בלי דמוקרטיה חזקה לא ניתן להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה

רבות דובר על המהפכה המשפטית המתרגשת עלינו בימים אלה. השפעותיה על מגוון תחומי החיים ברורות לרבים מאיתנו, ואפילו בטרם נחקקה היא כבר מביאה שינוי לרעה על מדינת ישראל בדמות הקפאה והוצאה של השקעות הון סיכון ופקדונות מישראל, ביקורת בינלאומית נרחבת וכן גל חסר תקדים של סרבנות מילואים. אולם, קיים תחום חשוב לא פחות שקולו נדחק לקרן זווית בימים אלו, אך עתיד למרבה הצער להיפגע אף הוא מן המהפכה המשפטית המאיימת עלינו.

לשולי השיח על נזקי המהפכה המשפטית נדחק תחום קריטי בחשיבותו: השמירה על בריאות הציבור והסביבה. בעוד שהצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD לפני כ-15 שנה וכתנאי לחברות בו לוותה בחקיקת חוקים סביבתיים מרשימים, מידת אכיפתם ויישומם לקתה בחסר. פעמים רבות פנו ארגוני הסביבה אל בתי המשפט בבקשה שאלה יפרשו ויישמו את החוקים לצורך מניעת מפגעים סביבתיים ופגיעה בבריאות הציבור, כאשר רשויות השלטון לא עשו כן. המהפכה המשפטית תגדע אפשרות זו, ותפגע אנושות ביכולת הציבור לפעול למען בריאותו ולמען השמירה על סביבתו.

• שקט תעשייתי: המתנה היקרה שיקבלו המפעלים המזהמים על חשבוננו
• יותר מ-30 ארגוני סביבה לשר המשפטים: "הרפורמה תשאיר את הציבור חשוף לרבבות איומים"
• לפני הפגישה עם פעילי הסביבה, סילמן הציעה מסר מפייס ל"שותפיה לדרך" – התעשיינים

ראשית, המהפכה צפויה לבטל את דוקטרינת העותר הציבורי – אותה זכות שמאפשרת גם למי שלא נפגע באופן ישיר מהחלטה או מחדל של השלטון לפנות לבית המשפט. הדבר יביא לפגיעה אנושה ביכולתם של ארגוני הסביבה לשמש כפה לציבור, שפעמים רבות אינו מסוגל להתעמת עם הרשויות באופן ישיר. כך, עמותת "שומרי הבית" ופעיליה היו מעורבים ב-21 הליכים משפטיים מסוגים שונים מאז 2017, לטובת הציבור והסביבה, ואף זכו בכמה מהם. זאת, על אף שלא תמיד היו הנפגעים העיקריים מהמהלכים שנגדם פעלו. נציין כי במדינות אחרות כגון ניו זילנד, אקוודור, הודו וקולומביה, קיימת פסיקה המאפשרת לארגונים ויחידים לשמש כפה אף לטבע עצמו, ולא רק עבור הציבור.

שנית, חקיקת פסקת ההתגברות תאפשר לשלטון לחוקק מחדש כל חוק או תיקון לחוק שנפסל בבית המשפט. השיח סביב פסקת ההתגברות מתרכז אמנם באפשרות שהכנסת תחוקק מחדש חוקים פרסונליים או סקטוריאליים המבקשים להיטיב עם פוליטיקאי או מגזר זה או אחר, אך חקיקתה תאפשר גם פגיעה בחקיקה הסביבתית הקיימת. כך למשל, במסגרת חוק ההסדרים שעל הפרק מבקש משרד האוצר לעקר מתוכן את הוראות חוק אוויר נקי, חוק מתקדם שהביא לשיפור של ממש באיכות האוויר בישראל מאז נחקק בשנת 2008: חיסכון של פי שלושה בבריאות הציבור ובתועלת למשק ביחס להשקעות התעשייה לצורך יישומו לאורך עשור, על פי אומדן המשרד להגנת הסביבה. על פי טיוטת חוק התשתיות שיצורף לחוק ההסדרים הקרוב, חלקים מחוק אוויר נקי יבוטלו הלכה למעשה, ויאפשרו לתחנות הכוח, לרבות התחנות הפחמיות והתחנות הגזיות הישנות והמזהמות ביותר המככבות ברשימת המזהמים הגדולים בישראל, לזהם באין מפריע את הסביבה ובהתעלם מהנחיות המשרד להגנת הסביבה. היעדר האפשרות להביא חקיקה זו של משרד האוצר לביקורת שיפוטית אפקטיבית, תגביר מאוד את הסיכוי כי מהלך הרסני זה יצלח ויפגע בבריאות הציבור הישראלי, שגם כיום נאנק תחת זיהום אוויר השקול לזה שבמדינה בעלת תעשייה כבדה, וסובל מתמותה של כ-2,500 בני אדם מדי שנה, בהערכת חסר מהותית (כשרק מזהם אחד מחושב).

שלישית, ביטולה של עילת הסבירות לא יאפשר עוד לבתי המשפט לבקר החלטות מנהליות בכלל, וכאלה הנוגעות לתחום הסביבה ובריאות הציבור בפרט. פעמים רבות מתקבלת ע"י רשות מוסמכת או רגולטור החלטה שכזו הפוגעת בסביבה ובבריאות הציבור, באופן התואם לכאורה את הוראות הדין. במקרים כגון אלה, בהם מובן כי ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, מתערב בית המשפט ודואג כי אותה החלטה תבוטל או תשונה לטובת הציבור ובריאותו. נזכיר בהקשר זה את החלטתו של בית המשפט העליון שלא לאפשר קידום בנייה בקרקע המזוהמת באזור אפולוניה – אזור מוכה זיהום קרקע בסמוך להרצליה בו ביקשה המדינה לקדם בינוי ללא שיובטח קודם ניקוי הקרקע. סעד מסוג זה לא יוכל להינתן בעתיד, לאחר אישורה של המהפכה המשפטית.

לבסוף, נציין את ההצעה להחליש את מעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. אינספור פעמים עמדו היועצים המשפטיים כשומרי סף נגד הצעות של בעלי עניין לקדם חקיקה לטובתם האישית. היתרי הרעלים המונפקים מכוח החומרים המסוכנים, למשל, עומדים במוקד ויכוח קשה בין התעשייה המבקשת להקל בהוראותיהם, לבין הציבור המבקש לשמור על בריאותו ולהגן על הסביבה. יועץ משפטי עצמאי של משרד ממשלתי, שאינו מינוי פוליטי, יכול לעמוד איתן בפני לחצים אלה ולסכל מראש כל יוזמה קיצונית שתפגע במדיניות הראויה של משרדו. למעשה, יועץ כזה מקבל מדי יום עשרות החלטות מסוג זה בשוקלו את האינטרס הציבורי, ובכך מונע את הצפת מערכת המשפט בעתירות. לעומתו, יועץ שיהיה חייב את משרתו לשר הממונה עליו, לא יעמוד בלחצים אלה ויחיש את הדרך לפגיעה בציבור כולו. אם יעמוד בדרכו של שר קל דעת או דורסני – יפוטר ואתו יעזוב את המשרד גם הזיכרון הארגוני ארוך השנים. כל אלה מלמדים היטב על הרסנותה של המהפכה שעל הפרק גם ביחס לבריאותנו ולסביבה בה אנו חיים.

גם אם לא יעבור במלואו בליץ החקיקה של המהפכה המשפטית במושב הכנסת הנוכחי, אלא רק יבוצע שינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים כפי שפורסם לאחרונה, גם שינוי זה עלול להיות בעל משמעות רבה. פוליטיזציה של בית המשפט העליון וחיזוק גישתו השמרנית המאפשרת לרשות המבצעת להתנהל כרצונה, עלולות לחזק בעלי אינטרסים הזוכים לאוזן קשבת מהרשות העצמאית היחידה שתיוותר בישראל- הממשלה, בראשם טייקונים מזהמים וברוני אנרגיה, שעלולים להגביר השפעתם זו ואולי אף לפתוח באמצעותה צוהר ישיר או עקיף אל בית המשפט העליון.

 יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית", שפועלת לקידום סביבתי ומקדמת הפגנות הנוגעות לקשר בין סביבה לדמוקרטיה. עו"ד מתן גרפינקל – יועמ"ש עמותת "שומרי הבית" השתתף בכתיבת הטור.