חוק משלהם: מינוי מנכ"ל משרד התקשורת טרם אושר – אך הוא החל להיכנס לפגישות סגורות

למרות שמינויו טרם אושר על-ידי ועדת המינויים ועל-ידי הממשלה, מנכ"ל משרד התקשורת המיועד משתתף בישיבות מקצועיות במשרד ועורך פגישות כאילו כבר מונה. 

אברהם חסון, דובר שר התקשורת שלמה קרעי, אישר את הדברים, אך מסר כי הפגישות נערכות בליווי המנכ"לית הנוכחית ו"על מנת שתהליך החפיפה יתבצע על הצד הטוב ביותר". עוד מסר הדובר כי המנכ"ל המיועד, אלעד מלכא "כבר דיווח על ניגודי העניינים שלו ואף עבר סיווג ביטחוני".

תשובתו של השר קרעי אינה מתיישבת עם כללי המינהל התקין. הוראות נציבות שירות המדינה קובעות בפירוש כי הליך חפיפה של מנכ"ל משרד יחל רק לאחר מינויו בממשלה (פרק 7, א. סעיף 2 ב' למדריך הנציבות למנכ"לים). 

גם העובדה שמלכא "דיווח על ניגודי העניינים שלו" אינה רלוונטית. דיווח על ניגודי עניינים הוא רק השלב הראשון בעריכת הסדר ניגוד עניינים. בנוסף, עריכת הסדר ניגוד עניינים בתוך המשרד אינה קשורה להליך המינוי. ועדת המינויים מחויבת לערוך בדיקה עצמאית של ניגודי העניינים של המועמד. 

לא חותמת גומי

התנהלותו של השר שלמה קרעי משדרת זלזול בכללי המינהל התקין, ומעידה כי הוא סבור ששיקול דעתו האישי אמור לגבור על כללים ותקנות של שירות המדינה. התנהלות זו תואמת את הגישה הכללית של ממשלת נתניהו, המעוניינת להיפטר כליל משומרי סף כגון יועצים משפטיים בלתי תלויים. אלא שכללי שירות המדינה נקבעו לא בשל גחמה אלא בעבודת תקינה רבת שנים ומתוך ניסיון מצטבר, כדי לשרת תכליות ראויות שיבטיחו את תקינות עבודת הממשל.

מנכ"ל הוא בעל התפקיד הבכיר ביותר במשרד ממשלתי שאינו נבחר ציבור, וממונה על-ידי השר כמשרת אמון. מועמד למנכ"לות משרד ממשלתי צריך לעבור בחינה של ועדת המינויים של נציבות המדינה, שבראשה עומד נציב שירות המדינה. את המלצותיה היא מעבירה לממשלה, שמחליטה אם לאשר את המינוי אם לאו.

ועדת המינויים אינה חותמת גומי. רק לאחרונה היא פסלה את מועמדותו של משה בן זקן, מקורבה של מירי רגב, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, משום שלא עמד בתנאי הסף. רגב נאלצה למנותו לממלא מקום המשנה למנכ"ל, בתקווה כי בחלוף הזמן יצבור ניסיון ויעמוד בתנאי הסף.

"תפקידה של ועדת המינויים הינו להבטיח את טוהר המינוי המוצע", נכתב בכללי הנציבות למנכ"לים, "יובהר, כי על אף ההחלטה בדבר פטור ממכרז כאמור לעיל, הליך המינוי לאיוש המשרות כפוף לתכליתו העיקרית של חוק המינויים, הבאה להבטיח כי מינויים בשירות המדינה ייעשו על פי אמות מידה שקופות ומשיקולים עניינים בהתחשב בכישוריו של המועמד והתאמתו לתפקיד, ולא יונחו ממניעים של זיקה פוליטית או שיקולים בלתי ענייניים אחרים". 

מועמד צריך לעמוד בתנאי סף – תואר אקדמי וניסיון ניהולי משמעותי (שהנמכתם היתה אחת הפעולות הראשונות של נתניהו עם חזרתו לראשות הממשלה ב-2009), אך הוועדה בוחנת גם תנאים נוספים: ניסיון בעשייה דומה, לרבות ניסיון וכישורי ניהול; השכלה בתחומים רלוונטיים; עיסוקים בתחומים רלוונטיים; תכונות אישיות, לרבות יכולת ייצוגית; יכולת לנהל משא ומתן מול רשויות, גופים ואינטרסים שונים ומגוונים. בסמכות הוועדה גם לקבוע תנאים נוספים "הנוגעים לתכונות ולכישורים החשובים לביצוע התפקיד".

לסוגיית מינויי מנכ"לים למשרדים ממשלתיים שתי גישות: אחת המעדיפה כי מנהלים כללים של משרדים ממשלתיים יהיו אנשי מקצוע, בעלי רקע וניסיון המתאימים לניהול המשרד. השנייה, מעדיפה כי מנכ"לים יהיו אנשי אמונו של השר, על מנת להבטיח עבודה תקינה ושוטפת של השר עם הנהלת המשרד.

בישראל התקבלה הגישה השנייה, ושרים ממנים את מנכ"לי המשרדים בראשם הם עומדים ללא מכרז. ממילא, גוברת החשיבות של בחינה ראויה ואמיתית של התאמת המועמד לתפקיד, שנמסרה לוועדת המינויים. "יודגש", נכתב במדריך הנציבות, "כי אחריותה של ועדת המינויים מוגברת, שכן מדובר במשרות הפטורות מחובת המכרז". 

פנינו לנציבות שירות המדינה בשאלה כיצד זה שמועמד למנכ"ל משרד ממשלתי מתחיל בעבודתו (או בהליך החפיפה שלו) טרם החלטת ועדת המינויים ואישור הממשלה. אריה גרינבלט, דובר נציבות שירות המדינה, סירב להתייחס לנושא. גם השב"כ סירב להשיב אם מלכא אכן עבר סיווג ביטחוני.