ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

הקואליציה ניסתה להסתיר את הפיל שבחדר, אך המסכה מעל "ועדת דרעי" הוסרה במהירות

חברי הוועדה בראשות ח"כ אופיר כץ התכנסו לדיון ראשון בהיסטוריה של ועדה שמוקמת עבור קידום חוק פרסונלי. היו"ר ביקש "להתמקד בשאלות המהותיות", אך המשנה ליועמ"ש ניפץ את תקוותיו כשהזכיר את שמו המפורש של יו"ר ש"ס, והזהיר מ"חור שחור נורמטיבי". כשכולם, כולל מגישי החוק, מניחים שהוא ייפסל בבג"ץ, עולה השאלה – למי כל זה טוב בכלל?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

דיוני הוועדה המיוחדת ל"חוק דרעי 2", הוועדה הראשונה בהיסטוריה של הכנסת שמוקמת עבור קידום חוק פרסונלי, לא התפתחו בהתאם לקווי המתאר אותם סימן יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ. ככה זה כשמבקשים מחברי כנסת שלא לדבר על פיל מזוקן (עם שתי הרשעות) הרובץ במרכז אולם הוועדה בכנסת – כלומר הכשרת חזרתו למשרת שר של ח"כ אריה דרעי. "אני מבקש בדיון היום להתמקד בשאלות המהותיות, כפי שהצגתי אותן, שאלות על הלכת דרעי-פנחסי והיחסים התקינים והרצויים בין הרשויות, ולא לעסוק בשאלות פרסונליות כאלה ואחרות", ביקש ח"כ כץ.  

בתחילת הדיון נדרשה הצבעה על מינוי כץ ליו"ר הוועדה, וכבר בשלב זה העניין המרכזי הוא הפרסונלי. ח"כ משה טור-פז  (יש עתיד) מתנגד למינוי כץ, "חבל על הזמן שלך להשקיע בהכשרת שרצים, באמת אני אומר, זה לא לכבודך. זה חוק פרסונלי, שאתה לא צריך להיות מושקע בו, ולכן אני מתנגד לכך שאתה תהיה יו"ר הוועדה", דואג טור-פז לכץ, וח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד)  מצטרף, "אני מכיר את האיכויות שלך. אני חושב שהוועדה הזו נולדה בחטא. בתהליך לא ראוי, תקדימי, כדי לטפל בחוק פרסונלי, רטרואקטיבי. החוק שנועד כדי לפלס את דרכו של עבריין סדרתי בחזרה לממשלה". למרות התנגדותם, המינוי של ח"כ כץ עובר ברוב קולות הקואליציה. 

האיש שאסור לומר את שמו. דרעי (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

כיו"ר הוועדה וכמגיש "חוק דרעי 2", ח"כ כץ פתח בנאום בו ניסה להתוות את קווי הגבול לדיון על החוק בוועדה, "אני מבקש בדיון היום להתמקד בשאלות המהותיות, כפי שהצגתי אותן, שאלות על הלכת דרעי-פנחסי והיחסים התקינים והרצויים בין הרשויות, ולא לעסוק בשאלות פרסונליות כאלה ואחרות", אבל בקשתו לא נענתה בחיוב לזמן רב. 

היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לחוק

הדובר המרכזי בדיון היה ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שטרף בדבריו החמורים את הקלפים לרצונו של יו"ר הוועדה, "דברי ההסבר להצעת החוק מכוונים לביטול עקרוני של הלכת דרעי-פנחסי", "ואולם, מובן לכל שבמוקד הדברים עומד עניינו הפרטני של חבר הכנסת אריה דרעי והרצון למנותו בכל מחיר ובכל דרך, לשר בממשלה הנוכחית, על אף העובדה שהמינוי נפסל, זה לא מכבר, על ידי בג"ץ", דבריו נקטעים לפתע על ידי ח"כ משה ארבל (ש"ס) שדורש מהדובר שלא להתמקד בנושא הפרסונלי, מה שגורר מיד תגובה של ח"כ אפרת רייטן (העבודה), "עם כל הכבוד, היועץ המשפטי לממשלה, הנציג שלה יושב פה. אני מעוניינת לשמוע מא' עד ת'", וד"ר לימון ממשיך.

נציגה של היועצת המשפטית לממשלה הקדיש את רוב דבריו לעניין הפרסונלי, כיוון שלטענתו זהו לב ליבה של הצעת החוק, "מדובר בחור שחור נורמטיבי. פשוטו כמשמעו, שנחקק מטעמים פרסונליים גרידא", טען ד"ר לימון, "אפשר לסכם ולומר שהצעת החוק הנוכחית היא חוליה נוספת בשרשרת של תיקונים חוקתיים שמכוונים לביטול תקפותם של פסקי דין פרטניים בעניינו של אדם ספציפי", והדגיש שוב ושוב את הסוגייה הפרסונלית, "ההיבט הפרסונלי המובהק שמשתקף בנסיבות החקיקה, פוגע בכלליות ההסדר כנורמה שמתבקשת לשקף ראייה משטרית רחבה מאחורי מסך בערות. בנוסף, התיקונים הדחופים לחוק היסוד, בתגובה לפסקי דין נקודתיים מסוימים כלפי אדם מסוים, משקפים גם פגיעה ביציבותה של הנורמה המשפטית, שמשתנה דחופות, בהתאם לצרכים פוליטיים קואליציוניים רגילים, ולא מתיישבת עם הסדרים משפטיים, משטריים ועל זמניים". 

בסיום דבריו ד"ר לימון מציג הערכה של לשכת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה חקיקת החוק המוצע בוועדה, עשויה לגרור אפילו את ביטולו של חוק "דרעי 1", אם יוגשו נגד שני החוקים עתירות לבג"ץ. להערכת ד"ר לימון מקרה כזה יוביל את שופטי בג"ץ לדון בשני החוקים כמקשה אחת, עם סיכוי גבוהה מאוד לפסילתם בשל היותם מקרה בעל מאפיינים משמעותיים של שימוש לרעה בסמכות המכוננת, שלא למטרה שלשמה נועדה, על רקע פרסונלי מובהק, תוך ניסיון לשנות תוצאות של שני פסקי דין.

פרופ' דניאל פרידמן – הרהוט שבתומכי החקיקה

הדובר המרכזי השני בוועדה היה פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר ואדם המזוהה עם המתנגדים להלכת דרעי-פנחסי. פרידמן עולה לדבר בזום ומסביר באופן רהוט את סיבותיו להתנגדותו להלכת דרעי-פנחסי. הוא טוען שאף רשות לא צריכה להתערב במינויים של הרשות השנייה, "זה לא אומר שהמינויים ראויים או לא ראויים", הוא מדגיש. כמשפטן הוא גולש לסעיפי החוק ומנסה לדון בהצעה שלו לפיה מינוי שרי ממשלה יתבצע בכנסת באופן פרסונלי, בהצבעה על כל אחד מהם, ולא באופן כוללני כפי שמתבצע היום. הוא מסיים את דבריו מבלי שניתן לחברי הכנסת לאתגר אותו ולשאול האם הוא תומך בחקיקת חוקים פרסונליים ובהחלת החוק מהכנסת הנוכחית. 

דניאל פרידמן (צילום: מיכל פטאל, פלאש 90)

הם לא שאלו – אז אנחנו התקשרנו כדי לברר את הנושא עם פרופ' פרידמן. 

אתה לא חושב שזה חוק פרסונלי? 

"זה בצורה פרסונלית. זה נכון, אבל זה מאפיין הרבה מהחקיקה הזאת של השנים האחרונות שכל הזמן מתקנת חוקי היסוד"

וזה ראוי לדעתך? 

"תראה, זה לא מלהיב, זה בפרוש לא מלהיב, אבל זה מה שהדברים מתגלגלים. תיקח למשל את החקיקה הזאת שקבעה ראש ממשלה חליפי. יום אחד יש לנו חוק שאומר שראש הממשלה יכול להיות גם ראש ממשלה אלטרנטיבי. אתה יכול לראות את החקיקה כפרסונלית, הרי זה היה מיועד במקרה הספציפי שגנץ היה אמור להחליף את נתניהו. אז ברור שזו לא חקיקה מלהיבה, אבל זאת המציאות אצלנו".  

מתקפה נרחבת על החוק הלא פופולרי

בהמשך הדיון שורה של חברי כנסת תקפו את החוק בביטויים חריפים. "בושה" ו"עבריינים" היו ביטויים מובילים בחלק ניכר מהנאומים. ח"כ טור-פז תקף, "החוק הזה הוא חוק ביזיון, חוק קליגולה, הוא מאפשר לכל זב חוטם, לכל עבריין, לכל 'סוס' במדינת ישראל, להתמנות לשר". גם ח"כ  עידן רול (יש עתיד) לא נצר את לשונו כשפנה לחברי הכנסת מש"ס, "אתם יכולים לדבר על האוכלוסיות המוחלשות עד מחר. אתם פריבילגים. אנשים שמחוקקים חוקים לעצמם, זה האם-אימא של הפריבילגים". 

ח"כ יוראי להב-הרצנו הוסיף, "הבעיה שלי שאנחנו דנים עכשיו בחוק יסוד, בנורמות הכי גבוהות במדינת ישראל, וכל הדיון פה עוסק בכתב אישום, בהרשעה פלילית, בפסקי דין, של אדם אחד. אח! אנחנו משנים את כל המסד החוקתי של מדינת ישראל, את הנורמות הכי גבוהות שיש לנו במדינה".

בסיכום יומה הראשון של ועדת "חוק דרעי 2" ניתן לקבוע שהדברים אינם מתפתחים טוב עבור הקואליציה המקדמת אותה. יתכן שהעובדה שמדובר בחוק לא פופולרי, אפילו בקרב מצביעי ימין, פוגעת במוטיבציה של מקדמי החוק. העובדה שגם הם מעריכים כי בג"ץ יפסול אותו, מעלה סימני שאלה קשים לגבי מדוע בכלל מקודם החוק, ומה באמת מנסים להשיג בקידומו.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

3 תגובות

  1. אם פרופ' דניאל פרידמן טוען שאף רשות לא צריכה להתערב במינויים של הרשות השנייה, אז הוא נגד חברי קואליציה וחברי כנסת בועדה למינוי שופטים?

    1. השאלה הנ"ל מאוד הגיונית , אבל אין סיכוי שתקבל התייחסות מהממשלה העבריינית , היגיון ומוסר אלו תכונות מיותרות שהרי הם באו "למשול" והכל כשר , כשרות מיוחדת באישור בד"צ ולא מעניין אותם שזה לא חוקי , עברייני וכרוך בהשחתת השלטון על ידי גורמים עבריינים.

      1. גם לי השאלה עלתה. צריך להפנות את השאלה לפרופסור פרידמן, הוא טען את הטענה הזו וממנו אני עדיין מצפה ליושרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,852 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק