ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יועמ"ש ועדת החוקה גור בליי הזהיר מפגיעה בכ-80 סעיפי חוק שעוסקים בסדרי שלטון שלא יהיו מוגנים אם הנוסח הנוכחי של חקיקת המהפכה המשפטית יעבור. בין הסעיפים שעלולים להיפגע: הזכות לבחור ולהיבחר, תקופת כהונת הכנסת ומועד הבחירות, חסינות חברי כנסת, פומביות הדיונים בכנסת, תקופת הכהונה של שופטים, עצמאות השופטים, שיפוט משמעתי והשעיה של שופטים, חובת שירות וגיוס לצבא, סעיפים שנוגעי לעצמאות מוסדות נשיא המדינה ומבקר המדינה.
בליי הבהיר בחוות הדעת (המצורפת בסוף הכתבה) כי לא ניתן לדעת מראש מהו היקף הפגיעה ביחס לזכויות שאינן מופיעות במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמו חופש הביטוי, הזכות להליך הוגן, שוויון וחופש התנועה. הנושא יהיה נתון לפרשנות.
ועדת החוקה דנה השבוע (ראשון) לאור מחאת האופוזיציה בזכויות שעלולת להיפגע כתוצאה מההוראה שמצמצמת את יכולת התערבותו של בג"ץ בחוקים רגילים. באחד מהסעיפים מציבה הקואליציה דרישה שבג"ץ יוכל להתערב בחוקים רק אם לפחות 80% מההרכב המלא של השופטים (לפחות 12 מתוך 15 שופטים) סבר שהחוק פוגע בבירור בזכויות מסוימות, ובכך מותיר בחוץ זכויות רבות ללא הגנה.
ההצבעה על ההוראה נעשתה כבר בשבוע שעבר, אולם רוטמן טען כי בשל טענות האופוזיציה, לפיהן לא דנו בפגיעה בזכויות ולא קיבלו חוות דעת של יועמ"ש בנושא, הוא יקיים דיון חוזר. לדיון הקודשו פחות משעתיים, והיו חברי כנסת מהאופוזיציה שמחו על הפרוצדורה.
"קבעת דיון חוזר בנושא כי הייעוץ המשפטי הוציא לך כרטיס צהוב", אמר לרוטמן ח"כ גלעד קריב (העבודה). "אנחנו מקיימים דיון בחוות דעת כתובה שהופצה לנו רק ביום שבת האחרון, וגם עכשיו אנחנו מקיימים בה דיון מהותי של פחות משעה למרות שזאת חוות דעת מאוד חשובה".
בנוגע לפגיעה בסעיפים שעוסקים בסדרי השלטון, אמר קריב: "ההסדר הזה מגלח את ההגנה על זכויות האדם אבל גם את ההגנה על הבית הזה, מה אם הממשלה תעביר חוק שקובע שמעכשיו הכנסת תשב שמונה שנים?".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הצטרף: "אתם מתארים פה אירוע חוקתי אבל מדובר באירוע פוליטי שיכשיר למי שרוצה את חוק הגיוס, המאחזים ואת התכנית הגזענית של סמוטריץ' לחלק את האוכלוסייה לשני מעמדות, ואי אפשר יהיה להעביר את כל החוקים האלו מבלי הרפורמה".
במהלך הדיון, נדמה היה שגם אם לא פשרה, מגיעים חברי הכנסת לאחד משורשיה של המחלוקת בין הצדדים: איזו רשות מקבלת את הכוח לומר את המילה האחרונה?
ח"כ קריב שאל את יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "אם ייצא חוק מהכנסת שבו נמנעה מהאופוזיציה הזכות להשתתף בו, האם לדעתך יש להותיר את החוק על כנו?".
"אני לא בעד להותיר את החוק על כנו", השיב רוטמן, "אבל האם הכלי המתאים בשביל לשנות את המצב הוא בית המשפט? – התשובה היא לא".
"אז מי יעשה את זה אם לא בית המשפט?", שאלה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד)
"יש פה שתי עמדות, אלה שחושבים שבית המשפט צריך להיות מעל לכנסת ואלה שחושבים שהכנסת צריכה להיות מעל לבית המשפט. אנחנו חושבים שבדמוקרטיה המילה האחרונה צריכה להאמר בכנסת". חתם את הדיון ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה).
הדיון הסתיים, והתוצאה נגמרה כמצופה – הערות חברי הוועדה מהאופוזיציה לא התקבלו והנוסח נותר כפי שהוצבע עליו כבר בדיון של יום רביעי. בשאלת איזון הכוחות שבין הכנסת לבית המשפט נראה שבינתיים המילה האחרונה היא של רוטמן.
מיפוי_חקיקת_יסוד_פירוט_סעיפים_לא_משורייניםב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
אני לא מצליח להבין למה כל הזמן עולות שאלות היפותטיות אם הכנסת תחליט להאריך את כהונתה ואם הכנסת תחליט למנוע מהאופוזיציה להשתתף בדיון. הכנסת נתונה לפיקוח הציבור בבחירות ולכן גם רוב קואליציוני לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. לעומת זאת בית המשפט לא נתון כלל לפיקוח ולכן צריכה להשאל השאלה מה יקרה אם בית המשפט יחליט להשתולל. מה יקרה אם בית המשפט יחליט שאסור לשחוט שחיטה יהודית? מה יקרה אם בית המשפט יחליט למנוע ברית מילה? הרי במקרה כזה אין מי שיפקח עליו. ההצעה שמציע רוטמן שבית המשפט יוכל לפסול חוק רק ב80% היא החלטה שמונעת מהכנסת לעשות דבגים לא הגיוניים כלל. אם יש 20% מהשופטים שלא מוכנים לפסול חוק אז כנראה הוא לא פורץ גבולות