"לוקה בחוסר סבירות קיצוני": בג"ץ פסל את מינויו של אריה דרעי לשר

בג"ץ פסל היום (רביעי) את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות. ההרכב המורחב של 11 שופטים פסל את מינויו ברוב של עשרה שופטים מול שופט אחד, השופט יוסף אלרון שהתנגד לפסילתו. השופטים הכריעו בעתירה נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שמאפשר לחבר כנסת שהורשע בעונש מאסר על עבירות מס. גם השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ, בעלי ההשקפה השמרנית, תמכו בפסילה.

בהודעה שהוציאה דוברות בית המשפט נכתב כי "מרבית שופטי ההרכב קבעו כי מינוי זה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ומשכך על ראש הממשלה להעביר את דרעי מתפקידו. זאת, בין היתר, בשל צבר הרשעותיו הפליליות, הכולל גם הרשעה בעבירות מס מחודש פברואר 2022, על פי הודאתו של דרעי במסגרת הסדר טיעון; וכן בשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות אלה, לפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים, והתנהלותו לאחר מכן". 

האם דרעי קיבל לידיו את פסק הדין בעניינו?

עוד הוסיפו כי "דרעי מנוע מלכהן כשר בהתאם לכללים של השתק ומניעות הנגזרים מעקרונות של הגינות ויושר". שופט אחד התנגד לפסילה האוטומטית אבל רק בערך. השופט יוסף אלרון, בדעת יחיד, סבר כי דרעי יכול לכהן כשר אך רק אם יפנה קודם לוועדת הבחירות". כלומר גם הוא חושב כי דרעי, לפחות בנסיבות שקבעה הממשלה לא כשיר לתפקיד ללא קביעת הקלון.

ההחלטה של שופטי בג"ץ התקבלה ברקע המהפכה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין, שמטרתה להחליש משמעותית את בית המשפט העליון בפרט, ואת מערכת המשפט בכלל. דרעי הורשע בשנה שעברה בעבירות מס בהסדר טיעון, אך הוא טוען כי הוא לא התחייב שלא לשוב לחיים הפוליטיים. היועצת המשפטית לממשלה.

בפסק הדין שניתן היום נמנעו שופטי ההרכב מלהכריע באשר לטענות הנוגעות לתיקון חוק היסוד. זאת, נוכח הכלל לפיו בית המשפט יפנה לפסילת חוק כ"מוצא אחרון", החל מקל וחומר ביחס לחוקי יסוד. ואולם, חלק מהשופטים העירו כי הליך חקיקת תיקון חוק היסוד הוכתם ב"כתם פרסונלי מובהק", משום שהוא נועד בראש ובראשונה כדי לסלול את הדרך למינויו של דרעי לשר, בהתחשב בכך שעל פי הדין הקודם הוא לא היה יכול להתמנות לשר ללא קביעה של יו"ר ועדת הבחירות כי אין בעבירות שביצע משום קלון. בהקשר זה צוין כי מדובר בשיאה של תופעה פסולה לפיה מנוצלת הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד, לצרכים פוליטיים נקודתיים, באופן הגורם לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד. השופט מינץ סבר אף הוא כי אין צורך להכריע בטענות הנוגעות לחוק היסוד, אך שב על עמדתו לפיה לא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

הנשיאה חיות, שאל טעמיה הצטרפו המשנה לנשיאה פוגלמן והשופטים עמית, ברון, וילנר, גרוסקופף וכבוב, עמדה על כך שבית משפט זה יתערב בהחלטה למנות שר בממשלה או להעבירו מתפקידו רק במקרים חריגים ומצומצמים, אך נסיבות עניינו של דרעי הן חריגות ביותר, ואין מנוס מן הקביעה שאי-העברתו של דרעי מתפקידו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. נקבע כי השיקולים הפוליטיים שעמדו לנגד עיניו של ראש הממשלה בהחליטו למנות את דרעי לשר, נושאים משקל משמעותי, בפרט בהינתן שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה בתחום זה, העובדה כי דרעי ורשימתו זכו לאמון הבוחר בבחירות האחרונות, והעובדה שהממשלה זכתה לאמון הכנסת. ואולם, שיקול דעת רחב אין משמעו שיקול דעת בלתי מוגבל, ובהתאם לפסיקה רבת השנים בהקשר זה, גם החלטות הנוגעות למינוי שרים – בדומה לכל החלטה מנהלית אחרת – אינן חסינות מביקורת שיפוטית וכפופות לכללי המשפט המנהלי.

הנשיאה עמדה על כך שקיימים שני טעמים המובילים למסקנה כי מינוי דרעי לשר אינו יכול לעמוד. ראשית, צבר הרשעותיו של דרעי – בהקשר זה צוינו ההרשעות "הישנות" של דרעי בעבירות שחיתות חמורות, ובכללן עבירת השוחד, שבוצעו במהלך כהונתו בתפקידים ציבוריים. לגבי עבירות אלה הובהר כי אף שיש לתת להן משקל מופחת בשל חלוף הזמן ומחיקת ההרשעות מן המרשם הפלילי, מדובר בעבירות חמורות ביותר שלא ניתן להתעלם מהן ואשר בגינן נקבע בשנת 2015 כי מינויו של דרעי לשר מצוי "על גבול מתחם הסבירות". להרשעות אלה נוספה הרשעה מן העת האחרונה בעבירות מס שבוצעו בעת שכיהן כחבר כנסת, ובגינה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי עד שנת 2025.

השופט אלרון, בדעת יחיד, סבר כי אין מקום להורות לראש הממשלה להעביר את השר דרעי מתפקידו. לצד זאת, סבר השופט אלרון כי על ראש הממשלה לפנות ליו״ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש בעבירות המס שבהן הורשע דרעי משום קלון. לגישת השופט אלרון, בהתאם לסעיף 6(ג)(1) לחוק-יסוד: הממשלה בנוסחו הקודם, על ראש הממשלה קמה חובה לפנות ליו״ר ועדת הבחירות כדי שיקבע האם אין בעבירות המס משום קלון, חובה אשר התגבשה לאחר שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה ועוד קודם לתיקון חוק יסוד הממשלה. השופט אלרון עמד על כך שתיקון חוק היסוד אינו חל למפרע, וממילא אין בתיקון כדי "לרפא" את הפגם שנפל בהעדר הפנייה ליו״ר ועדת הבחירות במועד המתחייב. השופט אלרון ציין כי מאחר שסוגיית הקלון מקרינה, בין היתר, על סבירות המינוי, על ראש הממשלה להביא סוגיה זו בפני יו"ר ועדת הבחירות, ולאחר שיכריע בדבר – ניתן יהיה לדון ולהכריע בחוקיות מינויו של השר דרעי.

התנועה לטוהר המידות, שהגישה את העתירה נגד מינוי דרעי בירכה על ההחלטה ומסרה כי "אנו תקווה כי לא נגיע למקומות מסוכנים של אי-ציות לפסקי דין של בג"ץ, וכי האיומים המושמעים בעת הנוכחית כלפי בג"ץ לא יובילו, חלילה, למצב של אנרכיה. בנוסף, אנו תקווה כי הדיון ברפורמה המסוכנת שמקדם שר המשפטים לא יושפע גם הוא מעניינו האישי של השר דרעי, וכי יוזמות מסוכנות, כגון ביטול עילת הסבירות, ישקלו בכובד ראש ולא יקודמו, כלאחר יד, רק כדי להכשיר, לכאורה, מינוי מחודש של ח"כ דרעי לשר".