ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

חוות דעת רשמית: פומביות הדיונים בכנסת בסכנה בעקבות המהפכה המשפטית

חברי ועדת החוקה דנו לפי בקשת נציגי האופוזיציה בזכויות ובהוראות השונות שנתונות בסכנה אם תושלם החקיקה המצמצמת את כוחו של בג"ץ. בין הסעיפים שעו"ד בליי הזהיר מפגיעה בהם: תקופת כהונת הכנסת, מועד הבחירות ועצמאות השופטים. ח"כ פינדרוס: "בדמוקרטיה המילה האחרונה צריכה להאמר בכנסת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

היועת המשפטי של הוועדה גור בליי בדיון השבוע בוועדת חוקה (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

יועמ"ש ועדת החוקה גור בליי הזהיר מפגיעה בכ-80 סעיפי חוק שעוסקים בסדרי שלטון שלא יהיו מוגנים אם הנוסח הנוכחי של חקיקת המהפכה המשפטית יעבור. בין הסעיפים שעלולים להיפגע: הזכות לבחור ולהיבחר, תקופת כהונת הכנסת ומועד הבחירות, חסינות חברי כנסת, פומביות הדיונים בכנסת, תקופת הכהונה של שופטים, עצמאות השופטים, שיפוט משמעתי והשעיה של שופטים, חובת שירות וגיוס לצבא, סעיפים שנוגעי לעצמאות מוסדות נשיא המדינה ומבקר המדינה. 

בליי הבהיר בחוות הדעת (המצורפת בסוף הכתבה) כי לא ניתן לדעת מראש מהו היקף הפגיעה ביחס לזכויות שאינן מופיעות במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמו חופש הביטוי, הזכות להליך הוגן, שוויון וחופש התנועה. הנושא יהיה נתון לפרשנות.

ועדת החוקה דנה השבוע (ראשון) לאור מחאת האופוזיציה בזכויות שעלולת להיפגע כתוצאה מההוראה שמצמצמת את יכולת התערבותו של בג"ץ בחוקים רגילים. באחד מהסעיפים מציבה הקואליציה דרישה שבג"ץ יוכל להתערב בחוקים רק אם לפחות 80% מההרכב המלא של השופטים (לפחות 12 מתוך 15 שופטים) סבר שהחוק פוגע בבירור בזכויות מסוימות, ובכך מותיר בחוץ זכויות רבות ללא הגנה.

ההצבעה על ההוראה נעשתה כבר בשבוע שעבר, אולם רוטמן טען כי בשל טענות האופוזיציה, לפיהן לא דנו בפגיעה בזכויות ולא קיבלו חוות דעת של יועמ"ש בנושא, הוא יקיים דיון חוזר. לדיון הקודשו פחות משעתיים, והיו חברי כנסת מהאופוזיציה שמחו על הפרוצדורה. 

"קבעת דיון חוזר בנושא כי הייעוץ המשפטי הוציא לך כרטיס צהוב", אמר לרוטמן ח"כ גלעד קריב (העבודה). "אנחנו מקיימים דיון בחוות דעת כתובה שהופצה לנו רק ביום שבת האחרון, וגם עכשיו אנחנו מקיימים בה דיון מהותי של פחות משעה למרות שזאת חוות דעת מאוד חשובה".

חברי האופוזיציה, מימין: יואב סגלוביץ', קארין אלהרר גלעד קריב (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

בנוגע לפגיעה בסעיפים שעוסקים בסדרי השלטון, אמר קריב: "ההסדר הזה מגלח את ההגנה על זכויות האדם אבל גם את ההגנה על הבית הזה, מה אם הממשלה תעביר חוק שקובע שמעכשיו הכנסת תשב שמונה שנים?".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) הצטרף: "אתם מתארים פה אירוע חוקתי אבל מדובר באירוע פוליטי שיכשיר למי שרוצה את חוק הגיוס, המאחזים ואת התכנית הגזענית של סמוטריץ' לחלק את האוכלוסייה לשני מעמדות, ואי אפשר יהיה להעביר את כל החוקים האלו מבלי הרפורמה".

במהלך הדיון, נדמה היה שגם אם לא פשרה, מגיעים חברי הכנסת לאחד משורשיה של המחלוקת בין הצדדים: איזו רשות מקבלת את הכוח לומר את המילה האחרונה? 

ח"כ קריב שאל את יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "אם ייצא חוק מהכנסת שבו נמנעה מהאופוזיציה הזכות להשתתף בו, האם לדעתך יש להותיר את החוק על כנו?".

"אני לא בעד להותיר את החוק על כנו", השיב רוטמן, "אבל האם הכלי המתאים בשביל לשנות את המצב הוא בית המשפט? – התשובה היא לא".

"אז מי יעשה את זה אם לא בית המשפט?", שאלה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד)

ח"כ יצחק פינדרוס (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

"יש פה שתי עמדות, אלה שחושבים שבית המשפט צריך להיות מעל לכנסת ואלה שחושבים שהכנסת צריכה להיות מעל לבית המשפט. אנחנו חושבים שבדמוקרטיה המילה האחרונה צריכה להאמר בכנסת". חתם את הדיון ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה).

הדיון הסתיים, והתוצאה נגמרה כמצופה – הערות חברי הוועדה מהאופוזיציה לא התקבלו והנוסח נותר כפי שהוצבע עליו כבר בדיון של יום רביעי. בשאלת איזון הכוחות שבין הכנסת לבית המשפט נראה שבינתיים המילה האחרונה היא של רוטמן.

מיפוי_חקיקת_יסוד_פירוט_סעיפים_לא_משוריינים

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

תגובה אחת

  1. אני לא מצליח להבין למה כל הזמן עולות שאלות היפותטיות אם הכנסת תחליט להאריך את כהונתה ואם הכנסת תחליט למנוע מהאופוזיציה להשתתף בדיון. הכנסת נתונה לפיקוח הציבור בבחירות ולכן גם רוב קואליציוני לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו. לעומת זאת בית המשפט לא נתון כלל לפיקוח ולכן צריכה להשאל השאלה מה יקרה אם בית המשפט יחליט להשתולל. מה יקרה אם בית המשפט יחליט שאסור לשחוט שחיטה יהודית? מה יקרה אם בית המשפט יחליט למנוע ברית מילה? הרי במקרה כזה אין מי שיפקח עליו. ההצעה שמציע רוטמן שבית המשפט יוכל לפסול חוק רק ב80% היא החלטה שמונעת מהכנסת לעשות דבגים לא הגיוניים כלל. אם יש 20% מהשופטים שלא מוכנים לפסול חוק אז כנראה הוא לא פורץ גבולות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,865 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק