סעיף ה"החוק המחוסן" שמקדמת הקואליציה מרוקן את כוחו של בג"ץ

ועדת החוקה התכנסה השבוע שוב לסבב דיונים על המהפכה המשפטית שמקדמת הקואליציה. חברי הוועדה מטעם הקואליציה החרימו את ההצבעה על הנוסח לקריאה ראשונה, שעוסק  בצמצום התערבות של בג"ץ בחוקים ובפסקת ההתגברות. במסגרת פסקת ההתגברות, הוועדה אישרה את ההצעה לפיה יוקם מנגנון שיאפשר לרוב של 61 ח"כים "לחסן" מראש או בדיעבד חקיקה מפני התערבות של בג"ץ בחוק. 

לפי ההצעה שאושרה, הרשות השופטת תהיה מנועה להתערב בכל חוק שייכתב בו "תקף על אף האמור בחוקי היסוד", ושהצביעו עליו 61 ח"כים ב-3 קריאות. החסינות על החוק תחול לפרק זמן של עד שנה מסיום כהונת הכנסת שחוקקה אותו. אם הכנסת שלאחריה תחליט לאשר אותו בשנית, הוא יהפוך לקבוע.

מדובר בפועל בביטול היכולת של בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת, גם אם מדובר בחקיקה רגילה בלבד (חוקי יסוד בג"ץ לא יוכל להתערב כלל). היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי הציג חוות דעת על פסקת ההתגברות והזכיר כי גם במקרי עבר, המנגנון היה פחות חריף מאחר והוא לא איפשר לכנסת לשלול מראש התערבות של בג"ץ בחוקים, אלא שחברי כנסת היו יכולים להפעיל את ההתגברות בדיעבד, רק בעקבות פסק דין של בית משפט.

הרציונל של התגברות רק בדיעבד, הסביר היועמ"ש, היא לאפשר דיאלוג בין הרשויות. כך, אם הכנסת חוקקה חוק פוגעני, בית המשפט יוכל להסביר מה לתקן, והכנסת תוכל להתחשב בכך אם תרצה.

היועמ"ש העלה שאלה לפיה – אם בכל מקרה קיים הסדר לפיו חוק פוגעני ייפסל רק אם 12 מתוך 15 שופטים יהיו בעד, ובהינתן העובדה שגם יכולת ההתערבות של בג"ץ מצומצמת ואינה מגנה על כלל הזכויות, מדוע עדיין צריך להוסיף גם פסקת התגברות? האם יש הצדקה לכך שרוב קואליציוני יתגבר על הכרעה משפטית שניתנה גם כך בתנאים כל כך מגבילים?

"למה לעשות את ההכפלה הזאת?", הזדעקה ח"כ מירב כהן (יש עתיד) "למה גם וגם וגם?, למה לא לקחת הצעה אחת וליישם אותה? במקום להביא צבר הצעות מאסיבי כזה?". 

"זה נקרא וידוא הריגה", טענה ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי).

"גם אם כל ההסדר יעבור ככתבו וכלשונו בלי שום עידון, עדיין בית המשפט הישראלי יהיה מבין החזקים בעולם", השיב רוטמן.

"אותי מעניין האזרחים והם ישארו החלשים בעולם כי בשונה ממדינות אחרות, אין לנו חוקה", הטיחה ח"כ פרקש, "האם בית המשפט יוכל להגן על זכות ההפגנה וחופש הביטוי שלנו?" הפנתה שאלה ליועמ"ש הוועדה.

"על אילו זכויות יכול להגן רוב של 12 מתוך 15 שופטים – זוהי שאלה פרשנית", ענה לה היועמ"ש "בכל מקרה אם הכנסת תפעיל את מנגנון ההתגברות אז בג"ץ כמובן לא יוכל להתערב בכלל".

"או אה זה יותר גרוע משחשבנו", נבהלה הח"כ פרקש.

רוטמן ולוין בהידברות – עם עצמם

בדיון הראשון בוועדה, שחל ביום שני, הודיע יו"ר הוועדה רוטמן שהוא "מרכך" את ההצעה שלו, אמנם בתחילה, ביקש לדרוש משופטים להתערב בחקיקה רק ברוב של 15 מתוך 15, כלומר בפה מלא. אולם ברוב טובו, הסביר שלאחר ששמע את רחשי הציבור והאופוזיציה, הוא מחליט להגמיש את הצעתו לדרישה של 12 מתוך 15 שופטים.

ואולם, הדרישה לרוב של 12 שופטים מתוך 15 שופטים מופיעה גם בנוסח שהגיש לוין כבר בחודש ינואר ליועצת המשפטית לממשלה.

