוקרטיה היא לא רק הענקת כוח לדרג נבחר לעשות כל שעולה בדעתו, אלא גם הפרדת רשויות, שמירה על זכויות המיעוטים ועוד. בית משפט עצמאי נדרש כדי לשמור על זכויות הפרט, הקניין, הדיבור, התנועה, השוויון, הבחירה ועוד, בפרט בישראל שמנגנוני השלטון שלה נעדרים בלמים אחרים דוגמת חוקה, שני פרלמנטים, בחירות אזוריות, קנטונים עצמאיים וכדומה. יתרה מזו, נבחרי הציבור הוכיחו עד היום כיצד אינם יודעים לשמור על בריאות הציבור ועל הסביבה. לא היינו שמים מבטחנו בהם בהקשרים אלו.
אם אתם לא סומכים על הכנסת שמורכבת על יד נבחרי הציבור על פי תוצאות 4,764,742 הצבעות, אז אתם לא מבינים מה זה דמוקרטיה. רוב מנצח הוא רוב שולט. האופוזיציה רק אופוזיציה ואינה מכריעה. זהו. אופוזיציה יכולה לנסות להפוך לרוב בבחירות הבאות. ואיפה הדמוקרטיה אצל המפגינים שמונעים זכות אזרחים לנסוע לעבודה, לרופאים, לניתוחים, לבתי ספר, ולנמל תעופה?
אני לא בא להגן על חסימות כבישים או נמלי תעופה ע"י מפגינים. לא זו מטרת המאמר. אני גם יכול להבין את הכעסים שחסימות כאלו יכולות לעורר. האם חסימות מסוג זה מוצדקות? האם המטרה משרתת את האמצעים? תלוי בנקודת המבט. אני אישית יכול לראות את נקודות המבט של אלו וגם של אלו (מבלי לנקוט עמדה. אישית- מעולם לא חסמתי כביש).
באשר לדמוקרטיה- ראי תשובתי מעלה:
"משמעות הדמוקרטיה היא לא רק הענקת כוח לדרג נבחר לעשות כל שעולה בדעתו, אלא גם הפרדת רשויות, שמירה על זכויות המיעוטים ועוד. בית משפט עצמאי נדרש כדי לשמור על זכויות הפרט, הקניין, הדיבור, התנועה, השוויון, הבחירה ועוד, בפרט בישראל שמנגנוני השלטון שלה נעדרים בלמים אחרים דוגמת חוקה, שני פרלמנטים, בחירות אזוריות, קנטונים עצמאיים וכדומה. יתרה מזו, נבחרי הציבור הוכיחו עד היום כיצד אינם יודעים לשמור על בריאות הציבור ועל הסביבה. לא היינו שמים מבטחנו בהם בהקשרים אלו".
ועוד משהוא- השיטה הנוהגת בישראל הביאה לכך שכ- 48% מהקולות הכשרים העניקו כ- 53% מהמושבים הפרלמנט. יתרה מכך, אותה שיטה הביאה לכך שניצול סיטואציות של פיצולים במרכז-שמאל, הביא לתוצאה הנוכחית. האם בנסיבות אלו ראוי לדרוס את זכויות המיעוט? האם בניצחון בנוק-אאוט בנסיבות אחרות ראוי לעשות זאת? הרי הסקרים כעת מראים על אובדן של כ-10 מנדטים לקואליציה הקיימת. דברים יכולים להתהפך בן ליל. האם קואליציה חדשה שתעלה, ככל שתעלה כזו, אמורה לקעקע את זכויות מצביעי הקואליציה הנוכחית?
לטעמי כל קואליציה שהיא אמורה לדאוג לאינטרסים של כלל העם. זה נכון תמיד. זה נכון בפרט בעם מפולג ומפוצל כשלנו.
מספיק עם החירטוטים. בתקופת הקורנה ממשלת ישראל האריכה חוק סמכויות לא דמוקרטי כדי לחוקק חוקים אנטי דמוקרטים. המדיניות הבזיונית הזאת בוודאי שפגעה גם בבריאות הצבור. בן היתר גם על ידי הקצאת משאבים בכוון אחד והזנחת בעיות בראותיות אחרות. לא ראיתי אף כתבה של שקוף בעניין הזה. לא יתכן לדווח על סכנה לבריאות רק שצד אחד בשלטון. זה ממש זועק לשמיים. זה בושה. זאת אינה עיתונאות. בושה! בושה! בושה!
הנח לשקוף. זהו מאמר דעה. הדמוקרטיה הישראלית אינה מושלמת וכך הייתה מאז ומעולם. גם עוד טרם הקורונה היו בה פגמים דוגמת חוקי חירום, המדיניות בשטחים המוחזקים ועוד. חוק הסמכויות המיוחדות הוא עוד נדבך שיכול גם לפגוע בזכויות האזרחים (ובנסיבות מסוימות אולי לשרת את חלקם). אני לא מקל ראש בסמכויות העודפות שלוקחות לעצמן ממשלות ישראל לדורותיהן וגם לא בהשלכות מזיקות אפשריות של חוק הסמכויות המיוחדות (שלטעמי האישי מיותר ברובו המכריע), אבל מסב את תשומת לבך לכך שלסך החקיקה של המהפכה המשפטית שעל הפרק יש פוטנציאל נזק עצום ורב פי כמה לזכויות האזרחים, מאשר לחוק הסמכויות (שכרגע לא משפיע לרעה, אם כי לטעמי אין לחדשו).