בכיל חוגגים: שלוש סיבות מדוע המינוי החדש של סילמן למנכ"ל הסביבה טוב למזהמים

השבוע המשרד להגנת הסביבה הוציא הודעה לתקשורת על מינוי חדש לתפקיד המנהל הכללי של המשרד, גיא סמט. השם אינו זר לעובדי הגנת הסביבה. במשך 21 שנים סמט כיהן במשרד בתפקידים שונים, בהם רכז איכות אוויר, מנהל מחוז דרום, סמנכ"ל שלטון מקומי ובתפקידו האחרון במשרד שימש מנכ"ל בפועל תחת כהונתו של השר זאב אלקין.

לסמט עומדת זכות מרכזית גדולה בקרב ארגוני הסביבה ותושבי חיפה – הוא היה הראשון מהמשרד שקרא לפנות את בתי הזיקוק. במכתב ששיגר עוד בשנת 2019 המליץ להקים ועדה בין משרדית שתדון בפינוי: "המשרד להגנת הסביבה תומך בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ חיפה", כתב במכתב שפורסם בדה מרקר. "כולל את בית הזיקוק, גדיב, מתחם קרקעות הצפון ומתחם דשנים עד 2030 באופן הדרגתי ובפיקוח הדוק על אופן הפינוי", פירט. אלא שמשיחות עם פעילי סביבה עולה כי מאז, סמט הצליח לעורר ביקורת קשה בשל החלטות שנויות במחלוקת.

1. רישיונות כרייה ללא מכרז. בתום הקדנציה שלו במשרד להגנת הסביבה, סמט עבר למשרד האנרגיה, שם כיהן כראש מנהל אוצרות טבע ומנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת. במילים אחרות – סמט היה זה שאחראי בין היתר על אישורי חיפוש נפט וכריית פוספטים בישראל. בדצמבר לפני שנה הניב סמט לתאגיד כיל של עידן עופר רווחים נאים. במסגרת דיון בכנסת הוביל סמט את הארכת הזיכיון של חברות הבנות, רותם וזיכיון צפיר של חברת רותם אמפרט נגב, לכריית פוספטים לשלוש שנים נוספות, ללא מכרז.
   
   "לכן אנו מגיעים לכנסת, לבקש את הסכמתכם. מדובר בכרית פוספטים באזור צין ואורון, מפעל שמעסיק עובדים רבים ומבצע פעולות כרייה לאורך שנים, כאשר תוך פעולות הכרייה יש נזקים סביבתיים שנעשים, כשאנחנו באנו לתת את הזיכיון, לקחנו את זה בחשבון", אמר בוועדת הכספים בדצמבר לפני שנה. "בהתחשב בזה שעתידו של שדה בריר עדיין לא ברור לגבי היקף העתודות שיש, והיקף העתודות משפיע על כמות הכסף שיכולים התעשייה או מתחרה פוטנציאלי יכול להשקיע, לכן בהתחשב בדברים האלה הוחלט על-ידי כלל משרדי הממשלה על הארכת התוקף בשלוש שנים", הסביר. "זה היקף המלאי שאנו מוצאים שקיים בערך בשדות ואנו מבצעים על זה בקרה גם באמצעות המכון הגיאולוגי וגם באמצעות מפקחים שלנו. זה הוביל אותנו למתן הזיכיון לתקופה של שלוש שנים, כפוף לערבויות שאם זה בסדר, החשב הכללי יובל רז יפרט".
   
   
   
2. דלת מסתובבת מול חברה מזהמת. כהונתו של סמט הסתיימה בחודש אוגוסט האחרון בשל מה שהגדיר כ"תחושת מיצוי". הוא יצא לחופשה בת ארבעה חודשים ובמרץ הקרוב סמט אמור היה להתחיל לעבוד בתאגיד גלובל אנוירומנטל סולושנס. המינוי דרש את אישור הוועדה למתן היתרים בשל רצונו של סמט לקצוב את תקופת הצינון. החברה, שבין היתר מפעילה מתקני טיהור שפכים, זכתה להיכלל בין עשרים החברות המזהמות בדירוג ההשפעה הסביבתית השלילית של המשרד להגנת הסביבה. רק לאחרונה חשפנו כי החברה זומנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה בשל חשד לגרימת מפגעי ריח באשדוד והסביבה. הוועדה אישרה לסמט להתחיל את עבודתו בחודש מרץ הקרוב, אולם מסתמן כי הדלת לא הספיקה עוד להסתובב, וכבר היא פנתה לכיוון השני.
   
3. חסיד של שריפת פסולת. על כוונותיו של סמט וקשריו באוצר אפשר ללמוד מכהונתו תחת השר אלקין. בקדנציה הקצרה שלו כמנכ"ל בפועל הוא דחף להקמת משרפות פסולת כפתרון לבעיית הפסולת בישראל. "אנחנו מתכננים לקדם מתקנים של השבת אנרגיה בשנים הקרובות", סיפר בכנס בשנת 2019. "המתקנים האלה יפחיתו את היקף הפסולת המוטמנת, הם תחרות אמיתית למטמנות", אמר. "ביצענו סקר שמראה שיש יש לזה היתכנות כלכלית, שכנענו את החברים שלנו בחשב הכללי למכרז (מלשון מכרז י"ג) את זה, ובתכנית העבודה של החשב הכללי לשנה הבאה, יש פרסומים של מכרזים בנושא השבת אנרגיה".
   

  תום כהונתו של אלקין סימנה גם את תום הניסיון ההוא להקים משרפות פסולת עירוניות בקנה מידה נרחב. המכרזים ההם לא יצאו לדרך, למעט אחד – מתקן להשבת אנרגיה, זה השם המקצועי שלו, בשטחי יהודה ושומרון. "מדובר במתקנים מזהמים מאוד ובגישה מיושנת לטיפול בפסולת", פרסמה כתבת הסביבה של גלובס (היום כלכליסט) שני אשכנזי. "בזמן שהעולם כולו מתקדם לעקרונות של כלכלה מעגלית ושימוש חוזר או מחזור של חומרים, דווקא ישראל מבקשת להקים מתקנים בעלי חותם סביבתי גבוה וגם השפעות בריאותיות אפשריות, וכובלת את עצמה לעשרות שנים קדימה לעולם של אתמול". 

עם כניסתה של גילה גמליאל לתפקיד השרה ולאחר מחאה ציבורית, המשרד להגנת הסביבה שחרר הודעה לתקשורת שהם פועלים לבטל את המכרז. "בעקבות אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה: ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ושר האוצר ישראל כ"ץ יפעלו לביטול הקמת מתקן שריפת הפסולת 'השומרוני הטוב' באזור מישור אדומים", הכריזו. "בעקבות כך, המכרז לא יתקיים במתכונתו הנוכחית".

האם כניסתו של סמט לתפקיד צפויה לסמן את שובן של משרפות הפסולת? אם כן, את מי הגישה הזו יכולה לשרת? ובכן, סביר שתחסוך למשק כסף, הרי זול יותר לשרוף מאשר להקים פתרונות קצה לשימוש חוזר טיפול בפסולת רטובה, פלסטיק, מתכת וזכוכית. ומי עוד יהנה מכך? חברות שעוסקות בזה, כמו למשל מפעל המלט "נשר", שנאבק כבר כמה שנים להרחיב את היקף שריפת הפסולות שלו.