ח"כ אפרת רייטן (העבודה) שאלה את רוטמן:"אנחנו באים לוועדת החוקה לדבר במשך שבועות ארוכים אולם דבר לא נשמע, יכול להיות שבבית הנשיא נשמעים דברים אחרים אז אולי כולנו צריכים ללכת לשם, האם מדובר בהצגה? תסביר לנו מה אנחנו עושים כאן?", שאלה.

"בואי נשב בכנסת או בבית הנשיא לשיחה רצינית", השיב ח"כ רוטמן, "אני מזמין אותך ואת כל חברי האופוזיציה האחראיים", אמר. "אתה ולוין התוויתם את הכללים מהיום הראשון," השיבה ח"כ רייטן.

מודל "אי ההתאמה" שלא התאים 

בסוף הדיון באותו היום, כשחברי הכנסת התעייפו מלצעוק אחד על השני שהם מעוניינים בהידברות, וכאשר היו"ר כבר הספיק להוציא את כל הפורעים מהוועדה, ולהחזיר, ולהוציא בשנית. הגיעו רוטמן וקריב לשיח ודברים בנושא מודל שנקרא "מודל אי ההתאמה". מדובר במודל שקיים בניו זילנד ובריטניה, לפיו בית המשפט העליון אינו יכול לפסול חוקים, אולם הוא כן יכול להביע את עמדתו בנושא ולהפנות את תשומת לב הפרלמנט לבעיתיות שיש בחוק מסוים.

הרעיון שעלה היה לאפשר מצב שבו בנוסף לאפשרות התערבות של בג"ץ ברוב של 12 מתוך 15, בג"ץ לפחות יוכל להביע עמדתו בעניין חוק שפוגע בזכויות ולהפנות את תשומת לב המחוקק לכך, אם יותר משלושה שופטים סברו כך.

בסוף הדיון הבהיר ח"כ קריב: "למספרים שאתה מונה איני מסכים. זה לא יכול להיות מוצג כהסכמה כי יש פה עוד מרכיבים". ואולם הועברה בקשה לייעוץ המשפטי לנסח מנגנון מדורג בסגנון האמור. הרעיון אכן הוגש כנוסח ע"י ח"כ רוטמן. אולם בהמשך הדיונים השבוע לא נעשה בעניינו דבר.

לשאלתנו מה עלה בגורלו של הנוסח הגיב רוטמן – "בנוסח לקריאה ראשונה זה לא עלה. בהחלט ייתכן שנציע לכלול זאת במסגרת הקריאה השניה והשלישית".

מקריב לא נמסרה תגובה.

רוטמן: "אנחנו מעצימים את ההגנה על הזכויות"

"ההסדר לא פוגע במצב הקיים, אני חושב שאנחנו מעצימים את ההגנה על הזכויות", טען ח"כ רוטמן. "אתם מעלים טענות של חוקים שפוגעים בזכויות, בוא נשאל הפוך, מה אם בית המשפט יפגע באמצעות פסיקה במיעוט, מה אז ניתן יהיה לעשות? יש פה חבר כנסת חרדי, בית המשפט פגע בזכות שלו לא פעם לחיות את חייו בצורה מסויימת, למשל הפסיקות שנתן בנושאים של הפרדה מגדרית".

"הוא עושה את זה כבר 70 שנה", קרא ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה).

"אתה כנראה לא מבין את המושג של איזונים ובלמים", העיר ח"כ קריב.

"לא ייתכן שמי שמחוקק חוק פוגעני יהיה אחד שיקבע מה האיזון הראוי כדי להגן על החוק הפוגעני", אמ ח"כ עופר כסיף (חד"ש).

"בסוף במשטר דמוקרטי יש איזונים. אתה אומר-'אני לא רוצה איזונים אני רוצה שהכנסת תעשה בעצמה את האיזונים'". הוסיפה ח"כ קרין אלהרר (יש עתיד).

"אני מבקש מהיועץ המשפטי רשימה של הזכויות וההוראות שנפגעות לפני שנצביע מחר", דרש ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד).

 באותו היום, הדיון התארך גם לשעות הערב, לאחר ההצבעה במליאה. לשאלתה של ח"כ אלהרר עד מתי ימשך הדיון, ענה לה רוטמן שהצפי הוא עד 22:00. וכך בליץ החקיקה התחיל להזכיר יותר ויותר את הנוהל של חוק ההסדרים, הדיונים המאוחרים והסעיפים המסובכים עליהם דנים עד השעות הקטנות של הלילה.  אולם מסתבר שדווקא בשעות המאוחרות של הלילה חברי הכנסת מדברים בפתיחות רבה יותר.

