יותר מ-30 ארגוני סביבה לשר המשפטים: "הרפורמה תשאיר את הציבור חשוף לרבבות איומים"

יותר מ-30 ארגוני סביבה שגרו הבוקר (חמישי) מכתב חריף לשר המשפטים, יריב לוין, ובו הם מזהירים כי השלכות הרפורמה במערכת המשפט על הסביבה עלולות לייצר נזקים בלתי הפיכים. 

במכתב, שנשלח גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן ולשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, הארגונים קוראים לשר להיפגש עימם כדי לדון עניינית בהשלכות. "מדובר בהתארגנות א-פוליטית הנעדרת כל זיקה מפלגתית", כתבו. "ארגוני הסביבה ובריאות הציבור, ותומכיהם הרבים מקרב הציבור, באים מכל קצוות הקשת הפוליטית, ומאוחדים סביב עניין אחד ויחיד למען הציבור הישראלי– קידום שמירת הטבע והסביבה ובריאות הציבור בישראל".

עוד הבהירו כי מתוך עיון בטיוטות החוק והצעדים הקרובים, לא נמצאה כל התייחסות להשלכות הרפורמה על החברה האזרחית ועל הכלים העומדים לרשות הציבור לשמור על סביבתו ובריאותו. "הרפורמה המשפטית שמבקשות הממשלה והכנסת להוביל בימים אלו ישאירו את שמירת הסביבה ובריאות הציבור חשופות לרבבות איומים ללא כללים ממשיים למנוע אותם או אפילו להעלותם לדיון ענייני אצל מקבלי החלטות", סיכמו. "בהקשר הבריאותי והסביבתי, מדובר בנזק שאין להפריז בחומרתו".

• צללנו לסעיפים: כך עלולה הרפורמה לפגוע בזכויות אזרח
• אני מכיר את נתניהו ומזהיר אותו: הנזק כבר מתחיל

למכתב צירפו הארגונים נייר עמדה ובו פירטו כיצד כל סעיף מסעיפי הרפורמה ישליך באופן ישיר על הסביבה ובריאות האדם. בשורת הישגים ועתירות בהן זכו, פירטו כי הכלים המשפטיים הם אלה שמסייעים לציבור לנשום אוויר פחות מזוהם, ליהנות מזכות הגישה לחופי רחצה, לטבע ולפארקים, מאפשרים פיקוח ובקרה על מפעלים מזהמים, מגנים על האינטרס הציבורי ושקיפות מידע סביבתי, מבטיחים מים ראויים לשתייה, מגינים על משאבי הטבע, שמירתם לדורות הבאים והגנה על שכבות מוחלשות תוך שאיפה לצדק סביבתי-אקלימי.

"בתי המשפט, מכח דיני המשפט המינהלי, סייעו בפיתוח הנורמות הסביבתיות בקרב משרדי הממשלה, מוסדות התכנון והשלטון המקומי, ובכך נמנעו נזקים בלתי הפיכים רבים מספור", לשון המכתב. "הצעדים המוצעים כיום, צפויים להחליש את ההגנה על זכויות סביבה ובריאות; לשלול מהציבור את זכותו להעלות בפני בית המשפט טענות והשגות כנגד פעולות השלטון; למנוע מבתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית; לצמצם עד ללא היכר את יכולתם של ארגוני החברה האזרחית, להגן על זכויות אדם ולקבל סעד אפקטיבי לתיקון עוולות סביבתיות".

אחת הדוגמאות שהעלו נוגעת לסעיף לביטול עילת הסבירות. בזכות שימוש בעילת הסבירות, כך פירטו, בית המשפט קבע כי יש לפתוח חופי רחצה לציבור הרחב וללא תשלום, הוגבלה בניית שכונות על קרקע מזוהמת, בעזרת עילת הסבירות בית המשפט חייב את הממשלה להכין תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בארץ, צמצם את השימוש שמפעלי ים המלח עושים במשאבי הטבע ומנע את הרחבת בתי הזיקוק בחיפה ללא הליך שקוף לציבור ומבוקר. 

הארגונים אף מזהירים כי ברגע שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהיו עורכי דין פרטיים מטעם הפוליטיקאים, הם עלולים לאפשר "פרשנות מוטה ומעוותת לחקיקה ולנורמות הסביבתיות, ולהתיר לשלטון לפגוע בסביבה, בניגוד לדין, וכל זאת תוך קבלת 'אור ירוק' מאותם יועצים בלתי עצמאיים שהשלטון מינה לעצמו". עוד הזהירו כי אם היועץ לא יספק את חוות הדעת הרצויה, הוא עלול לעבור מתפקידו. "התוצאה הבלתי נמנעת של מהלך זה, היא התגברות ניכרת של יוזמות והחלטות אנטי -סביבתיות בממשלה, הרואה בעיקר את צרכי השעה והטווח הקצר".

עוד הוסיפו כי בשנת 2004 בג"צ פסק כי הזכות לסביבה ראויה אינה נכללת בין הזכויות המוגנות בחוק היסוד, "אלא אם הדבר עולה לכדי פגיעה בכבוד אדם". החשש אותו ציינו הארגונים הוא כי הרפורמה המשפטית "תאפשר

לממשלה לנקוט בעתיד צעדים קיצוניים למשל, צמצום ממשי של זכות ההתנגדות בתכנון, אשר כיום נמנעים בין היתר בזכות ההגנות החוקתיות הקיימות".

על המכתב חתומים יותר מ-30 ארגוני חברה אזרחית הקשורים לתחום הסביבה, בהם החברה להגנת הטבע, גרינפיס, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, אדם טבע ודין, שומרי הבית, ועד איגוד רופאי בריאות הציבור, מרכז השל, מגמה ירוקה, 15 דקות, תחבורה מהיום למחר, אנו, המרד בהכחדה, הורים למען אקלים ועוד.