כך, ח"כ פינדרוס, שהתבקש על ידי היו"ר להחליף אותו לזמן מה, מצא לנכון להודות בפני חברי הכנסת שהתהליך של חקיקת הרפורמה "לא נכון חד משמעית". הוא אף הסביר זאת בכך ש"תפקידו של הפקיד, הוא לעזור לנבחר הציבור לבצע את תפקידו, ברגע שזה לא קורה מתחילים כבישים עוקפים. אני אומר באחריות, הדברים ישתנו בין קריאה ראשונה לקריאה שניה ושלישית, כי לא יכולתי לבוא לקריאה הראשונה מוכן עם מערכת משפטית שנתנה גיבוי".

"אתם כרגע שיכורי כוח, אתם גם תפגעו כמיעוט", הזהירה ח"כ אלהרר, "בית המשפט מגן גם עליכם".

"את לא מכבדת תחושה של ציבור גדול שנמצא במצוקה מול המערכת המשפטית, את מסבירה לי שידרסו אותי כשכבר היום דורסים אותי", חתם פינדרוס את דבריו. ובכך נחשף טפח מהתהום הגדולה הפעורה בין הצדדים. תהום שלא ברור אם מספיקה הידברות בשביל לגשר עליה. 

יועמ"שית הכנסת מודה: עדיין לא יודעים אילו זכויות עלולות להיפגע 

הוועדה התכנסה בבוקר יום רביעי לקראת ההצבעה על הסדר פסילת החוקים ופסקת ההתגברות, הנוסח שהוגש נחשב הצעת חוק "מטעם הוועדה", כלומר אישור הנוסח בוועדה יאפשר להצעה לדלג את שלב הקריאה הטרומית במליאה ולהגיע ישר לקריאה ראשונה. לדיון הזה, שידוע בנפיצותו, הגיעה, בנוסף ליועצים המשפטיים של הוועדה, גם היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק.

כשהחל רוטמן להקריא את הנוסח מטעם הוועדה קראה לעברו ח"כ אלהרר: "למה אתה אומר שזאת הצעת חוק מטעם הועדה? זאת הצעת חוק מטעמך".

גם בדיון הנוכחי ביקשו חברי הכנסת מיו"ר הוועדה רוטמן לאפשר הכנה של רשימת זכויות שייפגעו כתוצאה מההסדרים. אולם רוטמן שלא שש להצעה והפטיר לעברם "השאלה על אילו זכויות וחוקים לא תחול ההגנה ניתן היה לעשות רשימת מכולת, אבל הרשימה מבלבלת".

"מה לגבי זכויות אדם שנקבעו בפסיקה (כמו שוויון, חופש ביטוי ועוד)"? התעקש ח"כ סגלוביץ.

"השאלה ששאלתם היא שאלה מורכבת" השיב רוטמן. 

"אז איך אפשר להצביע כשהשאלה לא הובררה?" שאל ח"כ קריב.

"תגיד שאתה לא מסוגל להביא רשימה כזאת, שזה חוק בעייתי, אבל אל תטעה אותנו", קראה לעבר רוטמן ח"כ דבי ביטון (יש עתיד).

בשלב זה החלו חברי הכנסת למחות על ההתנהלות של רוטמן והוצאו או יצאו בהפגנתיות מהאולם. "מה אתם יושבים כאן?" קראה ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) לעבר הח"כים, "זאת הצגה אחת גדולה". ההמולה הורגשה בכל פינה.

מספר חברי כנסת התעקשו לשמוע את עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת לשאלה של ח"כ סגלוביץ. והיה קשה שלא לראות כיצד היא בוררת את מילותיה בקפידה:"ישנו שטח מסוים של עמימות, זכויות יסוד שגם אנחנו לא יודעים להגיד בעיתוי הזה אם הצעת החוק חלק לגביהם והדבר דורש בירור. נצטרך לעשות אותו לקראת הדיונים בקריאה השנייה והשלישית".

את ההצבעה החליטה האופוזיציה להחרים, הוועדה אישרה את הנוסח ברוב של 9 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. לאחר ההצבעה, חזר בו רוטמן והציע דיון חוזר ביום ראשון בבוקר, ובו תענה שאלת הזכויות. האם זאת עוד הצגה של הידברות שאת סופה יודע רוטמן מראש או שמדובר בכוונה אותנטית? – ישנו שטח מסויים של עמימות.